פיסול נשי-לואיז בורז'ואה

פיסול נשי-לואיז בורז'ואה

פיסול נשי :לואיז בורז'ואה

יש מעט אמנים שהצליחו להתגבר על כח הכבידה של זמנם, שחרגו מגבולות השיח האמנותי ושינו אותו,

לואיז בורז'ואה היא כזו, פיקאסו היה כזה, ואן גוך

מורדת אין סופית ועם זה מורדת עקבית מאוד, לואיז בורז'ואה   1911 –  2010 , צרפתית אמריקאית

היא דברה על הכל-על סקס, על נשיות, על כאב, על אהבה, על נשיות , על הגוף , על הלא מודע.

היא לקחה מכולם -ג'קומטי וברנקוזי ומקס ארנסט, מהסוראליסטיים בעיקר,  אבל הפכה את כל מה שלקחה למילים חדשות. שלא הזדהו עם אף תנועה באמנות. אבל השפיעו בצורה יוצאת דופן על הציור , הפיסול, והאמנות שצמחה לאחריה. יש כאלו שרואים בה את האם הגדולה של האמנות הפמיניסטית.

כמו שהיא כתבה לא פעם-האמנות והיומן האישי מתערבבים, הפסיכואנליזה שעברה הופכת  לדימויים פיזיים, היחסים עם ההורים מעובדים  דרך  עבודות. הביוגרפיה הקשה שלה נמצאת וצצה כמילים בתוך העבודות,.

היא הייתה אמנית טוטלית, החיים והאמנות התערבבו ,אפילו במרחב הפיזי, בשנים האחרונות הוציאה את כל מה שלא דרוש לאמנות מהבית, מבשלת ארוחות על כירת שתי להבות, מוותרת על שולחן האוכל לטובת חלל עבודה. משאירה שתי חליפות בגדים.

מחוסר היציבות הרגשית שלה קשה היה להתעלם, היא יכלה לנפץ בזעם עבודות ויחסים בן אישיים כהרף עין, ועם זאת ניהלה חיי משפחה, גידלה ילדים.

אינסומנייה, פחד ממקומות פתוחים, יושר קיצוני ופוגעני,-" את צריכה להיות דוגמנית , הפסיקי לצייר"
יש פשטות כביכול בעבודות שלה, חוסר תחכום, אבל אז הולמת בך הכנות והמקוריות והעומק.
(מתוך שיחות הכרת אמן- סדנת פיסול ראשון לציון)

אמנות היא שיקום, הרעיון הוא לתקן את הנזקים שנגרמים בחיים, להפוך משהו שבור וקטוע, שזה מה שפחדים וחרדות עושים לאדם, למשהו שלם."
שמור עלי ביחד
אל תעזוב אותי
שמור את העצמות שלי יחד

"ספר את הסיפור שלך, ותהיה מעניין.

אל תדבק במחלה הירוקה של הקנאה

אל תלך שולל אחרי כסף או הצלחה

אל תניח לדבר לעמוד בינך ובן עבודתך"

"אדם צריך לקבל את העובדה שאחרים לא רואים את מה שהוא רואה"

"אני לא מה שאני, אני מה שאני עושה בידיים שלי"

הפמיניסטיות הפכו אותי לדמות הזדהות, לאמא גדולה, זה מפריע לי, 

אני לא מתעניינת בלהיות אמא, אני עדיין נערה שמנסה להבין את עצמה"

"באתי ממשפחה של תיקונצ'קים, 

 העכביש הוא תיקונצ'יק, אתה קורע רשת של עכביש, והוא לא משתגע, הוא מתקן אותה"

אני בעסקי הכאב, לתת משמעות וצורה לתסכול וסבל, הקיום של הכאב לא יכול להיות מוכחש, אני לא מציעה שום תרופה או תרוץ"
"אני מבוהלת כי יש רק אחד ממך"

כל יום עליך לנטוש את עברך, או לקבל אותו, אם אינך יכולה לקבל אותו, את הופכת לפסלת"

כתבתי יומן מאז שאני זוכרת את עצמי, וציור ורישום הם רק סוג אחר של יומן"

חלל הוא משהו שאתה חייב להגדיר, אחרת הוא כמו חרדה שהיא דבר לא מוגדר, פחד הוא דבר מוגדר-ספציפי, 

אני אוהבת חללים קלאוסטרופוביים, כיוון שאז לפחות את יודעת מה הגבולות."

"אני עושה, אני מוחקת, אני עושה שוב"