מהו ניאו-סוריאליזם?

הניאו-סוריאליזם מוגדר לעתים קרובות כהתחדשות התנועה הסוריאליסטית,  שהחל במהלך סוף המאה ה-20.  השינויים העצומים שאנו חווים בעקבות  צמיחת הטכנולוגיה הדיגיטלית, ה-AI והשפעת הרשתות החברתיות- על עצם תחושת המציאות והגדרת המציאות שלנו- מביאים לטשטוש הגבולות בין הפנים לחוץ, בין החלום וחשיבה מאגית לבין תפיסות ריאליסטיות רציונליות. "המטריקס" היצירה הקולנועית של האחיות וצ'אוסקי, המתאר עולם דיסטופי בו האנושות כלואה באופן לא מודע בתוך מציאות מדומה, הוא אולי אחד המייצגים הטובים של תפישת עולם שהביאה לצמיחתו.  אנחנו חיים במרחב שבו תאוריות קונספירציה תופסות מקום מרכזי. אין אמת אחת ולאף אחד כבר אין מונופול על הגדרת המציאות. אפילו הפיזיקה המודרנית נדמית לעיתים סוריאליסטית כשהיא מציגה מושגים כמו תאוריית הקוונטים, יקומים מקבילים ועולם בעל מימדים מרובים.

ניאו-סוריאליזם באמנות הפלסטית לדעת רבים רחב ומפוצל מכדי להיחשב כתנועה  ופועל כעת במגוון של מדיומים וסגנונות - מהפסיכדלי ועד לאמנות דיגיטלית ושימוש במיצגים ובחוויה. הגבולות בין אמנות עכשווית לניאו סוריאליזם נוזליים, ואמנים כמו איי ווייוויי, או יאיוי קוסמה, בעבודות מסויימות חוצים אותו.

כפסיכולוג בתל אביב, אני חושב שהדבר המדהים שחשוב לשים איליו לב בהקשר זה- הוא שההיפר ראליזם הוא לעיתים קרובות סוראליסטי. או אם תרצו התבוננות מדויקת מידי במציאות מגלה כמה היא לא מציאותית. התנועה הסוריאליסטית במקורה- הייתה בעצמה תגובה לשינויים המהירים של תחילת המאה ה-20 ואופיינה בהיקסמות שלה מהאבסורד והמוזר. עלייתו של הניאו-סוריאליזם, הוא המשכה של התנועה הסוריאליסטית, אך התפתח  ומתפתח לישות ייחודית.

סוריאליזם סקירה היסטורית

האמנות  הסוריאליסטית הושפעה מאוד מהרעיונות של מה שנמצא מעבר ל"אמיתי" ו"המציאותי"   ומרדה בכלא ההיגיון הליניארי . היא קראה להפעיל את החופש הנפשי, ולמרוד בנורמות המקובלות בחברה של צורה ומבנה. הסוריאליזם הוליד  יצירה וויזואלית המפקפקת בפיזיות, בפרופורציה, במציאות ובתפיסה של סיבתיות פשוטה- היא אפשרה את הסרת הגבולות והאיחוד בין החלומות למציאות וטענה ליחסים מורכבים וחדשים בין השניים.

תורם עיקרי למיסוד התנועה היה אנדרה ברטון עם "המניפסט הסוריאליסטי" משנת 1924. חזונו של ברטון על התנועה כלל היווצרות של "מציאות מוחלטת" - שנוצרת כאשר הסתירה בין מציאות לחלומות נעלמת. עבודתו, קיבלה השראה רבה מהרעיונות של הפסיכואנליזה ופשר החלומות -כפי שהוצגו  על ידי זיגמונד פרויד. חקר הלא מודע היווה חלק מהותי מהכתיבה והאמנות הסוריאליסטית. בנוסף, גם לרעיונות של קרל מרקס הייתה השפעה רבה.

ההשפעות המוקדמות של האמנות הסוריאליסטית היו האמנים החזותיים, ג'ורג'ו דה קיריקו , פבלו פיקאסו ודושאן. יצירות אלו הציגו אובייקטים, צורות ודימויים שלא הוגבלו לבתי הגידול שהוקצו להם - ועוררו פליאה, סקרנות ושאלות פתוחות. חלקם היו גם ארוטיים באופיים, מוטיב שנשזר גם בסוריאליזם המאוחר יותר. האמנים החזותיים הראשונים שהחלו לעבוד עם דימויים סוריאליסטיים היו מקס ארנסט, אנדרה מאסון, מאן ריי וג'ואן מירו. יצירותיהם של אמנים אלה חקרו את התת-מודע האישי העמוק כדי ליצור  עבודה שהציגה דימויים מוזרים ולא הגיוניים, שלא רק שלא ניתנים להבנה ופרשנות רציונלית על ידי הצופה אלא סותרים ומבלבלים את הציפיות שלו. הם הציעו במקום זה, הבנה חוויה רגשית וחווייתית. כפסיכולוגים בתל אביב היינו מציגים זאת כלא מודע של האמן המדבר עם הלא מודע של הצופה. או התהום שלי המדברת עם התהום שלך.

קורסי ציור-רנה מגריט -The Eternally Obvious

רנה מגריט, אמן בלגי היה משמעותי במיוחד בבניית החזון של אמנות סוריאליסטית. עבודותיו מזעזעות את ההיגיון, מבלבלות ומעוררות התבוננות. The Eternally Obvious (1930), אחד היצירות הפופולריות ביותר שלו, מציג אישה ערומה מבותרת, המערערת את האידיאלים של דימוי המתייחס לגוף הנשי. סלבדור דאלי, הוא כנראה המייצג הידוע ביותר של התנועה והרחיב את הדימויים של מגריט כדי ליצור יצירות אמנות החוקרות את נופי החלומות הסוריאליסטיים וההזויים של הלא מודע, ומלווים לעתים קרובות בדימויים טעונים מינית.  מארק שאגל  יצר  מעין סוראליזם יהודי השואב כמו יצירתו של איזק באבל מעולם העיירה היהודית במזרח ארופה.

מלחמת העולם השנייה גרמה לעקירה ולבסוף להתפוררות התנועה הסוריאליסטית. תחייתה קצרה של התנועה לאחר המלחמה, הובילה לשילובם של אמנים מאמריקה הלטינית כמו פרידה קאלו בין היתר - אם כי אלו מעולם לא הצטרפו לתנועה באופן רשמי.

במקביל התפתחו ענפים חדשים כמו הראליזם המאגי , והתנועה המוקדמת התפצלה להגדרות חדשות יותר.

ראליזם פנטסטי

ראליזם קסום (מאגי) או ראליזם פנטסטי. היא תנועה  שזוהתה במקור  בעיקר עם כתיבה  נרטיבית לטינו-אמריקאית המאופיינת בהכללה של אלמנטים פנטסטיים או מיתיים בסיפורת מציאותית לכאורה. למרות שז'אנר זה קיים גם  בספרות של תרבויות רבות אחרות.

המונח ריאליזם מאגי הוצג לראשונה בשנות הארבעים של המאה ה20  על ידי הסופר הקובני, אלחו קרפנטייר שזיהה מאפיין זה בספרות הלטינית-אמריקאית. כמה חוקרים טענו כי ריאליזם מאגי הוא תוצאה טבעית של כתיבה פוסט-קולוניאלית, המתארת את הפרדוקס במפגש של שתי מציאויות נפרדות - המציאות של הכובשים והנכבשים.  היוצרים הבולטים  בריאליזם הקסום הלטינו-אמריקאי הם גבריאל גרסיה מרקס הקולומביאני, חורחה אמאדו הברזילאי, חורחה לואיס בורחס וג'וליו קורטזר הארגנטינאים ואיזבל אלנדה הצ'יליאנית. אבל גם  מיכאיל בולגקוב הרוסי, סלמאן רושדי הבריטי, טוני מוריסון האמריקאית,  הרוקי מורקאמי היפני ובמובנים רבים גם פרנץ קפקא ואיזק באבל היהודיים.

קורס ציור נס ציונה- סלוודור דאלי. החלום והלא מודע.

הסוריאליזם באמנות הישראלית

למה אין סוריאליזם יהודי? שואל גדעון אפרת בספרו בהקשר מקומי. (וכמו שכתוב מעלה אני לא מסכים אתו. לא היה סוראליזם בזרם המרכזי של האמנות החזותית הישראלית בלבד).

הצייר היחידי שעולה בדעתי וניתן לחשוב עליו כסוריאליסט  הוא יוסל ברגנר (שלא ראה את עצמו כסוריאליסט) ובמידה מסוימת מרסל ינקו.

בספרות הישראלית אפשר לחשוב על הסיפורים המוקדמים של אב' יהושע ועמוס עוז, אך בעיקר על יורם קניוק, יצחק אורבוך אורפז, עמוס קינן ודוד שחר ובתקופה עכשווית יותר- אורלי קסטל בלום, ואתגר קרת.

קורס פיסול: ג'י-יונג לי-ניאו-סוריאליזם

 עליית הניאו-סוריאליזם

ההתחדשות הרחבה של התנועה כמעט מאה שנה מפריצת התנועה המקורית  זכתה להגדרה  "ניאו-סוריאליזם" - ולמרות שהיא מקבלת  השראה מהתנועה המקורית, יש לה תכונות ייחודיות משל עצמה. הניאו-סוריאליזם היה, כפי שזיהה ג'ורג' גרי, הינו  "זרם" ולא תנועה. היא לכאורה רק משתמשת בכלים חדשים ליצירת החוויה הסוריאליסטית-אך כפי שאנו יודעים הכלים משנים את המהות לא פעם.  גריי מזהה את תחילתו של הניאו-סוריאליזם בשנות ה-90, כאשר המושגים הישנים פותחו באופן מסיבי על ידי האבולוציה הטכנולוגית והחברתית  המהירה. הצורות החדשות כללו כעת אשליות אופטיות, חושיות ונוירולוגיות, יצירת עולמות לא מודעים מלאי מסתורין ותככים שהטילו ספק בתפיסות מסורתיות של המציאות-ראו המטריקס. אם הסוריאליזם עסק בעיקר בעולם הפנימי, הניאו-סוריאליזם שואל שאלות גם על המציאות החיצונית. כמו המרקסיזם הניאו-סוריאליזם מצהיר שהמציאות הפיזית היא יצירה כלכלית, חברתית-ופוליטית שניתן ויש  להשתחרר ממנה. גורם משמעותי נוסף שמייחד את הניאו-סוריאליזם הוא צמיחת האינטרנט ואמנות הפוסט אינטרנט. עולם האמנות הפך יותר ויותר מבוזר ודמוקרטי בשל מרחבי הפרסום החופשיים שמאפשרים האינטרנט. היעדר הצנזורה והיכולת לפרסם ללא צורך להסתמך על מבקרי ואוצרות אמנות מסורתיים, אפשרו חופש ביצירתיות ונגישות לחשיפה רחבה. אך מעבר לכך הרשת הגדירה מציאות חברתית ורגשית משל עצמה. אם הגדרת המציאות שלנו היא הבנייה חברתית, ואם האני שלנו הוא תוצר  של השפעות אלו ,אמנים כאמליה אולמן- מציגים את נזילות המציאות הנובעת מכך.  ה-A.I  הקצין עוד יותר את התהליך-איכויות שנתפסו עד כה כייחודיות לאנושות מתגלות כאפשרות טכנולוגית-אינטליגנציה, יצירתיות ואפילו אמפתיה. האפשרות ליצור חיקוי מציאות שלא ניתן להבדיל בינו למציאות, או חיקוי אדם שלא ניתן להבדיל בינו לאדם (רפליקנים או אנדרואידים) כשלעצמו מטיל ספק בהגדרות המציאות. איכות אחרת של ניאו-סוריאליזם היא החיבור לניו אייג, לרוחניות  ולגילוי המחודש של הסמים משני התודעה והתועלת שהם יכולים להביא במצבים נפשיים שונים. צד אחר שלה הוא חיבור למדע הבדיוני והפנטזיה.

5 אמנים ניאו סוריאליסטים

ג׳ורג׳ גרי-George Grie    

 ציוריו של גריי מציגים דימויים חזקים ועוצמתיים השואבים את האנרגיה שלהם מהשפעה חזותית. הם עוסקים בלכידת פרדוקסים חזותיים; לפעמים, הם מתארים רגעים רגועים ומהורהרים, בדידות ומלנכוליה. השקט בעבודות שלו מעודד להתבוננות פנימית מהורהרת . ג'ורג' גרי משתמש בטכניקת ציור פוטו-ריאליסטית,ותוכנות מידול תלת מימד עכשוויות.

חוג ציור גדרה-ג׳ורג׳ גרי, ציור פוטו-ריאליסטי

ג'אגר פטר-Gugger Petter

גאגר פטר היא אמנית דנית שזכתה להכרה בינלאומית בזכות הפורטרטים החדשניים והסצינות בחיי היומיום שלה. "בעשרים וחמש השנים האחרונות עבדתי עם עיתונים כמדיום העיקרי שלי, ויצרתי עבודות דו ותלת מימדיות עם החומר הזה. הקסם שלי מהעיתון מורכב לא רק מכך שהוא 'יומן חיינו', הוא גם מציג בפניי פלטת צבעים שחור, לבן ומצומצם, שתמיד הייתה הבחירה שלי. העבודה שלי מתבססת לרוב על דימוי גדול ממדים של התבוננות בחיי היומיום, שניתן לראות בה הפשטה כמו גם דימוי ייצוגי, שבו משטח, נושא, צבע ותוכן מעבירים כולם מתח בין ניגודים".

פדרו פרידברג- Pedro Friedeberg

 פרידברג הוא אמן ומעצב מקסיקני הידוע בעבודתו הסוריאליסטית המלאה בצבעי קווים וסמלים עתיקים ודתיים. היצירה הידועה ביותר שלו היא "Hand-Chair" פסל/כיסא שנועד לאנשים לשבת על כף היד, תוך שימוש באצבעות כמשענות גב וזרועות.

קורס פיסול תל אביב: פדרו פרידברג

Jee Young Lee-ג'י-יונג לי

לי ידועה בתמונות הסוריאליסטיות שלה, אותן היא יוצרת על ידי הפיכה פיזית של חלל הסטודיו שלה לנופי חלומות מורכבים ומלאי דמיון באמצעות אביזרים שנבנו ביד ולאחר מכן צילום שלהם  ללא מניפולציה דיגיטלית.

חוגי אמנות: ג'י-יונג לי

Nam Das-נאם דאס

חוג ציור ראשון לציון: נאם דאס. לא מודע קולקטיבי

"הסדנה לתהליכים יצירתיים" -היא מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד מורים לאמנות ואמנים, פסיכולוגים בתל אביב, פסיכולוגים ברחובות, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים-- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." אנו מספקים גם שירות פסיכולוג אונליין לטיפול מרחוק.