גוף, מרחב וזמן: עיצוב הנפש

קוגניציה מגולמת: גוף, מרחב וזמן

 מבוא: הממדים הסובייקטיביים של החוויה האנושית

"מקום מושבה של הנשמה הוא המקום שבו העולם הפנימי והעולם החיצוני נפגשים."-ג'וזף קמפבל.

כשאנחנו חושבים על  העולם הנפשי, אנחנו רגילים להפריד בין מחשבה לרגש, בין גוף לתודעה, בין מה שאנחנו "מרגישים" לבין מה שאנחנו "יודעים". אך הפסיכולוגיה המודרנית מראה שוב ושוב שההפרדה הזו מלאכותית: החוויה האנושית נבנית מתוך שילוב בלתי נפרד של חוויות גופניות, מרחב וזמן.

 ממדים אלו, הנראים אובייקטיביים, הם למעשה סובייקטיביים וגמישים ביותר, ומושפעים משילוב מורכב של גורמים קוגניטיביים, רגשיים וסביבתיים. תפיסת הזמן, למשל, יכולה "לזרום במהירויות שונות" והמרחב יכול להיות "מצמצם או מרחיב", בהתאם למצב הקשב והמצב הרגשי, עוררות פיזיולוגית, מורכבות הגירוי והקשר סביבתי. גמישות תפיסתית זו מהווה כלי עבודה  וטכנולוגיה המאפשרת מניפולציה מכוונת על ידי מתכננים ואמנים. ההבנה כי תפיסת הזמן והמרחב אינה קבועה, אלא ניתנת לעיצוב, הופכת את היעילות וההשפעה של אמנות, טכנולוגיה ואדריכלות לכרוכות ביכולתם לנצל את ההטיות התפיסתיות הטבועות בנו, ובכך לעבור מעקרונות אסתטיים סטטיים לעיצוב חוויתי דינמי של חווית הצופה או המשתמש. הדבר מרמז כי עיצוב ואמנות כמו ציור, פיסול, מיצג או אמנות דיגיטלית, במובנם הרחב ביותר, עוסקים בעיצוב החוויה האנושית הסובייקטיבית ולא רק ביצירת צורות פיזיות.

עדשת תיאורטית יסודית לחקירה זו היא התפיסה המגולמת (Embodied Cognition), המציעה שתהליכים קוגניטיביים של האדם שזורים עמוק בגופו הפיזי, בחוויות הסנסו-מוטוריות שלו וביחסי הגומלין הדינמיים עם הסביבה, ובכך מאתגרת את הדואליזם המסורתי של גוף-נפש.

מהי קוגניציה מגולמת?

מחקרים מראים שהמחשבה אינה נפרדת מהגוף. היא נולדת מתוך תנועה וחוויה חושית. תינוק שלומד להושיט יד מפתח בעצם יכולת חשיבה; גם רובוטים מתוכננים מגלים אינטיליגנציה בסיסית דרך אינטראקציה פיזית ולא דרך חישובים מופשטים בלבד. במילים פשוטות: המוח לא חושב  בצרה מנותקת ומופשטת– הוא חושב יחד ודרך הגוף. (ראו מוח, גוף ותודעה מורחבים)

הגוף אינו רק מיכל לנפש, אלא האמצעי המרכזי שבאמצעותו האדם חווה, מפרש ומבין את המציאות – כפי שמציג מרלו-פונטי במושג "הגוף החי". תהליכים קוגניטיביים נשענים על חוויות סנסו־מוטוריות ייחודיות, הקשורות למבנה הגופני, היכולות התפיסתיות והמוטוריות, ולרקע הביולוגי, הפסיכולוגי והתרבותי של האדם. לולאת משוב מתמדת מחברת בין פעולה לתפיסה: הפעולה מעצבת את האופן שבו אנו קולטים את העולם, והתפיסה מכוונת את פעולותינו הבאות. גישה זו מקבלת חיזוק בתחום הנוירו־אסתטיקה, החוקרת את הקשר בין תגובות מוחיות לבין חוויות אסתטיות. מחקרים מראים כיצד אמנות ואדריכלות משפיעים על המוח, על רגשות ועל רווחה קוגניטיבית, ופותחים אפשרויות חדשות ליישומים טיפוליים ועיצוב סביבות מקדמות חוסן נפשי.

פיסול בחימר- לאכלס את הגוף

פיסול בחימר- לאכלס את הגוף