פסלים של נשים: תולדות הניכור

"פורנוגרפיה היא ארוטיקה של האחר"אלן רוב גרייה

פיליפ פרלסטין (לכאורה ציור ארוטי-למעשה ציור נטול כל מתח אינטימי-הנשים של פלסטין חסרותלימודי אומנות רחובות אישיות, חסרות פנים.

מושלמות במובן מסוים,  חפצי נוי)


סדנאות למבוגרים

טום וסלמן

"במשך מאות שנים ציור עירום היה ניסיון נואש לתפוס את יופיה של האישה, התעמתתי עם זה, כיוון שיופיה של האישה חמקמק כל כך"

לימודי אומנות ויצירה רחובות

מל ראמוס (ציור כפרסומת, פרסומת כציור, האושר במרחק כמה דולרים)קורסי אמנות רחובות

מוניקה פילוני

אלבר קאמי עושה אבחנה בן שני סוגי ניכור-ניכור חיצוני בינך לבן העולם, וניכור פנימי-בינך לבין עצמך. יש יחסים מורכבים בן שני סוגי הניכור, 

אבל לא פעם סוג אחד של ניכור מוביל אל האחר, ולעתים מזוויע דווקא לשמוע על מקום שבו אין חפיפה כזו. 

כשאנחנו שומעים על חיי המשפחה המושלמים  שניהל רדולף הס , במקביל לעבודתו כמפקד אושוויץ-

בוילה בפאתי המחנה-זה מכה בנו בבטן הרכה. כאן בראיון עם ביתו: "הוא היה האיש הנחמד ביותר בעולם שנאלץ לעשות את מה שהטילו עליו

...אני בטוחה שהוא היה איש עצוב בתוכו. לפעמים הוא בא הביתה מהעבודה עצוב. היה עליו לעשות את זה. היה איום על משפחתו. "

חוגי פיסול רחובות

מאוריציו קטלן-"הוא"  היטלר במימדים של ילד.

ההבדל בן פורנוגרפיה ואומנות ארוטית   קשור עבורי בנקודת מבט, ארוטיקה היא אינטימית- היא הסתכלות מבפנים החוצה, 

אתה רואה את האחר מבפנים, אתה רואה את עצמך מבפנים,  נקודת המבט שלך קשורה בקרבה. 

בפורנוגרפיה נקודת המבט עוברת החוצה במערכת של השתקפויות דרך מראות מעוותות,  האישה לומדת  על מה זה להיות אישה ,

על ידי זה שהיא מדמיינת איך גבר רואה אותה, אם אותו גבר שאימצה את נקודת מבטו- רואה אותה מבחוץ כסוג של סחורה-

היא תאמץ את נקודת המבט הזו פנימה. אין שום אינטימיות במגע הזה,  ולפעמים יש אובדן נורא של היכולת לחוש את עצמך מבפנים.

פורנוגרפיה היא לכאורה התפתחות תפיסתית-היא לדמיין את נקודת מבטו של האחר,  אבל היא גם עיוות של תפיסה, אותו אחר 

לא תופס אותך כסובייקט- אלא כאובייקט מנוכר, כסוג של סחורה, אתה מקבל ערך חיצוני ונשלל ממך הערך הפנימי.

העולם בו אנו חיים הוא עולם פורנוגרפי -אנחנו מדגמנים חיים, לא חיים אותם, גם ברגעים האינטימיים ביותר אנחנו מסתכלים בעצמנו

 ובוחנים את עצמנו דרך מצלמה המוצבת על התקרה ומשדרת בליייב לפייסבוק. בהכללה גסה פורנוגרפיה קשורה בראייה, 

אינטימיות קשורה בחושים אחרים-מגע, ריח, טעם.

אמנות עבורי היא מלחמה על האינטימיות, על יצירת עולם מבפנים החוצה,  ולא מהחוץ פנימה.

 מכל האמניות הצילום הוא עם הסכנה הפורנוגרפית ביותר, ואילו פיסול הוא האינטימי ביותר, 

 

המראה הומצאה כנראה כ6000 שנה לפנהס"- זה אולי ראשית הניכור, הניסיון לראות את עצמנו מבחוץ . הדבר הראשון

 שמורים לאנורקסיות זה להוציא את המראות מהבית. המראה מנכרת , המראה היא ניסיון לראות את עצמך מנקודת מבט של האחר. 

בחלק מהעדות נהוג לכסות את המראות בזמן השבעה, האבל הוא קירבה

עוד לפני המראה היו המים, נריקיסוס מתאהב בהשתקפותו , מתאהב וטובע בעצמו. בכל תפיסה של עצמנו מבחוץ 

קיימת הסכנה הזו. לא במקרה אנורקסיה והפרעות אכילה עולות בדעתי-, אנורקסיה מגלמת בצורה קיצונית את הפקעת המבט 

האינטימי על הגוף שלך לטובת מבט אחר-מדומיין שופט בקיצוניות.

במאמר שפרסמו קטרין הודג'ס מקאויד ולורי מקדורמוד - 

toward decolonizing gender: female vision in the upper paleolithic, catherine hodge mccoid and leroy mcdermott, 1996

הן מנסות להראות שצלמיות ונוס מהתקופה הפליאוליתית נעשו על ידי נשים-מנקודת מבט נשית, מתוך הגוף. 

ולא היו חפצי פריון מנוכרים שנעשו על ידי גברים למטרות פולחן.


סדנת פיסול רחובות