ציור-הגדרה כיום
ככל שהציור מתקדם יותר כצורת אמנות, כך קשה יותר לתאר אותו. האם ציור העושה שימוש באינטליגנציה מלאכותית כגון DAL·L הוא עדיין ציור? מהו ציור שהוא NFT - שקיים רק כנכס דיגיטלי? מה לגבי הציור שהוא קולאז', קריקטורה, גרפיטי או צורה אחרת של איור?
אמנים שילבו כבר זמן רב חפצים בציורים על קנבס (רא- רדי מייד), אבל איך אנחנו צריכים לקרוא ליצירה אם אין בה צבע והיא אינה על קנבס? האם ציור בטכניקות ציור של טפטוף או מקריות או שימוש בשפכטל הוא עדיין ציור? ואיזה סוג של ציור תופס לא רק קיר שלם אלא חלל של חדר שלם?
קורס ציור תל אביב-פט שטייר.
פעם זו הייתה הגדרה פשוטה: ציור היה תוצאה של מריחת צבע רטוב באמצעות מכחול של אמן הנעשית מתוך כוונה אמנותית על משטח שטוח.
הגדרה זו כבר עשרות שנים לא מתאימה, הציור העכשווי עושה שימוש בסוגים רבים של מדיה מעורבת הכוללים חומרים מופשטים, רעיוניים, אורגניים וסינטטיים כאחד הכרוכים מדי פעם בטכניקות מחשב דיגיטליות, צילום ודפוס. ציירים עכשוויים שואלים טכניקות ותכנים מטכנולוגיה, מדע, פילוסופיה, פרסום, איור מסחרי ועיצוב אדריכלי, קעקועים וטקסטיל, ופולשים לתחום הפיסול והמיצג בשילובים שונים של כל האמור לעיל, הן בהפשטה והן בייצוג. בשלב זה, אפילו ההבחנות הללו נראות מוזרות.
קורס ציור נס ציונה -אלסוורת' קלי
ההיסטוריה של מתיחת גבולות הציור
כ-פסיכולוג תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים אני חושב על התהליך שעבר הציור במאה השנים האחרונות כחלק מהתהליך שעברה תפיסת המציאות, האמיתי, והאמת שלנו באותה תקופה. פול אוסטר כותב ב"באומגרטנר": "האם אירוע חייב להיות אמיתי כדי להתקבל כאמיתי, או שמא די באמונה באמיתותו של מאורע לעשותו אמיתי, אפילו אם אותו מאורע לכאורה לא קרה?". היחסים בין הייצוג של המציאות והמציאות איבדו את הקשרים הפשוטים והחד כיוונים שאיפינו אותם. אנו חיים בעידן שבו המציאות היא דברים רבים, וציור המציאות אינו תמים יותר.
העידן שלנו הוא עידן הבינתחומיות והרב-תחומיות , הקרוסאובר (הפולימתים - אנשי אשכולות) תקופה שבה הכוח המשולב של אמנות פוסט אינטרנט ואמנות דיגיטלית , מחשבה פוסט-מודרנית והיסטוריה אנושית מאפשרים לאמנים לסגוד לאלים רבים במקביל ועדיין לקרוא להם ציור. ואכן, העיסוק בציור- ולימוד ציור- עשויים לחייב את חיותם המתמשכת לטבעו האלסטי להפליא של הציור. היכולת שלו למרוד בעצמו ליצור את עצמו מחדש שוב ושוב.
קורס רישום -סי טוומבלי
ציור עכשווי
למרות שכל זה יכול להיות רב השראה , זה רק מסבך את הניסיונות להצביע בדיוק על מה שאנו מזהים כעת כציור. עבור ציירת כמו פט שטייר, ציור הוא פשוט משהו ש"עוסק בצבע". שטייר ידועה ככל הנראה בזכות בדים מופשטים בקנה מידה גדול הנראים כמפלים זורמים, כל אחד נוצר כתוצאה ממערכת מחושבת של הברשה, טפטוף והתזת צבע. "כמובן," היא מציינת, "אתה יכול לצייר עם עיפרון, כמו שסי טוומבלי עשה, אבל יש גם את ציורי השתן של אנדי וורהול. האם זה אומר שהדימוי או האימז' היא הציור? לא", היא מסבירה, "כי יש לנו את אלסוורת' קלי, שם האימז' הוא צבע, או כריסטופר וול, שבו הציור הוא טקסט".
קורס ציור רחובות -כריסטופר וול-ציור כטקסט
ועדיין מה זה ציור?
רוברט סטור - פרופסור במכון לאמנויות יפות של אוניברסיטת ניו יורק והאוצר של הביאנלה בוונציה 2007 - מנסה להתעקש על הגדרתו.
"ציור צריך להיות עשוי מצבע או חומרים דמויי צבע", אומר סטור, אמן בעצמו. "אבל אז אני חושב על צלם כמו ג'ף וול, שיוצר תמונות הדומות לציורים היסטוריים. או זיגמר פולקה, שמתפעל את התהליך הכימי בצילום בדרכים הדומות למה שצייר עושה, אבל התוצאה היא אובייקט מודפס". כשהוא נזכר שרוברט ראושנברג עשה פעם ציורים מלכלוך, מסכם סטור, "מה שהופך ציור לציור: הן המוסכמות הציוריות והאיכויות החומריות של אובייקט. עבור מספר הולך וגדל של אמנים, עצם המשחק של מתיחת הגבולות הוא מהות העבודה".
רוברט ראושנברג
כפסיכולוגים תל אביב בסדנה-אנו מזכים את ראושנברג בתואר הסנדק של הצורה המורכבת של היחסים בין האובייקט והייצוג שלו בציור . "אני חושב שציור דומה יותר לעולם האמיתי כשהוא אכן עשוי מהעולם האמיתי."-הוא אמר. הוא גם ידוע בטענה שהוא פועל בתוך "הפער בין אמנות לחיים". ראושנברג מפורסם בזכות העבודות המדיה המעורבת שלו, שבהן גישר על הפער בין ציור לאובייקט.
בתרחישיםScenario" (2002–06)"- סדרת ציורי ענק טוטמים, עם צילומים מעורפלים שהודבקו למשטח דמוי גבס כדי להידמות לפרסקאות, הוא עשה שימוש באותו תהליך העברה שבו השתמש מאז 1992. התרחישים נעשו על ידי העברת תמונות צבעוניות דיגיטליות - שנעשו במדפסת הזרקת דיו - על גבי שני לוחות פולי למינציה. התמונות מסודרות לעתים קרובות בפורמט דמוי רשת עם פחות חפיפה מאשר בעבודות קודמות וכתוצאה מכך נוצרים חלקים של היעדר, ריק ומרחב שלילי. מכיוון שידו הימנית של ראושנברג הייתה משותקת חלקית באותה תקופה, עוזרי הסטודיו צילמו צילומים, אותם בחר ראושנברג והניח על משטח התמונה. הוא הורה לעוזריו להעביר את התמונות בצורה ישרה וחסרת נטייה. שטייר אומרת, "ראושנברג מצא דרך למתוח את משמעות הציור, ומאז הוא נמתח".
חוג ציור למבוגרים, ראושנברג, Catydid Express (Scenario) 2002
3 ספרים שמנסים להגדיר ציור:
סיפורו של הציור-כיצד האמנות נוצרה-Ross King