"להיות מודעת לגופי, במיוחד בשליש השני והשלישי של ההריון, זה להיות מודעת לגוף אחר בתוך הגוף שלי.

זו הסיבה מדוע אישה הריונית חשה עצמה כאדם חצוי או מחולק..."

הריון איך מפסלים או מציירים אותו. דרך איזה חומרים, מבעד אלו תחושות. וכמו תמיד עולה השאלה: מה מותר
לחשוב,?, מה מותר להרגיש? שהרי הפנים שלנו כפוף לא מעט לציפיות חברתיות, וכמו שכתבתי כבר בעבר,
אמנות פלסטית הופכת את החשיבה וההרגשה לחומר פיזי שניתן לעבד ובכך משנה אותן.

"השלמות של גופי מעורערת בהריון לא רק על ידי החצנה של פנים הגוף, אלא גם כי גבולות הגוף שלי בעצמם

נוזליים. בהריון במובן מילולי אין לי תחושה מוצקה היכן הגוף שלי נגמר והיכן העולם מתחיל. התפקודים

האוטומטיים של הגוף מוזזים הצידה, ההמשכיות שבן הגוף השגור והרגיל שלי לבין הגוף שלי ברגע זה, נשברת.

הגוף ההריוני שלי לא מותאם לגמרי לתנועות שלי, לציפיות שלי, ועדיין בגוף הזה אני צריכה לנוע.

אני נעה כאילו יכולתי להתכווץ מסביב לכיסאות ובין אנשים כפי שיכולתי לפני שבעה חודשים.


בהריון האישה מרגישה עצמה חצויה או "כפולה" במובנים רבים: היא חשה את עצמה ואת גופה כ'לא היא'.

התנועות הפנימיות שייכות לעוד יצור חי, ועם זאת הוא לא נפרד ממנה. גבולות הגוף שלה מתרחבות ומשתנות.

מרכז התחושה נע אל הבטן בנוסף לראש. ...

ולבסוף מתרחש תהליך הקשור בזמן ובצמיחה, שבו אישה יכולה לחוות את עצמה כמחולקת בן העבר והעתיד"

Iris Marion Young.

חוג פיסול בשוהם

רות אייל- חוג פיסול שוהם

סדנת פיסול בחוטי ברזל רחובותסדנת פיסול בחוטי ברזל-רחובות-שרון בן יהודה

לימודי פיסול ראשון לציוןקורס פיסול בבטון בת ים-הדס דאימונט

לימודי אומנות רחובות

חוג פיסול נס ציונה

קורסי ציור שפלהציור בטכניקה מעורבת -פרנק בקר