אני דווקא אוהב שאת מכינה קפה קודם כל כשאת מגיעה לשיעור, יושבת בחוץ מול הפסלים שלך,
מדליקה סיגריה ובוהה בהם שעה. שעה אמתית , לא "שעה" כדרך להגיד זמן מה.
נמצאת באיזה קיפאון, אינקובציה. אני מנסה לא לדבר, לסור מדרכך, משתדל לא להפריע, לא להעיר.
אני גם קצת מקנא בך, וקצת מזהה בך את עצמי של פעם. בזכויות שאת נוטלת לעצמך ,
במרחב הזמן שאת מרשה לעצמך. ב"חיים"- חיים כמושג המנוגד למציאות . שתובעת מאתנו להיות יעילים,
יצרניים, מחושבים, אמונים על ניצול הזמן.
הדס דאמונט-פיסול בבטון
"נדמה לי שיש משהו במעשה הכתיבה, "היצירה" בכלל, שמצריך ממש מחייב,
שוליים רחבים של תנועות שווא, בהייה, חלומות בהקיץ, בזבוז: בזבוז זמן, אנרגיה,
יעילות במובן המקובל שלה, חלל, כסף לפעמים, בקיצור-כל מה שנרתם מראש לתכלית מוצהרת. "הבזבוז"
איננו אלא השוטטות הזאת באפלה או בחצי אפלה שבתוכה מגלים או לא מגלים לבסוף את האובייקט."
"הסיפור הראשון"-רונית מטלון
"מחקרים מהשנים האחרונות רומזים שנדידת המחשבות הזאת אינה תמיד חיסרון,
ולעתים היא אף יתרון. מחקר שפרסמו גודווין, שומאכר ואחרים בכתב העת Neuropsychologia ,
וזכה לתהודה רבה, טען שאנשים שמחשבתם נוטה לנדוד הם לרוב האינטליגנטים והיצירתיים יותר.
"במחקר שלנו לא רק שמצאנו את הפנים החיוביות של נדידת מחשבות,
גם לא מצאנו שום אפקט שלילי", אומרת גודווין."
"לא חשבתי על דבר, ובאותו זמן חשבתי על הכל. זו הייתה חשיבה מסוג מיוחד, הסוג שבו אני משתמש תמיד כשאני קרוב לכתיבת ספר."
סטפן קיניג, שק של עצמות
מאיה זיו -חוג פיסול ברחובות
אליה גור-סדנת ציור גדרה
מוטי -טכניקה מעורבת-קורסי ציור ראשון לציון
סנדרין אוז- ציור בשמן חוג ציור נס ציונה
זיו-יציקת פוליאוריטן, שבבי נסורת ואפוקסי לעץ. (יציקת אפוקסי ושבבי עץ בתבנית סיליקון). כסא מתכת. זכה בתחרות העיצוב הולנדית הולסט במדליית הצטיינות.