ימי גיבוש לקבוצה-יצירתיות והתהליך היצירתי.

ימי גיבוש לקבוצה-סדנאות אמנות -יצירתיות והתהליך היצירתי:

יצירתיות אינה באה לידי ביטוי רק באמנות, יש לה ביטוי כמעט בכל פעולה שאנו עושים, מבישול ועד לסידור הבית ובטח בעבודה.  אבל אמנות היא סוג של ריכוז  וחידוד של היצירתיות, היא מגרש המשחקים של היצירתיות ואין כלי טוב יותר ממנה לשימוש  ליצירת תהליך ודינמיקה יצירתית בהפעלת קבוצה. ואני מדבר בעיקר על סוגים שונים של אמנות פלסטית כמו ציור או פיסול,( שיש להם פן המופנה פנימה ומאפשר ליוצר ריכוז והקשבה לעצמו, ובמקביל ודווקא מהמקום הזה השתתפות בקבוצה),  אבל גם על אומנויות במה,  משחקי תפקידים ופסיכו דרמה.

אמנות קשורה במשחקיות, ביכולת לשחק. משחק המביא לתוצאות שניתן לקחת לבית. דרך יצירת גרוי אחר ושונה מהגירויים להם אנו נחשפים בחיי היום יום שלנו בעבודה. אנשים רבים מגיעים עם התחושה שאין להם יכולת אמנותית. הגילוי שיש להם יכולת, הוא לרוב תגלית מפתיעה ומשחררת, הפותחת דלת לעולם של אפשרויות חדשות. יותר מכך סדנאות האמנות שלנו לקבוצות, משנות תהליכי תקשורת פנימיים בקבוצה, מגלות לחברי הקבוצה האחרים פנים במשתתפים שלא הכירו, גרסאות חדשות  ואחרות שלהם. אמנות פלסטית שונה מאמנויות במה והופעה כיוון שהתקשורת שבה יכולה להיות מופנמת יותר ומביאה לידי ביטוי משתתפים שמעצם טבעם יבואו לידי ביטוי פחות בסדנאות מוחצנות. גם לדרמה ופעילות פסיכו דרמה יש ערך רב-הבמה המרכז היא טריטוריה חדשה, אנשים מגלים את השחקן שבהם, ולעיתים דווקא אנשים מופנמים. 

 ציור, פיסול, אמנות פלסטית, מוזיקה, שפה: מתארים את המציאות, זו הפנימית וזו החיצונית,

זה תפקידם, הראשוני, והברור ביותר.  אנו משתמשים בהם כדי לתאר את עצמנו לעצמנו

.וכדי לתקשר את עצמנו עם אחרים. אבל מעבר לזה אלו אמצעים לעיצוב המציאות.

  המשמעות של מה שנמצא שם משתנה דרך מילים ,דימויים ואמנות .

העולם אינו אותו עולם מרגע שהתחלנו לפסל אותו ,לצייר אותו, לדבר אותו ולכתוב אותו.

מרכז השימוש היצירתי בשפה כמו גם באמנות הוא הדימוי והמטפורה, לדבר יש משמעות

רק ביחס לדבר אחר, ליד דבר אחר, כמו דבר אחר. הכתם הזה יהפוך לעין כשיהיה בתוך פנים.

פסלי הפנים החתוכים ברזל שיצר קדישמן ושהוצגו במוזיאון היהודי בברלין, (שלכת)שואבים משמעות מרפרור

לציור הזעקה של מונק, כמו גם למאות צילומי השואה שנחשפנו אליהם של ערמות החפצים במחנות ההשמדה.

המשמעות נוצרת מתוך הקשר והשוואה. דימויים ומטפורות ממסגרים את המציאות

, וברגע שהם תופסים, הם הופכים שקופים עבורנו כמו מים לדג. 

חשיבה היא כמובן סוג של שימוש בשפה, לכן אני מדגיש את האמנות כסוג של חשיבה באמצעות חומר,

דימוי חדש, מטפורה שונה יכולה לגרום לשינוי, הן בתפיסה והן בפעולה.

 פסיכותרפיה  כמו אמנות, היא משחק בדימויים, החלפת  דימויים תוקעים בדימויים חדשים המאפשרים צמיחה.

לפעמים הדרך החוצה היא לבעוט ולהילחם ללא הרף כמו הצפרדע שנפלה לדלי חלב ובמאבק

הנואש שלה הפכה אותו לחמאה, ולפעמים הדרך להינצל היא להרפות כמו שחיין במערבולת

ולקוות שהזרם יסחוף אותך החוצה.

מטפורות ודימויים הם סיפור קטן, ואנחנו אנשים של סיפורים הרבה יותר מאשר של מספרים ולוגיקה.

אילן אורבך-ציור שמן על עץ

אורית דוז'י-פיסול קרמי

דבי עזר-אקוורל

שיר אלמקייס -ציור דיו -על דפי נייר מודבקים

,ציור על שולחן בטכניקה רב שכבתית באפוקסי לעץ-ציפוי אפוקסי לעץ.