פיסול בעץ-ליאו וון

פיסול מודרני בעץ-ליאו וון

"יצירותיה של ליאו וון לוכדות את משמעות הייסורים והאקסטזה של להיות בחיים. ליאו וון מתעלת את ההכשרת הבובנאות שלה ליצירת פסלים המציגים שלדים והכלאות של אדם-וחיה, תוך בחינת השבריריות והעוצמה של הגוף לאורך הדרך."

גלריית הקפסולה בשנחאי (CAPSULE SHANGHAI) הפכה בשנים האחרונות לאחת מגלריות האמנות החשובות בעולם. השנה בולטת בה אמנית צעירה העוסקת בפיסול בעץ  ליאו וון (Liao Wen). 

ליאו נולדה בצ'נגדו, סין בשנת 1994. היא למדה הדפס במכון לאמנויות יפות של סצ'ואן בין השנים 2012 ל-2016, ולאחר מכן המשיכה לתואר שני באמנויות יפות באמנות נסיונית מהאקדמיה המרכזית לאמנויות יפות בבייג'ינג ב-2019.

עבודתו של ליאו הוצגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בסין, הונג קונג וארצות הברית. היא גם השתתפה במספר ירידי אמנות בינלאומיים, כולל ארט באזל הונג קונג, ופרייז ניו יורק.

באתר הקפסולה נכתב:

בפסליה, ליאו מרבה להשתמש בחומרים כמו עץ, מתכת וזכוכית כדי ליצור דמויות עדינות וחזקות כאחד. דמויותיה מוצגות לעתים קרובות במצבי מתח או קונפליקט, מה שמרמז על הסערה הפנימית שלעתים קרובות נסתרת מהעין.

ההופעות (פרפורמנס) של ליאו עוסקות באופן דומה בגוף כאתר של טרנספורמציה. בהופעות שלה היא מרבה להשתמש בגופה שלה כקנבס, מציירת אותו בסמלים ודימויים המשקפים את מצב הווייתה הפנימי.

הסרטונים של ליאו חוקרים לעתים קרובות את הקשר בין הגוף והסביבה., היא מרבה לצלם את עצמה תוך אינטראקציה עם אלמנטים טבעיים כמו מים, אש ואדמה. עבודות אלו חוקרות את הדרכים שבהן הגוף יכול להיות מעוצב על ידי הסביבה וגם לשנות על ידי סביבתו.

תערוכות בולטות של ליאו וון:

"הגוף יודע בשקט" (2021): תערוכת יחיד של פסלים וסרטוני וידאו החוקרים את היחסים בין הגוף לעצמי.

"איזון כמעט מתמוטט" (2020-): פרויקט מתמשך החוקר את השבריריות וחוסר היציבות של גוף האדם.

"טקסים של עונות" (2021-): עבודה החוקרת את הקשר בין הגוף לעולם הטבע.

"רעלים או תרופות נגד" (2021-): פרויקט מתמשך החוקר את הקשר בין הגוף לנפש.

במאי 2023 הניו יורק טיימס  פרסם ראיון דיוקן של לאו וון  שערך אנדרו רוסת':

" ליאו וון מפסלת עץ פסלים המזכירים שלדים (אדם, חיה, חייזר) המתמזגים עם רובוטים מתחום המדע הבדיוני, חרקים וצמחים לא ברורים. הם מושכים ומפחידים, כרוכים בצורה פסיכולוגית,( כאן מוצגת הרחבה על מושג  ה- ה ABJECT ART הכורך פסיכולוגיה של גועל משיכה ופחד ) והם עזרו להפוך אותה, בגיל 29, ל"אחת האמניות הצעירות והחדשניות ביותר בסין", כפי שמצהירים וואנג צ'נצ'ן, סגנית מנהל המוזיאון המרכזי לאמנויות יפות (C.A.F.A.). בייג'ין, וכפי שניסח זאת בשנה שעברה במגזין Art in America.האוצר-מבקר ג'יה קיאנפאן. 

ליאו וון בדיוק סיימה קבוצה חדשה של יצירות, שיופיעו השבוע בפרייז ניו יורק, תוך השתלטות על הדוכן של הגלריה קפסולה שנגחאי.

כאשר המבקרים ביריד מציצים דרך חור הצצה בקיר הדוכן, הם מתעמתים עם אנדרואידית  עירומה היושבת על בהונותיה, כפופה, מביטה בהם לאחור מבין רגליה. היא חושפת את עצמה בתהליך - המפשעה שלה היא שרף אפוקסי בצבע שתן מנומר באדום - אבל היא נראית כשולטת היטב בדינמיקה, כמו גם קצת מאיימת.

"אני חושבת שזה די פרובוקטיבי," אמרה ליאו וון ומסבירה שהדמות אומרת בעצם למציצן: "אולי אתה מסתכל על הנרתיק שלי", אבל לא אכפת לי (היא השתמשה בביטוי צבעוני יותר).

הפסל שלה מזעזע, אבל הוא גם עוסק באפיקי היסטוריה אמנותית עמוקה, תוך שהוא מסתמך בחלקו על דימויים של נשים משתינות שמצאה האמנית על גביע יווני עתיק, בציור של פרנסואה בושה מהמאה ה-18, ובמקומות אחרים. היא כינתה את עבודתה ה"מבט"-“Stare.”. (כאן ניתן לראות הרחבה על הפסיכולוגיה של "המבט" באמנות המודרנית).

"אני חושבת על איך אנחנו משתמשים בגוף כנשק או כמחווה נגד, או כדי להכחיש, משהו", אומרת ליאו וון על כמה מעבודותיה האחרונות. כשמסתכלים מקרוב על הקונסטרוקציות האלגנטיות שלה, אפשר לראות כיצד הן יכולות להתנהג כמו גופים. יש להם מפרקים ניתנים להזזה, שהם תוצאה של הכשרת האמנות יוצאת הדופן של ליאו וון.

ליאו, שנולדה בצ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן בסין, למדה לתואר שני באמנות ניסיונית ב-C.A.F.A. כשזכתה במלגה ללימודים בחו"ל. כשהיא נזכרת באותו רגע, אמרה שהמחשבה שלה הייתה, "אולי אני יכולה לעשות משהו שמעולם לא ניסיתי".וכך, בשנת 2017, היא נרשמה לסדנת בובות אינטנסיבית בת חודש בפראג. היא למדה איך ליצור מריונטות, לכתוב תסריטים ולהופיע. השיעור הראשון היה בשימוש בטוח באזמל, והיא גאה בכך שהיא מעולם לא חתכה את עצמה. (עם זאת, היא איבדה זמנית רגישות מסוימת באצבעותיה מהעור שהתקלף.)

הגישה שלה ב-C.A.F.A., היא אמרה, הייתה: "אני לא אוהבת את בית הספר שלי. אני לא אוהבת את המורים שלי". היא נמשכה לאמנות עממית ולבובות, דברים ש"לעולם לא יוצגו בחלל הלבן בגלריה והם פתוחים לכולם, לכל קהל", אמרה.

עד 2020 היא חשבה שתהיה בובנאית ותפעיל תיאטרון בובות נייד, אבל אז החליטה שלא, בגלל ש"הבנתי, אני בעצם אדם מאוד ביישן", אמרה. (קצת קשה היה להאמין בזה כשהיא דנה בעבודות שלה ומפזרת בדיחות.)

שהתמקדה במקום זאת בפיסול, ליאו וואן  "באמת דחפה את הגבול של אומנות ואמנות עממית -לתחום קונספטואלי", אמרה האוצרת מבייג'ינג מיה יו בראיון טלפוני.

עבור המייצג שגב' יו ארגנה במסגרת הביאנלה OCAT 2021 בשנג'ן, וון כיסתה משטח של רצפה באדמה ושתלה עליה ירק, ויצרה במה דמוית גן עבור היצורים הזומורפיים שלה. יש "איכות  של טיפול פסיכולוגי בחומרים שלה", אומרת גב' יו.

בסדרת עבודות נועזת אחרת, גב' ליאו ביקשה ממהגרי עבודה בשנג'ן ליצור בובות דיוקן עצמי, ואז לקחת את הבובות למקום שהיה, או יכול להיות, חשוב להם. האמנית ליוותה את העובדים, צילמה וכתבה על התהליך. זה היה מאמץ לשמר את הסיפורים שלהם, ולהבין טוב יותר את העיר שלה.

מה שמאחד את הפרויקטים הנבדלים הללו הוא הקסם ממה שגוף יכול לעשות. כיצד הוא יכול לגדול ולסבול, להיות מוזן ומדומיין מחדש, לשמש סמל ולפעול. פסל אחר בפרייז מציג דמות אנושית צועדת צעד ענק, כאשר פלג הגוף העליון שלה נאלץ לנטות לאחור תחת משקל אדיר בלתי נראה. הוא עומד, אבל רק בקושי. רק להסתכל על זה יכול לגרום לכאבי מפרקים.

ליאו וון רוצה שהאמנות שלה תחבר בין הצופים לגופם שלהם, שתשלח אותם פנימה. לשם כך יתלו על קירות דוכן התצוגה שלה ארבע יצירות הדומות לאיברים מופשטים, שכל אחת מתייחסת לדחף אנושי אחר: הצורך לשאוף, להטיל שתן, לבלוע ולהקיא. האחרון מיוצג על ידי מעין ושט חלק ומפותל שנחסם על ידי עצמים חלקים הדומים לאבנים.

יש אנשים שאולי ימצאו את הנושאים האלה מוזרים, הודתה ליאו וון, אבל למה לא לנסות לייצג אותם? "אני רוצה לתאר את התחושה של הגוף היומיומי שלנו כי אנחנו תמיד רודפים אחר דבר גדול יותר", כמו "רעיון שאפתני מאוד או מישהו שמעולם לא פגשנו קודם לכן", אמרה. "אבל, אני מתכוונת, כל נשימה, או תחושת צמא, יקרים מאוד עבור בני אדם, כי זה אומר שאנחנו חיים."

"הסדנה" -היא מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בחיות ובריאות הנפשית. בנוסף לטיפולי פסיכותרפיה רגילים-אנו מציעים גם טיפול בנוירופידבק, טכניקה לטיפול קצר מועד יעיל מוכח בדיכאון, חרדה, פוסט טראומה ועוד.