הפסיכולוגיה של קסמים, וקסמים של פסיכולוגיה.
אנחנו חיים בתקופה בה תחושת האמינות והאמת מוטלים בספק תמידי, איננו יודעים למה להאמין, למעשה המציאות עצמה כמציאות- מוטלת בספק, כאשר עולה מציאות אחרת וירטואלית ומערערת עליה. ילדים בני 18 משקיעים בביטקוין ומטבעות וירטואליים ומרווחים בשעה את מה שהוריהם הרוויחו בחיים שלמים ועדיין לא התחלנו לדבר על תאוריות הקונספירציה והפייק ניוז שהפכו על פי מחקרים את אי האמון שלנו לברירת המחדל. גם בתחום הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה לא ברורים לנו גבולות המציאות, כבר כתבתי רבות על דפוסי החשיבה שלנו וכיצד הם משנים את המציאות וגם על הסכנה והגבול הדק שבן חשיבה מאגית או חשיבה קסומה להכרה בכוחם של דפוסי החשיבה.
במאמר יפה זה שפורסם בנאוטילוס, קווין בלייק פרגוסון-קוסם וסופר-כותב על ה "האיש הזה שרוצה שקסם יהיה תחום בפסיכולוגיה" ומציג נקודת מבט אחרת על נקודות ההשקה שבן "קסם" למציאות.
"הסדנה לתהליכים יצירתיים" -היא מרכז לטיפול פסיכולוגי, המאגד פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית. "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו.". בנוסף לטיפולי פסיכותרפיה רגילים-אנו מציעים גם טיפול בנוירופידבק, טכניקה לטיפול קצר מועד יעיל ומוכח בדיכאון, חרדה, פוסט טראומה ועוד. למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ על הצילום המשמש קישור:
במשרדו המבולגן למדי בגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון, גוסטב קון העליז והמעט מקומט, מרים את מה שנראה כמו פירמידה עשויה ממסגרת תיל, ממדף ריק ואוחז בה בעדינות. המבטא השוויצרי-אנגלי שלו מתפצפץ דרך חיבור הסקייפ שלנו, כשהוא אומר, "ניסיתי לחקור את כוח הפירמידה - הרעיון היה שאתה יכול לשים סכין גילוח או מזון מתחת לפירמידה והלהב יתחדד או האוכל יישאר שמור."
בסן פרנסיסקו, אני מרים גבה. קון מגחך בתגובה, עוצר ומפתה החוצה את השאלה שלי -בצורה שרק מורה יכול. אבל לפני שהספקתי לשאול, הוא מניח את הפירמידה בחזרה על המדף, מצחקק לעצמו ואומר, "זה לא עובד, כמובן. קסם אמתי לא קיים".
קון צריך לדעת. הוא נולד ב-ארו, שוויץ בשנת 1974, והחל להתעניין ברצינות בקסם בגיל צעיר. הוא התאמן תחת הקוסם האמריקאי ג'ים צ'ליני, תלמידו של הקוסם האגדי סלידייני.
השימוש ב-"קונייני" כשם במה נשמע קצת מוזר, אומר קון, אבל הוא הבטיח לי שזו לא הסיבה שהוא נמנע בסופו של דבר מהופעה מקצועית כקוסם . זה היה בגלל שהוא רצה להשתמש בקסם, לא כדי לרמות את המוח האנושי, אלא כדי ללמוד אותו.
"יער גחמני" פסלי גן מאת ספנסר ביילס-הפסיכולוגיה של הקסם.
קסם כשימוש בפסיכולוגיה קוגניטיבית
השימוש בטכניקות של קוסמים, המנצלים פגמים קוגניטיביים, אינו שונה כל כך מהאופן שבו מדעני מוח החוקרים ראייה, משתמשים בכשלים בתפיסה - כמו אשליית אֶבִּינְגְהָאוּס ואשליית צללי השחמט - כדי להאיר את הנוירולוגיה של האופן שבו אנו רואים. תשומת לב, מודעות, זיכרון, ואולי הכי מעניין, היווצרות אמונה - כולל סוגסטיה והשפעה חברתית - פגיעים לדקויות הפסיכולוגיות שקוסמים יוצרים. קון ועמיתיו החוקרים פרסמו לאחרונה גיליון מיוחד בשם - "פסיכולוגיית הקסם והקסם של הפסיכולוגיה", כפי שהם מכנים זאת, הכוללת 14 מחקרים. "לקוסמים יש מערכת גדולה וחזקה של אפקטים שרוב החוקרים מנצלים רק לעתים רחוקות", הם כותבים.
"יער גחמני" פסלי גן מאת ספנסר ביילס-הפסיכולוגיה של הקסם
באחד מהמחקרים הללו, שניים מעמיתיו של קון בגולדסמית'ס, קריסי ווילסון וכריסטופר סי פרנץ', חקרו כיצד מפגש עם קסם יכול להשפיע על אמונות לגבי טבע המציאות. היה להם מדיום כוזב שהיה באמת קוסם -שהראה שהוא מכופף מפתח בידו תוך כדי העמדת פנים שהוא משתמש בטלקינזיס. כוחו (לכאורה) על המפתח נגרם, כמובן, באמצעות שליטה ביד. אבל עבור קבוצה אחת של נבדקים צופים, המדיום ניסה משימה נועזת יותר: הוא הניח את המפתח על שולחן וטען בקול שהוא מכופף אותו מרחוק. כמובן שהמפתח לא המשיך להתכופף על השולחן. ובכל זאת, 33 אחוז מהנבדקים ששמעו את הצהרתו של המדיום דיווחו שהמפתח אכן המשיך להתכופף, בהשוואה לאף אחד בקבוצת הביקורת שלא שמע את ההצהרה. אחוז זה של צופים מאמינים כמעט והוכפל כאשר חברו של המדיום, שהתחזה לצופה, אימת את הצהרתו של המדיום על ידי טענה כוזבת שהוא רואה את המפתח מתכופף.
"יער גחמני" פסלי גן מאת ספנסר ביילס-הפסיכולוגיה של הקסם
חשיבה מאגית
חשוב להבין מדוע אנו כל כך פגיעים לחשיבה מאגית מסוג זה , אומר קון, מכיוון שהתוצאות שופכות אור על הכוח המדאיג של השפעת עדות עדי ראייה על אמונותיהם של אחרים ועל השבריריות של תהליך הזיכרון שלנו.
כולנו, אפילו הספקנים והמשכילים ביותר, רגישים ומגיבים לרושם השווא שהטכניקות של קוסמים יוצרות - במיוחד כאשר יש להם ציפוי פסיכולוגי. קחו למשל את אמן הטלוויזיה והבמה האנגלי- דרן בראון. "הגאונות שלו הייתה להמציא מחדש את הופעת קוסם הבמה כסוג של פסיכולוגיה מתקדמת, שבה הוא יכול כמעט באופן סביר לטעון שהוא מסתמך על טכניקות פסיכולוגיות אמתיות - חקר שפת הגוף, כוח הסוגסטיה - במקום להסתמך לחלוטין על טריקים, מה שמשאיר את הקהל תוהה ומנסה להבין מה זה מה", נכתב בגרדיאן.
קון אומר: "אני מוצא את דרן בראון מאוד מבלבל כי הוא נהדר, אחד הקוסמים הטובים ביותר בסביבה - אבל כמובן שהוא עושה שירות רע מאוד לפסיכולוגיה. דרן יכול לשכנע אנשים שמה שהוא יכול לעשות הוא אמתי".
בעיתיות זו נובעת מהאופן שבו בראון משתמש בפסיכולוגיה במופע שלו, משחק על המודעות הכללית הגדלה לחסרונות הקוגניטיביים שלנו כדי למכור סיפור רקע מדעי אמין - אך, ככל הנראה, שקרי - לקסם שלו. המנחה לדוקטורט של קון, למשל, אחד האנשים החכמים ביותר שקון מכיר ומומחה ללימוד ראשוני ולמידה לא מודעת, נפל, כמו רבים כל כך, בקסמו של בראון.
מה שלכד אותו היה פרק בסדרת הטלוויזיה Trick of the Mind של בראון. בו, בראון מזמין שני חברים במשרד פרסום לונדוני למקום סודי ונראה שהוא משפיע עליהם בצורה לא מודעת להמציא שם, קו תיוג ולוגו לעסק דמיוני של פחלוץ. בסופו של דבר הם קוראים לעסק "גן חיות: המקום הטוב ביותר עבור חיות מתות". הלוגואים שהם יצרו כללו דוב גריזלי מפוחלץ שאוחז לירה שטרלינג. שערי גן חיות הדומים לשערי גן עדן וישנם כנפי מלאך מעל שם העסק. ואז, באופן לא ייאמן, בראון חושף שם, כותרת ולוגו כמעט זהים. שני המפרסמים מבטיחים לנו שהגרסה של בראון - "Creature Heaven: Where the Best Dead Animals Go", הכוללת דוב מחזיק לירה, כנפי מלאך ושערי גן חיות עם פנינה - הייתה במעטפה מולם כל הזמן.
הקפאת קסמים טבעיים קטנים בשרף-סדנאות אפוקסי.-הפסיכולוגיה של הקסם.
שימוש בהטיות מחשבתיות
בלתי אפשרי! איך הוא עשה את זה? הפרק מסתיים בהסבר מדהים: מוצג סרטון של הנסיעה במונית שהמפרסמים עברו כדי להגיע למקום הסרט, כשהנסיעה עוברת את גן החיות של לונדון, אנו רואים תמונה אחר תמונה של שטר לירה שטרליניג , כנפי מלאך, שערים והמילים " Creature Heaven" בחלונות ראווה, שלטי חוצות ועל חולצות של עוברי אורח. לאחר שצפה בזה, לדברי קון, המנחה שלו ניגש אליו ואמר, "זה לא מדהים! אפקטי ההשפעה האלה הם כל כך חזקים - כל כך חזקים!"
אבל קון, שידע יותר בשל הכשרתו כקוסם, נאלץ להניד בראשו ולומר, "תראה, זו אחיזת עיניים. לא פסיכולוגיה". הסיפור על תהליך הַטְרָמָה כנראה היה בעיקר דמיוני, והטריק היה בדיוק זה – טריק, אחיזת עיניים. במהלך השנים, הטענות של בראון לגבי הבסיס הפסיכולוגי של יכולתו פחתו באופן ניכר. ככל שהוא התפרסם יותר, הוא הרגיש "אחריות מוסרית", הוא אומר, "לגלות מה היא רמת יושר המתאימה לי בתור בדרן... לא רציתי להיות כל הזמן רמאי". הדילמה של בראון הפכה לשאלה של איך לממש באופן לגיטימי את "רישיון ההונאה" שלו.
מדע נכון ואמתי של הקסם יכול לעזור למפות את הגבולות של הרישיון הזה, בכך שיעזור לנו להבין את הגבולות הפסיכולוגיים - והגורמים הפסיכולוגיים - לפתיחות שלנו.
"יער גחמני" פסלי גן מאת ספנסר ביילס, ימי גיבוש לעובדים ביער-הפסיכולוגיה של הקסם.
הפסיכולוגיה של הפליאה
זו גם נקודת מבט ייחודית על טבע האדם, ועל טבע הפלא עצמו. במאמר שפורסם לאחרונה, קון ורונלד רנסינק, פסיכולוג ומדען מחשבים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, מציעים "תחום מחקר מובהק העוסק בחוויית הפליאה הנובעת מהיתקלות באירוע שנראה בלתי אפשרי". במאמר אחר משנת 2015, הם אומרים, "מצבים חווייתיים מהסוג הזה קשה או אפילו בלתי אפשרי ליצור בכל דרך אחרת" מלבד קסם. במחקר משנת 2009 שהם מצטטים, מוחותיהם של צופים בקסמים, שנסרקו ב-fMRI, נראו פועלים באופן דומה לאלו של אנשים שהיו עדים לאירועים המפרים סיבתיות. "בהתחשב בכך שהכישלון להכיר בבלתי אפשרי הוא בסיס סביר להפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה", אומרים קון ורנסינק, "תוצאות כאלה עשויות להוביל גם לתובנות הנוירו ביולוגיה של חוויות פסיכוטיות."
אבל כמובן שקון, ששקל קריירה כקוסם, לא סקרן רק לגבי התועלת המדעית או הרפואית של התחום "יש לי ילדים ובראש של ילד, הכל אפשרי, הכל קסם", הוא אומר. "לפעמים אני תוהה אם אחיזת עיניים וקוסמות לא מאפשרת לך לחוות את החופש הזה שוב."