לימודי חשיבה יצירתית-חלל פנימי


לימודי חשיבה יצירתית שעוסקים רק בהחלטות עסקיות או תהליכים טכנולוגיים או עיצוביים-הם אוקסימורון, כיוון שחשיבה יצירתית הינה מטבעה חיפוש של הקשר וראיה אחרת וחדשה:

"כל אחד נושא חדר בתוכו, עובדה זו יכולה  להיות מוכחת אפילו בעזרת חוש השמיעה, " פרנץ קפקא.

"כך חלל נוצר, באמצעות מילים בלבד, סימנים כתובים על דף ריק. לתת שמות, לחפש, כמו ציירי האטלסים הקדומים שמילאו את קווי החוף בשמות ערי נמל, שמות לשונות יבשה, שמות מפרצים, עד שלבסוף האדמה הופרדה מהים באמצעות קו הפרדה עשוי מילים. היה זה האלף-בית שאפשר לבורחס נקודת מבט ממנה ראה את כל העולם בצורה סימולטנית. שום דבר אחר מלבד האלף-בית?"-ג'ורג' פארק.
לימודי אומנות

נדמה לי שאחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו במאה העשרים הוא "חדר משלי" של וירג'יניה וולף. היכולת ליצור מרחב פנימי, להשיג או לקנות מרחב כזה, מתוארת כסוג של הישג-לא מובן מאיליו. תפיסת המרחב הפנימי כתנאי לתהליך חשיבה יצירתית, כמרכז התהליך היצירתי (שעליה מנקודת מבט פמיניסטית בעצם נסוב הספר של וולף)-כרוכה בעליית היצירתיות והאינדיבידואליזם והכריכה שלהם יחד כערכים מוסריים ונפשיים מרכזיים בהגדרת האדם במערב. "כדי לכתוב", אומרת מרגרט אטווד בסרט התיעודי אודותיה ('מילה ועוד מילה-זה כוח'), "את צריכה להיכנס לחדר, לסגור את הדלת ולהגיד לכולם לכו מכאן."

 המוות הנפשי -כפי שאנו מדמיינים אותו, למשל ברומנים דיסטופיים כ1984-הוא אובדן המרחב הפנימי-והשתלטות "משטרת המחשבות".   במונחים פסיכואנליטיים (שכמובן ניזונים ממושגים מערביים ליברליים אודות ערך האינדיבידואליזם) מרחב פנימי  קשור לתפיסה של האדם כנפרד , כבעל זהות משל עצמו ורצון משל עצמו. המרחב הפנימי נתפס עלי ידי הפסיכולוגיה כסוג של הישג התפתחותי ותלוי באופן פרדוקסלי  בנוכחות תומכת ויציבה של האחר (של האם)  בתהליך הגדילה. 'יחד' נכון מאפשר ללמוד להיות 'לבד' בצורה נכונה. כמו שדיאלוג בן אישי, והדיאלוג והמונולוג הפנימי מקיימים יחסי תלות בינם. התאוריות הפסיכואנליטיות רואות ברחם את הבסיס למרחב פנימי , זהו מצב של הרמוניה קיומית, של ציפה מאושרת ומסופקת באופן מלא שאינה מבחינה בן פנים וחוץ ( Jemstedt ). המציאות כרוכה בחוויית התסכול וחוסר הסיפוק. אנו מגדירים את החוץ דרך ה'לא אני'. אם מתפתחת מערכת יחסים של הכלה ויכולת הענות והקשבה בן האם והתינוק , הפנים והחוץ נפגשים בדרך בה התסכול נסבל וניתן להתמודדות. במקרה של קשר בעייתי בו קיימת התעלמות קיצונית מצרכי הילד, הילד עלול לסגת אל עולם פנימי,  להכחיש אותו, או להכחיש את המציאות. במקרים קשים יותר הילד חווה התפרקות של עצמו והעולם. היצירתיות נוצרת בתחום שבן העולם הפנימי והחיצוני; "אזור שלישי, אזור המשחק, המתרחב לחיים יצירתיים ותרבותיים... מיקמתי את אזור חוויתי מהותי זה במרחב פוטנציאלי שבין האינדיבידואל לסביבה"-דונלד ויניקוט.  על פי תיאור זה, אם אנו נצמדים לדימויי החדר-  היצירתיות צריכה להתקיים היכן שהוא במרפסת, או על מפתן הדלת, ואין ספק שחלק מתיאורי החוויה היצירתית יתאימו לתיאור זה.  אולם  ההכרות שלי עם חווית היצירתיות אצל אנשים רבים-דומה יותר ליבוא של חומרים מהעולם אל תוך החדר. או להסתכלות בעולם מבעד לחלון סגור. המרחב הפוטנציאלי לרוב נוצר בתוך החלל הפנימי גם אם הוא תמיד תלוי במפגש עם החוץ. אנחנו יוצאים לציד או כדי ללקט, אבל מביאים את הבשר חזרה למערה כדי לבשל אותו. יותר מכך אילו יכולנו לגדול בהרמוניה מלאה, ובביטול הגבול שבן פנים וחוץ -כנראה שלא היה עלינו לפתח יצירתיות. החשיבה היצירתית היא הבת החוקית של התסכול, הרעב וחוסר הסיפוק. אני מנסה להגיד (בניגוד למגמה שרואה קשר בן מוחצנות , לפתיחות ויצירתיות) שהמתח בן הפנים לחוץ חיוני ליצירתיות ואלו שמרגישים את עצמם בטוחים מספיק כדי לבשל את הבשר בחוץ, ולתפוס את המציאות כהרמונית ומקבלת-סביר שיהיו יצירתיים פחות. אני רואה ניגוד בן סתגלנות ליצירתיות, מי שמקבל את המצב כפי שהוא, לא ינסה לשנות אותו.  המרד הוא מרכיב מהותי. מרד כנגד המגבלות, מרד כנגד נורמות, מרד כנגד הגדרות, מרד כנגד עצמך. פרויד קשר בן תרבות לאי נחת , אני חושב שבמילים אחרות דיבר על יצירתיות .

"אנו טוענים כי קיים משהו מתסכל במהותו בילדות האנושית, כי תסכול זה, בהיותו מרמז על חוסר סיפוק בעולם הממשי, מעודד את התפתחותם של עולם דמיון פנימי; ושילדים רגישים, כישרוניים ומפותחים קודם זמנם, אשר ניתן להוכיח כי ניחנו במערכת עצבים שהיא בבחינת מכשיר קליטה מעולה, ואשר מאוחר יותר נעשים יצירתיים, מושפעים בצורה עמוקה יותר, ואולי אף "מוטבעים" על ידי ניסיון הילדות הכולל שלהם."-אנתוני סטור-הדינמיקה של היצירה. 

תפישת המרחב פנימי קשור להתפתחות העירוניות, ועליית החברה העירונית רבת המשתתפים. קשה לי לדמיין את הלקטים הציידים, או את הבדואים הנודדים כמי שמבחינים בן פנים וחוץ.   כשאמרסון ותורו מדברים על ה"טבע"- המושגים והאיכויות בהם הם משתמשים, קרובים לאלו בהם אנו חושבים היום על המרחב הפנימי. מקום להיות בו עצמך ללא מסכות, מין חלל רחמי, מקבל. 

הזכות המשפטית לפרטיות נזכרה לראשונה במאמרם של עורכי הדין סמואל וורן ולואיס ברנדייס "The Right to Privacy". לימים היה ברנדייס לשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1890 פרסמו השניים את המאמר שנתן לזכות לפרטיות במשפט האמריקני את השם "הזכות להיעזב במנוחה". היום נחשבת זכות הפרטיות כאחת מזכויות היסוד הטבעיות של האדם היא מוגדרת במילים "זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו". (במשפט הישראלי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עוגנה חוקתית זכותו של האזרח בישראל לפרטיות כפי שמופיע בסעיף 7 לחוק:
א. כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
ב. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
ג. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
ד. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. 

נדמה לי שבן זכויות היסוד האנושיות הטבעיות זכות זו היא המותקפת ביותר. שלילת הפרטיות והתקפה עליה נפוצות הן במרחב הווירטואלי , והן במרחב הפיזי והן במרחב הנפשי. ידועה טענתו של מארק צוקרברג שפרטיות כבר איננה נורמה חברתית. הקורנה האיצה ותרמה לתהליך הזה של אובדן הפרטיות וכפי שנאמר לא פעם ברגע שטכנולוגיה נוצרת, החוקיות היא שתנוצל למטרות שונות מאלו שלשמה נוצרה, וברך כלל למטרות של שליטה כלכלית. ראו את הסרטון. 

מרחב בעל גבולות גמישים שמאפשר מצד אחד מעבר בן הפנים לחוץ ומצד שני עצמאות ואפשרות ליצור(כי בעצם בזה מדובר) הוא אתגר מתמיד, החוץ לא רק פולש, הוא גם מפתה תמידית להפנות את הגב למה שקורה בפנים.

Bernar Venetפסל צרפתי אמריקאי  הופך את שירבוטיו לפסלי מתכת גדולים
"חשבתי כמה לא נעים יהיה להיכלא בחוץ, וחשבתי כמה זה יהיה גרוע יותר אולי-להינעל בפנים" (וירגיניה וולף)

חוג ציור נס ציונה

"החלל הוא מקום מופלא-בעיקר אם הוא בן האוזניים שלנו"-Rasheed Ogunlaru

ללמוד ציור בנס ציונה

Jeffrey T. Larson ציורי שמן
"התבגרות  היא איבוד אשליות, על מנת לרכוש חדשות"(וירגיניה וולף)

"יש דבר מה מרגיע בשרטוט אדריכלי, מפות, בלו פרינט, כל מה שמציע הבנה ויזואלית של המבנה  והשימוש בחלל.  יש גם משהו מרשים בתרגום וביצוע כזה, כיוון שתוכניות יוצרות סוג של סמכות כיוון שהן מגלות את המבנה. ויוצרות הנחיות. הרישומים הללו הם כולם קווים ממושמעים ויחסים מדויקים. כאן הקירות, כאן החלון, כאן קשת הדלת, כאן החצר, כאן גרם המדרגות. באמנות של  ג'ולי מהרטו   היא מערערת את המשמעת הנוקשה של הרישום הארכיטקטוני. התוכניות משמשות לה כיסודות לעבודות עליהן היא מכתיבה את הרצון האמנותי שלה. אני מעריצה את יכולת ההגדרה החופשית שלה בה היא משתמשת בתוכניות אדריכליות לא כהוראות ביצוע אלא כדרך לפרק על הקנבס את 'חשכה קלה'"
רוקסן גיי על ג'ולי מהרטו. וידאו בסוף העמוד

חוג פיסול בחימר וקרמיקה

"החלל הפנימי שלנו, ושלוות הנפש שלנו-מושפעים מהחלל החיצוני"-Thích Nhất Hạnh

חוג קרמיקה ברחובות

פיסול בחימר -Sergei Isupov
"אתה יכול לנעול את הספריות אם אתה רוצה, אבל אין שער, או מנעול או אזיקים שתוכל לכלוא בהם את החופש של מוחי"

קורס רישום וציור למבוגרים

קורס רישום רחובות

Justine Otto ציור בשמן
"...המרחב הוא ספק: אני חייב לסמן אותו, לציין אותו ללא הרף: הוא אף פעם לא שלי, הוא לא ניתן לי אף פעם, אני חייב לכבוש אותו.."

." מתוך "חלל וכו': מבחר מרחבים" מאת ז'ורז' פארק.

שעור ציור-טכניקה

נפילתם של המלאכים המורדים-ריקי סבסטינו-1720

מיכל חלבין-בצילומי אסירים מבתי הכלא בברית המועצות.

לימודי פיסול קלסי

לימודי פיסול מודרני

– Deborah Baldizar
אני רוצה שפסלי יסמנו מקום נפשי, אתר אחד לאורך המסע הנפשי, אני מעוניינת ברגעים של מחשבה פנימית, בחינה עצמית."

שלך בזיוף -אלבר קאמי