פרספקטיבה ונקודת מבט: פסיכולוגיה, ציור ופילוסופיה

פרספקטיבה ונקודת מבט: אמנות,פסיכולוגיה ופילוסופיה

מושגי הפרספקטיבה ונקודת המבט הינם מרכזיים בפסיכולוגיה, בפילוסופיה ובאמנות, ומשמשים כמסגרות שבאמצעותן אנו מבינים את העולם ומבטאים את תפיסתנו לגביו. בפסיכולוגיה, מונחים אלו מתייחסים לתהליכים קוגניטיביים, רגשיים ותפיסתיים, בעוד שבאומנות במיוחד בקורסי הציור שלנו -הם קובעים כיצד המציאות מיוצגת וברובד אחר  מהי מציאות. תהליך החלפת נקודת מבט או הסתכלות מכמה נקודות מבט הוא תהליך יצירתי העוסק ביכולת התמודדות שלנו עם מציאות מורכבת בתוכנו ובעולם החיצוני   במאמר זה נבחן כ-פסיכולוגים תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים ,העוסקים באמנות, את טבעם הרב-גוני של פרספקטיבה ונקודת מבט, ונמחיש  כמה מהמשמעויות שלהן בדיסציפלינות אלו.

פרספקטיבה ונקודת מבט בפילוסופיה

בפילוסופיה, המושגים של פרספקטיבה ונקודת מבט אינם רק כלים מושגיים אלא הם מרכזיים להבנת טבע הידע, המציאות והחוויה האנושית. פילוסופים שונים ניגשו למושגים אלו בדרכים שונות, שעיצבו את מהלך המחשבה הפילוסופית.  כ-פסיכולוג בתל אביב אני רואה את הגישות הפילוסופיות למושגים אלה מרכזיות לדרך בה הפסיכולוגיה המודרנית עוסקת בהן.

נקודות מבט פילוסופיות עתיקות

בפילוסופיה העתיקה, הפרספקטיבה הייתה קשורה לעתים קרובות לדיונים על מציאות ומראה. אפלטון, למשל, השתמש במשל המערה (ב"הרפובליקה") כדי להמחיש כיצד התפיסה האנושית מוגבלת וכמה התפיסה האנושית  ברמיה עצמית . אלגוריה זו היא פרשנות עמוקה להבדל בין העולם הנתפס לעולם ה'אמיתי' .

אריסטו,בהמשך אך גם בניגוד לאפלטון, הציע נקודת מבט אחרת. תורת המטאפיזיקה שלו הציעה שניתן להבין את המציאות באמצעות התבוננות אמפירית והיגיון לוגי, תוך שימת דגש על חשיבות נקודת המבט של הצופה בהבחנת האמת .

אוגוסטינוס הקדוש: הפילוסוף מימי הביניים אוגוסטינוס חקר את האופי הסובייקטיבי של התפיסה, וטען שהחושים שלנו יכולים להטעות ושהידע האמיתי נובע מהתבוננות פנימית ואמונה. פרספקטיבה זו ערערה את הרעיון של מציאות אובייקטיבית המבוססת על חוויה חושית בלבד.

נקודות מבט בפילוסופיה מודרנית

הקביעה המפורסמת של רנה דקארט "Cogito, ergo sum" ("אני חושב, ולכן אני קיים") ב"Meditations on First Philosophy" מסמנת נקודה מרכזית בהיסטוריה של הפרספקטיבה בפילוסופיה. הספקנות המתודולוגית של דקארט והגשמת העצמי שלאחר מכן כישות חושבת מדגישים את תפקידה של נקודת המבט של הפרט בחיפוש אחר הוודאות .

עמנואל קאנט חקר את הפרספקטיבה שלו ב"ביקורת התבונה הטהורה", שם טען שהבנתנו את העולם מעוצבת על ידי המבנים המולדים של הנפש. הוא הבחין בין העולם ה'פנומנלי' (כפי שהוא נראה לנו) לבין העולם ה'נומנלי' (הדבר כשלעצמו), והדגיש כיצד הפרספקטיבה האנושית מעצבת את חווית המציאות שלנו (האפיסטמולוגיה של קאנט).

ג'ון לוק: אמפיריציזם, שדגל בו לוק, טען שידע נרכש באמצעות התנסות חושית. הוא הציע שנקודות מבט שונות נובעות מחוויות חושיות שונות, מה שמוביל לפרשנויות מגוונות של העולם.

לודוויג ויטגנשטיין: ויטגנשטיין קרא תיגר על הרעיון של מציאות אחת ואובייקטיבית, וטען במקום זאת שישנם מספר "משחקי שפה", כל אחד עם פרספקטיבה משלו ודרך הבנת העולם. הוא הדגיש את היחסיות של הפרספקטיבה ואת משמעותן וחשיבותן של נקודות מבט שונות.

נקודות מבט קיומיות ופנומנולוגיות

פרידריך ניטשה הציג את רעיון ה"פרספקטיביזם", והציע שיש הרבה נקודות מבט שונות שמהן ניתן להבין את העולם, ואף אחת לא יכולה להיחשב נחרצת. קביעתו כי "אין עובדות, רק פרשנויות" מאתגרת את הרעיון של מציאות אובייקטיבית, תוך שהיא מדגישה את האופי הסובייקטיבי של ההבנה האנושית .

במאה ה-20, פנומנולוגים כמו אדמונד הוסרל ומרטין היידגר התמקדו בטבע החוויה האנושית מנקודת המבט של גוף ראשון. מושג 'עולם החיים' (Lebenswelt) של הוסרל הוא מרכזי בהבנת האופן שבו אנשים חווים את העולם באופן סובייקטיבי.

נקודות מבט פוסט מודרניות

הוגים פוסט-מודרניים כמו ז'אק דרידה ומישל פוקו קראו תיגר על המושגים של נקודות מבט מקובעות ואמיתות אוניברסליות. המושג " דקונסטרוקציה" של דרידה בוחן כיצד המשמעות נבנית ומאתגר את הרעיון של פרספקטיבה אחת וסמכותית . פוקו, בניתוח הכוח והידע שלו, מדגים כיצד הפרספקטיבה מושפעת מהקשרים חברתיים והיסטוריים.

פרספקטיבה בפסיכולוגיה

בפסיכולוגיה, יצירת פרספקטיבה נכונה  היא מרכזית בהבנת הקוגניציה האנושית, האינטליגנציה הרגשית, הויסות הרגשי שלנו,  והאינטראקציה החברתית.  למעשה אין תחום בפסיכולוגיה האנושית שלא ניתן לבחון דרך עדשה זו. פרספקטיבה כרוכה ביכולת לראות דברים מנקודת מבטו של אדם אחר, בשינוי הנרטיב שלנו לגבי עצמנו, בשאלות קיומיות,  ביצירת אמפתיה, תקשורת והתנהגות חברתית. המחקר המכונן בנושא זה הוא תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה, שרואה את התפתחות היכולת ליצור נקודת מבט חיצונית כהישג מרכזי בהתפתחות ומדגימה כיצד יכולתם של ילדים להבין את נקודות המבט של אחרים מתפתחת עם הגיל (תורת ההתפתחות של פיאז'ה).

תפיסה פסיכולוגית מרכזית נוספת הסובבת סביב פרספקטיבה הוא 'תיאוריית הנפש', העוסקת ביכולת האדם לייחס מצבים נפשיים לעצמו ולאחרים, מתוך הבנה שלאחרים יש אמונות, רצונות וכוונות שונות משלו. יכולת זו היא חלק מהותי מאינטראקציות חברתיות אנושיות, כפי שמפורט בעבודתו של ברון-כהן (Theory of Mind).

.

פרספקטיבה ונקודות מבט בציור

באמנות, פרספקטיבה היא טכניקה המשמשת לייצוג אובייקטים תלת מימדיים על משטח דו מימדי בצורה מציאותית.  זהו נושא מרכזי בקורס הרישום שלנו כדרך לתאר עומק ומרחב על נייר או בד שטוח. התפתחות הפרספקטיבה הלינארית בתקופת הרנסנס, כפי פותחה על ידי אמנים כמו ברונלסקי ולאונרדו דה וינצ'י, סימנה תפנית מהפכנית בייצוג האמנותי .

מעבר לפרספקטיבה הליניארית, אמנים חקרו נקודות מבט מרובות כדי לאתגר את השקפות המציאות המקובלות. הקוביזם, המודגם על ידי פיקאסו ובראק, מפרק אובייקטים למגוון נקודות מבט, ומרכיב אותם מחדש בצורות מופשטות .

נקודת מבט בספרות ובקולנוע

נקודת מבט בספרות ובקולנוע היא העדשה הקול שדרכו מסופר הסיפור, היא מעצבת את הבנת הקהל ואת העיסוק בנרטיב. בספרות, המחברים בוחרים בין נרטיבים בגוף ראשון, בגוף שני ובגוף שלישי, כל אחד מציע דרגות שונות של אינטימיות ואובייקטיביות. בסרט, הבמאים מבצעים מניפולציות בזוויות מצלמה ובצילומים כדי לשלוט במיקוד של הצופה ובפרשנות של הסיפור.