אמנות פוסט אינטרנט, אמנות דיגיטלית, אמנות A.I

אמנות פוסט אינטרנט, אמנות דיגיטלית, אמנות מדיה חדשה ואמנות בינה מלאכותית (אמנות AI).

פוסט-אינטרנט היא תנועת אמנות של המאה ה-21 הכוללת יצירות שנגזרות מהאינטרנט  או מהשפעותיו על אסתטיקה, פסיכולוגיה אנושית, תרבות וחברה.
אמנות פוסט-אינטרנט (Post-Internet) משמשת לתיאור סגנון אמנות שצמח בעידן הדיגיטלי. זוהי תנועה המוגדרת על ידי האופן שבו היא משתמשת בטכנולוגיה ובאינטרנט כאמצעי ליצירת אמנות, והייתה לה השפעה עמוקה על הדרך בה אנו תופסים את תפקידה של הטכנולוגיה בחיינו.  למעשה עצם המושג טכנולוגיה כגורם חיצוני, כחלק מהעולם החיצוני שייך לעולם הפרי-אינטרנטי. בעוד שבעולם הפוסט אינטרנטי הטכנולוגיה היא הארכה או הרחבה, בין אם פיזית ובין אם נפשית,  של האדם ושל עולמו הפנימי.  האינטרנט הוא חלק מה"מוח המורחב" , התודעה והדמיון הקולקטיביים והאישיים שלנו -ולא ניתן עוד לנתקם מאתנו.

המונח "פוסט-אינטרנט" הוצג לראשונה על ידי האמנית והסופרת מריסה אולסון ב-2008, ומאז הוא שימש לתיאור מגוון רחב של צורות אמנות הכוללות כאמור מושגים כאמנות דיגיטלית, אמנות מדיה חדשה, אמנות AI ותחומים וטכניקות נוספות.

"דמות נשית" פסל של ג'ורדן וולפסון.

 מושג פוסט (אחרי) לא נועד להגדיר תקופה שלאחר השפעת הרשת אלא המונח מתייחס ל"מצב נפשי באינטרנט" אווה פולקס מ-AQNB תיארה את תקופת הפוסט אינטרנט  כ"מתייחסת לאדם המוטבע והמונע על ידי האינטרנט עד כדי כך שהרעיון של עולם או תרבות בלעדיו או מחוצה לו הופך ליותר ויותר בלתי נתפס, בלתי אפשרי.

בבסיסה, אמנות פוסט-אינטרנט עוסקת בחקר היחסים בין העולם הדיגיטלי והפיזי, ולעתים קרובות היא מאופיינת בשימוש בחומרים מצויים, כגון תמונות, סרטונים וסאונד ביסים, שמקורם באינטרנט.

אחד המאפיינים המרכזיים של אמנות פוסט-אינטרנט הוא השימוש שלה בניכוס. בהקשר זה, ניכוס מתייחס לשימוש בלקיחת חומר קיים מהאינטרנט והקונטקסטואליזציה, (הכנסה שלו להקשר) מחדש בצורה אחרת ומשמעותית. זה עשוי להיות כרוך בשימוש בצילום תמונה או וידאו קליפ ממדיה חברתית כבסיס ליצירת אמנות חדשה, או שזה יכול לכלול יצירת קולאז' ממגוון מקורות מקוונים שונים. כל אמנות הAI- הבינה המלאכותית עושות שימוש בטכניקה זו.

מרכיב מרכזי נוסף באמנות פוסט-אינטרנט הוא ההתמקדות בחוויה הדיגיטלית. אמני פוסט-אינטרנט רבים מעוניינים לחקור את הדרכים שבהן הטכנולוגיה שינתה את מערכת היחסים שלנו עם העולם סביבנו, ולעתים קרובות הם משתמשים בכלים וטכניקות דיגיטליות כדי ליצור את עבודתם. זה עשוי לכלול שימוש בתוכנה דיגיטלית כדי לתפעל תמונות, או שזה יכול לכלול יצירת מיצבים אינטראקטיביים המגיבים לתנועות ולפעולות של הצופים.

ג'ון רפמן -מתוך "שמיים מנוקבים" (2021).

אולי ההיבט המעניין ביותר של אמנות פוסט-אינטרנט הוא האופן שבו היא מאתגרת את המושגים המסורתיים של אמנות ויוצר. בעולם שבו כל אחד עם חיבור לאינטרנט יכול ליצור ולשתף תוכן, אמני פוסט-אינטרנט עוסקים לעתים קרובות יותר בתהליך היצירה מאשר במוצר המוגמר. הם מעוניינים לחקור את הדרכים שבהן כלים ורשתות דיגיטליות פתחו אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה ויצירתיות קולקטיבית, ולעתים קרובות הם עובדים ברשתות רחבות, רופפות ומבוזרות ולא בקהילות אמנותיות מסורתיות.

ישנם אמנים ויצירות אמנות רבות ושונות שניתן לסווג כפוסט-אינטרנט, והתנועה מתפתחת ללא הרף ככל שצצים אמנים וטכנולוגיות חדשות.  כמה דוגמאות בולטות כוללות את איברי סינגר, קורי ארקנגל וססיל ב. אוונס שעושים שימוש  בתוכנות דיגיטליות כדי ליצור יצירות אמנות שובבות וחתרניות המעירות על העולם שסביבנו; ריאן טרקרטין וג'ון רפמן, שיוצרים מיצבי וידאו סוחפים המטשטשים את הגבולות בין מציאות לבדיה; ג'ורדן וולפסון שיוצר פסלים ואווטרים המטשטשים את הגבולות בן הרפליקן או הבינה המלאכותית לאדם ופטרה קורטרייט, שמשתמשת בכלים דיגיטליים כדי ליצור יצירות אמנות תוססות ומופשטות החוגגות את יופיו של העולם הדיגיטלי. יש המשייכים גם את אמליה אולמן שיצירתה נוגעת להשפעת הרשות על  הזהות האינדיווידואלית לזרם זה.

 פוסט-אינטרנט היא המציאות בה אנו חיים. מציאות המשתנה ומתפתחת במהירות ומשנה בצורה קיצונית  את הדרך בה אנו חושבים על אמנות וטכנולוגיה ואת הדרך שבה אנו תופסים ומגדירים את הפסיכולוגיה האנושית, המציאות והאמת עצמה.

 "הווירטואלי הוא אמיתי"-"אני פשוט לא מאמינה במילה 'וירטואלי'", אומרת ססיל ב. אוונס.

על ידי חקירת היחסים בין העולם הדיגיטלי והפיזי, ועל ידי ערעור תפיסות מסורתיות של יוצר ויצירתיות, אמנים פוסט-אינטרנט עוזרים לעצב מחדש את ההבנה שלנו לגבי מה יכולה להיות אמנות ומהי מציאות  וכיצד אנו יוצרים אותה. ככל שאנו ממשיכים לנווט בנוף המשתנה ללא הרף של העידן הדיגיטלי, אמנות פוסט-אינטרנט תמשיך ללא ספק למלא תפקיד מפתח בעיצוב הנוף התרבותי שלנו.

ססיל ב. אוונס. "מה שהלב רוצה"-2016.