לגעת בנוף: על מגע


"החשיבות של המגע, היא בזה שהוא ממקם אותך. זה מדיום המגדיר ומבהיר את היחסים.

המגע מחבר שתי תחושות נפרדות-החיבור וההפרדה. הוא יוצר בנו את התחושה שאנחנו אחד,

כפי שהוא מחדד בנו את תחושת ההבדל. דבר אחד ברור, אם אנחנו לא ננגעים ונוגעים, אנחנו מתחילים לחשוד שאנחנו לא כאן, לא קיימים."

קטלין וודוורד

סדנת פיסול חימר

עיינה סדנת פיסול בחימר

"למגע יש זיכרון"-ג'ון קיטס

"המגע קודם לראיה, ולדיבור. זוהי השפה הראשונה והאחרונה" מרגרט אטווד

מגע-מגע הוא האויב הקטלני של ההתנזרות, נאמנות , מונוגומיה, .... על ידי המגע אנחנו בוגדים ונבגדים"

וולאס סטרגנר.

קורסי פיסול

סדנת פיסול

לימודי פיסול

אנתוני גרומלי-פסלים.

מגע הוא החוש הראשון, התחושה הראשונה, הוא מה שהופך אותנו לקיימים. לא רק כדימוי-

בצורה ממשית, אלא אם כן אתה תינוק מבחנה, וגם אז-נדמה לי.  מחקרים על  חסכי מגע בילדות

מצביעים על נזקים נפשיים וקוגניטיביים לאורך החיים. סוג של נכות תמידית, ערגה תמידית. 

 בתי יתומים, תינוקות ננטשים, חורים שחורים, עיקרון הרצף.

מגע הוא הרובד העמוק -הבסיסי ביותר של הדרך שלנו לחוות את העולם, בימים רעים

אנחנו מתכנסים מתחת לשמיכת פוך,ליטוף משנה אותנו. חזרה לרחם היא חזרה למגע.

מגע הוא אמצעי התקשורת הראשוני ואולי האמין ביותר ברמה הרגשית, אפשר לזייף

דברים רבים, אבל -לא מגע, לפחות ככה אני מקווה.  מגע הוא קשר, דרך התקשרות.

אינסוף מחקרים מדברים על כיצד מגע קובע היררכיה , ויחסי כוח,  כיצד מגע מגביר

היענות בתחומים שונים, , כיצד מגע תורם לריפוי, כיצד מגע מוכר טוב יותר.

לא פלא שמגע יכול להיות גם תוקפני ופולש וכפוי , קרב מגע,  אונס , פצע.

שמירת מגע, איסור נגיעה, מגבלות על מגע, קביעת מרחקים, למי מותר לגעת במי.

מה פרטי? מה ציבורי?  , ניהול מגע, חברה ותרבות קובעים חוקים למגע, ממשטרים אותו,

מנהלים אותו, חברות שונות נוגעות בצורה שונה.

"אסור לגעת במוצגים" מוזיאונים וגלריות אוסרות מגע,  אם אמנות היא תקשורת, 

ותקשורת היא מגע, אז לימוד אמנות הוא לימוד מגע, הן כדימוי  והן  כפרקטיקה מעשית,

קודם כל תלמד לגעת, לעבוד עם הידיים, קודם כל תלמד להיות עם הידיים, פעם היו לי

סיוטים בהם אני לא מצליח לאחוז בדברים , אני מושיט יד למשהו  והיד היא ערפל,

לא מחזיקה, המשהו עובר דרכה, היד שלי הפכה לדמיון."מאיין אתה מחזיק בזה?"

אומרים בחברה החרדית הירושלמית, כשהכוונה היא גם לטיעון, גם לתהליך ,

וגם למיקום היחסי שלך מול מה שקורה, ואם אני לא מחזיק בזה? , "להחזיק הזה"

תובע מגע מדויק, חזק מידי זה ישבר, ייחנק, ימות, יצא ממקומו. חלש מידי זה יאבד, לא יושפע, ימהל.

אנשים שונים צריכים מגע שונה. יש את אלה שצריכים לפסל בחימר, יש את אלה

שפיסול בפחות מאבן לא ירגיע אותם, ההתנגדות מחזיקה אותך, איזה התנגדות מחזיקה אותך?

מול מה אתה מגדיר את עצמך?  לפסל  בבד מול לפסל בחוט ברזל. מה קורה כשההורים שלך מתים?

בציור אותו דבר, איך אפשר להשוות את המגע של ואן גוך העבה, הגס, הכבד, עם האנרגיה התזזיתית .

למגע השקוף הרך של ורמיר. אני בכלל חושב שבהתחלה חשוב ללמוד לצייר עם הידיים, כמה שיותר מגע, כמו תינוק. 

וגם לנתק מגע זו אמנות, להיפרד, לשחרר, לוותר, להרפות, לסיים, ללכת הלאה, להיות -לא שלם, אולי גם למות לפעמים.