מוח מורחב ותודעה מורחבת

"המוח המורחב", השלכות על טיפול

המושג "מוח מורחב", שהוצע על ידי הפילוסופים אנדי קלארק ודיוויד צ'למרס, מאתגר את ההשקפות המסורתיות לגבי גבולות ההכרה. על פי התיאוריה שלהם, תהליכים קוגניטיביים ומצבים נפשיים יכולים להתרחב מעבר למוח ולגופו של הפרט, תוך שילוב כלים, מכשירים והסביבה כמרכיבים אינטגרליים של יכולות החשיבה וההיגיון שלנו.

המוח המורחב הוא פיתוח לטיעון הישן שהכלים התהליכים והחומרים איתם אנו עובדים- קובעים את התוצאות שאנו נקבל, והם למעשה דרך לחשוב ובהיזון חוזר הם משנים את התהליך הקוגניטיבי ודפוסי החשיבה שלנו.  דוגמה לכך היא הדרך שבה העיר יצרה את רישום הפרפסקטיבה ותפיסת המרחב המודרנית.

הכרה מורחבת היא דרך חשיבה על אמנות, הוראת אמנות, פסיכותרפיה יצירתית ועל תהליכים נפשיים.  התפיסה טוענת שהחשיבה אינה נמצאת באופן אקסקלוסיבי במוח או אפילו לא רק בגוף אלא מתרחבת אל תוך העולם הפיזי, הנפשי והרגשי- הסובב אותנו. התזה מציעה שחלק מהחפצים בסביבה החיצונית יכולים להיות חלק מהתהליך הקוגניטיבי ולמעשה מתפקדים כשלוחה של המוח עצמו. דוגמאות לכך לא קשה להציג.  החל מכלים פשוטים ביותר כפיסת נייר ועט, חשבונייה ויומן, ועד למחשב ורשת האינטרנט- המשנים את כל הגישה שלנו לידע וזיכרון. 

 תיאוריית ההמוח המורחב 

קלארק וצ'אלמרס טוענים שאובייקטים פיזיים או מופשטים- בסביבה שלנו מתפקדים כחלק מהמוח שלנו, בדיוק כמו שעושים נוירונים וסינפסות. לדוגמה, ניתן לראות מחברת או סמארטפון המשמשים לאחסון מידע כהרחבה של הזיכרון שלנו. מושג זה מושרש ברעיון שהמוח שלנו אינו מוגבל למוח הפיזי שלנו אלא מתרחב ומשתרע על פני סביבות פיזיות, חברתיות, מחשבתיות ורגשיות.

אנדי קלרק ודיויד צ'למרס ( -1988."Andy Clark and David Chalmers  "The Extended Mind)   מתארים את הרחבת המוח "כהחצנה אקטיבית, המבוססת על התפקיד הפעיל של הסביבה בהכוונת ושינוי תהליכים קוגניטיביים". הטיעון הוא שההפרדה בן מוח, גוף, וסביבה הינה מלאכותית, כיוון שחפצים חיצוניים משחקים תפקיד משמעותי בעזרה ל- ובשינוי התהליך הקוגניטיבי. המוח והסביבה פועלים כ"מערכת זוגית" הפועלת להשגת מטרות זהות. הניסוי המחשבתי שקלאק וצ'למרס מציעים הוא של חולה דמנציה הכותב לעצמו תזכורות במחברת ( או פתקים המודבקים על גבי חפצים). המחברת משמשת כסוג של זיכרון עבור החולה ומחליפה תפקוד מוחי שנפגע. במילים אחרות מוחו מתרחב אל המחברת וכולל אותה, כיוון שהיא באופן קבוע, יציב ומידי זמינה לחולה. המחברת אומרים צ'למרס וקלארק  הופכת  ל"איבר ביולוגי פגיע ("fragile biological limb or organ") שהחולה תלוי בו לתפקוד סביר. 

תודעה מורחבת וזהות

המוח המורחב הוא האבולוציה של טכנולוגיות ונכתב לפני עליית הטלפון החכם והאינטרנט המשמשים באופן מובהק המשך של המוח שלנו והתלות שלנו בהם מוחלטת, לא רק בזיכרון וניווט אלא בעצם תפיסת והגדרת המציאות.   כ-פיסיכולוגים בתל אביב אנו חושבים על השפעת התפיסה  על הזהות האישית ועם הגדרת התודעה והאני.  הגדרת הזהות שלנו היסטורית- תמיד כללה במובנים רבים את הסביבה שלנו. ראו. הבית-כזהות והגדרה עצמית. אך כאן אנו מדברים על שינוי האיזון בין הפנים והחוץ בצורה דרמטית, כאשר החוץ הופך פעיל יותר ואנו עושים מיקור חוץ של יותר ויותר פעילויות קוגניטיביות וריגשיות אל המציאות החיצונית. חשבו על הדרך שבה הרשתות החברתיות ועולם הפוסט אינטרנט מגדיר מחדש את הזהות שלנו, את דימוי הגוף שלנו, ואפילו את המציאות שלנו.

  אולי אם כך המפרסמים לא טועים כשהם מציגים לנו אייפון או רכב כחלק מהזהות שלנו.  אחד הניסויים  מעוררי המחשבה עליהם מדבר קלארק בראיון המצולם למטה, מדבר על האבחנות שלנו בין גוף והרגש, או בן גוף והכרה. בניסוי נמצא שלנשים שהוזרק להם בוטקס המקפיא את הבעות הפנים לקח זמן רב יותר להבין משפטים המבטאים  ביטויים רגשיים (עוד על הניסוי הזה).  אנחנו חושבים ומרגישים בעזרת הגוף שלנו כמו שיודע כל מי שעוסק טיפול פסיכולוגי בנפגעי טראומה או באמנות המערבת כמו שיודע כל מי שעוסק טיפול פסיכולוגי בנפגעי טראומה או באמנות- המערבים מגע ותנועה- אבל גם דרך השתקפויות טכנולוגיות של הגוף שלנו כמו שיודע ויודעת כל מי שעושה שימוש במדיה חברתית. 

הטכנולוגיה העכשווית  והמוח המורחב

התקדמות טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI) מרחיבה עוד יותר את היקף תיאוריית התודעה המורחבת. ניתן לראות בינה מלאכותית כהרחבה של המוח האנושי, לא רק משפרת את היכולות הקוגניטיביות שלנו אלא גם מספקת דרכים חדשות שבהן המוח שלנו יכול לפעול ולתקשר עם העולם. לדוגמה, ניתן לראות במערכות בינה מלאכותית כמו אלגוריתמים לייצור תמונות כהרחבות של התהליכים היצירתיים שלנו, תוך שימוש בקלט אנושי כדי לכוון התנהגות ולהפיק פלטים חדשים

.סטארט אפ בשם YOV שפיתח ג'סטין הריסון ב 2019 כדרך להתמודד עם מות אמו הצפוי- מציע את הרחבת התודעה הדיגיטלית כדרך להתגבר על אבל ואובדן. דף הבית של החברה מציג אותה כך -YOV היא מערכת תקשורת דיגיטלית בעלת פטנט מלא המשתמשת בבינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי למפות ולשחזר את דינמיקת היחסים בינך לבין יקירך באמצעות שיחה - מה שמאפשר תקשורת אותנטית עימו עם פטירתו.

. ב2017 אילון מאסק הקים את נוירָלינק (Neuralink)- מטרתה המוצהרת של החברה היא חיבור המוח לממשקים חיצוניים ובאופן ספציפי לבינה מלאכותית כדי להרחיב את יכולותיו. הטכנולוגיה  על פי מאסק תעשה על ידי השתלת אלקטרודות במוח

. רעיונות של חיבור המוח והעברת הידע והתודעה האנושית האינדיבידואלית לממשקי מחשב שונים- כדרך לחיות חיי נצח נשמעים שוב ושוב על ידי עתידנים כריי קורצוויל ואחרים. 

השלכות על מדע ועיצוב קוגניטיבי.

לתיאוריה זו השלכות משמעותיות על תחומים שונים, כולל מדע קוגניטיבי, אדריכלות ותכנון ערים. המוח המורחב מציע שהסביבה שלנו, מהארכיטקטורה של הבית שלנו, הטכנולוגיות, החברה, והתרבות ועד לפריסת הערים שלנו, יכולים וצריכים להיות מתוכננים כדי לתמוך ולשפר את התהליכים הקוגניטיביים והרגשיים שלנו. מחקרים בפסיכולוגיה סביבתית ובמדעי המוח מראים יותר ויותר כיצד הסביבה הפיזית משפיעה על התנהגות, מחשבות, רגשות ורווחה. על ידי הבנה ויישום של עקרונות התודעה המורחבת, אנו יכולים ליצור מרחבים המטפחים בריאות נפשית ויעילות קוגניטיבית.

שיקולים אתיים ופילוסופיים

תיאוריית התודעה המורחבת מעלה שאלות אתיות ופילוסופיות חשובות, במיוחד לגבי ההסתמכות שלנו על טכנולוגיה ובינה מלאכותית. ככל שאנו משלבים יותר טכנולוגיה בתהליכים הקוגניטיביים שלנו, זה מאתגר את המושגים שלנו לגבי זהות, פרטיות ויחסי אדם-טכנולוגיה. ההשלכות הפילוסופיות של AI כהרחבה של התודעה מעוררות גם דיונים על טבעה של התודעה והגדרת הקוגניציה.

לסיכום, תיאוריית התודעה המורחבת של אנדי קלארק ודיוויד צ'למרס, במיוחד בהקשר של AI, מציעה פרספקטיבה טרנספורמטיבית על האופן שבו אנו מבינים את המוח ואת האינטראקציות שלו עם העולם. תיאוריה זו משפיעה לא רק על המדע והטכנולוגיה הקוגניטיבית, אלא יש לה גם השלכות עמוקות על האופן שבו אנו מעצבים את הסביבה שלנו ומקיימים אינטראקציה עם הכלים והטכנולוגיות שלנו.

השתמעויות פסיכותרפויטיות

כ-פסיכולוג בתל אביב העוסק  בטיפול פסיכולוגי יצירתי - אני חושב  על מושג "המוח המורחב" גם בפני עצמה כנקודת מבט ופרספקטיבה חדשה על פסיכותרפיה וגם כדימוי המרחיב את החשיבה על התודעה. הרעיון שהתהליכים הנפשיים ותחושת העצמי שלנו חורגים מעבר לגבולות הפיזיים של המוח, ומשלבים היבטים של הסביבה, מערכות היחסים והטכנולוגיות שלנו- כפי שאנו מיישמים זאת בנוירופידבק . תפיסה זו תואמת לתיאוריות בפסיכולוגיה ובמדעי הקוגניציה, כגון זו של קוגניציה מגולמת  להלן כמה השלכות פסיכותרפויטיות של מושג זה:

גישה הוליסטית לטיפול:

 הבנת הנפש שאינה מוגבלת אך ורק למוח מעודדת גישה בינתחומית  והוליסטית יותר לטיפול. היא מדגישה את החשיבות של קשרים חברתיים, סביבה פיזית והקשר תרבותי בבריאות הנפש.

האדם כיצירה מורכבת .קורס פיסול-יציקה בבטון ואפוקסי- סדנת אפוקסי

התמקדות מוגברת במערכות יחסים: 

אני חושב על פסיכותרפיה ופעולה יצירתית כסוג של דיאלוג, הצמד היצירתי,  הדיאלוג הבין אישי והדיאלוג הפנימי.  התפיסה שמציג אוגדן ב"שלישי האנליטי" -מדברת על הרחבה של התהליך הקוגניטיבי והכרתי אל מחוץ לגבולות הפיזיים של שני האינדיבידואלים המשתתפים -המטפל והמטופל אל יצירת זהות שלישית חדשה במפגש הטיפולי-זהות שהיא לא רק פעולת חיבור אלא דבר מה חדש שהוא  יותר מסך חלקיו. זהות זו משפיעה בתורה על הזהות האישית של המשתתפים. ראו הצמד היצירתי כדיאלוג פנימי.  תפיסת המוח המורחב מדגישה את תפקידם של יחסים בין אישיים ברווחה נפשית וצריכה  להוביל לטיפולים המערבים באופן פעיל יותר משפחה, שותפים או קהילות בתהליך הטיפולי.

שילוב של טכנולוגיה בטיפול:

 מתוך הכרה בכך שהמוח שלנו מתרחב לטכנולוגיות בהן אנו משתמשים, יש פוטנציאל לשילוב כלים ופלטפורמות דיגיטליות בצורה יעילה יותר בטיפול. זה יכול לכלול פסיכולוג אונליין , אפליקציות לניהול בריאות הנפש ואפילו טיפולים בעזרת בינה מלאכותית.

השפעות סביבתיות:

מושג זה מדגיש את השפעת הסביבה הפיזית על בריאות הנפש. מטפלים צריכים לחשוב על האופן  שבו סביבת המגורים הבית או העבודה של המטופל משפיעה על מצבו הנפשי ולהציע שינויים או התאמות.

שילוב גוף-נפש:

רעיון המוח המורחב מתיישב עם גישות המשלבות חוויות גופניות בטיפול בבריאות הנפש, כגון טיפולים המבוססים על מיינדפולנס, יוגה או טיפול בריקוד.

גישות נרטיביות ויצירתיות:

בנת התודעה כמורחבת מרמזת שהסיפורים והנרטיבים שאנו בונים על עצמנו ועל החוויות שלנו הם קריטיים. טיפולים עשויים להתמקד יותר בטכניקות נרטיביות ויצירתיות, לעזור למטופלים לעצב מחדש את סיפורי חייהם בדרכים מעצימות יותר. 

שיקולי אתיקה ופרטיות:

ככל שהטכנולוגיה משתלבת יותר בתהליכים הקוגניטיביים שלנו, סוגיות של פרטיות ושימוש אתי בנתונים הופכים רלוונטיים יותר בטיפול. ייתכן שמטפלים יצטרכו לנווט בנושאים אלו ברגישות.

רגישות תרבותית: מתוך הכרה בכך שהמוח שלנו מעוצב על ידי הקשרים תרבותיים, מטפלים עשויים לשים דגש רב יותר על הבנה ושילוב של הרקע התרבותי של המטופלים בגישה הטיפולית שלהם.

שיתוף פעולה עם דיסציפלינות אחרות: רעיון זה עשוי לעודד שיתוף פעולה בין-תחומי יותר, כאשר מטפלים עובדים לצד מחנכים, טכנולוגים, מתכנני ערים וכו', כדי ליצור סביבות תורמות לבריאות הנפש.

טיפול מותאם אישית: הבנת הדרכים הייחודיות שבהן מוחו של כל אדם מורחב על ידי הסביבות והחוויות המיוחדות שלו עשויה להוביל להתערבויות טיפוליות מותאמות אישית ויעילות יותר.

לסיכום, תפיסת המוח המורחבת בפסיכותרפיה מעודדת ראייה רחבה ואינטגרטיבית יותר של בריאות הנפש, תוך שימת דגש על יחסי הגומלין בין המוח, הגוף, היחסים החברתיים, הסביבה והטכנולוגיה ברווחה פסיכולוגית.

אשר-חוגי אמנות-המוח והתודעה המתרחבים מעבר לגבולות בגוף

תהליך החשיבה היצירתית פרדוכסלי מטבעו ותמיד כולל סוג של מתח דינמי בן ניגודים-במובנים רבים ככל שאדם החושב והיוצר מצליח לשמור על מתח רחב יותר, ולאורך זמן רב יותר כך סביר שהתוצאה תהיה יצירתית יותר. (מאידך סביר שכמו כל אמת -גם אמת זו מוגבלת. מתח גדול מידי להכלה יהיה הרסני יותר מבונה- כפי שמראים מספר מחקרים). אחד המתחים המעניינים מבחינתי בתהליך החשיבה הוא אותו מתח שבן נסיגה פנימה והתרחבות החוצה.  על תהליך הבידוד והניתוק שיצירתיות לא פעם כרוכה בו כתבתי כבר.

תפישת "המוח המורחב" (Extended Mind) מציגה לא בהכרח -ניגוד לתפיסה של פעולת החשיבה כדבר מה שכל מה שנדרש לה הוא זמן, חלל, דמיון וחשיבה.  תפיסה שאיינשטיין היושב בחדרו בציריך לבד, ללא כל אמצעים מלבד מוחו  ומנסח מחדש את כל תפישת המציאות שלנו, היא אולי ההדגמה המרשימה ביותר שלה.