לימוד אמנות-מה מאפשר למידה


לימוד אמנות: לימוד ציור, לימוד פיסול, שירה, ריקוד או משחק-שונים במובנים מסוימים מתחומי למידה אחרים ועם זאת יש עקרונות משותפים.

חוג פיסול בחימר -יוכי ברנע

יוכי ברנע-חוג פיסול בחימר

אני מאמין מאוד בלימוד דרך ניסוי ותעייה. אני מאמין שזו הדרך יצירתית ללמוד, "אולי ננסה ככה ואולי ננסה ככה". ובאופן  כללי אני מאמין שיש חשיבות גדולה באי קיצור תהליכים. מה שאתה מקבל מבחוץ לעוס, מעניין ושווה פחות מדרך שעשית לבד. זו הסיבה האבולוציונית לדעתי לתופעה הקרויה 'אפקט איקאה .

יצירתיות היא דרך חשובה להתקדמות הן מבחינה הבניית הערך העצמי והן ככישורי חיים, אבל זו לא יכולה להיות דרך הלמידה היחידה, ואפילו לא העיקרית. זו דרך לא יעילה, וכשהיא מתקיימת לבדה היא גם עקרה מבחינות רבות. לא כדאי להמציא מחדש את הגלגל מידי יום, ולחשוב מחדש על כל תהליך, ויותר מכך היא לא מאפשרת להגיע לתוצאות מרחיקות לכת, אם היא לא מתווספת ללמידה בדרכים אחרות, חסכוניות יותר.  עלינו להשתמש בידע שאחרים צברו ולהוסיף עליו. יצירתיות צריכה להיות אחד המרכיבים במלט בו אנו משתמשים לבניית הבניין של עצמנו, אך כדי שתעבוד נכון היא צריכה להתערבב במרכיבים אחרים של קליטת אינפורמציה. מה היא הדרך הנכונה ללמוד? מה מאפשר למידה? ומהי למידה בכלל?  הנה כמה הגדרות של מושג הלמידה:

"למידה היא תהליך המוביל לשינוי, המתרחש כתוצאה מהתנסות ומגביר את הפוטנציאל לביצועים משופרים ולמידה עתידית. השינוי בתלמיד יכול להתרחש ברמת הידע, גישה, או התנהגות. כתוצאה מלמידה-התלמידים רואים מושגים , רעיונות או את העולם בצורה שונה." (Ambrose et al, 2010, p.3)

"אנו מגדירים למידה כתהליך של שינוי, הכרוך בקבלת אינפורמציה פנימה,  שכאשר היא מופנמת ומעורבת במה שאנו חווינו, משנה את מה שאנו יודעים ובנויה על מה שאנו עושים. למידה בנויה על קלט, על עיבוד ועל חשיבה. היא מה שמשנה אותנו."

(The New Social Learning by Tony Bingham and Marcia Conner)

 מה מאפשר שינוי? מה מאפשר התגברות על התסכול ? ואפילו חרדה שלמידה יוצרת? אני חושב על המילים שכתב המשורר האנגלי ויסטן יו אודן ב"עידן החרדה"(1947)-"נעדיף להיהרס ... ולא להשתנות". מהם התנאים המאפשרים למידה? או אולי עלי לנסח את השאלה אחרת-מה מונע למידה?

חלק חשוב במה שמאפשר למידה הוא תחושת הביטחון או מתח נכון בן תחושת החרדה לתחושת הביטחון. זה כמובן משתנה בהתאם למבנה הנפשי הייחודי לנו, יש את אלו הפורחים בתנאי תחרות ולחץ ויש כאלו הזקוקים לסביבה מכילה יותר. כהכללה כשאנו חווים חרדה לגבי הביצועים שלנו, אנו פתוחים פחות לבחינה שלהם, לקליטת אינפורמציה חדשה, ולשינוי. חרדה יכולה אומנם להאיץ שינויים. כולנו מכירים את התחושות של חוסר ברירה, של להיות עם הגב לקיר, של דד לין -הגורמות לנו לעשות ולפעול. אבל רמת חרדה גבוהה מידי-או תחושת ערעור- קיצונית מידי -מצמצמות אותנו ואת היכולת שלנו ללמוד , אנחנו חייבים להרגיש בטוחים מספיק כדי לעבור שלב הגמגום בלמידה.

במקום אחר כתבתי על בשלות וקצב ייחודיים, על הקשבה למקצב הנכון שלנו כמה שיוצר הבדל בן חווית פלישה ולבן איכות אוטונומית כשאנו מקבלים אינפורמציה מבחוץ.

אני חושב שחשוב שנתפוס את הלמידה לא כפעולה הנעשית על התלמיד, אלא כפעולה שהתלמיד עצמו עושה. כתוצאה מהדרך שבה הוא מגיב ומפרש את ההתנסויות שלו. אם כך יצירתיות חשובה גם במרחב וברובד של למידה  קלסית. יצירתיות מאפשרת לתלמיד להפוך את הלמידה לשלו. להפנים אותה לתוכו, להפוך את מה שנלמד למשהו שאפשר להשתמש בו בעולמו הפנימי. היצירתיות היא כלי המאפשר לקחת נושאים נלמדים מהחוץ ולהכניס אותם פנימה, לרכוש בעלות על החומר הנלמד. היא לא רק מרכיב במלט -היא הדבק המחבר את המרכיבים השונים.

יש עוד דרך אחת הידועה לי לרכוש בעלות על תחום. לרשת את הבעלות. או לקבל את התחושה שהבעלות ניתנת לך. אם אבא שלך היה רופא שיניים והקשר ביניכם עמוק -רפואת שיניים תרגיש לך כנחלת אבות, תחום מחיה טבעי. מורה משמש כדמות אב טבעית. למידה תלויה בקשר הנוצר בן התלמיד למורה. אם אשאיל מושג מתחום הטיפול הפסיכולוגי והפסיכותרפיה -"הברית הטיפולית"

כשתלמיד מרגיש שהמורה נמצא אתו, רואה אותו, חווה אותו, מקשיב לו באמת-תיתכן למידה.

תמיד אהבתי סיפורי חניכה -הספרות הקולנוע והטלוויזיה  מלאים בהם: הזקן והים של המינגווי, ג'ין אייר של ברונטה, או ספר הדקדוק הפנימי של גרוסמן. תמיד רציתי מישהו שיגיד לי -"נסה שוב", ומשום שלא תמיד היה-התחלתי לדבר אל עצמי בקול רם. לא פלא אם כך שאחת והתאוריות החדשניות אודות למידה מדברת אלי-פדגוגיה טבעית-Natural pedagogy.


חוג ציור לנוער ולילדים-לורי קדוש

חוג ציור לנוער -לורי קדוש -טכניקה מעורבת-שמיים.