קורס: חומרים פלסטיים מוקצפים בפיסול ובעיצוב

הקדמה מפוזרת

" חומר למחשבה"- אני שוב ושוב אחזור על כך: חומרים , טכניקות וכלי עבודה אינם רק אפשרויות טכניות חדשות אלא יוצרים צורות חשיבה חדשות. ובכלל ההפרדה בין פנים לחוץ, בין אובייקט לסובייקט כמו אבחנות והפרדות אחרות כמו אלו של נפש וגוף- יש להן ערך, אך הן גם מטשטות מציאויות אחרות.   אנו נמצאים במהלך מהפכה שבה המחשב הופך במובנים רבים תחליף לידיים ולמגע בחומר.  בסוף המאה ה-20 שינה המחשב את העבודה האמנותית ובמידה רבה הפך את החשיבה המופשטת כלי העבודה המרכזי, ולכן האמנות הפכה אמנות מופשטת ורעיונית יותר ויותר. בתקופתנו החשיבה המופשטת עצמה משתנה בעקבות העבודה עם אינטליגנציה מלאכותית. מהפכת ה- AI רק בתחילתה וקשה לשער את הדרכים בהן תשנה אותנו ואת האמנות שלנו. במובנים רבים חזרנו אל הלוגוס. אל המילה.  היכולת להגדיר בשפה, במילים, לכוון ולתכנת קוד -הפכה להיות מרכזית. אולי זה רק שלב, ובשלבים הבאים ממשקי מחשב יתחברו ישירות למוחנו למרות שאני מאמין שתמיד נצטרך שפה. אבל מושגים כמו מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR), הפכו להיות מרכזיים בחווית המציאות שלנו ומשפיעים וישפיעו על האמנות ועל תהליכי החשיבה שלנו. אנחנו מאבדים את הגוף או משנים את הגוף ויחסיו עם החלל והזמן. כ-פסיכולוג בתל אביב , אני רואה כיצד הטיפול הפסיכולוגי משתנה. ואין כוונתי רק לשינויים שקל לזהות על פני שטח כמו טיפולי AI או המעבר לטיפול של פסיכולוג בזום, אלא לשינויים הדקים בדימויים והמטאפורות דרכם אנו בוחנים את הנפש, חושבים עם הנפש ועל מה שמתחולל בה.  מתוך פרספקטיבה זו אנו צריכים לבחון את המהפכה שחוללו החומרים הפלסטיים למיניהם באמנות.

"הצטברות מס' 1" של  יאוי קוסאמה, קצף פוליאורטן ובד.

מהם החומרים הפלסטיים המוקצפים בפיסול ועיצוב עכשווי?

במהלך המאה ה־20 וה־21 חלה מהפכה בחומרי הגלם העומדים לרשותם של אמנים ומעצבים. בחומרים המסורתיים – עץ, מתכת, חימר ואבן –  מתחרים חומרים תעשייתיים ובעיקר חומרים פלסטיים. אלו כוללים בעיקר, פולימרים כ-פרספקס ופלסטיגלס,  שרפים כ-אפוקסי ופוליאסטר וחומרים פלסטיים מוקצפים.  האחרונים מאפשרים עבודה בצורות חדשות, חופש צורני, נגישות גבוהה ועלות נמוכה יחסית. פיסול, עיצוב תפאורה, עיצוב מוצר ואפילו אופנה – כל אלו עושים שימוש גובר והולך בחומרים מוקצפים כמו פוליאוריטן, פוליסטירן מוקצף (EPS), ספוג EVA ועוד.

המסע של חומרים פלסטיים מוקצפים, שפותחו במקור ליישומים תעשייתיים כמו אריזה ובידוד, אל עולם האמנות והעיצוב, הוא עדות לרבגוניותם יוצאת הדופן. חומרים אלו, שנועדו בתחילה לספק פתרונות פרקטיים, שבו במהרה את דמיונם של אמנים ופסלים שחיפשו להתעלות מעל מגבלות החומרים המסורתיים. התפתחות זו משקפת שינויים נרחבים יותר בתולדות התרבות והאמנות, ומאתגרת תפיסות קונבנציונליות של צורה, טקסטורה וקנה מידה.  

הסדנה לתהליכים יצירתיים: יציקת קצף פוליאוריטן  בתבנית, ציפוי בליבוד וחלקי קרמיקה

חומרים: תכונות וסוגים של חומרים פלסטיים מוקצפים באמנות

חלק זה יעסוק במאפיינים הספציפיים וברלוונטיות האמנותית של חומרי הפלסטיק המוקצפים העיקריים המשמשים בפיסול ובעיצוב, תוך הדגשת יתרונותיהם ומגבלותיהם הייחודיים.

א. קצף פוליאוריטן (PU-Polyurethane Foam)

פוליאוריטן מוקצף הוא חומר תרמופלסטי שנוצר מתגובה כימית בין פוליאול ואיזוציאנט. פוליאוריטן הוא אלסטומר רב-גוני במיוחד, הזמין במגוון רחב של דרגות קשיות, החל מרך מאוד (20 SHORE A) ועד קשה מאוד (85 SHORE D), בהתאם למבנה המולקולרי שלו. הוא מתהדר בקיבולת נשיאת עומס גבוהה, גמישות מצוינת ליישומים בעלי עייפות כיפוף גבוהה, ועמידות מעולה בפני שחיקה, פגיעה וקריעה, גם בסביבות מאתגרות כמו טמפרטורות נמוכות או יישומים תת-ימיים. יתר על כן, קצף PU מפגין תכונות הדבקה חזקות למגוון חומרים כמו פלסטיקים אחרים, מתכות ועץ. הוא עמיד בפני מים, שמן ושומן, בעל תכונות בידוד חשמלי טובות, וניתן לפורמולציה כך שיעמוד בפני עובש, טחב ופטריות. מבחינה אסתטית, הוא ניתן לצביעה במגוון פיגמנטים, שיכולים לכלול מיגון UV ליציבות חיצונית.

קצף פוליאוריטן מוערך מאוד בפיסול בזכות יכולתו להיות מופעל באמצעות "כימיה יצירתית" להשגת תכונות מכניות ספציפיות, מה שהופך אותו מתאים ליציקות קלות משקל, מילוי חללים, יצירת חללים חלולים וייצור אביזרים ואפקטים מיוחדים. אופיו המתפשט הופך אותו לאידיאלי עבור פרויקטים בקנה מידה גדול, שכן ניתן לגלף אותו לאחר ההתקשות, מה שמאפשר לאמנים לבנות נפח משמעותי במשקל מינימלי. בניגוד ל-EPS, קצף פוליאוריתן אינו דורש שכבת חציצה בשימוש עם פיברגלס, שכן הוא אינו מתמוסס על ידי שרף פוליאסטר. האפשרות לגלף אותו בקלות  תלויה בצפיפות שלו. צפיפויות גבוהות יותר (למשל, 16 ליברות) מציעות חוזק לחיצה מרשים (מעל 500 psi), חוזק גזירה (מעל 300 psi) וחוזק כיפוף (מעל 750 psi), מה שהופך אותן לחזקות מספיק עבור פסלי חוץ ללא צורך בשלד פנימי. ניתן לגלף אותו לרמת פירוט יוצאת דופן או ליצוק אותו במדויק בתבניות.  

המגוון הרחב של תכונות (קשיות, נשיאת עומס, גמישות, עמידות)  של קצף פוליאוריטן מתורגם לחופש אמנותי חסר תקדים. אמנים יכולים לבחור בתכונות  ספציפיות כדי להשיג כל דבר, החל מצורות רכות ומערסלות בריהוט  ועד לפסלים קשיחים, עמידים ומפורטים מאוד, ובכך לאתגר את מגבלות החומרים המסורתיים. העלות הכלכלית של תהליך הייצור, בשילוב עם יכולתו להתפשט ולהיות קל משקל , הופכים את קצף הפוליאוריטן לחומר אטרקטיבי במיוחד עבור פרויקטים בקנה מידה גדול, מורכבים או אבות טיפוס, שבהם חומרים מסורתיים יהיו יקרים מדי או יצרכו זמן רב מדי. הדבר מאפשר  שינוי מהותי בייצור אמנותי, ומאפשר פרויקטים שאפתניים יותר במסגרת מגבלות מעשיות, מה שרלוונטי במיוחד לעבודות מסחריות כמו תפאורות קולנוע, מתקני שעשועים ושלטים גדולים.  

ניתן לקנות בארץ לעבודה ביתית קצף פוליאוריטן בשתי דרכים עיקריות.  
כ-מיכל ספריי קצף שלאחר התזה מתקשה ומתנפח פי 10 עד 15. וכשני חומרים נוזליים שערבוב ביניהם יוצר ריאקציה והופך אותם לקצף בעל תכונות שונות. בסדנה לתהליכים יצירתיים אנחנו עושים שימוש בקצף זה במגוון דרכים: 
1. פיסול ברשת מתכת בקנה מידה גדול (אנחנו ממלאים את הרשת המעוצבת בקצף המקשה אותה וחוסכים שלד מתכת) לאחר מכן אנו מצפים את הרשת בחומרים שונים בדרך כלל בטון במסגרת קורס פיסול בבטון. 
2. יציקות של קצף בתבניות סיליקון או שאנו יוצרים לפסלים בחוגי הפיסול. הפסל יכול להישאר בצורתו הטבעית המוקצפת או להיות מצופה במגוון חומרים שכל מאחד מהם יוצר מרקם וטקסטורה שונה כמו גם מראה שונה. 

3, עבודה עם אפוקסי במסגרת סדנאות האפוקסי -כאשר הקצף יכול למלא חללים ולחסוך חומר בשולחנות פסלים או רהיטים.

 4. במסגרת חוגי פיסול בחימר וקרמיקה, אנו עושים שימוש בקצף כדי להדביק חלקים שונים תוך השארת חללים מחומר אחר בניהם- בדומה לטכניקת קינצוגי. 

5. פיסול בעיסת נייר ובנייר. שימוש בקצף בצורות שונות מאפשר ליצור בסיס לעבודה או לחלופין ניתן למלא עבודה חלולה בקצף כדי לחזק אותה.

הסדנה לתהליכים יצירתיים: עבודה בקצף פוליסטירן וספוגי EVA

ב. קצף פוליסטירן (PS)

קצף פוליסטירן ידוע בקלותו, עמידותו בפני לחות וקלות העיבוד שלו. הוא מציע תכונות בידוד ובלימת זעזועים מצוינות והוא חסכוני במיוחד, ולעיתים קרובות נחשב לחומר בידוד התרמי הזול ביותר בשוק. מחקר מתמשך הביא להתקדמות עמידותו בפני אש ועמידותו הכללית. הוא מגיע בשני סוגים עיקריים: פוליסטירן מורחב (EPS) ופוליסטירן מוחצן XPS). EPS מאופיין ברכותו, רגישותו לעיוות וקלות עיצובו, מה שהופך אותו לאידיאלי למטרות דקורטיביות. מבנה התאים הסגור שלו לוכד אוויר ביעילות, ומספק בידוד תרמי מצוין. XPS, לעומת זאת, קשה יותר, עמיד יותר בפני נזקים וחזק במיוחד. מבנה התא הסגור והאחיד שלו מציע עמידות מעולה בפני ספיגת מים ומעבר אדים בהשוואה ל-EPS.  

קצף פוליסטירן, ובמיוחד EPS, הוא חומר פיסול מועדף על ידי אמנים רבים בזכות קלותו וקלות הטיפול בו. ניתן לחתוך ולעצב אותו בקלות לצורות מורכבות, מה שהופך אותו אידיאלי עבור עבודות יצירה מסוגים שונים, ויצירות אמנות בקנה מידה גדול. XPS, עם הצפיפות הגבוהה יותר וחוזק הלחיצה שלו, מתאים ליישומים הדורשים שלמות מבנית ופרטים עדינים. באופן כללי, EPS קל יותר לגילוף מ-פוליאוריתן. עם זאת, חיסרון משמעותי של EPS הוא רגישות לחומרים מסיסים כמו אצטון וגם להתמוססות על ידי שרף פוליאסטר, המשמש בדרך כלל לציפוי שלו.  פוליאוריתן אינו סובל מבעיה זו של תאימות, אך בדרך כלל יקר יותר. XPS (קל קר) זמין באופן נרחב בחנויות לחומרי בניין. EPS מיוצר בבלוקים גדולים הנחתכים לאחר מכן ללוחות או צורות קטנות יותר, מה שמציע גמישות עבור גדלי פרויקטים שונים.  

המחיר הנמוך יחסית והזמינות הרחבה של קצף פוליסטירן, ובמיוחד EPS, הופכים את הפיסול בקנה מידה גדול לנגיש יותר. אמנים יכולים להתנסות בצורות מונומנטליות ללא העלויות המרתיעות הכרוכות בחומרים מסורתיים או אפילו קצפים מיוחדים יותר כמו פוליאוריתן. הדבר משפיע באופן ישיר על היקף וקנה המידה של הניסויים האמנותיים, ומטפח חדשנות בקרב מגוון רחב יותר של יוצרים. רגישות ה-EPS להתמוססות על ידי שרף פוליאסטר מחייבת שכבות חציצה ספציפיות.

ג. קצף אתילן-ויניל אצטט (EVA)

קצף EVA הוא חומר רב-גוני ועמיד במיוחד, המכונה לעיתים קרובות "גומי קצף". הוא בעל מבנה תא סגור המספק עמידות מצוינת בפני מים ולחות, מה שהופך אותו לאידיאלי ליישומים חיצוניים ורטובים. מאפייני מפתח כוללים ספיגת מים נמוכה, עמידות מצוינת בפני UV, טקסטורה רכה לריפוד ובלימת זעזועים, ועמידות מרשימה, המאפשרת לו לעמוד בשימוש ובשחיקה חוזרים. הוא גמיש מאוד וניתן לעיצוב לצורות וגדלים שונים מבלי לאבד את שלמותו המבנית, ומפגין עמידות משופרת בפני סדקי מתח. קצף EVA עמיד גם בפני כימיקלים כמו מי ים, שמנים, חומציות ואלקליות. הוא נחשב בדרך כלל לא רעיל והיפואלרגני, מה שהופך אותו לבחירה בטוחה עבור פרויקטים לילדים. הוא זמין בצפיפויות ועוביים שונים, לעיתים עם משטחים בעלי טקסטורה.  

קצף EVA צבר פופולריות משמעותית באמנויות ומלאכות, במיוחד בקוספליי, ("costume" + "play"). עיצוב אביזרים לסרטים ואמנות לבישה, בזכות אופיו הקל משקל, הגמיש והעמיד. 
תכונות הריפוד המצוינות שלו הופכות אותו מתאים ליישומים הדורשים בלימת זעזועים. הוא קל במיוחד לחיתוך, עיצוב בחום והדבקה, ומציע אפשרויות יצירה נרחבות. יתר על כן, קצף EVA ניתן להתאמה אישית ורב-גוני מבחינה אסתטית, זמין במגוון רחב של צבעים וטקסטורות, וניתן לצבוע או להטביע עליו בקלות להשגת אפקטים ויזואליים רצויים. חיסרון בולט בתהליך הייצור שלו הוא שמספר רב של יצרנים מוגבלים בהיקף הייצור שלהם, ולעיתים קרובות יש להם תבניות קבועות.

קצף EVA-קוספליי, עיצוב אביזרים לסרטים ואמנות לבישה.

ד. חומרים פלסטיים מוקצפים נוספים

קצף פוליאתילן הוא קצף בעל תא סגור הידוע בתכונות בלימת זעזועים וריפוד יוצאות דופן. צפיפותו הגבוהה ומבנהו המוצק הופכים אותו לעמיד בסביבות תובעניות, והוא משמש בדרך כלל באריזות, ציוד ספורט ומכשירי ציפה. קצף ניאופרן הוא קצף גמיש ועמיד המפגין עמידות בפני מים, שמנים וכימיקלים. הוא ידוע בעיקר בשימוש בו בחליפות צלילה, אך מוצא גם יישומים בציוד ספורט, אטמים ויישומים אטומים. קצף פוליפרופילן הוא קצף קל משקל וגמיש המציע עמידות בפני לחות וכימיקלים, יחד עם תכונות בידוד תרמי מצוינות. הוא משמש ברכיבי רכב, אריזות וריפוד. קצף פרחים (Floral foam) הוא אותו חומר שאנו שמים בעציץ בסידורי פרחים  זהו חומר קל משקל וקל לגילוף, המתאים לפרויקטים פיסוליים בקנה מידה קטן, במיוחד למתחילים, בזכות קלות העיבוד שלו. 

קיומם של חומרים פלסטיים מוקצפים נוספים כמו פוליאתילן, ניאופרן ופוליפרופילן, שלכל אחד מהם תכונות מובהקות,  נותן לאמנים ולמעצבים מגוון רחב עוד יותר של חומרים לבחירה, מה שמאפשר יישומים מיוחדים מעבר לשלושת הסוגים העיקריים. 

קלס אולדנבורג-המבורגר רצפה, בד ממולא בקצף גומי

טכניקות עבודה  בפיסול קצף

א. עיצוב וגילוף

בחירת הכלים חשובה ביותר לפיסול קצף יעיל. חותכי חוט חם (Hot Wire) חיוניים לחיתוכים חלקים ומדויקים, במיוחד בחומרי פוליסטירן עבים יותר, שכן הם ממיסים את הקצף לקבלת קצוות נקיים. אני עושה שימוש גם  באקדח חום עם ראשים שונים ליצירת טקסטורות והסרת חלקים גדולים.

סכין יפנית וסכיני תחביב עם להבים חדים טובים לחיתוכים מפורטים וגילופים מורכבים במגוון סוגי קצף. לעיצוב גס והסרת חומר משמעותית,  פצירות יעילות ביותר, כמו גם מברשות ברזל במגוון צורות וקשיים. מגוון דרגות של נייר זכוכית משמשים להחלקת משטחים וליטוש פרטים.   

סכין לחם  ומסור עץ ידני יעילים גם הם. בעבודות גדולות, אני עושה שימוש במכשירים חשמליים כ-מסור אנכי (ג'יקסו) או מסורים מונעי בנזין כ-מסור שרשרת.

מכונות CNC מועדפות על ידי אמנים מסוימים ליצירת שלטים ואותיות גדולות מקצף קלקר בזכות היכולת ליצור גימור חלק ומדויק.  

לבסוף בפוליסטירן אני משתמש לעיתים באצטון כדרך להמיס חומר. ריסוס עדין של אצטון על פני השטח יכול ליצור טקסטורות מעניינות. עבודה עם אצטון וחומרים אחרים יכולה לפתוח את היצירתיות  לכיוונים חדשים ופחות נשלטים ומכניסה מרכיב של מקריות והתמסרות לתהליך היצירתי.

שיטות עבודה:

• גילוף חיסורי הוא טכניקה שבה חומר מוצק מוסר על מנת ליצור צורה תלת-ממדית : התהליך כולל שימוש בכלים כמו סכינים, מפסלות, וכלים אחרים כדי להסיר חומר מהחומר הגולמי עד להשגת הצורה הרצויה. שיטה בסיסית זו כוללת שרטוט העיצוב על הקצף ולאחר מכן גילוף הדרגתי של חומר עודף.  עלינו לעבוד לאט ובזהירות, בעת שאנו מעצבים ומחליקים בהדרגה את הצורה להשגת הטקסטורה והקווים הרצויים.  (חשוב לציין שבניגוד לפיסול באבן או לפיסול בעץ, בפיסול בקצף ניתן להדביק חומר ולפיכך ניתן לתקן שגיאות).

• חיתוך בחוט חם: טכניקה זו כוללת שימוש בחוט לוהט לחיתוך קצף על ידי המסה שלו. היא מאפשרת הסרת נפח גדול וליטוש פרטים, אך דורשת בקרת טמפרטורה קפדנית כדי למנוע אדים מוגזמים או המסה לא נשלטת של חומר.  יש להקפיד על אוורור נאות והגנה נשימתית (מסכת פחם פעיל).  

• עיצוב בחום: משמש בעיקר לקצף EVA ו-XPS, טכניקה זו כוללת חימום עדין של הקצף באמצעות אקדח חום כדי להפוך אותו לגמיש. לאחר החימום, ניתן לעצב, למתוח ולעצב את הקצף לצורות מעוגלות או קווים מורכבים. שיטה זו מסייעת גם בהחלקת קצוות גסים.  

• שכבות והערמה: עבור עיצובים גדולים או מורכבים יותר, ניתן לשלב מספר שכבות קצף, במיוחד XPS, ולהדביק אותן היטב יחד כדי לבנות עומק וממד לפני הגילוף.  ניתן לתכנן מראש את החתכים בתוכנת Fusion 360 (Autodesk) תוכנת CAD/CAM מלאה – חזקה מאוד ליצירת מודל תלת־ממדי מדויק. ניתן  לבצע חיתוך לשכבות (section analysis) ולייצא כל שכבה לקובץ דו־ממדי (DXF) או STL.

• CNC והדפסה תלת-ממדית: עם חדירת טכנולוגיות מתקדמות, נפוצה שיטת חיתוך והטענה של גושי PU למכונות CNC. כך נוצר פסל מדויק מאוד לפי תכנון דיגיטלי. בשילוב עם הדפסת תלת-ממד, נוצרת שפה צורנית עשירה שמתחילה במודל דיגיטלי ונגמרת בפיסול פיזי מוקצף.

• יציקה בתבנית: קצף פוליאוריטן, במיוחד סוגים מתפשטים כמו FOAM-iT!, ניתן לצקת לתבניות כדי לשחזר פרטים מורכבים או ליצור יציקות חלולות, מה שמציע שיטה מדויקת ביותר להשגת צורות ספציפיות.  

ב. הדבקה וחיבור

בחירת הדבק חיונית לפיסול קצף מוצלח, שכן קצפים שונים מגיבים באופן שונה לדבקים שונים.

סוגי דבקים:

• דבק מגע: נחשב לעיתים קרובות לאפשרות הטובה ביותר לקצף EVA, וניתן להשתמש בו עם קצף פוליסטירן ופוליאוריטן. עם זאת, חשוב לציין כי דבק מגע יכול להמיס קצף בידוד (כמו סוגי פוליסטירן מסוימים), ולכן תמיד מומלץ לבדוק על פיסת שאריות. מותגים כמו Weldwood contact cement יעילים, אך דורשים אוורור טוב עקב אדים.  

• דבק חם: נפוץ בשימוש עם קצף פוליסטירן ופוליאוריטן, ויעיל להדבקת קצוות של קצף EVA. מומלצת הגדרת טמפרטורה גבוהה עם מקלות דבק מתאימים לקבלת חיבור חזק. חספוס משטחים יכול לשפר את ההדבקה.  

• אפוקסי דו-רכיבי: בחירה אמינה להדבקת סוגי קצף שונים, במיוחד קצף בידוד לקצף EVA, שכן הוא אינו ממיס קצף בידוד. הוא מתקשה במהירות (למשל, דבק אפוקסי 5 דקות), אך ייתכן שלא ניתן יהיה לגלף או לשייף אותו בקלות כמו הקצף עצמו.  

• דבקים מיוחדים בטוחים לקצף: מוצרים כמו Foam Fusion תוכננו במיוחד עבור EPS ו-XPS, ויוצרים חיבור חזק, לא רעיל וללא ממסים, החודר לתאי הקצף מבלי להמיס אותו. אלה אינם מושפעים מחום או קור וניתן לחתוך אותם באמצעות כלי חוט חם.  

• דבקי בנייה: דבקי בנייה ספציפיים לקצף (למשל, Loctite PL 300 Foamboard VOC Latex Construction Adhesive, Liquid Nails LN604) מתאימים לעבודות גדולות יותר. דבק גורילה (דבק פוליאוריטן) עובד גם ליישומים קטנים יותר, אם כי הוא מתקשה וקשה לגילוף.  

• אני עושה שימוש גם בדבק פלסטי מעורב בבטון, הוא יעיל בהדבקה אך יוצר שכבה נוקשה קשה לעיבוד. אופציה אחרת היא להשתמש בדבק מעורב בעיסת נייר להדבקה(דבק טפטים).

שיקולים: דבקים המכילים ממסים יכולים להמיס קצף לאורך זמן, מה שהופך אפשרויות ללא ממסים לעדיפות. יש לבדוק תמיד דבקים על פיסת שאריות כדי לוודא תאימות והתנהגות התקשות רצויה. דבק מגע נקשר באופן מיידי וקבוע, מה שמחייב יישור מדויק בניסיון הראשון. עבור חלקים מעוקלים, עדיף להדביק שכבות יחד כשהן במצב מעוקל, ולא שטוחות, כדי להבטיח יישור נכון.  

ג. גימור:

לאחר הפיסול, שלב מכריע הוא הכנת המשטח. מריחת פריימר חיונית לאטימת הקצף, הבטחת הידבקות צבע נאותה ומתן בסיס אחיד. צבעי אקריליק הם בחירה פופולרית בזכות גמישותם, צבעיהם העזים וזמן הייבוש המהיר, והם נצמדים היטב למשטחי קצף. טכניקות איירבראש יכולות להשיג יישום חלק ואחיד, במיוחד בפרויקטים גדולים יותר. אמנים יכולים להתנסות בגימורים שונים כמו מטאלי, מט או מבריק כדי להוסיף עומק וריאליזם. טכניקות שכבות, בניית צבעים בהדרגה, יעילות להשגת עומק והדגשת פרטים מורכבים.  

ציפויים מגנים: כדי לשפר את העמידות, עמידות בפני מזג אוויר ומשיכה אסתטית, מיושמים ציפויים מגנים שונים:

• ציפוי אפוקסי/פיברגלס: נפוץ לתוספת חוזק, הגנה מפני נזק פיזי ועמידות בפני מזג אוויר, ומספק מראה ריאליסטי. עבור EPS, שכבת הפרדה ואיטום הכרחית לפני מריחת השרף שכן שרף פוליאסטר יכול להמיס את הקצף.  

• פוליאוריאה: חומר יוצא דופן המשמש כציפוי מגן, המציע חוזק יוצא דופן ועמידות בפני לחות, קרינת UV ושחיקה פיזית. הוא משפר באופן משמעותי את אורך חיי הפסל ותורם לגימור חלק ומושך מבחינה ויזואלית.

  
  גימור בטון לבן לפסל פוליסטירן-עבודה בתהליך
• טיח/בטון: ניתן למרוח כדי להשיג גימור דמוי אבן או סלע, ולהוסיף אסתטיקה מסורתית למבני קצף קלי משקל.

• ציפויי קצף מיוחדים: מוצרים כמו Styroplast הם חומרי איטום הניתנים למריחה במברשת, שתוכננו במיוחד עבור פוליסטירן (EPS, XPS) וקצפי בידוד. הם יוצרים מעטפת עמידה, עמידה בפני פגיעות ואש, עמידה למים, אינרטית כימית וללא VOCs לאחר התקשות. ציפויים אלה ניתנים לשיוף ולצביעה, ושומרים על פרטים עדינים, מה שהופך אותם לאידיאליים עבור אביזרי תיאטרון, שלטים ויצירות אמנות. אפשרויות נוספות כוללות All Purpose Foam Coat ו-Exterior Foam Coat.  

  • גימורים אחרים: אמנים משתמשים גם בלכות ואף בגימורי ברונזה להשגת אפקטים אסתטיים ספציפיים, מה שמרחיב עוד יותר את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של החומר.  

• היכולת ליישם ציפויים שונים על קצף כדי לחקות חומרים מסורתיים כמו אבן, ברונזה או פלסטיק מאפשרת  לא רק ליצור צורות חדשות, אלא לאתגר תפיסות חומריות. זה מאפשר אסתטיקה מטעה המשחקת עם ציפיות הצופה. השימוש הנרחב בציפויים מגנים (אפוקסי, פיברגלס, פוליאוריאה, ציפויי קצף מיוחדים) אינו רק עניין של אסתטיקה אלא חיוני לאורך חיי פסלי קצף ויכולתם לעמוד בתנאי חוץ. הדבר מטפל ישירות בשבריריות הטבועה בחומר או ברגישות הסביבתית של קצף גולמי, ומרחיב את שימושו האמנותי. תהליך זה מרחיב למעשה את התועלת האמנותית של הקצף מאביזרים זמניים למתקני אמנות קבועים, ומגדיל משמעותית את ערכו הנתפס בתחום האמנות היפה.  

אמנים ומעצבים בולטים המשתמשים בחומרים פלסטיים מוקצפים

א. חלוצים היסטוריים: 

תנועת הפופ ארט ו"פיסול רך": שנות ה- 60 של המאה ה 20 סימנו רגע מכונן עם התפשטות "הפיסול הרך", (soft sculpture) המיוחס במידה רבה לאמנים כמו קלס אולדנבורג ויאיוי קוסאמה. (ראו פופ ארט: פסלים ועבודות חשובות, ופיסול עכשווי). אולדנבורג שינה באופן מפורסם פריטים יומיומיים, כמו "המבורגר רצפה"Floor Burger, 1962 (עשוי קנבס ממולא בקצף גומי וקרטון), או גביע גלידה רצפה,  לצורות רכות מונומנטליות, לעיתים קרובות הומוריסטיות, שאתגרו תפיסות של קנה מידה וקביעות. "הצטברות מס' 1" של קוסאמה (1962-Accumulation No. 1), המציגה "פאלוסים" תפורים ביד על כורסה, הציגה חקירה חתרנית של חפצים ביתיים ומיניות באמצעות חומרים גמישים. אימוץ חומרים תעשייתיים ובלתי קונבנציונליים כמו קצף על ידי אמנים אלו היתה גם ביקורת פרשנית ישירה על צרכנות וייצור המוני, והרחיבה  את גבולות מה שהוגדר כ"אמנות יפה".  

סזאר בלדאצ'יני: César Baldaccini פסל צרפתי חלוצי ודמות מרכזית בתנועת "הריאליזם החדש", סזאר חולל מהפכה באמנות העכשווית באמצעות חידושיו הרדיקליים. בעודו ידוע ב"דחיסות" שלו של חומרים תעשייתיים, הוא החל לחקור פלסטיק בשנת 1965, ויצר פסלי קצף פוליאוריטן הידועים בשם "התרחבויות" (.Expansion) יצירות אלו הופקו לעיתים קרובות במיצגים ציבוריים, שאפשרו לקהל לחזות בתהליך הטרנספורמטיבי של החומר כשהוא מתנפח ומתמצק. השימוש של סזאר בקצף פוליאוריטן אפשר לו ליצור צורות פנטסטיות ורחבות ידיים, ובכך לאתגר תפיסות קונבנציונליות של אמנות ופיסול.   

סזאר בלדאצ'יני: התרחבויות, קצף פוליאוריטן

אימוץ הקצף על ידי אמני פופ ארט וריאליזם חדש (אולדנבורג, קוסאמה, סזאר) מסמל מהלך מכוון מהחומרים האמנותיים המסורתיים ואתגר את  התפיסות המקובלות של "אמנות יפה". שימוש זה בחומרים תעשייתיים ויומיומיים העלה את השגרתי לרמה אמנותית, ושיקף שינויים חברתיים לכיוון צרכנות וייצור המוני. בחירה זו בחומר אתגרה באופן מהותי את היררכיית החומרים הוותיקה באמנות היפה (למשל, אבן, ברונזה), בטענה כי ניתן למצוא ערך אמנותי בבלתי קונבנציונלי ובחולף.  

ב. אמנים עכשוויים

אמנים עכשוויים המשתמשים בקצף פוליאוריטן:

דן לאם (Dan Lam, אמנית אמריקאית):
ידועה בפסליה ה"מטפטפים" הייחודיים, דן לאם משתמשת בקצף פוליאוריטן, צבע אקרילי ושרף אפוקסי ליצירת צורות עזות, לעיתים קרובות ביו מורפיות, הנראות כנמסות או נוזלות. עבודותיה לעיתים קרובות תלויות מעל קצוות מדפים, וחוקרות פרדוקסים וניגודים בין תשוקה, תיעוב וגועל, אורגני ודומם, ורך וקשה. פסליה הגדולים נמכרו במחירים משמעותיים, מה שמשקף את השפעתה על האמנות העכשווית. 

דן לאם: קצף פוליאוריטן, צבע אקרילי ושרף אפוקסי

• ברנדון נדיפה: Brandon Ndife :
  אמן זה יוצר פסלים המשלבים חפצים ביתיים עם אלמנטים הנגזרים מהעולם הטבעי. הוא משתמש בטכניקות בנייה ידנית, ציור ויציקה באמצעות שרף אפוקסי או קצף פוליאוריטן, וכתוצאה מכך נוצרים העתקים מדויקים המעוררים לעיתים קרובות תחושה של ריקבון או עתיד דיסטופי. 

• אלינה סזפוצ'ניקוב (Alina Szapocznikow יהודיה, פולנית-צרפתייה):
  אמנית בעלת השפעה רבה בפולין ובפריז שלאחר המלחמה, סזפוצ'ניקוב עיצבה מחדש באופן רדיקלי את הפיסול באמצעות חזונה החלוצי של גוף האדם. היא שילבה חומרים חדשים כמו שרף פוליאסטר וקצף פוליאוריטן, ולעיתים קרובות יצרה עבודות מהדפסים ישירים ויציקות של חלקי גוף. צורות הפוליאוריטן היצוקות שלה בולטות במיוחד באיכויותיהן האורגניות המטרידות.  

• אלינה סזפוצ'ניקוב: שרף פוליאסטר וקצף פוליאוריטן

• לינדה בנגליס (Lynda Benglis אמריקאית):
   מאז שנות ה-60, בנגליס מוכרת בזכות צורותיה החופשיות והאקסטטיות, שהן בו זמנית שובבות ותוקפניות. היא יצקה קצף פוליאוריטן צבעוני ישירות על הרצפות או על קירות, ואפשרה לחומר להתפשט ולהתמצק לצורות נוזלות דמויות לבה, ובכך דחפה את גבולות הציור והפיסול. עבודותיה מאופיינות בצבעים עזים ובמעורבות חזקה בתכונות החומר.  

  לינדה בנגליס: קצף פוליאוריטן צבעוני

אמנים המשתמשים בקצף פוליסטירן:

• ולנטינה אולמדו (Valentina Olmedo מקסיקנית):
  ידועה ביצירת פסלים באמצעות פוליסטירן מוקצף ממנו היא יוצרת מעין קולאז'ים פיסוליים צבעוניים מופשטים , שלעיתים קרובות מוצגים כיצירות אמנות מוכנות לתלייה.  

  ולנטינה אולמדו: יצירת פסלים באמצעות פוליסטירן מוקצף ממנו היא יוצרת מעין קולאז'ים צבעוניים 

• ז'אן דובופה Jean Dubuffet (צרפתי):
  דמות מפתח באמנות ברוט, דובופה השתמש בפוליסטירן מוקצף, אותו חתך בחוט חם, כדי לבנות דמויות מעורפלות המורכבות כפאזל בתוך פסליו. עבודותיו כללו לעיתים קרובות פלטת צבעים מוגבלת כדי להדגיש צורה וטקסטורה.  

  ז'אן דובופה-פוליסטירן מוקצף, אותו חתך בחוט חם, כדי לבנות דמויות מעורפלות המורכבות כפאזל בתוך פסליו

•  ישראל היקס Jaylon Israel Hicks (אמריקאי):
  אמן קונספטואלי שעיסוקו חוצה רישום, ציור, פיסול וצילום. היקס משתמש לעיתים קרובות בפוליסטירן מורחב (EPS) וב-XPS פוליסטירן כדי לחקור יחסים מורכבים בין בני אדם, חומרים וסביבה. הוא מוקסם מהדואליות של הפוליסטירן – הרסנותו הטבועה לצד גמישותו ועמידותו – ומשתמש בו כדי לטפל בנושאים של גלובליזציה, פסולת ונטיות ההרס העצמי של האנתרופוקן, ובכך הופך חפצים יומיומיים לסמלים טעונים של ריקבון חברתי וסביבתי.

  

  ישראל היקס, THE UNIVERSE IS COMING TO TOWN: USA PLAYHOUSE (CASTLE OF PEACE)-פוליסטירן מורחב (EPS) וב-XPS פוליסטירן

 בריק בראדלי (אמריקאי):
 בראדלי משתמש בתהליך חדשני שבו הוא מפסל צורות זמניות בקצף גילוח, ולאחר מכן משתמש בטכנולוגיית סריקת תלת-ממד כדי לגלף עיצובים אלו לפסלי קלקר (EPS) קבועים. לאחר מכן הוא משייף וצובע את היצירות הקלות הללו, ויוצר אינטראקציה מרתקת בין החולף לקבוע.  

• ג'ון הראסימיוק: John Herasymiuk
   פסל המשתמש ב-EPS בצפיפות 1 ליברות ו-1.5 ליברות ליצירת פסלים מרשימים בקנה מידה גדול, כמו "בת הים".    

אמנים ויישומים של קצף EVA:

• אווה הסה Eva Hesse(גרמנייה-יהודייה-אמריקאית): אמנית מרכזית באמנות הפוסט-מינימליסטית בשנות ה-70, הסה נודעה בשימושה הניסיוני בחומרים לא קונבנציונליים, כולל לטקס, חוט, חבל ותיל, ליצירת "פסלים רכים". אף על פי שלא צוין במפורש כקצף EVA, עבודתה החלוצית עם חומרים סינתטיים גמישים מתיישבת עם התכונות והיישומים האמנותיים של קצף EVA, ומדגישה את האיכויות המישושית והגמישות של הפיסול.

  

  Eva Hesse Studiowork” בד ואפוקסי

• אווה לויט, Eva LeWitt:|

•  יוצרת פסלים ומיצבים באמצעות חומרים מסחריים שונים, כולל ספוגים וסיליקון (חומרים גמישים קשורים). עבודותיה מאופיינות בצבעים עזים, גמישות ואסתטיקה מינימליסטית מתוחכמת, ולעיתים קרובות מוצגות במוזיאונים בולטים.  
  
  

• עיצוב קוספליי ואביזרים: קצף EVA הוא חומר דומיננטי בעולם הקוספליי וייצור אביזרים בזכות גמישותו, עמידותו ויכולת העיצוב בחום יוצאות הדופן. הוא משמש באופן נרחב ליצירת תלבושות מפורטות, שריונות, כנפיים, מסכות ואביזרים שונים, ומאפשר לאמנים ולחובבים ליצור עיצובים מורכבים, לבישים וקלי משקל.  

אמנים ישראלים

 
דינה שנהב: אמנית ישראלית המתגוררת בתל אביב, שנהב יוצרת מיצבים בקנה מידה גדול תוך שימוש בחומרים מגוונים, כולל ספוגים, פחם ופסיפסים עשויים קצף. עבודותיה חוקרות לעיתים קרובות נושאים אפוקליפטיים והפיכת חומרים "קשים" או "כואבים" באופן מסורתי לצורות "רכות" ו"נעימות", ובכך מאתגרות תפיסות של אלימות וקונפליקט.  

• טניה פרמינגר: אמנית ישראלית הידועה בעבודתה במגוון רחב של מדיומים, כולל אמנות סביבתית ופסלים בקנה מידה גדול. היא שילבה קצף פוליאוריתן במיצבים כמו "HARAKIRI" (2015) ופוליסטירן ב"MOTHERLAND" (2010), מה שמדגים את השימוש בו הן ביצירות זמניות והן ביצירות קבועות יותר.  

   ג. יצירות ומיצבים בולטים

אמנות ציבורית בקנה מידה גדול: אופיו הקל משקל של קצף EPS הופך אותו לבחירה אידיאלית ליצירת פסלים מונומנטליים שיהיו בלתי מעשיים או יקרים מדי עם חומרים כבדים מסורתיים.  חברות כמו WhiteClouds מתמחות בגילוף ידני של דגמי קצף תלת-מימדיים בהתאמה אישית, החל מפסלונים קטנים בגובה של 10 סמ' ועד לפסלי בעלי חיים ענקיים בגובה 10 מ', המציגים את פוטנציאל החומר למתקני ציבור מפוארים.  

פסל ענק של אלון מוסק עשוי פוליסטירן -WhiteClouds

אביזרי במה ותפאורות: קצף הוא חומר מועדף בתעשיית הבידור בזכות תכונותיו הקלות והעמידות. הוא משמש באופן נרחב ליצירת תפאורות תיאטרון חסכוניות, אביזרים ורקעים שניתן להעביר ולתפעל בקלות על הבמה או על המסך. היכולת להיות מעוצב לדמויות גדולות מהחיים מאפשרת למעצבים להעביר קהלים לעולמות פנטסטיים בסרטים, הפקות תיאטרון ואטרקציות בפארקי שעשועים.  

עיטורים אדריכליים: מעבר לאמנות יפה, פיסול קצף מצא מקום משמעותי בעולמות העיצוב והאדריכלות. אדריכלים ומעצבי פנים משתמשים בקצף ליצירת אלמנטים אדריכליים מותאמים אישית, כגון פרטי תקרה מורכבים (קרניזים), פסלי כניסה מפוארים וחיפויי חזית (למשל, מערכות גימור מבודדות חיצוניות - EIFS, Dryvit), המשפרים את האסתטיקה והאווירה של חללים שונים.  

שיקולים סביבתיים ובטיחותיים

א. השפעה סביבתית

חומרים פלסטיים מוקצפים, למרות יתרונותיהם האמנותיים והתעשייתיים, מציבים אתגרים סביבתיים משמעותיים. דאגה מרכזית היא אופיים הלא מתכלה. לקצף פוליסטירן, למשל, יכול לקחת 500 שנה או יותר להתפרק במזבלות. אורך חיים זה מוביל להצטברות פסולת לא מתכלה ותורם לזיהום קרקע ומים, כאשר החומר מתפרק לחלקיקים קטנים יותר, כולל מיקרו-פלסטיק, שיכולים לזהם מערכות אקולוגיות ולפגוע בחיות בר המבלבלות אותם עם מזון. תהליך הייצור של קצפים אלה, במיוחד קצף EVA, כולל שימוש בפטרוכימיקלים הנגזרים מדלקים מאובנים, התורמים לפליטות פחמן ולשחיקה סביבתית.  

מיחזור קצפים אלו מציב אתגרים רבים. מיחזור פוליסטירן, למרות שהוא אפשרי, דורש ניקוי יסודי ויקר, ומתקני מיחזור ספציפיים המקבלים אותו מוגבלים. לעיתים קרובות, ייצור קצף חדש זול יותר ממיחזור. קצף EVA קשה גם הוא למיחזור עקב הרכבו המורכב, ולעיתים קרובות לתוצר הממוחזר יש איכות נמוכה יותר. למרות זאת, נעשים מאמצים לטפל בבעיות אלו. מיחזור כימי, המפרק קצף ברמה מולקולרית, מופיע כחלופה מבטיחה, אם כי הוא עדיין נדיר ויקר. יוזמות כמו Styrocycle מתמקדות במיחזור קצף בקנה מידה קטן, והופכות אותו לבלוקים שניתן להשתמש בהם מחדש לספסלי פארק או לוחות בידוד. בנוסף למיחזור, הפחתת פסולת קצף יכולה לכלול שימוש בחלופות לשימוש חוזר (כמו מיכלי זכוכית או מתכת), בחירה בחומרים מתכלים (כמו אריזות מפטריות או עמילן תירס), ומיחזור משני של קצף לפרויקטים אמנותיים, ניקוז עציצים או חומרי אריזה. עיצוב מוצרים מתוך מחשבה על קיימות, כולל קלות פירוק למיחזור ושימוש בפחות חומר, יכול גם הוא למזער את ההשפעה הסביבתית.