ציפוי אפוקסי לשולחנות: המדריך המלא

ציפוי אפוקסי לשולחנות: מדריך מקיף, יתרונות והשוואה

סדנה לציפוי שולחן בעיצוב אישי – שילוב מושלם של עץ ואפוקסי

ציפוי שולחן ומשטחים אחרים דמויי שולחן באפוקסי הוא טרנד עיצובי ופונקציונלי שצובר תאוצה. הוא מציע מראה מרהיב ועמידות יוצאת דופן.

כמה מילים אישיות:

 הסדנה לתהליכים יצירתיים עוסקת כשמה ביצירתיות.  מדריכים מעצם טיבם מציגים "דרך נכונה" אחת לעשיה של דברים. בתור מי שעוסק מי שעוסק באמנות פלסטית כבר  למעלה מ 30 שנה וגם בכובעי השני כ-פסיכולוג  בתל אביב-אני לא מאמין שיש רק דרך אחת נכונה בכל תחום שהוא. תולדות האמנות כמו גם האבולוציה של הטכנולוגיות הן סיכום הדרכים הלא נכונות לעשות דברים, סיכום תולדות ההליכה לאיבוד.
בכל פעם שהוגדרה אמנות נכונה-באה תנועה חדשה ומרדה בה. CEO  של חברת הייטק מצליחה שעובד עימי אומר לי שוב ושוב , "היתרון שלי היה שלא ידעתי שאי אפשר לעשות את זה-לכן הצלחנו לעשות את זה". אי הידיעה,  הסקרנות, הטעויות והמקריות מאפשרים לנו לחפש דרכים חדשות ולהמציא מציאות חדשה. לכן: היצמדו למדריך בתחילה כלשונו, אחר כך התחילו לעשות שגיאות יצירתיות. לדוגמה: כל חברה המייצרת ומוכרת אפוקסי תגיד לכם שיחס הערבוב בין מקשה לבסיס צריך להיות מדויק אחרת התרכובת לא תתקשה. אני בעד למתוח את יחסי הערבוב.  בדקו מה קורה כשמוסיפים עוד 10% מקשה. בדקו סוגי צבעים ופיגמנטים לאפוקסי או תוספים לאפוקסי, שלא מומלצים. נסו דרכים חדשות. לעיתים קרובות תיכשלו, אבל זה יצור בכם ביטחון ביכולתכם לנוע מחוץ לדרכים הסלולות ולפעמים תגלו את אמריקה. 

שולחן מטבח מצופה אפוקסי, שימוש בצבעי מיקהשולחן מטבח מצופה אפוקסי, שימוש בצבעי מיקה

ציפוי אפוקסי לעומת לכות ושמנים לעץ: השוואה מקיפה

כאשר בוחרים כיצד להגן ולשדרג את מראה השולחן, שלוש האפשרויות הנפוצות הן ציפוי אפוקסי, לכות שונות ושמנים לעץ. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות שכדאי להכיר:

מאפיין

ציפוי אפוקסי

לכות (לכה על בסיס שמן, לכה על בסיס מים, לכה פוליאוריתנית)

שמנים לעץ (שמן טונג, שמן דניש, שמן פשתן ועוד)

מראה

יתרונות: גימור מבריק מאוד, עומק ויזואלי, "זכוכיתי". ניתן לשלב צבעים, נצנצים ואובייקטים.

יתרונות: גימור טבעי יותר (מט, משי, מבריק), מדגיש את הטקסטורה של העץ.

יתרונות: גימור טבעי, חם ומט, "מזין" את העץ, מדגיש את גרעין העץ.


חסרונות: מראה "פלסטיק" מודרני, לא מתאים למי שרוצה מראה טבעי לחלוטין.

חסרונות: פחות עומק ויזואלי.

חסרונות: לא מבריק, עלול להכהות את העץ במידה מסוימת.

תחושה

חלק, קשה, קר.

חלקה, פלסטית.

טבעית, חמה, משאירה תחושה של עץ חשוף.

עמידות לשריטות

יתרונות: קשיח ועמיד מאוד לשריטות ומכות.

יתרונות: עמידות טובה לשריטות (פוליאוריטן חזק במיוחד), אך פחות מאפוקסי.

חסרונות: עמידות נמוכה לשריטות בהשוואה ללכות ואפוקסי.


חסרונות: שריטה עמוקה עלולה להיות קשה לתיקון נקודתי.

חסרונות: עלול להישרט בקלות יחסית (בלכות עדינות).

יתרונות: קל לתיקון נקודתי של שריטות קלות.

עמידות למים וכימיקלים

יתרונות: אטום לחלוטין למים, עמיד בפני רוב הכימיקלים הביתיים (קפה, יין, חומרי ניקוי).

יתרונות: עמיד למים לאחר ייבוש (במיוחד לכות פוליאוריתניות), אך חדיר יותר מאפוקסי.

חסרונות: דוחה מים אך אינו אטום לחלוטין, עמידות נמוכה לכתמים כימיים חזקים.

עמידות לחום

יתרונות: עמיד לחום סביר (כוסות חמות).

יתרונות: עמידות טובה לחום סביר.

חסרונות: פחות עמיד לחום קיצוני, עלול להשאיר סימני טבעות מכוסות חמות.

עמידות ל-UV (שמש)

יתרונות: סוגי אפוקסי איכותיים מכילים מסנני UV למניעת הצהבה. # ראו הערה טכנית מתחת לטבלה.

יתרונות: לכות רבות מכילות מסנני UV.

חסרונות: עלולות לדהות/להתייבש בחשיפה ממושכת לשמש. יש שמנים עם הגנת UV.

קלות יישום

יתרונות: יישום יחסית פשוט לאחר הכנה נכונה, מתיישר לבד (self-leveling).

יתרונות: קל ליישום באמצעות מברשת או רולר.

יתרונות: קל יחסית ליישום על ידי מריחה וניגוב עודפים.


חסרונות: דורש דיוק רב בהכנה וערבוב, רגיש לבועות אוויר, זמני ייבוש ארוכים. סביבת עבודה סטרילית.

חסרונות: דורש מספר שכבות, שיוף בין שכבות.

חסרונות: דורש מספר שכבות, ייבוש בין שכבות, ויישום תקופתי (תחזוקה שוטפת).

תיקון וחידוש

יתרונות: קשה לתיקון נקודתי. לרוב דורש שיוף וציפוי מחדש של כל המשטח.

יתרונות: שיוף קל ויישום שכבה חדשה אפשרי ברוב המקרים.

יתרונות: קל מאוד לתיקון נקודתי של שריטות או נזקים קלים ע"י שיוף קל ומריחת שמן נוסף. קל לחידוש.


חסרונות: מורכב לתיקון.

חסרונות: חידוש תקופתי נדרש.

חסרונות: דורש תחזוקה תקופתית קבועה (בדרך כלל כל חצי שנה - שנה).

ריח

יתרונות: ריח חלש יחסית לאחר ייבוש, בחלק מהסוגים.

יתרונות: לכות על בסיס מים כמעט ללא ריח.

יתרונות: ריח עדין וטבעי, מתנדף במהירות יחסית.


חסרונות: ריח חזק במהלך היישום וייבוש ראשוני.

חסרונות: לכות על בסיס שמן בעלות ריח חזק וממושך.

חסרונות: אין.

עלות

חסרונות: יקר יותר מחומרי לכה ושמנים.

יתרונות: זול יותר מאפוקסי, יקר יותר משמנים.

יתרונות: זול יחסית.

לסיכום: 
ציפוי אפוקסי מציע עמידות, הגנה ומראה מודרני ויוקרתי, אידיאלי לשולחנות החשופים לשימוש רב, נוזלים וצורך בהגנה מקסימלית.

לכות מתאימות למי שמחפש גימור טבעי יותר מגימור אפוקסי, עמידות טובה וקלות יישום יחסית.

שמנים לעץ (כמו שמן טונג) הם הבחירה למי שמחפש מראה טבעי, חם ומט, תחושה של עץ "חי", ומוכנ/ה לתחזוקה תקופתית קלה בתמורה ליכולת תיקון וחידוש פשוטה.

הערה טכנית: מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהצהבת אפוקסי לא נובעת בעיקרה מחשיפה לשמש אלא מהתחמצנות החומר. לפיכך ההמלצה היא להוסיף מעט פיגמנט ליציקה ולא תוספי UV.


הכנת שולחן ישן לציפוי אפוקסי: שלבים חיוניים

הכנה נכונה של המשטח היא המפתח לציפוי אפוקסי מוצלח ועמיד. שלב זה דורש סבלנות ודיוק.

  1. ניקוי יסודי:

    • הסירו כל לכלוך, שומן, אבק או שאריות מזון מהשולחן.

    • השתמשו בחומר ניקוי עדין וייבשו היטב.

    • ודאו שאין לחות כלואה בעץ, במיוחד אם השולחן שהה בסביבה לחה.

  2. הסרת לכות, צבעים וחומרים אחרים:

    • שיוף: זוהי השיטה הנפוצה והמומלצת ביותר. התחילו עם נייר שיוף גס (למשל, 60-80 גריט) כדי להסיר את שכבת הגימור הקודמת. עברו בהדרגה לנייר שיוף עדין יותר (120, 180-220 גריט) כדי להחליק את המשטח ולהכין אותו לקליטת האפוקסי. השיוף יוצר פרופיל אחיזה (Tooth) לאפוקסי.

    • חומרים מסירים צבע/לכה: ניתן להשתמש במסיר צבע כימי לשכבות עבות מאוד של צבע או לכה. יש לעקוב בקפידה אחר הוראות היצרן, לעבוד באזור מאוורר היטב, ולהשתמש בציוד מגן (כפפות, משקפי מגן, מסיכה). לאחר הסרת החומרים, יש לנטרל את המשטח ולשטוף היטב לפני שיוף סופי.

    • גירוד: במקרים מסוימים, במיוחד לכות עבות, ניתן לגרד את השכבה בעזרת שפכטל או מגרדת ייעודית, אך יש להיזהר לא לפגוע בעץ עצמו.

    • טיפים להסרה:

      • עבדו עם כיוון סיבי העץ כדי למנוע שריטות.

      • השתמשו במלטשת חשמלית (אקצנטרית או אורביטלית) לעבודה מהירה ויעילה. אך הקפידו על תנועה אחידה למניעת גלים. אני מעדיף מלטשת אורביטלית עם אפשרות לוויסות מהירות.

      • נקו את האבק באופן קבוע במהלך השיוף.

  3. תיקון פגמים:

    • סדקים, חורים ופגמים בעץ: מלאו סדקים וחורים עם חומר מילוי לעץ או שפכטל אפוקסי ייעודי. ודאו שהחומר מתייבש לחלוטין, שייפו אותו לרמה עם המשטח.

    • קשרים בעץ (Knots): קשרים בעץ עלולים לשחרר אוויר או שרף. מומלץ לאטום אותם עם שכבה דקה של אפוקסי לפני הציפוי העיקרי.

  4. ניקוי אבק סופי:

    • לאחר השיוף והתיקונים, נקו את השולחן ביסודיות מכל אבק.

  5. איטום (Seal Coat / Flood Coat):

    • מומלץ ליישם שכבה דקה של אפוקסי כאיטום ראשוני על עץ נקבובי. זה ימנע "שחרור גזים" (Outgassing) ובועות אוויר בשכבת הציפוי העיקרית. שכבת האיטום צריכה להיות דקה ונוקשה.

שולחן/מדף עץ טבעי לא גזום- בציפוי אפוקסי-

שולחן/מדף עץ טבעי לא גזום- בציפוי אפוקסי-עומק של ברק

ציפוי אפוקסי לעומת יציקת אפוקסי: ההבדל בסוג האפוקסי

חשוב להבין שלא כל אפוקסי מתאים לכל מטרה. ישנם שני סוגים עיקריים של אפוקסי לשימוש בעץ:

  1. אפוקסי לציפוי (Coating Epoxy / Table Top Epoxy):

    • מאפיינים: סוג זה של אפוקסי למשל D.E.R מיועד ליצירת שכבה דקה (בדרך כלל 1.5-3 מ"מ) על פני השטח. הוא בעל צמיגות גבוהה יותר וזמן עבודה (Pot Life) קצר יחסית. הוא נוטה להתיישר מעצמו (Self-leveling) ויוצר גימור מבריק וחלק. הוא עמיד מאוד לשריטות וכימיקלים.

    • שימוש: אידיאלי לציפוי שולחנות קיימים, משטחי עבודה, ברים, יצירות אמנות וכל מקום שרוצים להעניק לו הגנה חזקה ומראה מבריק.

    • הערה: אפוקסי ציפוי מתחמם מהר יותר ביציקה עבה, ולכן לא מתאים ליציקות עמוקות.

  2. אפוקסי ליציקה עמוקה (Deep Pour Epoxy / Casting Resin):

    • מאפיינים: סוג זה מיועד ליציקות עבות (החל מסנטימטרים ועד עשרות סנטימטרים, תלוי ביצרן, KUKDO למשל, מומלץ ליציקה של עד 3 סמ' ). הוא בעל צמיגות נמוכה מאוד וזמן עבודה ארוך בהרבה (עד מספר שעות). הצמיגות הנמוכה מאפשרת לבועות אוויר לברוח בקלות רבה יותר, וזמן העבודה הארוך מונע התחממות יתר של החומר בעת יציקה עמוקה.

    • שימוש: אידיאלי ליצירת שולחנות "נהר" (River Tables), הטבעת אובייקטים גדולים, מילוי חללים עמוקים בעץ, ותבליטים תלת מימדיים משמעותיים.

    • הסתייגויות יצירתיות: למרות האמור לעיל כפי שאני מראה בסרטון המצורף: אני מעדיף להשתמש באפוקסי ליציקה כמו KUKDO- גם לציפוי. הסיבה העיקרית היא היכולת ליצור אפקטים של צבע מורכבים ובעלי עומק. (ראו אפוקסי: טכניקות צבע מתקדמות). יתרון אחר הוא חיסכון. רובנו נקנה סוג אחד של אפוקסי לכל השימושים.  אפוקסי עם צמיגות נמוכה ישנה את צמיגותו בתהליך העבודה (לאחר שהריאקציה תתחיל) ויהפוך סמיך יותר. אין אפשרות הפוכה.
      לסיכום ההבדל:

הבחירה בין סוגי האפוקסי תלויה בעובי השכבה שאתם רוצים ליצור.

  • ציפוי דק (מילימטרים בודדים): השתמשו באפוקסי לציפוי (Coating Epoxy).

  • יציקות עבות (מעל סנטימטר): השתמשו באפוקסי ליציקה עמוקה (Deep Pour Epoxy).

  • שולחנות עץ טבעי ואפוקסי עם חללים בתוכם כמו שולחן נהר או שולחן סלון אפוקסי ועץ: לרוב משלבים את שניהם – יציקה עמוקה למילוי החללים ושכבת ציפוי דקה מעל כל השולחן להגנה אופטימלית וגימור אחיד.

ציפוי שולחן-תהליך העבודה-שכבות ראשונות.ציפוי שולחן-תהליך העבודה-שכבות ראשונות.

צורות יישום של אפוקסי: מזיגה, מגב, התזה, הברשה ורולר

אופן היישום של האפוקסי משפיע ישירות על איכות הגימור, מראהו ועמידותו. חשוב להתאים את צורת היישום לסוג האפוקסי ולמטרת הציפוי. עבור ציפוי שולחנות, השיטות הנפוצות ביותר הן מזיגה בשילוב עם מגב. נסקור את כלל הדרכים:

1. מזיגה (Pouring) - השיטה המומלצת לציפוי שולחנות

  • תיאור השיטה: אחרי ערבוב יסודי של שני רכיבי האפוקסי בכלי נפרד, החומר נמזג ישירות על מרכז השולחן. האפוקסי מתפשט ומתיישר מעצמו (Self-leveling) על פני המשטח. לרוב, מזיגה משולבת עם שימוש במגב (ראו סעיף הבא) כדי להבטיח פיזור אחיד.

  • סוגי אפוקסי מתאימים: בעיקר אפוקסי לציפוי (Table Top Epoxy / Coating Epoxy), המיועד לשכבות דקות יחסית (עד 3-4 מ"מ), וגם אפוקסי ליציקה עמוקה (Deep Pour Epoxy / Casting Resin) כשרוצים ליצור שכבה עבה או "נהר".

  • יתרונות:

    • גימור חלק ומבריק במיוחד: האפוקסי מתיישר מעצמו, מה שממזער סימני יישום.

    • עובי אחיד: קל להשיג שכבה אחידה בעובי הרצוי, במיוחד עם אפוקסי לציפוי.

    • הסרת בועות יעילה: קל יותר לטפל בבועות אוויר שעולות לפני השטח באמצעות ברנר/אקדח חום.

    • כיסוי מהיר: מאפשר לכסות שטחים גדולים במהירות יחסית.

  • חסרונות:

    • דורש סביבת עבודה מפולסת: חובה שהשולחן יהיה מפולס לחלוטין כדי שהאפוקסי יתפשט בצורה אחידה ולא יצטבר בצד אחד.

    • לכלוך וטפטופים: שיטה "מלוכלכת" יותר, שדורשת עבודה על משטח מוגן מתחת לשולחן למניעת טפטופים.

    • בזבוז חומר: לעיתים יש בזבוז חומר שנוטף מהקצוות (אם לא משתמשים בפסי עצירה/שוליים).

2. שימוש במגב (Squeegee / Spreader)

  • תיאור השיטה: אחרי מזיגת האפוקסי על השולחן, משתמשים במגב ייעודי לאפוקסי (שפכטל סיליקון או פלסטיק קשיח, לעיתים משונן) כדי לפזר את החומר באופן אחיד על פני כל המשטח ועד לקצוות. המגב מאפשר לשלוט בעובי השכבה ולוודא כיסוי מלא.

  • סוגי אפוקסי מתאימים: אפוקסי לציפוי (Coating Epoxy), במיוחד כשרוצים ליישם שכבה דקה ומדויקת, או לפזר את החומר בצורה אחידה לפני יישום שכבה נוספת.

  • יתרונות:

    • פיזור אחיד ומבוקר: מאפשר שליטה מצוינת על פיזור החומר והשגת עובי שכבה אחיד.

    • כיסוי קצוות ופינות: יעיל במיוחד לפיזור החומר עד לקצוות השולחן ולוודא כיסוי מלא.

    • הפחתת בועות: עוזר לדחוף בועות אוויר כלואות אל פני השטח.

    • חיסכון בחומר: מאפשר "לגרף" את האפוקסי ולמנוע בזבוז.

  • חסרונות:

    • דורש מיומנות: יש ללמוד להפעיל לחץ אחיד ולעבוד בזוויות נכונות כדי למנוע השארת סימנים או חוסר אחידות.

    • סיכון לשריטות: שימוש במגב מלוכלך או מגב בעל קצוות פגומים עלול לשרוט את האפוקסי הנוזלי.

    • זמן עבודה קצר: דורש מהירות ודיוק, שכן זמן העבודה של האפוקסי מוגבל.

3. התזה (Spraying)

  • תיאור השיטה: יישום האפוקסי באמצעות אקדח ריסוס מקצועי. האפוקסי מדולל מעט (במידת הצורך ובהתאם להוראות היצרן) ומרוסס כשכבה אחידה ודקה מאוד.

  • סוגי אפוקסי מתאימים: בעיקר סוגי אפוקסי עם צמיגות נמוכה במיוחד או לשימושים תעשייתיים, ולעיתים עבור שכבות עליונות דקות. פחות נפוץ ופחות מומלץ לציפוי שולחנות עץ רגילים בגלל המורכבות והציוד הנדרש.

  • יתרונות:

    • גימור חלק מאוד ואחיד: יכול להניב גימור מושלם ללא סימני מברשת או רולר.

    • כיסוי מהיר לשטחים גדולים: יעיל במיוחד כשצריך לכסות שטחים נרחבים.

  • חסרונות:

    • דורש ציוד יקר ומקצועי: אקדחי ריסוס מיוחדים המסוגלים להתמודד עם צמיגות האפוקסי.

    • סביבת עבודה מבוקרת לחלוטין: חובה לעבוד בתא צבע עם בקרת אבק, טמפרטורה ואוורור מקסימלי.

    • בזבוז חומר: כמות משמעותית של חומר יכולה להתפזר באוויר (Over-spray).

    • סכנות בריאותיות: חובה להשתמש בציוד מגן נשימתי מתקדם מאוד, בגלל האדים והחלקיקים המרחפים.

    • דורש דילול חומר: דילול יתר עלול לפגוע בעמידות האפוקסי.

      ציפוי אפוקסי לעץ, שימוש בצבעים פלורסנטייםציפוי אפוקסי לעץ, שימוש בצבעים פלורסנטיים

4. הברשה (Brushing)

  • תיאור השיטה: יישום האפוקסי באמצעות מברשת איכותית (סינטטית) עם סיבים עדינים. האפוקסי נמרח בשכבות דקות ואחידות, בדומה ללכה.

  • סוגי אפוקסי מתאימים: מתאימה בעיקר לסוגי אפוקסי לציפוי (Coating Epoxy) בעלי צמיגות גבוהה יותר, המיועדים לשכבות דקות מאוד או ל"שכבות איטום" (Seal Coats). לא מומלצת לשכבת ציפוי סופית עבה וחלקה בשולחנות נוי, שכן היא משאירה סימנים.

  • יתרונות:

    • שליטה מדויקת: מאפשרת שליטה טובה יותר באזורים קטנים, פינות ופרטים.

    • פחות בזבוז חומר: אין טפטופים משמעותיים.

    • אידיאלית לשכבות איטום: מצוינת ליישום שכבת איטום ראשונית על עץ נקבובי.

  • חסרונות:

    • סימני מברשת: כמעט בלתי נמנע להשאיר סימני מברשת הנראים בגימור הסופי, מה שפוגע במראה "הזכוכיתי".

    • דורש מיומנות: קשה להשיג גימור אחיד וחלק ללא בועות.

    • פחות עומק: השכבות דקות מאוד ולכן לא יוצרות את אפקט העומק של מזיגה.

5. שימוש ברולר (Rolling)

  • תיאור השיטה: יישום האפוקסי באמצעות רולר קצר שיער או רולר ספוג (Foam Roller) ייעודי לאפוקסי. האפוקסי נמרח ומתפזר על פני המשטח.

  • סוגי אפוקסי מתאימים: בעיקר אפוקסי לציפוי (Coating Epoxy), במיוחד ביישומים בהם המראה המבריק אינו הדרישה העליונה (למשל, ציפוי רצפות או משטחי עבודה תעשייתיים). לא מומלץ לשולחנות נוי.

  • יתרונות:

    • כיסוי מהיר: יעיל לכיסוי שטחים גדולים בזמן קצר.

    • פיזור אחיד (יחסית): קל יותר להשיג פיזור אחיד מאשר עם מברשת.

  • חסרונות:

    • מרקם פני שטח: נוטה להשאיר מרקם קל או "קליפת תפוז" על פני השטח, מה שפוגע בגימור המבריק והחלק של ציפוי שולחן.

    • בועות אוויר: הרולר עלול ללכוד או להכניס בועות אוויר לתוך האפוקסי, שיהיו קשות יותר להוצאה.


לסיכום:

עבור ציפוי שולחנות באפוקסי, במיוחד לשם השגת מראה "זכוכיתי" מבריק ויוקרתי, השילוב של מזיגת האפוקסי ופיזורו באמצעות מגב ייעודי הוא השיטה המומלצת ביותר. היא מאפשרת ניצול מרבי של תכונות ה-Self-leveling של האפוקסי ומבטיחה גימור חלק, אחיד ומרשים. שאר השיטות מתאימות יותר ליישומים ספציפיים, כמו שכבות איטום, ציפויים דקים מאוד או פרויקטים תעשייתיים.

ציפוי שולחן-שכבה אחרונה אפוקסי שקוף, הנזילות בשוליים יכולות להפוך לחלק מעיצוב השולחן

נושאים נוספים הרלוונטיים לציפוי שולחן באפוקסי:

  • טמפרטורת סביבת עבודה: האפוקסי רגיש מאוד לטמפרטורה. יש לעבוד בטמפרטורה מומלצת על ידי היצרן (לרוב בין 20−25∘C) כדי להבטיח התקשות נכונה ולמנוע בועות.

  • לחות: לחות גבוהה עלולה להשפיע לרעה על תהליך ההתקשות וליצור גימור עכור. יש לעבוד בסביבה יבשה.

  • אוורור ומיגון: חובה לעבוד באזור מאוורר היטב וללבוש ציוד מגן: כפפות, משקפי מגן, ומומלץ גם מסיכת נשימה מתאימה.

  • דיוק בערבוב: היחס בין השרף למקשה הוא קריטי. יש למדוד בדיוק לפי נפח או משקל (בהתאם להוראות היצרן) ולערבב באיטיות וביסודיות כדי למנוע בועות.

  • הוצאת בועות אוויר: מעבר לשימוש בברנר/אקדח חום, ניתן גם להשתמש במקלות ערבוב מחודדים ל"פיצוץ" בועות עקשניות. יש להקפיד שלא לשרוף את האפוקסי או להשאיר סימני פיח.

  • שוליים.- ישנן שתי שיטות עיקריות להתמודדות עם השוליים וצדדי השולחן או המשטח בעת יישום ציפוי אפוקסי. בשיטה אחת נותנים לאפוקסי להישפך לצדדים ולכסות אותם. לאחר שהאפוקסי מתקשה  יש כמובן ללטש את תחתית השולחן כדי להיפטר מהטיפות שהצטברו והתקשו שם. יתרונות שיטה זו הם בכך שהיא חוסכת זמן ועבודה. הרבה יותר קל ללטש אפוקסי מתחתית השולחן, שם אין לכך משמעות מבחינת שריטות. החסרונות כרוכים בבזבוז חומר, ובחוסר שליטה מסוים.

יצירת שוליים מנייר דבק עבה עשוי פלסטיק כמו למשל דבק חבלנים. בגובה של סמ' אחד, מונעים בעד ציפוי האפוקסי להישפך לצדדים, ומאפשרים שכבה אחידה ועבה יותר. החיסרון העיקרי של שיטה זו הוא ההכרח ללטש בצורה עדינה את הפינות. שרף האפוקסי המתקשה שם יוצר זוויות חדות ומורמות.

חידוש וציפוי שולחן אפוקסי מעורבב בצבעי זכוכית

חידוש וציפוי שולחן אפוקסי מעורבב בצבעי זכוכית

הסדנה לאמנות מציעה את שני סוג האפוקסי למכירה . אפוקסי בצמיגות נמוכה ליציקה, ואפוקסי בצמיגות גבוהה לציפוי שולחנות. אנו מוכרים אפוקסי מהחברות הגדולות והמובילות בעולם: "קקדו" קוריאה, ו"אולין" גרמניה- במחירים זולים-לקניה  לחץ- אפוקסי מחיר.-להרשמה לסדנאות האפוקסי-כאן.