סדנה לחשיבה יצירתית

סדנה לחשיבה יצירתית

שלום שמי זיו אייל(יולי) ואני מציע דרך לעבודה משותפת על יצירתיות, ניהול חדשנות בארגון ופריצות דרך ליחידים, צוותים וחברות. חשיבה בדרך אחרת על בעיות וזיהוי הזדמנויות.  אני לא מציע סדנה לחשיבה יצירתית, קורס לחשיבה יצירתית, או הרצאה. אני גם לא אוהב את המושגים: יעוץ יצירתי למנהלים, פיתוח מנהלים או ליווי יצירתי.   מה שבאמת מעניין אותי הוא יצירת תהליך משותף, המבנה חלל וזמן שונים מסביבת המציאות והעבודה הרגילה, המאפשרים ומחפשים נקודות מבט חדשות ודרכי תנועה ופעולה חדשות-אני מציע עבודה משותפת. 

 אני לא מאמין שאפשר ללמד חשיבה יצירתית בקורסים מובנים, לכתוב תפריט ושלבים לתהליך יצירתי, כן, ישנם נושאים דרכם אני חושב על תהליכים יצירתיים. אבל אני חושב עליהם כעל מילים,  ולא משפטים, לא ניסוחים מובנים והגדרות. מילים שכל אדם צריך להשתמש בהם בצורה משלו, ליצור איתם משפטים משלו, הנכונים לו ברגע נתון ולא לאף אחד אחר. מילים שמעבר לעובדה שהן מאירות את הנושא בהקשר חדש-תמיד מבטאות אמת פרדוקסלית ומלאת סתירות פנימיות. (דימוי אחר שעלה בדעתי כרגע, לנושאים דרכם אני מטפל ביצירתיות- הוא רסיסי זכוכית השוברים את האור ויוצרים פריזמות שונות דרכם ניתן לראות השתברויות שונות של המציאות). 

 .אבל יותר מכך  אני מאמין בתהליך עצמו, בדיאלוג ובמפגש בינינו, בכימיה שנוצרת והראקציה הייחודית  של חיבור בן שני חומרים שיש לקוות שאינם אדישים כימית זה לזה.

 רוב חברות הייעוץ העסקי יציעו לך תפיסות המובנות על פי מודלים שיטתיים, סכמות של חדשנות לכאורה. (כל מי שקרא ספרי ניהול של שנות השמונים והאנליזות שמחבריהם יצרו מסביב להצלחה של חברות מסוימות, ויודע בדיעבד איפה החברות הללו נמצאות היום-יכול לראות את האירוניה שיש בכל "השיטות" הללו). זה הגיוני מבחינת חברות הייעוץ העסקי, עליהן להעביר גוף ידע מסודר ולינארי- ללמד ספונטניות מחושבת מראש, או גמישות מחשבתית במבנים מסודרים. המדריכים רכשו את הידע בצורה כזו ומעבירים אותו באותה דרך. זהו ניסיון פרדוקסלי להקפיא את הכאוטיות היצירתית  שמטבעה רוצה להתחמק מכל הגדרה, במבנה מוצק ומוגדר. יצירתיות כמו שאני חושב עליה תמיד כרוכה בסיכון, היא אינה על מילוי הדלי  בידע, היא אודות הבערת שריפות.

"אם המוח (החשיבה) שלך ריק, הוא תמיד מוכן לכל. הוא פתוח לכל. בחשיבה של מתחיל-יש אפשרויות רבות, בחשיבה של מומחה-יש רק מעט." (שונרו סוזוקי). 

יצירתיות וחדשנות בנויות על מרד מתמיד, ובהתמודדות עם הפחד להרוס. ( אני חושב שתחושת ביטחון שלווה ושלמות  היא הגדולה שבסכנות מבחינה יצירתית והיא צריכה להיות במתח מתמיד עם תחושת ההרפתקה והסכנה), מרכיב חשוב ומהותי נוסף הוא שמירה על מרחב של אי ידיעה ושל אי ודאות, אפשרויות צצות כשמאפשרים להן לקרות, לדעת יותר מידי מסוכן בדיוק כמו לדעת פחות מידי-שתיהן יוצרות בורות ובערות מסוג מסוים.

אני מגיע מתחום האמנות והפסיכולוגיה (בוגר תואר שני באמנות (Master of Fine Arts)  ובפסיכולוגיה - תהליכים יצירתיים - אוניברסיטת קורנל בניו-יורק). והגישה שאני מציע עוסקת בחשיבה יצירתית כיצירת אמנות, לא הנדסה בלבד, לא תזרימי שליטה, ושיטות ניהול; אלא חד פעמיות. לצייר ציור, לפסל פסל, לספר סיפור חדש -יחד. לדמיון יש תפקיד מרכזי לא פחות מידע. ומבחינה של פיתוח חשיבה יצירתית-גדול יותר-"דמיון חשוב יותר מידע, כיוון שידע מוגבל לכל מה שאנו יודעים עכשיו ומבינים, בעוד שדמיון חובק את העולם כולו, כל מה שיש לדעת וכל מה שאפשר יהיה לדעת." -אלברט איינשטיין. 

 הכלי שאני מביא איתי הוא אני ואת/ה, והמפגש בינינו- אין כלי אחר באמת.

הדרך היא מגע, דיאלוג. מפגש; "צריך שני אנשים כדי לחשוב מחשבה".  אחד הפסיכואנליטיקאים המובילים  של זמננו, תומס ה. אוגדן פיתח את הרעיון של ויניקוט וביון ("יש צורך בשני בני אדם לפחות, כדי ליצור אחד")  על כך שאנחנו נזקקים לאדם נוסף 'כדי להפוך את מה שלא יעלה על הדעת למשהו שאפשר לחשוב אותו". אין כאן אמירה על אי האפשרות של חשיבה לבד או או על חוסר הערך שלה, יש לה ערך עצום , אנחנו זקוקים ל'לבד' כדי לחשוב, אלא על הגבולות שלה. אנחנו לא יכולים להרים את עצמנו בשיער ולהניח את עצמנו במקום אחר, אנו זקוקים לנקודת משען מחוץ לעצמנו. אוגדן מדבר על כך שבמפגש אמתי בן שני בני אדם נוצר מעין גוף שלישי, שהוא לא רק תערובת שלהם אלא בעל אישיות משל עצמו שהיא יותר מסך מרכיביו. 

הקשבה אמתית ורגישה. היא הבסיס לכל, יש להקשבה יחסי ציבור גרועים.  היא נתפסת פסיבית ולא אקטיבית- היא צריכה להיות בן הסעיפים הראשונים עליהם אני מדבר . אני חושב על היכולת להקשיב ממקומות רבים בתוכי, ולשמוע את מה שנאמר ומה שלא נאמר. פעמים רבות ההיעדר חשוב יותר מהיש.  נדמה לי שאנשים בעמדות הכרעה עסקיות מטבעם חווים בדידות מסוג מסוים. הם זקוקים למישהו שיקשיב להם ממקום אחר, לא מלמטה או מלמעלה, אלא לצידם. מישהו בעדם, ושלא מושפע או מאוים מהחלטות שלהם, ושאינו שופט תוצאות באותה דרך שהסביבה שופטת. נדמה לי שיש משהו בתחום האמנות והוראת האמנות, כמו גם בתחום הפסיכולוגיה שממקד בהקשבה ובקליטה. (מחקר מצוטט רבות שערכה גקלין גורווין-הראה שקורסים באמנות פלסטית העלה את יכולת האבחנה וההבחנה אצל תלמידי רפואה.)

דיאלוג אמתי מחייב אמון, אמון נוצר בתהליך איטי. מעבר לאמון הרגשי יש להאמין שיש לאדם ממול דבר מה לתת שהוא בעל משמעות עבורך. דיאלוג במובנו הקיצוני ביותר הוא הכנסת אורחים. הכנסה של מישהו אחר אל תוך הבית שלך. זה בהחלט לא פשוט. אין ספור מחקרים בתחומים שונים העוסקים בלמידה, בשנוי ובטיפול נפשי קובעים שמה שקובע את האפקטיביות של שינוי ולמידה חדשה הוא הקשר הבן אישי שנוצר. בסופו של דבר זה הבסיס לכל.

. חוק המכשיר שניסח אברהם מאסלו טוען "אם כל מה שיש לך הוא פטיש הכל נראה כמו מסמר." המכשירים והתהליכים בהם אנו משתמשים קובעים את התוצאה שנקבל. המכשיר הוא אנחנו -החשיבה שלנו במובן הרחב ביותר שלה, הכולל גם תהליכים רגשיים וחווייתיים. אנחנו גם הדפוס וגם התוצר וכיוון שהמהלך הוא מעגלי ובחלקו הגדול -לא מודע, ודפוסים מתקבעים אצלנו לא פעם בגיל צעיר מאוד ונובעים מסיבות רגשיות ולא רק רציונליות. שינויים צריכים לבוא גם תוך מגע או מודעות לרובד זה.

המתח בן מיקוד לפיזור, וגם היכולת לחשוב דרך חומרים ותחומים שונים; " מחקרים אשר השתמשו בשיטות מחקר שונות כדי לבחון אנשים יצירתיים מאוד, מצאו שלרוב יש להם כמה פרויקטים מקבילים בו בזמן ושבצורה אופיינית סביר שיהיו להם יותר תחביבים רציניים מרובנו(ורובם מתחום האמנות-אוסיף הערה משלי). מולטי-טסקינג איטי מופיע בכל מקום אצל אנשים יצירתיים."-טים הארטפורד.

העובדה שאני בא מתחום האמנות ולא מיעוץ עסקי קונבנציונלי מהווה חיסרון בטווח קצר ויתרון ופוטנציאל יצירתי גדול בטווח הארוך.  החשיבה היצירתית משתמשת במבנים מנטליים מקבילים למטפורה ודמוי בלשון. הרעיון של מטפורה הוא לתאר דבר אחד דרך השוואתו לדבר אחר.(מטפורה יוצרת מציאויות חדשות על ידי צירוף מונחים שיש בניהם הבדל, אם המונחים היו זהים לא היה מתרחש שום דבר יצירתי באינטראקציה ביניהם. העובדה שאי אפשר למלא את ה"אין" במה  שיש  היא מכריעה.) אם הדימויים לקוחים מעולם מושגים קרוב, המתח בינם קטן וקל אומנם ליצור מכנה משותף, אבל היכולת לנסח ולראות את הבעיה או השאלה בדרך חדשה באמת, שתפרוץ את גבולות החשיבה הקיימת, שתיצור הגדרה חדשה לחיפוש -קטן. אין ספק שנגר ומסגר ימצאו מערכת מושגים משותפת קרובה. אבל כשנגר ישתף פעולה עם פסל תתכן פריצת דרך אמתית, . רוב חברות הייעוץ העסקי הן מסגרים הנותנים יעוץ לנגרים. יותר מכך החשיבה באמנות כמו גם בפסיכואנליזה ( ראה דר' איתמר לוי-"אמנות ופסיכואנליזה-לחשוב דברים קשים לחשיבה")  שונה מהחשיבה בתחומים אחרים, היא מתקדמת בצורה לא לינארית , בקפיצות דרך בדימויים, בסיפור עלילתי, דרך חלומות, הסתעפויות ואסוציאציות ומהווה תפיסת עולם אלטרנטיבית לשכל הישר.

"לאסוף אנשים בעלי פרספקטיבות מנטליות שונות זה מה שחשוב אם ברצונך לחקור דברים שלא נחקרו, להעסיק אנשים הנראים כמוך, וחושבים כמוך, אינה הדרך הטובה ביותר."-אסטרו טלר , מנהל   'x  , ‘moonshoot factory’ של אלפה בית- חברת האם של גוגל.

ארצה גם שזה יהיה מהנה, משחק, לא במובן שמשחק אינו רציני, אלא במובן הרציני ביותר של משחק. "משחק הוא התשובה לשאלה איך דברים חדשים נוצרים" (ג'אן פיאז'ה). משחק מאפשר גמישות, מאפשר זרימה, מאפשר דמיון. ואנחנו צריכים להיות באותה קבוצה.

  יש עוד נושאים רבים המרכיבים את התפיסה שלי על התהליך היצירתי-ניתן לקרוא עליהם כאן.

אני לא חושב שההצעה שלי תתאים לכל אחד. אני מאמין בלקיחת סיכון, כי אנחנו לא יכולים להסתכן באי לקיחת סיכונים. 

בוא/י ונדבר-0523714497-זיו(יולי)

פיסול בחוטי תיל ואבן-קקטוס- מורן אלקבץ

אפוקסי לעץ-שורש זית, שברי זכוכית, אפוקסי ליציקה על עץ, יורם לוין.