הפסיכולוגיה של הרגשות-ליסה פלדמן בארט.

הפסיכולגיה של הרגשות כפרשנות -ליסה פלדמן בארט.

היחסים בין רגשות ותהליך החשיבה עומדים במרכז המחקר הפסיכולוגי בשנים האחרונות. ההבנה מחד- שרגש הוא למעשה חלק מתהליך חשיבה ומאידך שחשיבה היא למעשה בחלקה המכריע אמוציונלית- מוגדרת מחדש במחקריהם של פסיכולוגים רבים ככהנמן, אריאלי, ג'ונתן היידט, פול בלום ואחרים. 

הדרך שבה מעוצב הרגש ונוצר היא כמובן גם בעלת חשיבות מרכזית בטיפול פסיכולוגי. הרגש וכמה הוא ניתן לשינוי והדרכים שבהם ניתן לווסת אותו או לשנות אותו.  עומדים במרכז עבודתי כפסיכולוג תל אביב. 

שמי זיו אייל (יולי) . אני פסיכותרפיסט.  בעל ניסיון של למעלה מ25 שנה.  מנהל "הסדנה" -מרכז לטיפול פסיכולוגי המאגד פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בחיות ובבריאות הרגשית . אני בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכרים על ידי American Psychological Association - ובעל .M.A בפסיכולוגיה (התמחות בתהליכים יצירתיים). 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.

קורסי פיסול טכניקה מעורבת-חימר, וגרבי ניילון-"רגשות אינם נפרדים מההכרה, אלא חלק ממנה."-ליסה בארט.

 ליסה פלדמן בארט(Lisa Feldman Barrett) היא פסיכולוגית, מדעית מוח וסופרת הידועה בעיקר במחקריה פורצי הדרך על רגשות והמוח. עבודתה קוראת תיגר על השקפות מסורתיות על רגשות ומובילה לנקודת מבט  חדשה על האופן שבו המוח מייצר ומווסת חוויות רגשיות. 

אחת התרומות המרכזיות של בארט לתחום הפסיכולוגיה היא התיאוריה שלה על רגש מובנה. לפי תיאוריה זו, רגשות אינם קבועים ואינם קטגוריות אוניברסליות, המחוווטות אל המוח, אלא אלו נבנים  על ידי המוח בתגובה לרמזים סביבתיים ומידע הקשרי. בארט משתמשת במילה “תחזיות” וטוענת שאנו מפרשים מצבים גופניים כרגשות בהתאם לניסיון העבר שלנו ומידע חברתי ותרבותי.   במילים אחרות, רגשות הם לא דברים שקורים לנו, אלא הם דברים שאנו יוצרים ומפרשים באופן פעיל.

רישום של רגש-חוגי רישום  -"רגשות הם לא תגובות לעולם; הם צורת ההבניה  שלך את העולם." ליסה בארט-פסיכולוג תל אביב 

התיאוריה של בארט על רגש מובנה נתמכת על ידי גוף הולך וגדל של מחקר שזיהה את המנגנונים העצביים העומדים בבסיס חוויות רגשיות. מחקרים הראו שחלקים שונים במוח מופעלים בתגובה למצבים רגשיים שונים, וכי ההפעלות של  אלו עשויות להשתנות בהתאם להקשר שבו נחווה הרגש. לדוגמה, אותו אזור מוחי עשוי להיות מופעל כאשר אנו חשים פחד או כעס, אך דפוס ההפעלה הספציפי יהיה שונה בהתאם למצב.

הדוגמה שהיא נותנת היא של מצבים רגשיים שונים בצורה קיצונית כמו של למשל קרקור בבטן שיכול להתפרש במצב מסויים כרעב ההופך לתאבון ובמצב אחר  כתגובה  לפחד או חרדה.

לצייר רגש-חוגי ציור תל אביב . "אין למוח 'מרכז רגשות' נפרד; רגשות נובעים מרשתות עצביות מבוזרות שמעורבות גם בתפיסה, מחשבה ופעולה". ליסה בארט-פסיכולוג תל אביב. 

המחקר של בארט מערער את השקפות מסורתיות על הקשר בין המוח לגוף. לפי התיאוריה שלה על רגש מובנה  רגשות אינם רק תוצאה של תגובות פיזיולוגיות בגוף, אלא הם תוצאה של משחק גומלין מורכב בין המוח לגוף. המשמעות היא שרגשות אינם רק תוצאה של תגובות כימיות במוח, אלא הם תוצאה של תהליך מורכב ודינמי המערב את המוח והגוף כאחד

.”פרדוקס הרגשות” הוא מושג שהציגה ליסה פלדמן בארט המתייחס לעובדה שרגשות הם גם אוניברסליים וגם אינדיבידואליים מאוד. מצד אחד, רגשות הם אוניברסליים במובן זה שכל בני האדם חווים מגוון דומה של מצבים רגשיים, כגון כעס, פחד, אושר ועצב. מצד שני, רגשות הם מאוד אינדיבידואליים במובן זה שהחוויות הספציפיות של כל פרט הן ייחודיות ועשויות להשתנות בהתאם להקשר ולאיתותים סביבתיים.

קורסי פיסול קרמי - לב אגרטל -"רגשות הם לא דברים שיש לך, הם דברים שאתה עושה."-ליסה בארט-פסיכולוג רחובות.

היגיון -רגש-גוף

התפיסה הרואה את הרגש וההיגיון כמערכות נפרדות ומנוגדות ראשיתה בתחילת התרבות האנושית והפילוסופיה.   הויכוח האם הרגש הוא המרכיב הדומיננטי בהתנהגות האנושית וצריך להיות כך או שההיגיון הוא השליט וצריך להישאר כזה, הוא ויכוח בן אלפי שנים.  אריסטו, אפלטון ויורשיהם המודרניים (דניאל כהנמן למשל)  מייצגים את התפיסה הרציונליסטית.  על פי תפיסה זו, בעולם אוטופי, ההגיון יוביל אותנו וישלוט. במדינה האוטופית של אפלטון - הפילוסופים הם השליטים. כהנמן בספרו האחרון "רעש"-הולך צעד רחוק יותר ומציע תהליכים ממוחשבים שיתפסו את מקומה של הרציונליות האנושית הפגומה. 

"הפילוסופיה המערבית סוגדת זה אלפי שנים להגיון ולא נותנת אמון בתשוקות. קו ישיר מחבר בין אפלטון לעמנואל קאנט, ללורנס קולברג" ג'ונתן היידט

התפיסה ההפוכה מיוצגת על ידי הפילוסוף דיוויד יום שפרשנות קיצונית של משנתו מציגה את ההיגיון כעבד התשוקות והרגשות. ג'ונתן היידט שהינו פסיכולוג מודרני העוסק במוסר, מבטא את התפיסה הזו-הוא טוען שהחשיבה הלוגית היא למעשה סוג של הנמקה בדיעבד -או סוג של "משרד הסברה"-להחלטות שרובן נלקחו ברמה הרגשית. 

לצייר רגשות- "רגשות אינם אוניברסליים, אלא תרבותיים - הם מעוצבים על ידי רעיונות תרבותיים לגבי העצמי, הגוף והעולם החברתי." ליסה בארט-פסיכולוג רחובות.

פרשנות פחות מרחיקת לכת לעבודתו של יום מציעה שרגשות והיגיון אינם סותרים זה את זה, אלא שרגשות הינם מרכיב וגורם מעצב של החשיבה לוגית.

לפי יום, רגשות יכולים להשפיע על חשיבה לוגית בשתי דרכים עיקריות. ראשית, רגשות יכולים  להיות המניע להיגיון.  שנית, רגשות יכולים לעצב את הדרך בה מתנהלת חשיבה לוגית. יום מציע שרגשות יכולים לספק מידע חשוב ותובנות שיכולות להנחות חשיבה לוגית. כלומר רגשות אינם מטופשים, למעשה רגשות הם סוג של עיבוד מידע. 

מודלים מאוזנים יותר ניסו להציג מערכת של מתחים, איזונים דינמיים ודיאלוגים בן הרגש להיגיון. כאשר ההשפעות הן ההדדיות. לתפיסה זו שייכת ליסה בארט .

אחת ההשלכות המרכזיות של המחקר של בארט היא שוויסות רגשי אינו רק עניין של שליטה במחשבות ובהתנהגות שלנו, אלא כרוך בשינוי אקטיבי של האופן שבו אנו תופסים ומפרשים את החוויות הרגשיות שלנו. המשמעות היא שוויסות רגשי יעיל דורש לא רק שליטה קוגניטיבית אלא גם מודעות לתחושות הגוף ולתגובות הפיזיולוגיות הנלוות לחוויות רגשיות ופרשנות מחודשת שלהם.

דמעות זהב- יציקת אפוקסי במסגרת סדנת אפוקסי -פיגמט זהב. "כשאתה חווה כעס, אהבה או כל רגש אחר, המוח שלך בנה את החוויה הזו, ואת כל התחושות הפיזיות הנלוות אליה."- ליסה בארט.-פסיכולוגים בראשון לציון.

במונחים של יישומים מעשיים, המחקר של בארט מציע שניתן לשפר ויסות רגשי באמצעות מגוון טכניקות, הן טכניקות הפועלות על הגוף והמוח באופן ישיר כגון פעילות גופנית ומדיטציית מיינדפולנס או נוירופידבק,  אבל לא פחות מכך פסיכותרפיה לסוגיה היוצרת מסגור מחדש או נרטיבים חדשים לרגשות.. גישות אלו מטרתן לעזור לאנשים לפתח מודעות רבה יותר לחוויותיהם  הגופניות והרגשיות, לזהות את ההקשרים הספציפיים המעוררים תגובות רגשיות ולפתח אסטרטגיות לניהול תגובות רגשיות בצורה בריאה ומסתגלת.

תכשיט אפוקסי.  עיצוב רגשות  בצורה פלסטית "על ידי שינוי הדרך שבה אתה חושב על הרגשות שלך, אתה יכול לשנות את הדרך שבה אתה חווה אותם, ואת הדרך שבה הם משפיעים על חייך."-ליסה בארט -פסיכולוג אונליין. 

ביקורות על עבודתה של ליסה פלדמן בארט בנושא רגש הובעו על ידי מגוון חוקרים בתחום:

ביקורת על כך שהתיאוריה של רגש מובנה מעורפלת מדי וחסרה הגדרות ספציפיות- הובעה על ידי כמה חוקרים, כמו קווין אוכסנר וג'יימס גרוס במאמרם משנת 2005 "השליטה הקוגניטיבית של הרגש".

ביקורת על כך שתיאוריית הרגש המובנה אינה נתמכת במספיק ראיות אמפיריות, הובעה על ידי כמה חוקרים, כמו ריצ'רד דיווידסון ושרון בגלי בספרם "The Emotional Life of Your Brain".

ביקורת על כך שתיאוריית הרגש המובנה מורכבת מדי הובעה על ידי כמה חוקרים, כמו ג'וזף לדו בספרו מ-2017 "Anxious: The Modern Mind in the Age of Anxiety".

ביקורת על כך שתיאוריית הרגש המובנה מתעלמת מתפקיד הביולוגיה הובעה על ידי כמה חוקרים, כמו ג'אק פנקספ ולוסי ביבן בספרם משנת 2012: "The Archaeology of Mind: Neuroevolutionary Origins of Human Emotion".

ביקורת על כך שתיאוריית הרגש המובנה אינה ייחודית הובעה על ידי כמה חוקרים, כמו שותפה למחקר של בארט עצמה, ראלף אדולפס, במאמרו משנת 2018-The unsolved problems of neuroscience.

ראוי לציין כי לא כל החוקרים בתחום מסכימים עם הביקורות הללו וכי קיים ויכוח ודיון מתמשכים על מהות הרגש והדרך הטובה ביותר להבין אותו.