חשיבה יצירתית, חשיבה מדעית ותחביבים

ב 1958 הפסיכולוגית ברניס איידסון   ( Bernice Eiduson) שעסקה במחקריה בנושאים רבים, החל מהתפתחות ילדים, משפחות חד הוריות, ומדע כבחירה בקריירה-  ביצעה מחקר רוחב ואורך  של קבוצת מדענים בעלי הישגים גבוהים, תוך מעקב אחר הקריירה, חייהם האישיים והתחביבים שלהם. היא  ציינה שהיא מעוניינת לחקור את המדענים מחמש נקודות תצפית שונות: היסטוריה התפתחותיות ורקע אישי; מבנה האישיות שלהם כמבוגרים ודפוסי ההתנהגות והמניעים הרגשיים - במיוחד אלה הסובבים את העבודה וסגנונות חשיבה. כמו גם המדען הבודד ביחס למדעני מחקר כקבוצה; התפקיד שהוא ממלא בחיי המשפחה והתפקיד שהוא ממלא כחבר בקהילה.

היא גייסה למחקר 40 מדענים צעירים בעיקר  מUCLA ו CalTech- בניסיון לבדוק את שורשי ההצלחה המדעית.  מחקר מקיף זה- היה אחד הראשונים שהתעמקו בממדים האישיים של עבודה מדעית וכיצד הם מצטלבים עם הצלחה מקצועית.

אידוסון מצאה כי מדענים שעסקו במגוון תחביבים ותחומי עניין נטו לשמור על רמות גבוהות יותר של יצירתיות בעבודתם המקצועית. נראה שהמגוון הזה בתחומי העניין סיפק הפסקה נפשית מעבודתם האינטנסיבית, מה שהוביל לאנרגיה מחודשת ולנקודות מבט רעננות כשהם חזרו למאמציהם המדעיים.

חוגי אמנות לילדים ונוער-תהילה,  טיפוח יצירתיות דרך אמנות

"הגעתי למחקר אודות המדענים דרך מחקרים העוסקים באמנים" אומרת אידוסון בשורת הפתיחה של מדענים ועולמם הפסיכולוגי- מחקר על מדענים חוקרים -ספרה החשוב שפורסם ב1962.  נקודת מוצא זו הגדירה בדרך משמעותית תפיסה מורכבת שהשפיעה רבות על הדרך שבה אני רואה כפסיכולוג תל אביב - חשיבה יצירתית ופסיכותרפיה יצירתית . 

מיקוד ופיזור

אנו נוטים לחשוב על פעילות פורה ויצירתית דרך מושגים של מיקוד והתקדמות ליניארית. כמו גם דרך מושגים של איזון ולא של מתח דינמי.   אחת התפיסות העולות מהמחקר היא שצורת החשיבה הזו מטעה לא פעם. התקדמות מושגת לא פעם- לא בצורה של מיקוד וקו ישר אל המטרה- אלא בצורות מורכבות יותר. של חשיבה יצירתית גמישה. לא פעם התקדמות כוללת נסיגה לשלב מוקדם יותר או התרחבות דרך פרספקטיבה ונקודות מבט מרובות.  המתח בין מיקוד לבין פיזור צריך להישאר מתח דינמי 

יתרונות הבינתחומיות

כבר דנתי לא פעם ביתרונות של חשיבה בינתחומית או במגבלות של שפה אחת . עצם הגדרת ייחודו של המין האנושי נעוצה ביכולת היצירתית שלו. ברמה הבסיסית יכולתו ליצור כלים, וברמה מורכבת יותר -יכולתו להשתמש בדימיון שלו כדרך ליצירת כלים מופשטים- שחלקם חברתיים וחלקם תרבותיים,  וחלקם נפשיים ורוחניים. דימוי ומטאפורה מאפשרים לעשות זאת על ידי העברת מושגים משדה משמעות אחת לאחר.  האמנות מייצגת במידה רבה  שיא ייחודי ביכולת הזו.  חוגי אמנות הם דרך ליצירת שפות חשיבה חדשות, כלים ושיטות עבודה חדשות 

שינוי, נוזליות גמישות וחשיבה מקבילה

כפסיכולוגים תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים אנו רואים  דפוס ברור נוסף. המדענים הבכירים שינו באופן מתמיד את נושאי המחקר שלהם .בממוצע, המדענים היצירתיים ביותר החליפו נושאי מחקר  43 פעמים ב-100 מאמרי המחקר הראשונים שלהם.  דנו  לא פעם בקשר בין יצירתיות והתמדה וביכולת להתמודד עם תסכול-כמו גם ב-תסכול כגורם יצירתי. במקומות אחרים דיברנו על כל שיצירתיות היא אומנם חשובה אך היא אינה דרך יעילה להתמודד עם החיים. אנחנו לא יכולים להמציא את הגלגל מחדש כל יום, או לחשוב על הנחות היסוד של החשיבה שלנו מחדש בכל רגע. עם זאת ישנם תחומים והקשרים שבהם גמישות יצירתיות ושינוי מקבלים תוקף מוגבר.  

חוג ציור לילדים ונוער-הרחבת התודעה .

איזון בין עבודה לחיים:

המחקר הדגיש את החשיבות של דינמיקה מאוזנת של חיים -עבודה- או איזון בין בית לעבודה.  מדענים שעסקו בתחביבים כמו קורס פיסול, היו לרוב טובים יותר בניהול מתח והימנעות משחיקה, שהם גורמים מכריעים להצלחה בקריירה ארוכת טווח.

תחביבים ותפקוד קוגניטיבי:

אידוסון ציינה כי תחביבים כרוכים לרוב בפתרון בעיות יצירתי, שיכול לשפר תפקודים קוגניטיביים הרלוונטיים לעבודה מדעית. תחביבים כמו מוזיקה, אמנות, או אפילו פעילויות פנאי מורכבות כמו שחמט נמצאו מועילים בהקשר זה.

יתרונות חברתיים ורגשיים:

העיסוק בתחביבים סיפק גם יתרונות חברתיים ורגשיים, ותרמו לחיים אישיים מספקים יותר, אשר, בתורם, תמכו בהצלחה מקצועית.

השלכות

למחקר של אידוסון יש השלכות חשובות להבנת האופי ההוליסטי של יצירתיות ותפוקה מדעית. זה מצביע על כך שטיפוח תחומי עניין ותחביבים מגוונים אינו מועיל רק לרווחה אישית אלא גם חיוני להצלחה מקצועית מתמשכת בתחומים מדעיים.

קורסי ציור תל אביב-ציור כצורת חשיבה

התפתחות  המחקר

מחקרה של אידוסון  נמשך על פני 60 שנה, גם  לאחר מותה. הנסיינים שנבחרו הסכימו לעבור סדרות של מבחנים פסיכולוגיים שונים, מבחני - אי קיו, וראיונות אישיים מידי חמש שנים. במשך השנים הבאות נאסף מידע רב -שנותח סטטיסטית בניסיון למצוא משתנים מהותיים. 

עד 1978 -4 חברים מקבוצת המחקר זכו בפרס נובל, כולל לינוס פאולינג וריצ'רד פיינמן. שניים אחרים הוכרזו כמועמדים לפרס מספר פעמים, ו11 נבחרו לאקדמיה האמריקאית למדעים.

על פי מדדי איכות הפרסומים, מרבית שאר המדענים -ניהלו קרירה ממוצעת, ולא מעט מתחת לממוצע, והיו שפרשו מקריירה מדעית .

בניסיון לאבחן הבדלים בין שתי הקבוצות הוצלבו הנתונים תוך צפייה לגלות גורמים מהותיים המנבאים הצלחה מדעית. 

גורמים כאלו לא נמצאו עד מותה  של ברניס איידסון  באמצע שנות ה80, ולא ניתן היה לאבחן הבדלים בן מדענים מצליחים לאלו שלא על בסיס הנתונים שנאספו.

ב1988 נעשה ניסיון נוסף להשתמש במידע שנצבר, - האספקט שנבחן היה -עיסוק באמנות, תחביבים, טכניקות ניהול זמן, וכלים מנטליים שאותם אנשים פיתחו לצורך פתרון בעיות.

הפעם נוצרו אבחנות סטטיסטיות בעלות משמעות.

בזבוז זמן

 הפסיכולוג עמוס טברסקי אמר פעם: "אתה מבזבז שנים בכך שאתה לא יכול לבזבז שעות." הציטוט שלו היה חלק משיחה רחבה יותר שניהל על מה הוא מחקר טוב-ועל בזבוז זמן לכאורה.

קורס ציור רחובות- תהילה- ציור כחשיבה יצירתית

חוגים לילדים ונוער- ציור-תהילה סיטבון

1.למדענים זוכי פרס נובל וחברי האקדמיה היו הרבה יותר תחביבים ונושאי עניין -לא מדעיים מאשר למדענים הממוצעים. רובם בתחום האמנות. פיינמן תופף , פוליג ניגן על גיטרה.

2. המצליחים האמינו באופן גורף שידע אומנותי, ציור, פיסול, שירה הם חלק מהידע הדרוש למדען.

3.המצליחים דיברו על דרכים שבהם אותם תחביבים תרמו לעבודה המדעית שלהם.

4.הם השתמשו ביותר כלי חשיבה מהממוצעים, כלים שכללו בן השאר, אמצעי המחשה שונים, הדמיות שונות,

כלים ורבליים ושיחות, כתיבה, דיאגרמות וכ'.

המסקנה הכללית מן המחקר הייתה שמגוון הכלים המנטליים בהם משתמש מדען מנבא בצורה הטובה ביותר הצלחה מדעית.

דומה היה שאמנויות שונות הציעו בדיוק את אותו מגוון של כלים מנטליים. שירה ופרוזה הציעו חשיבה מילולית, לימוד ציור -חשיבה ויזואלית ,פיסול  הוסיף אלמנטים של מגע ותפיסה תלת ממדית, ותנועה וכך הלאה.

יכולות התרגום, השימוש בשפות הבעה שונות, כמו בשדות משמעות שונות- היוו נושא קריטי. כמו

 גם היכולת להשתמש בדימויים, וקשרים בן תחומים שאין ביניהם קשר.

ניהול הזמן של המדענים המצליחים היה קשור באותם עיסוקים, הם נתפסו כ"עצלנים" למרות שעבדו לא פחות מהאחרים,-כיוון שהקדישו זמן רב לתחביבים. הפחות מצליחים היו עם פחות תחומי עניין ,ותחביבים, ונטו להתלונן שאלו פוגעים בעבודתם המדעית, הם האמינו יש קשר בין כמות הזמן שבילו במעבדה לבין הצלחה מדעית, לפיכך צמצמו את עצמם למעט תחומי מחקר ככל האפשר, מתוך הנחה שרק התמקדות תוביל לתוצאה.המצליחים נטו לקטוע תחומי מחקר כושלים מהר, ולעבור הלאה. תפיסה זו של יצירתיות -וכלים מנטליים מגוונים  כמו גם מיקוד בהתפזרות ,לא פחות מאשר במיקוד,,בדגש על התמקדות בתהליך ולא רק בתוצאות, עומדת בהתאמה למחקרים ולתפיסות עכשוויות על יצירתיות וחשיבה-למשל התפיסה של "אינטליגנציות מרובות" של גרדנר

סיכום: ברניס אידוסון וחקר התחביבים וההצלחה של מדענים

המחקר של ברניס אידוסון מציע פרספקטיבה חשובה על הקשר בין תחביבים אישיים להצלחה מקצועית במדע ועל ערכה של חשיבה בינתחומית באופן כללי . על ידי הבנה שחדשנות מדעית ופרודוקטיביות אינן רק תוצאה של עבודת מעבדה או מחקר אקדמי אלא גם מושפעות מתחומי עניין ופעילויות אישיות, אנו יכולים להעריך את האופי הרב-גוני של הישגים מדעיים.

עבור אלו העוסקים בתחומים מדעיים, הממצאים של אידוסון מעודדים טיפוח של תחביבים ותחומי עניין מגוונים כהשלמה לפעילותם המקצועית, העלולים להוביל ליצירתיות, סיפוק והצלחה רבה יותר בעבודתם.

חוג ציור לילדים ונוער רחובות-תהילה כיתה ח'

חוג ציור לילדים ונוער ראשון לציון-מהות התנועה

חוג ציור למבוגרים -תהילה סיטבון כתה ח'