פסיכולוג תל אביב על הססנות כיתרון

פסיכולוג תל אביב על הססנות חיובית המובילה להחלטות שקולות יותר.

הססנות וחוסר החלטיות יכולים  להיראות כתכונות בלתי רצויות, אבל מחקרים מראים שאלו עשויות להוביל לשיפוטים חכמים יותר.

אתחיל בווידוי- אני לא מסוגל לצאת לקניות עם אשתי-כל כך לא מסוגל שזה אירוע נדיר כמו ליקוי חמה אצלנו. אני מדבר על כל סוג של קניות. ברור שבסופר- שם כשאנחנו הולכים לקניות יחד -זה לוקח פי שניים מהזמן שלוקח לי לבד- וכשזה מגיע לקניות למשל של ריהוט, אני בוחר לצאת לשוטט ברחוב כשהיא בחנות (ומרגיש נזוף כי אני חסר סבלנות לשאלות האינסופיות של מה אתה חושב על זה?) בזמן שהיא מנהלת מונולוגים אינסופיים עם עצמה על ההתאמה של פריט כזה או אחר. מבחינתי קניות נמדדות דרך החיסכון בזמן. אני נותן לעצמי ציון על הזמן שחסכתי- אני מארגן את הרשימה לפי המיקומים בסופר של הפריטים ולא חושב פעמים על בחירת הפריטים, אם משהו חסר אני מושיט יד לקחת את הפריט הקרוב אליו על המדף. אצלה לעומת זאת אני חושד שקניות הן עונג סדו-מזוכיסטי, במיוחד קניית בגדים. היא נהנית מההססנות וסובלת ממנה- בו בזמן. קניות הן סוג של בילוי ועם זאת גם עינוי-כיוון ששום דבר שהיא מוצאת לא באמת מושלם, וגם אחרי שהיא קנתה משהו, היא צריכה זמן כדי לקבל את חוסר המושלמות שלו. (אולי כדאי להחזיר את זה?).

מצד שני אני חייב להודות שחלק  מהדברים שאני בוחר לקנות בהתפרצויות החיסכון בזמן שלי-הם לחלוטין לא ברורים-אפילו אני לא מסוגל להסביר על מה חשבתי כשקניתי אותם.

קולאז' -התפרקות.

קולאז' -התפרקות.  "ראיתי את עצמי יושבת בהתפצלות של ענפי עץ התאנה הזה, גוועת ברעב, רק כי לא יכולתי להחליט באיזו מהתאנים אבחר. רציתי כל אחת ואחת מהן, אבל בחירה באחת פירושה לאבד את כל השאר, וכשישבתי שם, בלי יכולת להחליט, התאנים החלו להתקמט ולהשחיר, ובזו אחר זו הן צנחו ארצה לרגלי."- סילביה פלאת', פעמון הזכוכית. פסיכולוג מבוגרים על הססנות המובילה לקיפאון נפשי

מזמן החלטנו שסוג מסוים של החלטות בעיקר בנושאים כספיים תעשה היא (למרות שאני יכול להשתגע מכמה זמן לוקח לה להחליט איזו תכנית חיסכון מתאימה יותר, הכסף מאבד מערכו בזמן שהוא נמצא סתם בחשבון - אני אומר לה במרירות של ילד מתוסכל) כיוון שההחלטות שלה עם הסבלנות שלה לקריאת האותיות הקטנות- מתבררות כשקולות יותר, תמיד.

שמי זיו אייל (יולי) . אני פסיכותרפיסט.  בעל ניסיון של למעלה מ25 שנה.  מנהל "הסדנה" -מרכז לטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות נפשית היא מרכיב מרכזי בחיות ובבריאות הנפשית.  בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכרים על ידי American Psychological Association - ובעל .M.A בפסיכולוגיה (התמחות בתהליכים יצירתיים). 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.

איינשטיין אמר, "אם הייתה לי שעה לפתור בעיה, הייתי משקיע 55 דקות במחשבה על הבעיה וחמש דקות במחשבה על הפתרונות". אני לא חושבת שזה בגלל שאיינשטיין פחד מפתרונות או שסתם סבב מסביב להחלטה  במעגלים ויסר את עצמו בקשר לבעיה (כמו שרבים מאיתנו עושים). אני חושבת שאיינשטיין הבין את החשיבות של הבהרת הבעיה שהוא באמת ניסה לפתור.שרה ק. רמזי, פסיכולוג תל אביב על הססנות כחשיבה מעמיקה. 

הפחד לא להחליט:

בשנת 1967 נערך סקר שבירר מיהו "איש השנה" בעיני הציבור הישראלי. התוצאות היו : 42% מהישראלים בחרו ביצחק רבין, 27% במשה דיין ורק 10% בלוי אשכול, ראש הממשלה המכהן (בשנים 1963–1969) . לכאורה, הסקר משקף את התדמית של לוי אשכול כאדם מהוסס שלא מסוגל לקבל החלטות אמיצות. רק בשנים האחרונות מתפתחת הבנה היסטורית של חשיבותו העצומה של אשכול וההחלטות האמיצות שעשה שעיצבו את החברה הישראלית עד היום.

"דחיקתו של אשכול אל תהום הנשייה של ההיסטוריה נובעת בעיקר מתדמיתו כמנהיג חלש והססן, תדמית שהשתרשה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. הנסיבות שהולידו דימוי זה קשורות לאווירת המתיחות ששררה בישראל במאי 1967, בעת שצבאות ערב נערכו בגבולות המדינה. לפי הדעה שרווחה אז בצה"ל ובציבור הרחב, היה על ישראל להקדים ולהנחית מבעוד מועד מהלומת מנע על האויב. על רקע זה הצטייר אשכול כאיש חסר החלטיות, אכול פקפוקים ודאגות, המוטרד יתר על המידה מבעיות פוליטיות פנימיות ומתגובתן האפשרית של המעצמות. רבים בישראל סברו שדמויות חזקות יותר, כמו בן–גוריון או דיין, היו מורות על פעולה מידית כדי להבטיח את הישרדות המדינה. כתוצאה מהלחץ הציבורי נאלץ אשכול בסופו של דבר להתפטר מתפקיד שר הביטחון ולמנות את דיין תחתיו. כשישראל אכן פעלה, בחמישה ביוני, סברו רבים שהיה זה למרות אשכול ולא הודות לו."-מייקל אורן, מרכז שלם.

חוגי ציור רחובות-לצייר מצוקה

לצייר מצוקה נפשית. "הרוע שואב את כוחו מחוסר החלטיות ודאגה למה שאנשים אחרים חושבים."- האפיפיור בנדיקטוס ה-16. פסיכולוגים תל אביב על החרדה שמעוררת בנו ההססנות ועל חוסר הסובלנות שלנו כלפיה.

הססנות כשיתוק:

בסדרת הטלוויזיה "המקום הטוב", דמותו של  צ'ידי אנאגוניה מוגדרת על ידי חוסר יכולתו לקבל אפילו את ההחלטות הפשוטות ביותר - החל מהבחירה מה לאכול ועד להכרזה על אהבה לנפש התאומה שלו. עצם הרעיון של בחירה גורם לו לרוב לכאבי בטן רציניים. הוא תקוע ב'שיתוק ניתוחי' (analysis paralysis) מתמשך.

אנו פוגשים את צ'ידי בחיים שלאחר המוות, ולמדים שההססנות שלו הייתה הסיבה למותו. בעודו עומד ברחוב, מתלבט באופן אין סופי באיזה בר לבקר עם חברו הטוב, כשמזגן מהדירה למעלה נופל על ראשו והורג אותו מיד.

"אתה מכיר את הקול שמשמיע טוחן אשפה? זה הצליל שהמוח שלי משמיע כל הזמן", הוא אומר בפרק אחד. וחוץ מזה שהוא עצמו לא מאושר, חוסר האמון של צ'ידי בשיפוט שלו משגע את האנשים סביבו.

אם זה נשמע כמו גרסה מוגזמת שלכם, אז אתם לא לבד: חוסר החלטיות הוא תכונה נפוצה. בעוד שחלק מהאנשים מגיעים להחלטות מהירות מאוד, אחרים מתקשים לשקול הכרעה בן  האפשרויות - ואולי אפילו ינסו להימנע מבחירה בכלל.

כפי שצ'ידי מראה, חוסר החלטיות יכול להיות קשור לקשיים רגשיים  כמו חרדה ופרפקציוניזם, אך מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלהססנות יכול להיות גם צד חיובי - כיוון שזו מגנה  עלינו מפני טעויות קוגניטיביות נפוצות כמו הטיית אישור, כך שכאשר האדם מגיע לבסוף להחלטה, זו בדרך כלל חכמה יותר מזו שאליה  קופצים  מהר מדי. החוכמה היא ללמוד מתי לחכות ומתי לפרוץ את האינרציה של ההססנות בזמן שהיא מעכבת אותך.

חוגי ציור רחובות

לצייר אדם נקרע בן אפשרויות "אין אדם אומלל יותר מאדם שאין בו דבר שכיח יותר מחוסר החלטיות."- וויליאם ג'יימס, פסיכולוגים בתל אביב על הססנות כאויבת האושר

אויב שביעות הרצון והאושר:

לפסיכולוגים יש כלים שונים למדידת של חוסר החלטיות. אחד השאלונים הנפוצים ביותר - סולם חוסר ההחלטיות של פרוסט - מבקש מהמשתתפים לדרג סדרה של הצהרות בסולם של 1 (לא מסכים מאוד) עד 5 (מסכים מאוד). הצהרות כגון:

אני מנסה לדחות את קבלת החלטות

אני מתקשה לתכנן את הזמן הפנוי שלי

לעתים קרובות אני דואג שעשיתי את הבחירה הלא נכונה

נראה שלהחליט על הדבר הכי טריוויאלי לוקח לי הרבה זמן

באמצעות סולם זה, פסיכולוגים הראו כי חוסר החלטיות הוא לעתים קרובות תוצר של פרפקציוניזם. פרפקציוניסטים חוששים מהבושה או החרטה שעלולים לנבוע מבחירה לא נכונה - ולכן הם דוחים את קבלת ההחלטות עד שהם מרגישים בטוחים שהם עושים את הדבר הנכון. (ובמקרים מסוימים, כמובן, הם פשוט אף פעם לא מגיעים לרמה הזו של ביטחון עצמי.)

התסכול שזה גורם עלול להוות מחסום לאושר; באופן כללי, ככל שמישהו מקבל ציונים גבוהים יותר בסולם פרוסט , כך הוא יקבל ציון נמוך יותר במדדים של שביעות רצון מהחיים, לפי מחקר של אריק ראסין, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ארסמוס, בהולנד. אנשים הססניים נוטים פחות לתמוך בהצהרות כמו "צורת החיים שלי נהדרת ", למשל, או "אם הייתי יכול לחיות את החיים שלי, לא הייתי משנה כמעט כלום".

פיסול קרמי חוג

פיסול קרמי -לפסל לחץ -"לאחר קבלת ההחלטה, אל תשנה אותה אלא אם כן תגיע לידיעתך עובדה חדשה. שום דבר לא מתיש יותר מחוסר החלטיות, ושום דבר לא חסר תועלת יותר".- ברטרנד ראסל, כיבוש האושר. פסיכולוג רחובות על יסוריו של אדם הססן.

קפיצה  למסקנות:

על לפי תוצאות אלה, חוסר החלטיות נראה כמו תכונה בלתי רצויה לחלוטין. עם זאת, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלאותו מאבק להגיע להחלטה טובה באופן אופטימלי- לא נוח ככל שיהיה - יכול להיות גם צד חיובי, מכיוון שהוא מגן על אנשים מפני כמה הטיות קוגניטיביות חשובות.

עדויות ליתרונות אלו מגיעות ממחקר שנערך לאחרונה על ידי יאנה-מריה הונסבן, חוקרת במסגרת דוקטורט, ואיריס שניידר, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית, ב-TU Dresden.

במקום להשתמש בסולם חוסר החלטיות של פרוסט, הונסבן ושניידר התמקדו במדד של "תכונת האמביוולנטיות", מדד העוסק באופן ספציפי יותר במחשבות והרגשות העומדים בבסיס השיפוט וקבלת ההחלטות של האדם (או היעדרן). בו לדוגמה, אנשים מתבקשים לדרג הצהרות כגון:

המחשבות שלי לעתים קרובות סותרות

לעתים קרובות אני מרגיש נקרע בין שני הצדדים של בעיה

לפעמים כשאני חושב על נושא, זה כמעט מרגיש כאילו אני עובר פיזית מצד לצד

"אם ההצהרות האלה מגדירות אותנו, אז כנראה שאנחנו בעלי דירוג גבוה באמביוולנטיות", אומרת הונסבן.

כפי שניתן לצפות, לאנשים בעלי ציון אמביוולנטיות גבוה  לוקח זמן רב יותר לקבל החלטות. אבל הונסבן ושניידר גילו שהם גם פחות נוטים להטיות כשהם מגיעים לתוצאה.

חוג ציור ראשון לציון

חוגי ציור לצייר דיוקן עצמי פסיכולוגי -"דברים יכולים להפוך קשים בצורה משמעותית ברגע של חוסר החלטיות"- ג'ון אשברי, דיוקן עצמי במראה קמורה. פסיכולוגים ראשון לציון על הססנות וצמתי החלטה בחיים והדרך לעבור אותם.

לדוגמה, בניסוי אחד, הן ביקשו מהמשתתפים לקרוא סדרה של תרחישים, כגון:

את פוגשת אדם, והיית רוצה לברר אם הוא/היא מופנם או מוחצן. את מנחשת שהאדם הוא מוחצן. איזו משתי השאלות הבאות היית שואלת?

1.האם אתה אוהב לבלות לבד בבית?

2. האם אתה אוהב ללכת למסיבות?

אנשים רבים בוחרים בשאלה השנייה, אבל זו מובילה להטיית אישור - אתם מחפשים רק את המידע שמתאים להנחות שלכם, במקום לחפש ראיות המעידות על כך  שייתכן ואתם טועים. הונסבן ושניידר גילו שאנשים עם ציון אמביוולנטיות גבוה נוטים פחות לעשות זאת. במקום זאת, הם בוחרים לחקור את ההנחה שלהם, על מנת לוודא שיש להם את המידע הדרוש כדי להגיע לתשובה נכונה.

בניסוי נוסף, המשתתפים קראו  קטע של טקסט המספר על מר מולר, עובד  שביקש לחדש את חוזהו. לאחר שהמשתתפים נחשפו  לכך שהתקבלה  החלטה ראשונית לאפשר למר מולר להמשיך בתפקיד, ניתנו למשתתפים כמה הצהרות נוספות, שלכאורה היו של מומחים בתחום של מר מולר. חלק מהצהרות אלו הסכימו עם ההחלטה הראשונית שתמכה בהמשך עבודתו של מולר, בעוד שאחרות סתרו את ההחלטה.

המשימה של המשתתפים הייתה לדרג את האמינות והחשיבות של כל אחד מהמומחים. הונסבן ושניידר מצאו שהאנשים בעלי ציון  גבוה באמביוולנטיות נטו להיות פתוחים יותר להצהרות שלא הסכימו עם נקודת המבט הראשונית שלהם, ודירגו אותם גבוה יותר בשל אמינותם וחשיבותם - בעוד שאלו שהראו אמביוולנטיות מועטה היו יותר צפויים לבטל אותם.

חוגי ציור נס ציונה-דרך הגוף

לצייר התקעות דרך הגוף. "אני לא עושה כלום עם חיי,  חוץ מרומנטיזציה וריקבון מחוסר החלטיות" אלן גינסברג. פסיכולוג נס ציונה על חוסר היכולת להגיע להחלטה כפתולוגיה נפשית.

טעויות חשיבה עקב קבלת החלטות מהירה:

ממצאים אלו חשובים, שכן הטיית אישור היא אחת מהטעויות הקוגניטיביות הנפוצות ביותר שלנו, המונעת מאתנו לנתח ראיות באופן רציונלי בכל דבר, החל ממערכות היחסים האישיות שלנו ועד לדעותינו הפוליטיות. אמביוולנטיות של תכונה עוזרת להגן עלינו מפני סוג זה של חשיבה פשטנית מדי - ועשויה לעזור לנו גם בצורות אחרות.

מחקרים של שניידר, למשל, מצביעים על כך שאנשים עם אמביוולנטיות גבוהה גם נוטים פחות ל"טעות הייחוס הבסיסית", שהיא נטייה להתעלם מההקשר של התנהגותו של מישהו ובמקום זאת לייחס כל כישלון והצלחות ישירות לאדם עצמו. דוגמה פשוטה לכך: היא אם מישהו מחליק, הטיית הייחוס  עלולה להוביל אותנו למסקנה שהוא מגושם מטבעו (גורם פנימי), במקום לזהות את חלקה של הרצפה התנהגות (גורם חיצוני).

טעות הייחוס הבסיסית עשויה להוביל אותנו גם להנחה שמישהו שנאבק כדי להצליח בלימודים פשוט לא אינטליגנטי, במקום להתחשב בעומס של הקשיים הכלכליים עליו או באחריות שלו בתוך המשפחה. אנשים עם אמביוולנטיות גבוהה נוטים יותר לזהות את אותם גורמים אחרים מאשר אנשים שיוצרים שיפוט מהיר ובטוח.

קורס פיסול פיגורטיבי

לפסל מבוי סתום -"רציתי חיים מסודרים וגם חיים מזעזעים. תחשוב על ואן גוך, עצי ברוש וצריחי כנסיות מתחת לשמיים של נחשים מתפתלים. הייתי הבת של אבא שלי. רציתי שתאהב אותי מישהי כמו אמי הקשוחה והנבונה ורציתי לרוץ בצרחות מתחת לפנסים עם בקבוק ביד. זו הייתה הקללה המשפחתית שלנו . נטינו להניק להקות של משאלות לא ממושמעות שהתנגשו וביטלו זו את זו. הקללה רמזה שאם לא נלמד לשלוט ברצונות שלנו ולמשמע אותם לכיוון זה או אחר, סביר להניח שבסופו של דבר לא יהיה כלום. תסתכל על אבא ואמא שלי היום.
התחתנתי בתחילת שנות העשרים לחיי. כשזה התפרק אהבתי אישה. בשתי הפעמים הללו וגם בזמנים אחרים, האמנתי שמיקדתי את הדחפים שלי ויצאתי לניצחון ארוך על הבלבול שלי. עכשיו, בסוף שנות השלושים לחיי, ידעתי פחות מתמיד מה אני רוצה. במקום האמונה של הנעורים בשינוי התחלתי להרגיש מבוכה עצבנית שתקתקה בתוכי כמו שעון. מעולם לא התכוונתי להגיע כל כך רחוק במצב כל כך לא מוגדר. "- מייקל קנינגהם, בית בקצה העולם. פסיכולוגים נס ציונה על סתירות פנימיות וחיים עם החלטות שהובילו למבוי סתום.

פעולה מול קיפאון:

המחקר של שניידר והונסבן  אמור להיות מרגיע  אם אי פעם הרגשת חסר סבלנות כלפי חוסר היכולת שלך להגיע להחלטה מהירה. "צריך לאמץ את החוויה הכללית של להיות אמביוולנטי", מציעה שניידר. "זה יכול לתת לנו מרחב של חלל וזמן הכרחי לקבלת החלטה נכונה ולאותת לנו שהדברים מורכבים ושאנחנו צריכים יותר זמן כדי לחשוב בצורה  זהירה יותר על  ההחלטה שלנו."

כמובן שכמו כל תכונה אנושית הגדרה של מבנה נפשי כטוב או רע היא פרדוקסלית. הבנת האדם והאישיות כבנויים על מתחים בין צרכים ויכולות מועילה.  "כמו ברוב הדברים, יש איזון שצריך להגיע אליו", אומרת הונסבן. זה עשוי להסביר מדוע אנשים הססניים מקבלים לעתים קרובות ציונים נמוכים יותר באותם מדדים של שביעות רצון מהחיים - האמביוולנטיות שלהם, כשהם עומדים בפני בחירות חשובות, הופכת למלכודת.

דרך פשוטה אחת להתמודד עם זה עשויה להיות הגדרת מגבלת זמן לתהליך החלטה, כמו במועד הגשה סופי לעבודה באוניברסיטה-כך שלא תבזבזו יותר מדי זמן בהרהורים על האפשרויות השונות מבלי לקבל תובנות חדשות. בהתאם לסוג הבעיה שאתה מתמודד איתה, שניידר והנסבן מציעות  שאולי יעיל יותר לשקול להפוך את תהליך ההחלטה לסדרה של משימות - כמו הקדשת שעתיים לחיפוש מידע חדש, למשל, לפני שתשקיעו  עוד פרק זמן בהתלבטות.

חוגי ציור תל אביב-לצייר כמיהה

לצייר כמיהה להיסחף "הוא מצא את עצמו נזכר איך בבוקר קיץ אחד שניהם יצאו  מניו יורק בחיפוש אחר אושר. הם מעולם לא ציפו למצוא אותו, אולי, אך כשלעצמו המסע הזה היה מאושר יותר מכל מה שהוא ציפה שיהיה אי פעם. החיים, כך נראה, חייבים להיות הגדרה וסדר של אביזרים סביב האדם- אחרת זה היה אסון. לא הייתה מנוחה, לא היה שקט. הוא היה חסר תוחלת בכמיהה להיסחף ולחלום, איש לא נסחף לשום מקום מלבד למערבולת, איש לא חלם, מבלי שחלומותיו יהפכו לסיוטים פנטסטיים של חוסר החלטיות וחרטה".- פ. סקוט פיצג'רלד, היפים והארורים. פסיכולוג אונליין על חיים של הסחפות חסרת החלטות כהתמסרות לרגע או כתהליך הרסני.

אם אתם עדיין מרגיש משותקים , אולי תמצאו השראה מעיון במחקר של סטיבן לויט, כלכלן מאוניברסיטת שיקגו, שחקר את רמת  האושר הכללי של אנשים לאחר ביצוע שינויים חשובים בחיים.

לויט, שהוא מחבר שותף של הספר פריקונומיקס- הקים אתר שבו אנשים תיארו דילמות שונות איתם הם מתמודדים בחייהם - החל מקעקוע ועד מעבר דירה, חזרה ללימודים או התפטרות מעבודתם. לאחר מכן התבקשו המשתתפים להטיל מטבע, שתוצאתו תאמר להם אם לבצע את השינוי או לא.

סדנת אפוקסי

לפסל מחשבה כצלילה. יציקת אפוקסי שקוף , עץ, צילום. "עד עלות השחר הוא נכנע, בהכרת תודה, לאינרציה הישנה, תוצר של ראייה תמיד את שני הצדדים של כל שאלה."- רוברט האריס, אניגמה. פסיכולוג תל אביב על הססנות כצלילה למעמקים,. כתהליך חשיבה מעמיק.

בעקבות מעקב אחר המשתתפים במהלך החודשים הבאים, לויט גילה שאנשים רבים עשו את המהלך; ואם הטלת המטבע אכן אמרה להם לנקוט בפעולה, סביר יותר שהם ישנו את החיים, והם דיווחו שהם מאושרים משמעותית מאלה שפשוט המשיכו כמו קודם (בלי קשר אם המטבע אמר להם לעשות זאת או לא), מבלי להפסיק, לזוז או לקבל את החלטה כל שהיא .

הרעיון העומד מאחורי המחקר הוא  שרוב המשתתפים כבר חשבו היטב על המצב הקיים, אבל החרדה שלהם מבחירה שגויה מנעה מהם לעשות את הצעד. הטלת המטבע פשוט שימשה כדחיפה קטנה כדי להתגבר סוף סוף על האמביוולנטיות שלהם.

מוסר ההשכל של המחקר, אם כן, אינו שעלינו לקבל את כל ההחלטות באמצעות גחמה של מטבע שנזרק. אלא שהחלטה השוברת את השיוויון הקפוא הנוצר על ידי ההיסוס והספקות תשאיר אותכם מאושרים יותר מכפי  שאתם יכולים לדמיין. "כלל אצבע טוב בקבלת החלטות הוא, בכל פעם שאינך יכול להחליט מה עליך לעשות, בחר בפעולה המייצגת שינוי, במקום להמשיך בסטטוס קוו", סיכם לויט.

עצה אישית:

פתרון אחר שאני מהסס (מעט) להציע הוא ליצור זוגיות על מישהו שישלים אתכם. ככה לפחות יהיה לכם את מי להאשים אם ההחלטות שיתקבלו יתבררו כשגויות.

 

"ואני - ראשי מדוכא מאימה - אמרתי:

"אדון, מה אני שומע? מי הם

האנשים האלה שהובסו כל כך על ידי הכאב שלהם?"

       והוא אמר אלי: "הדרך האומללה הזו

נלקחה על ידי הנשמות המצערות של אלה

שחיו ללא חרפה וללא  הלל.

       עכשיו הם מתערבבים עם המלאכים הפחדנים,

בחברתם של אלה שלא היו מורדים

ולא נאמנים לאלוהיהם, אלא עמדו בנפרד.

       השמים, שלא יפחת יופיים,

גירשו אותם, והגיהינום העמוק לא יקבל אותם -

גם הרשעים אינם יכולים להתפאר בהם".

- דנטה אליגיירי, התופת. פסיכולוגים רחובות על התרבות המקדשת פעולה והחלטה מהירה ודנה לגיהנום את ההססנות.