אין דבר שמרתק אותנו כמו פנים

אנחנו לומדים לקרוא פנים
מרגע הלידה, זהו מרכיב הישרדותי עבורנו.
במחקרים עדכניים מתברר שהבעות פנים הן שפה אוניברסלית שכל התרבויות מפרשות בצורה דומה,
למעט מקרים ספורים יוצאים מהכלל.
לצערי צודקים אנשי המכירות, הבעת הפנים שאתה עוטה, גם אם בצורה חקיינית,
משפיעה על הלך הרוח שבו אתה נמצא.
ואמנות? אמנות תמיד הסתכלה על פנים.
ציור פורטרטים מאז ומעולם היה מרכז פרנסתם של הציירים וכך גם פיסול אנדרטות, ודיוקנאות פיסוליים.
מיומנות דקה של מתח בין המציאות לבין יכולת להחמיא למושא הציור.
במידה מסוימת אנחנו אחראיים יותר ויותר לפנים שלנו
ככל שאנו מתבגרים, ואנחנו זוכים ולא רק במובן הטוב לפנים שאנו ראויים להם.

מני בראן -חוג ציור רחובות-עבודה עם צבעי שמן בשפכטל--ציפוי אפוקסי

---

"מאז ומתמיד יצרה כל תרבות, במקביל לתפישת היופי המיוחדת לה, גם השקפה משלה אודות כיעור... 

מאז העת העתיקה ועד ימי הביניים, ראו בכיעור את היפוכו של היופי, דיסהרמוניה הפוגעת בכללי הפרופורציה שעליה מבוסס היופי, גם המוסרי וגם הפיזי.  

הם ראו בכיעור פגם במה שהטבע אמור להעניק. 

בכל מקרה, כמעט בכל התאוריות שולט אותו עיקרון:  גם אם קיימים יצורים או עצמים מכוערים, הרי לאמנות יש את היכולת להציג אותם בצורה יפה ההופכת את כיעורם לקביל. 

עדויות לתפיסה זו אינן חסרות, מאריסטו ועד קאנט. 

על פי קביעות אלו אכן קיים במציאות כיעור הדוחה אותנו, אך הוא הופך קביל ואף מהנה באמצעות האמנות המייפה את כיעורו של הכיעור. 

אך עד כמה תיאור יפה של המכוער (או המפלצתי) אכן מעניק לו קסם? 

כבר בימי הביניים הועלתה הבעיה של תיאור יפה של השטן. והשאלה שבה ונשאלה במלוא עצמתה בתקופה הרומנטית.
לא יפליא אפוא שבתקופה הקלסית המאוחרת, ובמיוחד בתקופת הנצרות, בעיית הכיעור הפכה מורכבת יותר. 

הטיב לנסח זאת הגל, שקבע כי עם התפתחותה של הרגישות הנוצרית ושל האומנות שנתנה לה ביטוי, הוענקה חשיבות גדולה (במיוחד בכל הנוגע לישו ולרודפיו)

 לכאב, לסבל, למוות, לעינויים, לגיהינום ולעיוותים הגופניים של הקרבנות ושל הרודפים." 

אומברטו אקו -"תולדות היופי"

Des Garcons

"אני מחפש את הפנים שהיו לי

לפני שהעולם נוצר"

W. B. Yeats, The Winding Stair

Sage Sohier צלם אמריקאי -שורה של פורטרטים של אנשים שלקו בשיתוק פנים.

Eric Nehr - Rose Bless´e (2011)
"הניסיון להראות טוב מגביל את חיי"
סטפן סוגמיסטר

Annemarie Busschers -ציור בשמן

חיים ב3 מאות- סדרת צילומי שחור לבן של Mark Story

" כשהוא שם את פיו כל כתפה

היא לא בטוחה, אם כתפה

קבלה או נתנה את הנשיקה.

כל הגוף שלה -פה."

ליאונרד כהן-

 ציור בשמן של Javier Palacios

Paul Robert Turner ציור בשמן

"עיוורון פרצופים" של אוליבר סאקס -בתרגום אלומית ישי

"מרגע לידתנו ועד יום מותנו, אנו פונים לעולם עם הפנים שלנו, הגיל והמין מוטבעים בפנים האלה.

הרגשות שלנו: אלה הפתוחים האינסטנקטיביים שדרווין כתב עליהם, ואלה הנסתרים והמודחקים

שפרויד דיבר עליהם, מוצגים לראווה בפנים שלנו יחד עם המחשבות והכוונות שלנו.  

למרות שאנו מעריצים רגלים וידיים, ישבנים ושדיים. הפנים הם אלה שנשפטים

כ"יפים במובן האסתטי, או כטובים או מכובדים במובן המוסרי או האינטלקטואלי,

באמצעות הפנים אנו מזוהים כיחידים. בגיל ארבעים כך נאמר אדם יש לו את הפרצוף שמגיע לו."

לפעמים אתה עובר על פני נערה יפה ברחוב ובשלוש השניות שאתה רואה את פניה - אתה למעשה מתאהב בה. ובאותן שניות אתה יודע את טעם נשיקותיה, את מגע עורה על שלך, את קול צחוקה, איך היא תסתכל בך ותהפוך אותך לשלם. ואז היא נעלמת, ובשניות שלאחר מכן אתה מבכה את חסרונה - ביותר עצב מכפי שתודה בפני עצמך.”

Jonathan Tropper, How to Talk to a Widowe

Charlie Engman - Mom

"אני לא מוקסם מאנשים המחייכים כל הזמן. מה שאני מוצא מעניין זה את הדרך שבה אנשים נראים כשהם אובדים במחשבות, כשפניהם נעשות רציניות או כועסות, כשהם נושכים שפתיים, הצורה שבה הם מעיפים מבט, הדרך שבה הם מביטים למטה כשהם הולכים, כשהם מעשנים סיגריה לבד, חצי חיוך, הדרך שבה מנסים לעצור דמעות, הצורה שבה הפנים שלהם אומרים שהם רוצים לומר משהו אבל לא מסוגלים, הדרך שבה הם מסתכלים במישהו שהם רוצים או אוהבים"

Clemence Poesy

albrecht tubke

dan winters

תאריך התפוגה של עובדה מדעית-אורן הרמן

"דבר דומה קרה במחקרים על משיכה מינית. במשך שנים היה ידוע שאסימטריה בבעלי חיים קשורה לכמות המוטציות שלהם: ככל שיש יותר מוטציות, כך יהיה בעל החיים פחות סימטרי. ואז, ב-1991, גילה חוקר באוניברסיטת אופסלה בשם אנדרס מולר ‏(M"uller‏) שנקבות התנשמת הלבנה נוטות יותר להזדווג עם זכרים סימטריים מאשר עם האסימטריים, כאילו השתמשו בסימטריה כמדד לגנים של בן הזוג. התוצאה רמזה על רעיון מטלטל - אסתטיקה היא בעצם גנטיקה - וסחפה בסערה את עולם הביולוגיה. בתוך שלוש שנים, עשרה מחקרים עצמאיים בחנו את התאוריה - בזבובי פרות, לטאות, דגים ויצורים אחרים - ותשעה מהם אישרו אותה. עד מהרה יושם הרעיון על בני אדם, ומחקרים מכובדים הראו באופן משכנע שנשים מעדיפות גברים סימטריים ואפילו חוות אתם יותר אורגזמות.

אלא שעד מהרה הכל החל לקרוס. ב-1994 ארבעה עשר מחקרים בחנו את התאוריה ורק שמונה מהם אישרו אותה. שנה אחר כך פורסמו שמונה מאמרים, רק מחציתם הוכיחו את הטענה. ב-1998 שליש בלבד מ-12 המחקרים שנערכו הראו מתאם בין גנים “עקומים” לבין גוף עקום, וכאשר עשו זאת, גודל ההשפעה הממוצעת הצטמצם ב-80%".

denis rouvre

אין יופי ללא מוזרות מסוימת-איב סן לורן

Tilda Swinton : Paolo Roversi

Portrait of a lady by George Henry Boughton 1888

Alex Kanevesky..

Dancing in Dukla, 2013. Oil on wood, 18 x 18”

פסל אבן, וייטנאם
לעומת זאת קיימת תאורית ההשלכה - אנחנו מחפשים, או אוהבים פנים שניתן להשליך עליהן תחושות משלנו.

לא פנים מוגדרות מידי - צריך שיהיה שם משהו אניגמטי וריק. "אם תראה את הבודהה -הרוג אותו"

שחקני קולנוע מצליחים נשארים תמיד קצת מעבר ליכולתנו להגדיר אותם, פנים ריקות המוכנות לשאת את הפנטזיות שלנו.

James Mollison

Levi van Veluw פיסול פנים

Llyn Foulkes

סמואל בקט, הנרי קרטיה ברסון

ווג איטליה ,אמצע שנות התשעים, צלם סטיבן מאיס, דוגמנית, קלי בקס
"ההבדל היחידי בין דת לכת הוא כמות הנכסים שאתה מחזיק"-פרנק זאפה