זרימה ויצירתיות. פסיכולוגיה

 זרימה: מאפיינים, יצירתיות, סיכון

זרימה (flow) הוא מושג שנועד לתאר מצב מנטלי ומוחי פרדוכסלי שכולנו מכירים, ריכוז עמוק לצד תחושת שקט פנימי , העדר שעמום, חרדה והסחות דעת והרגשה שכל מה שאנו עושים מצליח. ביצוע של משהו קשה ומאתגר אבל עם זאת חוויה של חוסר מאמץ, מחקרים מראים שכניסה למצב זרימה יכולה לשפר את הביצועים שלנו בפעילויות כמו ספורט, משחקי מחשב, נגינה או האזנה למוזיקה, או פעילות קוגניטיבית מאומצת, ולשפר את היצירתיות והרווחה הנפשית שלנו. ויש המרחיקים לכת וקוראים לה "הסוד לאושר".

זרימה כמושג פסיכולוגי הוצגה ועברה פופולריזציה על ידי הפסיכולוג ההונגרי אמריקאי -מיהאי צ'יקסנטמיהאיי בספרו Flow: The Psychology of Happiness. צ'יקסנטמיהאיי החל את חקירותיו בשנות ה-70, לאחר שראיין מאות משתתפים על העליות והמורדות של חייהם. בניגוד להנחה שאנחנו הכי מאושרים בזמן מנוחה, הוא גילה שחוויות סיפוק ומשמעות והנאה כרוכות לרוב ברמות גבוהות מאוד של מיקוד נפשי. בעקבות צ'יקסנטמיהאיי הקהילה המדעית החלה לחקור את מצב הזרימה ומרכיביו. מרכיב שזכה בתשומת לב רבה הוא ביצועי השיא במצבי זרימה, בין אם זה בספורט תחרותי, כדור סל, החלקה על סקטבורד, נגינה, לימודים, עסקים, עבודה, רחיצה ביער, טיולים ומסעות. זרימה מתוארת כמצב של ביצועים אופטימליים המסומנים על ידי התמסרות עמוקה למשימה עד לאובדן מודעות עצמית ומודעות לזמן למרחב ולחלל או למצב החברתי, (למרות שמחקרים מראים שזרימה קבוצתית יכולה להיות מהנה אפילו יותר). 'אז כשאני בזון , אני חוסם הכל ואני פשוט במשחק הזה... זה כמעט כמו טראנס, זה כמו מצב חלומי. זה כמעט כאילו הזמן מאט. נראה שהכדור כבר לא נע כל כך מהר. זו הרגשה נהדרת'. אומר  סטיב זאהלר, הבעלים של Modern Pinball NYC

בחיים שלנו יש מאבק מתמיד על קשב כנגד הסחות דעת. מחקר אורך בן 10 שנים, של קרנסטון וקלר הראה שאנשים במצבי זרימה היו פרודוקטיביים יותר ב-500%. למרות שבוצע מחקר רב על מרכיבים פסיכולוגיים ואישיותיים של הזרימה, על ההבדל בין זרימה אינדיבידואלית וזרימה קבוצתית על סביבות התומכות בזרימה. עדיין יש הרבה מה לחקור בכל הנוגע לבסיס הנוירו קוגניטיבי של הזרימה כדי להבין טוב יותר את הפעולה והזרזים למצב החמקמק הזה.

קורס פיסול תל אביב- התמסרות וזרימה

9 המרכיבים של מצב זרימה אופטימלי:

1. איזון של אתגרים או הזדמנויות פעולה עם מיומנותו של הפרט. 

2. מטרות ברורות (ציפיות וכללים מוגדרים, והמטרות ניתנות להשגה ותואמות את המיומנויות והיכולות של האדם, פשטות וניבוי).

3. ריכוז והתמקדות, בתחום קשב מצומצם.

4. אובדן תחושת ההכרה העצמית, מיזוג הפעולה והמודעות.

5. משוב ישיר ומיידי (הצלחות וכישלונות במהלך הפעילות ניכרים, כך שניתן להתאים את ההתנהגות לפי הצורך).

6.תחושת שליטה אישית במצב או בפעילות.

7. הפעילות מתגמלת באופן מהותי, ולכן יש תחושת חוסר מאמץ בפעולה.

8 המודעות מצטמצמת לפעילות עצמה.

9. אובדן המודעות לזמן

ההיסטוריה של הזרימה

מצב הזרימה מזכיר חוויות טרנסצנדנטיות, דתיות, רוחניות, מיסטיות ומדטטיביות (מיינדפולנס) מצבים היפנוטיים ומצבים של מיקוד יתר (היפר פוקוס) אצל אנשים עם הפרעות קשב.  מאסלו דיבר "חוויות שיא" דתיות . בשנות ה60 של המאה העשרים. בתרבויות רבות כולל תרבות הפופ יש התייחסויות רבות למצבים דמוי זרימה כמו in the zone”  ו“להיות בהווה”.

הצד האפל של הזרימה

זרימה הפכה להיות אבן בניין יסודית בפסיכולוגיה החיובית. כפסיכולוג תל אביב בסדנה להתהליכים יצירתיים אף פעם לא הסתרתי את חוסר החיבה שלי לתחום. צ'יקסנטמיהאיי לא הכחיש שלזרימה יכולות להיות איכויות ממכרות: "כמעט כל פעילות מהנה יכולה להפוך ממכרת, […], היא הופכת להכרח שמפריע לפעילויות אחרות". הוא ממשיך: "לפעילויות שמייצרות זרימה יש היבט שלילי פוטנציאלי, […], הן יכולות להפוך לממכרות… אנשים עלולים להתרגל כל כך לעבוד במצב זרימה שהם לא יוכלו לעבוד בלעדיו." "העצמי הופך שבוי לסוג מסוים של סדר, ואז אינו מוכן להתמודד עם העמימות של החיים". סטיבן קוטלר (The Rise of Superman): כתב ש"הלילה האפל של הזרימה מתרחש כאשר אנשים צופים מרחוק בארץ המובטחת ואינם יכולים לחזור אליה, מה שעלול להפוך את נרקומן הזרימה למכור של אושר".

ב"חיים משל עצמך", מריון מילנר תיארה את מאמציה ליצור מחדש את התנאים של רגעי האושר המתועדים שלה, ואמרה, "לעתים קרובות כשהרגשתי בטוחה שגיליתי את המעשה הנפשי הקטן שהביא לשינוי, הלכתי באוויר , מתמוגגת מכך שמצאתי את המפתח לגן העונג שלי ויכולתי לחמוק דרך הדלת מתי שרציתי. אבל לרוב כשבאתי שוב המקום נראה שונה, הדלת מכוסה קוצים והמפתח שלי תקוע במנעול. זה היה כאילו בפעם הראשונה שאמרתי 'אברקאדברה' הדלת נפתחה, אבל בפעם הבאה אני חייבת להשתמש במילה אחרת. 

זרימה כהתמכרות

זרימה, מבחינת המוח שלנו, היא סם. זרימה מגולמת גופנית בצורה עמוקה, מסוגלת ליצור אופוריה והיעדרה יכול לגרום ייאוש עמוק. היבט בולט של הזרימה הוא הרמה הגבוהה של מסירות, אנרגיה או מרץ הקשורים מבחינה נוירולוגית לסוגים מסוימים של התמכרויות לסמים ולפעילויות כמו התמכרות לעבודה, למשחקי מחשב, להימורים אונליין, לקניות או לצפייה במסכים. היבט נוסף של זרימה שיש לחשוב עליו הוא המצב הרגשי. מספר חוקרים טענו שזרימה מלווה, בהגדרה, בהנאה, במצבי מצב רוח חיוביים ובבריאות נפשית. עם זאת, לא ברור אם בהכרח חייבים לחוות הנאה במהלך מצב הזרימה. סביר יותר שזרימה קשורה במיוחד למצבי רוח אינטנסיביים (שיכולים להוביל לשחיקה)- רגשות עזים , אנרגטיים, המערבים דחף והתמדה והכוללים מצבי רוח חיוביים כגון אופטימיות, אך גם מצבי רוח שליליים, המניעים פעילות, כגון כעס, חרדה ודיכאון בעקבות מחלה.

זרימה כפעולה אנטי חברתית

ניתן לחוות זרימה גם בהקשרים אנטי-חברתיים ואנטי אנושיים כפסיכולוגים בתל אביב המטפלים ביחסים בין אישיים ובעיות זוגיות-אנו מכירים היטב את העיוורון האוטיסטי של "הזורמים" לאנשים סביבם ובמיוחד לבני הזוג שלהם/ן ומוזר שלא נעשו מחקרים על המחיר הזה של הזרימה. מעבר לכך יצירתיות היא א-מוסרית מטבעה.

Csikszentmihalyi ו-Rathund, מזכירים שאחת הסכנה הגלומה בזרימה היא שניתן לחוות אותה בהקשרים אנטי-חברתיים. כאשר אנשים חסרים את החוויה של זרימה בתחומי חיים אחרים הם יחפשו זרימה בפעילויות הרסניות כגון התנהגות תוקפנית, אלימות ופשע. צורה קיצונית של זרימה היא לאבד את עצמך בפעולת ההרג. יובל נוח הררי (2008) סיכם את החוויות החיוביות בזמן הריגת אנשים אחרים במלחמה. חיילים מדווחים על איבוד המודעות הרפלקטיבית ועל ידי כך על כל דאגה ומחשבה לגבי מוסר וערכי אנוש. הם מדווחים על ריכוז מלא במשימה העומדת על הפרק (שבמקרה הזה היא הרג) ועל עיוות של זמן שבו רק ההווה נחשב, מבלי לבזבז מחשבה רבה על העבר והעתיד. בנוסף, החיילים מדווחים על חוויות חיוביות במהלך הלחימה, כמו תחושת חיים מוגברת. כתוצאה מהמאפיינים הנ"ל הם מתעלמים מהסכנה לחייהם וממקסמים את יכולותיהם הנפשיות והפיזיות. ניתן לחוות זרימה אפילו במצבים מסוכנים ומתסכלים כמו בלחימה ובמחנות ריכוז. "אפילו חוויה הכוללת רמות קיצוניות של חסך, אי נוחות וסכנה מתבררת כאטרקטיבית ביותר ברגע שאנשים נכנסים לזרימה" כותב הררי.

הזכרתי כבר את הדמיון בין הזרימה למצב של מיקוד יתר בהפרעות קשב. מרכיב נוסף בדמיון היא הרגישות הגדולה לתסכול, להפרעות ושבירות מצב המיקוד האופטימלי.

זרימה כפעילות ספורטיבית מסוכנת-פיסול בעיסת נייר- שרי בכרך.

סכנה ופגיעה עצמית

אנו יודעים שזרימה קשורה לאובדן מודעות לגוף לזמן ולמרחב,

Schüler & Nakamura חקרו חותרי קיאק כדי לבדוק אם זרימה ולקיחת סיכון גבוה קשורים, ומצאו שזרימה יכולה להיות קשורה לחוסר מודעות לסיכון ולהתנהגות של לקיחת סיכונים.

"ביחס לקידום בריאות באמצעות השתתפות בספורט, מחקרים אלה העלו שלפחות למתחילים זרימה עשויה להיות חרב פיפיות... מתחיל יכול להיסחף, ותוך כדי כך לקחת סיכונים גבוהים עם השלכות שעלולות להיות מסוכנות: פציעות, תאונות וטעויות עסקיות יקרות."

Partington et al- חקרו חמישה עשר גולשי עילית והגיעו למסקנה ש"גולשים חוו השלכות חיוביות של זרימה. עם זאת, הם גם הציגו סימפטומים של תלות בגלישה". גולש אמר שזרימה במהלך הגלישה היא התחושה הטובה בעולם, ואפילו הסמים הטובים ביותר לא יכולות לתת את אותה רמת ריגוש.

זרימה כתהליך יצירתי:

קורס פיסול ראשון לציון-לפסל תנועה וזרימה. - "בנתיב הזרימה, אנו נמשכים קדימה באש; על ידי אינסטינקטים נהנתנים רבי עוצמה; על ידי הצורך העמוק שלנו באוטונומיה, בשליטה ובמטרה שמוגשים עמוקות; על ידי נוירוכימיה של הרגשה מסחררת; על ידי ספקטרום של שמחה מעבר למקובל; על ידי הנוכחות הבלתי ניתנת להכחשה של האני הכי אותנטי שלנו; על ידי ציווי קוגניטיבי ליצור משמעות מניסיון; על ידי מנוע החיפוש שהוא אבולוציה והצורך שלה בחדשנות; ולפי האמיתות הפשוטות ביותר: החיים ארוכים וכולנו מפחדים, ובזרימה, לפחות לזמן קצר, אנחנו לא."- סטיבן קוטלר, The Art of Impossible: A Peak Performance Primer

הפנומנולוגיה של הזרימה מעידה  שההנאה נובעת מהגילוי והיצירתיות בתוך הפעילות .

זרימה הייתה נושא למחקר ותיאוריות. ההנחה הכללית הייתה שמאפייני הזרימה לא היו שונים מתחום אחד למשנהו-אלא שמחקרים הראו שזרימה בתחום יצירתי סותרת כמה מהנחות הבסיס.

מחקרים על זרימה באמנות - כללו : כתיבה, ציור והלחנה מוזיקלית ומהם מתברר שזרימה יצירתית יוצרת חוויות דומות לאלו שתיארנו אך גם שונה מזרימה בתחומים אחרים. ראיונות עם יוצרים חזותיים העלו כי בתחום זה, מטרות, שהן חלק מייצוגי בעיה, אינן ברורות וחוסר ודאות הוא מרכיב מרכזי בתהליך היצירתי. אמן אחד אמר, "את באמת לא יודעת לאן את הולכת". מחקר ראיונות אחר, הגיע למסקנה כי מטרות ברורות, תחושת שליטה ומשוב חד משמעי אינם חלק מהחוויות הזרימה של אמנים טובים.

דויל (1998) ציין תכונה נוספת של זרימה יצירתית וחשיבה יצירתית: התוצאות מפתיעות לרוב את היוצר. לדמויות יש חיים משלהן.

יתר על כן, זרימה יצירתית כרוכה ביצירת משמעות, כפי שהציע הריאיון של צ'יקסנטמיהאיי עצמו עם סופר.

"זו רק מתנה מורחבת... שבה אתה עושה משמעות. ופירוק משמעות ויצירתה מחדש" יצירת המשמעות מתרחשת במהירות כפי שהמונח זרימה מרמז. מלחין נתן את התיאור הזה כשנשאל איך זה מרגיש כשהעבודה שלו מתנהלת טוב:

"...היד שלי נראית נטולת עצמי, ואין לי שום קשר למה שקורה. אני פשוט יושב שם ומתבונן במצב של יראה ותדהמה. והמוזיקה פשוט זורמת החוצה מעצמה".

מטרות לא ברורות, משוב לא וודאי, הפתעה יצירתית, ויצירת משמעות מהירה הם מאפיינים קוגניטיביים של זרימה יצירתית.

סדנת אפוקסי-זרימה -אפוקסי נוזלי ופיגמנטים לאפוקסי 

תהליכי מחשבה כפולים

תיאוריות של תהליכים כפולים של חשיבה הבחינו בין חשיבה אינטואיטיבית (סוג 1), המאופיינת כיכולת מהירה, אוטומטית ובקיבולת גבוהה, לעומת חשיבה מופשטת, דיונית או רפלקטיבית שהיא איטית, מבוקרת ובקיבולת נמוכה (סוג 2). אוונס (2014) המשיגה את המאפיינים מסוג 2 כמאפשרים שני מאפיינים אחרים, חשיבה היפותטית וניתוק קוגניטיבי - שמירה על ייצוגים מנותקים מהעולם הממשי.
מחקרים של זרימה יצירתית במסגרת התהליך היצירתי מבוססים על ראיונות; כנראה מסיבה זו, הממצאים לא נלקחו בחשבון במחקרי חשיבה מבוססי מעבדה. כפי שהציע וורד (2001), התקדמות חשובה יכולה לבוא מגישת התכנסות, הנשענת הן על מחקר מעבדה והן על דיווחים ממקור ראשון. זרימה יצירתית כוללת מאפיינים משני הסוגים. זה אינטואיטיבי והמהיר (סוג 1) וזה מופשט והמנותק (סוג 2) . זרימה יצירתית מנותקת מהעולם הממשי שכן היא מתרחשת בתחום אחר מהמציאות היומיומית. בדומה לתהליך הדגירה, היוצר מאפשר למוח ללכת לאן שהוא רוצה ללא שליטה בפונקציות הניהוליות. במהלך הדגירה, המוח נודד מהבעיה עליה חשב קודם ולעיתים קרובות היא מכונה "מחשבה שאינה קשורה למשימה". הזרימה היצירתית מתחילה עם נושא מוגדר אבל יוצרת משהו חדש, ולעיתים בלתי צפוי.

זרימה עשויה להתרחש בכל מקום ברצף השלבים של תהליך היצירה. היא עשויה להופיע כחלק מתהליך פעיל של מאמץ או בעקבות דגירה. במקרים אחרים זרימה עשויה להיות מופעלת על ידי תובנה - כמו הרעיון של דמות חדשה שמגיעה לסופר, אבל התובנה אינה פותרת בעיה; אלא נותנת כיוון חדש לזרימה הבאה במקום לקבוע את מסלולה. במקרים אחרים, הזרימה האינטואיטיבית עצמה מובילה לתובנה, האמן מבין את המבנה שבבסיס הזרימה רק במחשבה לאחור. לדוגמה, סופר אחד סיפר על כתיבת פסקה והבין בדיעבד שהיא מכילה את מה שעתיד להיות הנושא המרכזי של הרומן.

קורסי ציור: לצייר ים- ויליאם טרנר.

זרימה אישית ואימפרוביזציה קבוצתית

הזרימה שחווה אמן בודד חולקת תכונות עם פעילות יצירתית אחרת - אימפרוביזציה קבוצתית כמו בתיאטרון  או בג'אז . המאפיינים בנויים על דיאלוג  - תרומתו של כל משתתף מעוררת את התגובה של המשתתף הבא - ואפשרות לשינוי - העתיד וההווה  משנים את הזיכרון והעבר והמשמעות של מה שהיה קודם. גם משיכות מכחול של אמן בודד הן תגובות ספונטניות לפעולות ציור קודמות לכן ומשנות אותו.

קורס פיסול נס ציונה: לפסל יוגה -"זרימה הורסת את הרעיון שאתה צריך כל הזמן לעבוד או לשלוט בעצמך כדי להשיג את מה שאתה רוצה. כאשר אתם מאמצים את מושג הזרימה, אותה דרך של הוויה נמרצת ומלאת מיקוד, אתם יכולים לאמץ בצורה טבעית יותר מנוחה, התאוששות והרהור- כחלקים חיוניים לחיים שהוגשמו."- Go From Hustle to Flow: Yoga- Amanda W. Jenkins.

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, מנהל הסדנה לתהליכים יצירתיים.  בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי אונליין.