שולחנות אפוקסי ועץ-בטכניקה של גילוף ושריפה
שולחנות אפוקסי ועץ-גילוף ושריפה.
שולחנות אפוקסי: גן סלעים יפני, טכניקה של גילוף, ושריפה ליצירת טקסטורות. שימוש בסכיני גילוף על משחזת זווית.
אנו מוכרים אפוקסי מהחברות הגדולות והמובילות בעולם: "קקדו" קוריאה, ו"אולין" גרמניה- במחירים זולים-לקניה לחץ אפוקסי מחיר.
אני נמשך לטקסטורות, זה חלק ממה שגורם לי עונג גם בציור ופיסול, יש הסברים אבולוציוניים למשיכה שלנו לדפוסים וטקסטורות . זה הישרדותי, אנחנו מחפשים שינויים בסביבה כל הזמן שיעידו על סכנה או ציד. אצלי זה פשוט צורך אסתטי, או חושני, האצבעות שלי מחפשות מגע בחומרים. כסטודנט בליתי חצי שנה ביפן במסגרת חילופי סטודנטים. זו הייתה חוויה מעורבת. מצד אחד האסתטיקה היפנית מדהימה, מושלמת כמעט, אבל נותנת מקום בדיוק במידה הנכונה לחוסר המושלמות, לכאוס, לחוסר הסדר. תשומת הלב לפרטים נמצאת בכל מקום. הצורה שבמסעדה פשוטה מעצבים לך את הצלחת, הצורה שבה עוטפים מתנות, עיצוב חלונות הראווה. מצד שני- הרגשתי כלוא בתוך תפיסת האמנות היפנית, ובסדר החברתי הנוקשה, הכל מדוד, הכל בשליטה. תרם לזה כנראה גם המצב הכלכלי האישי שלי, יפן הייתה באותה תקופה יקרה הרבה יותר מישראל. אחד המקומות היקרים ביותר בעולם. כסטודנט לקנות מלפפון בחנות ירקות, ( חצי מלפפון, עטוף כמו מתנת יום הולדת), הייתה הוצאה עצומה, שלא לדבר על מגורים.
בכל אופן האמנות והאומנות היפנית השאירו עלי רושם עצום. הלחץ החברתי עובד כמו מכבש עצום, מי שעובר אותו ונשאר מקורי-מפיץ אור וחזק כמו יהלום. התרבות הקונפורמית הקיצונית הזו יצרה ויוצרת אמנות שאין כמוה. בשולחן האפוקסי הזה ניסיתי ליישם את ההשפעה היפנית עליי. גני הסלעים והחול היפניים עם תחושת ה"צי". גם שריפת העץ היא טכניקה יפנית ידועה.
כמו הרבה אנשים אחרים, גם אני מכור לקניות של כלי עבודה ואביזרים באלי-אקספרס. הרבה מהם מגיעים ואין לי מושג על מה חשבתי כשהזמנתי אותם, (סכין יהלום לחיתוך בקבוקי זכוכית?). להבי הגילוף המיועדים למשחזת זווית סיקרנו אותי במשך זמן רב. וזו הייתה אחת אפשרות טובה לנסות אותם. אצטרך לנסות אותם על עץ רך כביקורת בהמשך.
שולחן אפוקסי שחור