מדריך מלא לליטוש אפוקסי – שלב אחר שלב

ליטוש אפוקסי הוא שלב קריטי בהפיכת יציקה פשוטה לשולחן, דלפק, או יצירה באיכות גבוהה, מבריקה ומקצועית. ליטוש נכון מדגיש עומק, שקיפות וברק – ומסיר פגמים, בועות או שריטות.

כלים וחומרים נדרשים

לפני שמתחילים, וודאו שיש לכם את כל הציוד הנדרש:

1. מלטשת אקסצנטרית: הכרחית לעבודה מהירה ואחידה. מלטשת עם בקרת מהירות תהיה יתרון.

2. ניירות לטש (שיוף) בגירעונים שונים:

   • גסים: גריט 80-120-180-220  (להסרת חומר רב, יישור).

   • בינוניים: גריט 320-400-600 (להסרת שריטות מהגירעונים הקודמים).

   • עדינים (לשימוש רטוב/יבש): גריט 800-1000-1200-1500-2000  (להשגת גימור חלק וברק).

3. בקבוק ספריי מים: לשימוש בליטוש רטוב.

4. מטליות מיקרופייבר נקיות: לניגוב וייבוש.

5. חומר פוליש (Compound/Polish) ייעודי לאפוקסי/פלסטיק/רכבים: לרוב יידרשו שני סוגים – גס ועדין.

6. פד ליטוש/פוליש למלטשת/מכשיר פוליש ייעודי: ספוגים או פדי לבד.

7. ציוד מיגון: משקפי מגן, מסיכת אבק (בשלבים היבשים), וכפפות.

8. שואב אבק: לשאיבת אבק בין שלבי השיוף.

שלב 1: הכנת המשטח

1. וודאו שהאפוקסי יבש לחלוטין – לפחות 48–72 שעות לאחר היציקה (או לפי הוראות היצרן).
   
2. הסירו לכלוך גס בעזרת שפכטל גומי, ואז נגב עם מטלית יבשה.
   
3. אם יש שקעים, בועות או אזורים לא אחידים – שיקלו שכבה נוספת של אפוקסי. 

 שלב 2: שיוף גס - הסרת חומר ויישור (Dry Sanding)

 שלב זה נועד להוריד חומר וליצור אחידות בגבהים דרך הורדת גושים ובליטות לגובה השקעים
שלבים:

1. בחירת גרעין התחלתי: לפגמים בולטים, בליטות או אפוקסי שאינו ישר  בצורה משמעותית: התחילו עם גרעין 80 או 120 .
2. למשטח חלק יחסית עם פגמים קלים: התחילו עם גרעין 180 או 220 .
3.  השתמשו במלטשת במהירות נמוכה. עבדו בתנועות עדינות ורציפות, בלי להפעיל לחץ רב מדי. הקפידו לכסות את כל המשטח באופן אחיד.

טיפ חשוב: בכל מעבר דרגת נייר, נקו את המשטח בעזרת מטלית לחה ובדקו שהשריטות מהשלב הקודם נעלמו.

ליטוש אפוקסי בשולחן: שיוף גס - הסרת חומר ויישור

שלב 3 שיוף בינוני - הסרת שריטות מהשלב הקודם

מטרת שלב זה היא להחליק את השריטות העמוקות שיצר השיוף הגס. זהו שלב קריטי ומניסיון אנשים לא מתעכבים עליו די. נייר 400 הוא נקודת המפנה.

מעבר הדרגתי: עברו לגירעונים הבאים בסדר עולה: 220 -> 320 -> 400 -> 600.

טכניקה: בכל שלב, הקפידו לשייף את כל המשטח עד שכל השריטות מהגרעין הקודם נעלמות. האפוקסי יתחיל להיראות אטום (Matte) בשלב זה, וזה טבעי.

ניגוב אבק: הקפידו לנקות היטב את האבק בין כל מעבר עם גרעין שונה. כל גרגר אבק מגרעין קודם עלול ליצור שריטה עמוקה שתדרוש חזרה לאחור.

ליטוש שולחן אפוקסי:  רסס במים פושרים. אפשר להוסיף טיפה סבון כלים.

שלב 3: ליטוש רטוב (Wet Sanding)

 מטרת הליטוש הרטוב היא להחליק את פני השטח ולהכין אותו לגימור מבריק.

1. מלאו מרסס במים פושרים. אפשר להוסיף טיפה סבון כלים.
   
2. השתמשו בנייר לטש עמיד למים: 400 → 600 → 800 → 1000 → 1500 → 2000.
   
3. השתמשו בדיסק מתאים למשייפת רטובה.
   
4. לטשו בעדינות בתנועות אחידות.
   
5. נגבו היטב בין כל שלב, ייבשו והאירו עם פנס לבדוק אם עדיין נראות שריטות.
   
6. מראה המשטח: לאחר שיוף בגרעין 2000 , המשטח ייראה חלק מאוד, אך עדיין עכור/מט. זה בסדר גמור – הברק יגיע בשלב הפוליש. (ניירות ליטוש מעל 1500 יופיעו בדרך כלל בצורה של כרית ליטוש ספוגית רב פעמית).ליטוש אפוקסי: ליטוש רטוב 

שלב 4: פוליש וליטוש סופי

 בשלב זה נוצר הבסיס למראה זכוכיתי שקוף ומבריק! בשלב זה משתמשים במשחות ליטוש:
חומרים: השתמשו בחומר פוליש ייעודי לאפוקסי או פוליש לרכב. לרוב מתחילים עם פוליש גס יותר (Cutting Compound) ועוברים לפוליש עדין יותר (Polishing Compound/Finishing Polish).

1. מרחו כמות קטנה של פוליש גס על פד פוליש ייעודי (לרוב ספוג).
2. פזרו את הפוליש על אזור קטן (כ-30X30 ס"מ) על המשטח.
3. הפעילו את מכונת הפוליש (או המלטשת עם פד פוליש) במהירות נמוכה-בינונית, והפעילו לחץ קל.
4. עבדו בתנועות מכליות רכות עד שהפוליש הופך שקוף או נעלם, מה שמצביע על כך שהוא עבד.
5. נגבו את שאריות הפוליש עם מטלית מיקרופייבר נקייה ויבשה.
6. חזרו על התהליך עם פוליש עדין יותר ופד פוליש רך יותר, כדי להגביר את הברק ולהסיר סימנים שנותרו מהפוליש הגס.

בדיקת התוצאה: בדקו את המשטח מול מקור אור חזק (שמש או פנס) כדי לוודא שאין "הייז" (ערפול קל), סימני שריטות או סימני סיבוב מהפוליש. אם יש, חזרו על שלבי הפוליש או אף שוב לשיוף עדין יותר (למשל 2000-2500) ומשם לפוליש.

שולחן אפוקסי:  פוליש וליטוש סופי

שלב 5: הגנה ואיטום-ווקס או חומר הגנה (אופציונלי)

למרות שהאפוקסי מבריק ועמיד, ניתן להוסיף שכבת הגנה נוספת. הניסיון שלי מראה ששכבה זו יעילה רק במשטחי אפוקסי עם צבע אטום. במשטח אפוקסי שקוף היא אמנם תוסיף ברק אבל תפגע בשקיפות.

חומרים: ווקס רכב איכותי, ציפוי קרמי (Ceramic Coating) או אוטם פולימרי (Sealant).

יתרונות: מוסיף שכבת הגנה מפני שריטות קלות, כתמים ומים, ומשפר את הברק.

טכניקה: מרחו לפי הוראות היצרן, לרוב באמצעות פד אפליקטור ונגבו עם מטלית מיקרופייבר נקייה.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

טיפים מקצועיים נוספים

סבלנות היא המפתח: אל תדלגו על שלבים ואל תעברו לגרעין הבא לפני שכל השריטות מהגרעין הקודם נעלמו לחלוטין. זו הטעות הנפוצה ביותר. צפייה בסרטוני יו טיוב נותנת תחושה שמדובר בתהליך מהיר, למעשה מדובר בתהליך שאורך שעות בעבודות קטנות ובדרך כלל ימים בשולחנות גדולים.

שלבי יציקה נכונים וסבלניים בשכבות דקות יכולים לחסוך ליטוש. לפני שאתם מוציאים את השולחן מהתבנית שקלו לצקת שכבת גימור דקה, אפילו בעובי מילימטר שתחסוך ליטוש.

הדבקת מסקינג-טייפ על הקצוות לפני הפוליש מגינה על העץ או המסגרת.

בדקו את המשטח מול אור: השתמשו בפנס חזק או כנגד אור השמש כדי לזהות שריטות קטנות שאינן נראות באור רגיל.

ליטוש ביד בשלבים האחרונים יכול להביא לתוצאה מדויקת יותר.

הגנה על עצמכם: אבק אפוקסי עלול להיות מזיק. עבדו תמיד עם ציוד מיגון נשימתי ומיגון עיניים.

מניעת אבק: נסו לעבוד בסביבה כמה שיותר נקייה מאבק. אפוקסי טרי מושך אבק כמו מגנט.

בקרת טמפרטורה: בצעו את הליטוש בטמפרטורה מתונה (רצוי בין 20 ל-25 מעלות).

קצוות ופינות: השקיעו זמן בליטוש קצוות ופינות. ייתכן שתצטרכו לעבוד שם באופן ידני עם נייר לטש קטן או ספוגי שיוף.

ניקוי יסודי בין שלבים: נקו היטב את המשטח מאבק ומים בין כל גרעין שיוף.

שאלות נפוצות ומידע משלים

מה הן סוגי המלטשות הנפוצות ואלו מומלצות לליטוש אפוקסי?

בחירת המלטשת הנכונה היא קריטית להשגת גימור מושלם באפוקסי. לכל סוג מלטשת יש יתרונות וחסרונות משלו, והתאמתה למשימה הספציפית יכולה לחסוך זמן רב, מאמץ ותסכול.

הנה סקירה של סוגי המלטשות הנפוצות, יחד עם המלצות לשימוש בעבודה עם אפוקסי:

ליטוש אפוקסי: מלטשת אקסצנטרית עם אפשרות ויסות מהירות

מהי חשיבות אפשרות ויסות המהירות במלטשת לאפוקסי?

ויסות מהירות (Variable Speed) במלטשת הוא תכונה קריטית ובעלת חשיבות עליונה בעבודה עם אפוקסי, במיוחד בשלבי הגימור.

מניעת התחממות יתר: אפוקסי הוא חומר רגיש לחום. מהירות סיבוב גבוהה יוצרת חיכוך משמעותי, שבתורו יוצר חום. חום יתר עלול לגרום לאפוקסי להתחמם, להתרכך, להישרף, לשנות צבע (הצהבה), ולייצר שריטות עמוקות יותר. ויסות מהירות מאפשר להפחית את החום ולהגן על המשטח.

שליטה ודיוק: בשלבי השיוף הגסים, מהירות גבוהה יכולה להיות יעילה. אך ככל שמתקדמים לגרעונים עדינים יותר ולשלב הפוליש, נדרשת מהירות נמוכה יותר כדי להשיג גימור חלק, לשלוט בתהליך ולהימנע מ"שריפת" החומר או יצירת סימני שיוף חדשים.

התאמה לחומרים שונים: אפוקסי נוזלי שונה באופיו מעץ או חומרים אחרים. בקרת מהירות מאפשרת להתאים את פעולת המלטשת בדיוק לצורך.

הארכת חיי נייר הלטש: עבודה במהירות נמוכה יותר מפחיתה את סתימת נייר הלטש ופוגעת בו פחות.

לסיכום: מלטשת אקסצנטרית עם ויסות מהירות או מלטשת פחחים הם הכלי האידיאלי ביותר לעבודת ליטוש אפוקסי.

מחירי המלטשות: קשת רחבה של עלויות

מחירי המלטשות משתנים באופן דרמטי בהתאם לסוג המלטשת, היצרן, איכות הבנייה, התכונות (כמו ויסות מהירות), וגם האם היא מיועדת לשימוש ביתי/חובבני או מקצועי/תעשייתי.

מלטשת רטט / עכבר: לרוב הזולות ביותר. טווח מחירים יכול לנוע בין 150-400 ש"ח לכלי ביתי פשוט.

מלטשת אקסצנטרית / אורביטלית: נפוצות מאוד, וקשת המחירים רחבה. מלטשת למשתמש ביתי תעלה בין 300-800 ש"ח. מלטשת מקצועית עם ויסות מהירות, כוח חזק ומערכת איסוף אבק טובה, יכולה להגיע למחירים של 800-2,000 ש"ח ומעלה (מותגים כמו מקיטה, בוש, דיוולט).

מלטשת סרט: בינוניות במחיר. בין 400-1,200 ש"ח.

מלטשת פחחים (DA): אלו יכולות להיות יקרות במיוחד, במיוחד הגרסאות הפנאומטיות (שמופעלות באוויר דחוס). טווח מחירים יכול להתחיל מ 350 ש"ח (לגרסאות חשמליות פשוטות) ולהגיע ל2,000-5,000 ש"ח ויותר למותגים מקצועיים.

משחזת זווית: לרוב זולות יחסית, בין 200-800 ש"ח, אך כאמור, פחות מומלצות לרוב עבודות האפוקסי.

ההמלצה שלנו: עבור פרויקטים של שולחנות ומשטחי אפוקסי, השקעה במלטשת אקסצנטרית איכותית עם ויסות מהירות בטווח של 700-1,500 ש"ח היא לרוב המשתלמת ביותר. כלי כזה ישרת אתכם נאמנה ויאפשר לכם להגיע לתוצאות מקצועיות.

מהם שלבי התקשות האפוקסי מנוזל למוצק?

תהליך התקשות האפוקסי הוא תגובה כימית (פלמור) בין שני רכיבים: השרף (Resin) והמקשה (Hardener). תהליך זה אינו ליניארי ומתרחש בכמה שלבים מרכזיים.

1. זמן עבודה (Pot Life / Work Time):

זהו פרק הזמן מרגע ערבוב שני הרכיבים ועד שהאפוקסי מתחיל לאבד מנוזליותו, הופך סמיך יותר וקשה לעבודה. ברוב סוגי אפוקסי המיועד לציפוי, זמן זה הוא בין 20 ל-45 דקות, בעוד שבאפוקסי ליציקה עמוקה הוא יכול להיות בין 40 דק' למספר שעות.

בשלב זה, החומר עדיין ניתן למזיגה, פיזור, הוספת פיגמנטים וטיפול בבועות אוויר.

2. שלב ג'ל (Gel Phase):

לאחר סיום זמן העבודה, האפוקסי נכנס לשלב הג'ל. הוא אינו נוזלי עוד, אך גם לא קשיח לחלוטין. מרקמו הופך דמוי ג'ל או גומי, והוא דביק מאוד למגע.

בשלב זה, לא ניתן לעבוד עם החומר או לטפל בבועות, וכל מגע יותיר סימן. שלב זה יכול להימשך מספר שעות.

3. התקשות ראשונית (Tack-Free / Touch Dry):

בשלב זה, האפוקסי אינו דביק עוד למגע, אך הוא עדיין "רך" יחסית. ניתן לגעת בו בעדינות מבלי להשאיר טביעות אצבע.

זהו הזמן שבו בדרך כלל ניתן להסיר סרטי מיסוך או לבצע "יציקה שנייה" של שכבת אפוקסי נוספת, שתיקשר כימית לשכבה התחתונה. לרוב, זמן זה הוא בין 3 ל 12  שעות באפוקסי ציפוי, ותלוי בעובי וטמפרטורה עבור אפוקסי יציקה עמוקה.

4. התקשות מלאה / ריפוי (Full Cure / Hard Cure):

זהו השלב הסופי בתהליך הפלמור, בו האפוקסי מגיע לחוזקו ועמידותו המקסימליים. החומר קשיח לחלוטין, אינו ניתן לכיפוף או לשריטה בקלות, וכל התגובה הכימית הסתיימה.

האם אפוקסי ממשיך להתקשות אחרי 72 שעות? בהחלט! רוב סוגי האפוקסי ממשיכים בתהליך הריפוי העמוק גם לאחר 24-72 שעות. בעוד שרבים מציינים 72 שעות כזמן לשימוש סביר, ההתקשות המלאה והמוחלטת לרוב אורכת 7-30 ימים, פולימריזציה סופית נמשכת שבועות או חודשים, תלוי בסוג האפוקסי, עובי השכבה, טמפרטורת הסביבה והלחות. תכונות כמו: שקיפות אופטית מלאה, מקסימום קשיחות, עמידות בפני כימיקלים ויציבות תרמית עשויות להופיע רק אחרי 5–7 ימים. חשוב להתייחס להוראות היצרן הספציפיות. רק לאחר התקשות מלאה ניתן להגיע לחוזק המלא של החומר ולהתחיל בתהליכי ליטוש וגימור ללא חשש.

האם יש יתרון בליטוש בשלבים בהם האפוקסי לא התקשה לחלוטין?

ברוב המוחלט של המקרים, התשובה היא לא, אין יתרון, ואף קיים חיסרון משמעותי.

ליטוש אפוקסי שעדיין לא התקשה לחלוטין (כלומר, לפני שלב "התקשות מלאה/ריפוי"):

יצירת מריחות וכתמים: האפוקסי יהיה עדיין רך וגמיש, מה שיגרום לנייר הלטש "להימרח" עליו, ולהשאיר סימנים דביקים. לא ניתן ללטש ביעילות כיוון שהחומר סותם במהירות את נייר הלטש.

פגיעה בגימור: במקום להסיר פגמים, תיווצרנה שריטות עמוקות ובלתי אחידות, עכירות, ופגיעה בלתי הפיכה במשטח, שכן החומר לא קשה מספיק כדי לעמוד בפעולת השיוף.

התחממות: פעולת הליטוש יוצרת חיכוך וחום. אם האפוקסי עדיין לא התקשה במלואו, החום עלול להאיץ את תהליך הריפוי (התקשות) בצורה בלתי מבוקרת, לגרום להצהבה מקומית, סדקים או עיוותים.

פגיעה במבנה החומר: ליטוש בשלב מוקדם עלול לפגוע בחוזק המבני הסופי של האפוקסי, שכן תהליכי הפלמור עדיין לא הושלמו.

היוצא מן הכלל היחיד: ישנם מקרים בהם מקצוענים מבצעים "שיוף קל" (Light Sanding) או "הסרת פלאש" (Flash Removal) בקצוות או באזורים מאוד ספציפיים.

לסיכום והמלצה: חכו תמיד להתקשות מלאה (Full Cure) של האפוקסי לפני שאתם מתחילים בתהליך הליטוש. זה מבטיח שהחומר קשיח מספיק כדי לעמוד בשיוף, שישיגו את הגימור הטוב ביותר, ושלא תפגעו בחוזק ובעמידות של משטח שולחן האפוקסי שלכם. סבלנות היא מפתח להצלחה עם אפוקסי!

מהו ליטוש מבחינה מכנית?

ליטוש, מבחינה מכנית, הוא תהליך של הסרת חומר עדינה ומבוקרת מפני השטח, במטרה להחליק אותו, להסיר פגמים, ולהגיע לרמת גימור ספציפית (כמו ברק גבוה). זהו למעשה שיוף הדרגתי ועדין במיוחד.

חשבו על זה כך:

שיוף גס משתמש בחלקיקים גדולים ושוחקים כדי להסיר כמויות גדולות של חומר וליצור משטח שטוח. הוא משאיר שריטות גלויות לעין.

שיוף עדין משתמש בחלקיקים קטנים יותר ויותר, ובכל שלב, הוא מסיר את השריטות העמוקות יותר שנוצרו על ידי השלב הקודם, תוך יצירת שריטות עדינות ופחות גלויות לעין.

ליטוש (פוליש) ממשיך את התהליך הזה עם חלקיקים מיקרוסקופיים (בתוך משחת הפוליש) ובאמצעות חיכוך מבוקר, הוא למעשה "מחליק" את השריטות הזעירות ביותר שנותרו, עד שהן נעלמות כמעט לחלוטין. כשהשריטות קטנות מספיק, האור אינו מתפזר עליהן אלא מוחזר בצורה אחידה, וזה מה שאנחנו תופסים כברק.

בסופו של דבר, משטח מלוטש אינו "מושלם" ברמה המולקולרית, אלא פשוט בעל שריטות כה קטנות ועדינות, שהן בלתי נראות לעין בלתי מזוינת, וכך הוא נראה חלק ומבריק.

האם תהליך יציקה סבלני בשכבות של אפוקסי יחסוך ליטוש?

תהליך יציקה סבלני ונכון בהחלט יכול לצמצם באופן משמעותי את כמות הליטוש הנדרשת, כמעט עד ביטולו (אך הוא כמעט אף פעם לא יבטל אותו לחלוטין).

כיצד יציקה נכונה יכולה לצמצם את הצורך בליטוש:

תבנית מושלמת, חלקה ונקייה יוצרת דפנות ופני משטח או תחתית חלקים. השקיעו בשלב  יצירת תבנית שולחן האפוקסי יותר.

ערבוב אפוקסי והוצאת בועות: ערבוב איטי, שימוש באפוקסי מתאים לעובי היציקה (Deep Pour Epoxy ליציקות עבות), טיפול בועות באמצעות ברנר/אקדח חום, ולעיתים שימוש בתא לחץ – כל אלה מפחיתים דרמטית את כמות הבועות הכלואות שדורשות הסרה בליטוש.

סביבת עבודה נקייה מאבק: אפוקסי נוזלי הוא מגנט לאבק. עבודה בסביבה סגורה, נקייה מאבק ומאווררת (אך ללא זרמי אוויר חזקים), מונעת מחלקיקי אבק לשתול את עצמם במשטח המתקשה.

יישום אחיד ומדויק: יציקה בכמות הנכונה ובעובי המתאים, שימוש נכון במגב לפיזור, והקפדה על פילוס המשטח, מונעים אזורים גבוהים או נמוכים שידרשו שיוף רב.

הגנה במהלך הייבוש: כיסוי המשטח בזמן הייבוש (אחרי הוצאת בועות) יכול למנוע נחיתת אבק ופגמים אחרים.

למה שלב היציקה לא יבטל את הליטוש לחלוטין (ברוב המקרים):

פינות וקצוות: שולי יציקת שולחן האפוקסי תמיד ידרשו ליטוש.

פגמים מיקרוסקופיים בלתי נמנעים: גם בעבודה המוקפדת ביותר, כמעט תמיד יהיו בועות אוויר זעירות בלתי נראות לעין ש"עלו" מתוך העץ (Outgassing), חלקיקי אבק קטנטנים, או פגמים מיקרוסקופיים אחרים. המלצתי לעולם לא לדלג על שלב הפוליש והליטוש הסופי.

העץ גבוה יותר מהאפוקסי: אם מדובר בשולחן בו פני העץ הם במישור אחד עם האפוקסי (ראו: אפוקסי לעץ-הכנת שולחן) , יהיה צורך לשייף מעט כדי ליישר את גובה העץ עם גובה האפוקסי.

השגת ברק "זכוכיתי": הגימור הטבעי של אפוקסי לאחר יציקה (גם כשהוא נקי מבועות) הוא בדרך כלל מבריק, אך לא תמיד מגיע לדרגת הברק הבוהק, ה-"עמוק" שמתקבל רק באמצעות תהליך פוליש רב-שלבי. הליטוש העדין ביותר מסיר את המיקרו-שריטות הבלתי נראות שהאפוקסי יצר על עצמו בזמן ההתקשות, ומאפשר החזר אור מקסימלי.

מדוע נוצרים קצוות חדים, מוגבהים בשולי יציקת אפוקסי של שולחן?

היווצרות קצוות חדים- מוגבהים בשולי יציקת האפוקסי בתבנית, תופעה המכונה לעיתים "meniscus" או "ridge" (רכס), היא תוצאה של שילוב של מספר גורמים פיזיקליים וכימיים הקשורים למאפייני האפוקסי ולצורה שבה הוא מתנהג במגע עם דפנות התבנית.

הנה ההסברים העיקריים לכך:

1. מתח פנים (Surface Tension):

ההסבר העיקרי. אפוקסי, כמו נוזלים רבים אחרים (לדוגמה, מים בכוס), מציג תופעה של מתח פנים. מולקולות האפוקסי במרכז המשטח מושכות אחת את השנייה לכל הכיוונים באופן שווה. לעומת זאת, מולקולות האפוקסי שנמצאות על פני השטח, במיוחד אלה שבמגע עם האוויר, נמשכות רק פנימה ובצדדים.

במגע עם דפנות התבנית, ובגלל האדהזיה (כוחות משיכה בין האפוקסי לדפנות התבנית), האפוקסי "נצמד" לדפנות ו"מטפס" עליהן מעט כלפי מעלה, במיוחד בפינות ובקצוות. כוחות המשיכה האלה חזקים יותר מכוח הכבידה השואף ליישר את המשטח, ויוצרים את העלייה הקלה הזו.

התוצאה היא שפני השטח הופכים קמורים מעט כלפי מעלה בקצוות, מה שיוצר את אותו רכס מוגבה וחד.

2. התכווצות בזמן התקשות (Shrinkage during Curing):

אפוקסי, כמו רוב הפולימרים, עובר תהליך של התכווצות מיקרוסקופית בזמן ההתקשות (פלמור). התכווצות זו היא לרוב מינימלית (כ-1-3% בנפח), אך היא קיימת.

כאשר החומר מתכווץ, הוא נוטה למשוך את עצמו כלפי פנים. מכיוון שהאפוקסי כבר מחובר ושקוע לדפנות התבנית עקב מתח הפנים, כשהוא מתכווץ, הוא למעשה "מגדיל" את האפקט של אותו רכס קצה שהחל להיווצר בגלל מתח הפנים. הוא לא יכול "להיפרד" מהדופן ולכן הוא מושך את פני השטח אליה.

3. תגובה אקסותרמית וחום (Exothermic Reaction and Heat):

תהליך התקשות האפוקסי הוא תגובה אקסותרמית, כלומר, הוא משחרר חום.

החום משפיע על צמיגות האפוקסי ועל מתח הפנים שלו. באזורים עבים יותר, החום מצטבר יותר והתגובה מהירה יותר. בקצוות הדקים והחשופים לאוויר, החום מתפזר מהר יותר, והתגובה יכולה להיות שונה מעט, מה שעלול להשפיע על התפתחות המתח פנים וההתכווצות.

השלכות וכיצד להתמודד עם קצוות חדים:

הקצוות המוגבהים והחדים הללו הם כמעט בלתי נמנעים ברוב יציקות האפוקסי, במיוחד בגימורים עבים. הם אינם פגם באיכות האפוקסי אלא תכונה פיזיקלית שלו.

הפתרון העיקרי להתמודדות איתם הוא ליטוש ושיוף, או כרסום ברוטר- לאחר שהאפוקסי התקשה במלואו.

האם ניתן להשתמש ברוטר כדי לטפל בקצוות החדים של יציקת האפוקסי- ליצירת פאזה מעוגלת?

בהחלט ניתן להשתמש ברוטר (Router) או טרימר כדי לטפל בקצוות החדים והמוגבהים של יציקת אפוקסי, והוא אף כלי מצוין למטרה זו. למעשה, רוטר הוא אחד הכלים המועדפים על ידי נגרים ואמני אפוקסי מקצועיים לגימור קצוות של שולחנות אפוקסי.

הנה כמה נקודות חשובות לגבי שימוש ברוטר לאפוקסי:

יתרונות השימוש ברוטר לקצוות אפוקסי:

1. דיוק וקווים ישרים: רוטר מאפשר ליצור קו ישר ומדויק לאורך קצה השולחן, הרבה יותר ממה שניתן להשיג בשיוף ידני או עם מלטשת. זה קריטי למראה נקי ומקצועי.
2. פרופילים ועיצובים: עם מגוון רחב של כרסמים (ביטים), ניתן ליצור לא רק קו ישר אלא גם פרופילים מעוצבים בקצוות - למשל, עיגול קצוות (round-over), הטיית זווית (chamfer), או כל פרופיל דקורטיבי אחר.
3. הסרת חומר יעילה: הרוטר מסיר את עודפי האפוקסי במהירות וביעילות, גם אם הם עבים או גבוהים.
4. גימור חלק יחסית: למרות שלא מדובר בגימור הסופי, השימוש ברוטר עם כרסום חד משאיר גימור חלק יחסית, שמצריך פחות שיוף עדין לאחר מכן.
5. שולחן אפוקסי-שימוש ברוטר ליצירת פאזה בדפנות

טיפים לשימוש ברוטר עם אפוקסי:

1. האפוקסי חייב להיות יבש לחלוטין!.
2. השתמשו בכרסם חד ואיכותי: כרסמי קרבייד (Carbide) מומלצים. כרסום קהה ימשוך את האפוקסי, יצור סימני שריפה וגימור גרוע.
3. התחילו במהירות נמוכה: במיוחד אם אין לכם ניסיון רב עם רוטר, התחילו במהירות נמוכה והגבירו בהדרגה. מהירות גבוהה מדי עלולה לחמם את האפוקסי יתר על המידה ולגרום לשריפה או המסה מקומית.
4. עבדו בתנועה אחידה וקבועה: אל תעצרו עם הרוטר באמצע התהליך, ואל תפעילו לחץ חזק מדי. תנועה זורמת ואחידה תבטיח גימור חלק.
5. קבעו את השולחן היטב: וודאו שהשולחן מקובע היטב למשטח העבודה ולא יזוז במהלך השימוש ברוטר.
6. הגנה על העץ: אם אתם כורסמים קצה שיש בו גם עץ וגם אפוקסי, וודאו שהכרסם מתאים לשניהם. בדרך כלל, כרסמים טובים לעץ יעבדו היטב גם על אפוקסי קשה.
7. שאיבת אבק/שבבים: אפוקסי מייצר שבבים ואבק דביקים. רוטר עם חיבור לשואב אבק יהיה יתרון גדול.
8. בטיחות: תמיד לבשו משקפי מגן, הגנת אוזניים וכפפות (לא חובה לכפפות כשעובדים עם רוטר בגלל סכנת תפיסה, אך עבדו בזהירות יתרה אם אתם משתמשים).

סוגי כרסמים נפוצים:

כרסם ישר (Straight Bit): ליצירת קצה ישר ונקי.

כרסם עיגול קצוות (Round-Over Bit): לעיגול עדין של הקצה. מומלץ למראה נעים ונוחות מגע.

כרסם פאזה (Chamfer Bit): ליצירת הטיית זווית בקצה.

כרסומי "Flush Trim": אם יש לכם תבנית עץ או גוף עץ שצריך לחתוך את האפוקסי ישר לפיהם, כרסומי "Flush Trim" עם מיסב תחתון הם מצוינים.

לסיכום, רוטר הוא כלי מעולה ומומלץ מאוד לטיפול בקצוות של יציקות אפוקסי, במיוחד לשם השגת דיוק, קווים נקיים ויצירת פרופילים דקורטיביים. זכרו רק את כללי הבטיחות ואת חשיבות התקשות מלאה של האפוקסי לפני השימוש בו.

ספוגים לליטוש והברקה .

פדים עשויים לבד לליטוש אפוקסי.

פדים עשויים לבד לליטוש אפוקסי.

ראש צמר רך לפולישר

ועכשיו לנקודת המבט האישית שלי. אני סבור שמלטשים יותר מידי. סרטוני היו טיוב נגמרים תמיד בתצוגת ליטוש עצומה ופעמים רבות מיותרת. יציקה נכונה, עבודה נכונה ובחירת החומר המתאים, צריכים לצמצם את הליטוש למינימום, תמיד עדיף לצקת עוד שכבה מללטש. הליטוש (הסרת החומר בנייר זכוכית) היא כנראה הפעולה הבעייתית ביותר מבחינה בריאותית שאנו עושים. מסכה אינה מגינה מאבק האפוקסי הדק הנדבק לכל מקום. 

לקורס יציקות אפוקסי לאמנות-0523714497

לימודי אפוקסי

סדנת אפוקסי

אנו מוכרים אפוקסי מהחברות הגדולות והמובילות בעולם: "קקדו" קוריאה, ו"אולין" גרמניה- במחירים זולים-לקניה  לחץ- אפוקסי מחיר.

שולחן אפוקסי מלוטש