הפרספקטיבה כפי שאנו מכירים אותה היא תוצר תרבותי, אפילו יותר מזה תוצר עירוני.
אחרי הכל פרספקטיבה תלויה בקווים ישרים - או ליתר דיוק באיזומטריה של הקובייה.
כדי ליצור פרספקטיבה אנו כולאים עצמים בתוך קוביות.
הפרספקטיבה עוסקת בחלונות ודלתות-גרמי מדרגות ודרכים סלולות-
כיצד תרבות המודדת מרחק על ידי ימי הליכה יוצרת פרספקטיבה, כאשר הזמן
הוא שמודד מרחקים ועומק?
מאוריץ קורנליס אֶשֶר-עולים ויורדים
אני חושב על הפרספקטיבה של מספר סיפורים, 'לפני הרבה הרבה שנים בארץ רחוקה',
פרספקטיבה מפותלת , שבורה, נעה במעגלים פנימה והחוצה. זו הפרספקטיבה העמוקה יותר-הקדמונית יותר.
זו שציירה את העולם כסדקית שטוחה על גבי צבי ענק, , אפולו נוהג את מרכבת השמש,
בראשית ברא אלוהים.
המקומות המעניינים הם המקומות עם העומק, פרספקטיבה של מספר סיפורים במתח עם זו של הקובייה.
פרופסור שלמה מלמד
"רומא היא העיר של הדים, העיר של אשליות, העיר של ערגות."
גיאוטו דב בונדון.
שיר אדלר חוג ציור ופיסול לנוער-חוט ברזל על פרספקס וצבעי זכוכית
"די להמציא ולשקר טוב? היינו שם פעם."
"זה לא שקר, עמי, רק מראית עין של אמת". היא נשאה עיניה. "זה הרבה מראית עין של אמת."
קורס פיסול וקרמיקה -עמליה לוין
"הסתבכותו ניכרת בו מיד, כמו מצמוץ או קרחת, ונראית כמו משהו ישן, ישן מאוד, מעט מרופט, אבל עם הדר מסוים שיש בו מניחוח המורשת, הנכסים שהצטברו, עם השנים כך הוא אומר לעצמו, נהייתה ההסתבכות מן שם נרדף לתחושת השייכות והקרבה שיש לו לעצמו. הוא מזהה את עצמו בה מיד, מתמקם בתוכה, כמו בנעלי בית או בכורסה, מכוערות אך נוחות. עם השנים נדבק אליו ההסתבכות כמו עור שני, חיץ בינו לבן העולם, בן העור הראשון לעולם. הוא אינו זוכר כבר מה עורו הראשון. לכאורה תולדות חייו. עם השנים סופחת אותה ההסתבכות את תולדות חייו, אלה שקדמו להסתבכות, אלה שהתהוו לצידה, אלה שיש בהן עתיד ומחשבת עתיד. הוא לא מתקדם. ליתר דיוק הוא מתקדם בתוך ההסתבכות כמו מישהו שהולך בתוך הים. הים הוא הסיפור שלו. אפשר לצאת ממנו ולהיכנס אליו מאלפי, רבבות מקומות. מקום אחד טוב בדיוק כמו האחר."-רונית מטלון-שלג.