לימודי העשרה באומנות -שפה אישית


למה את/ה רוצה לצייר? מדוע את/ה מצייר?  מה את/ה רוצה להעביר באמצעות הציור? 

ברוב המקומות קושרים בן פיתוח שפה אישית באמנות לבן ניסוח מילולי של תוכן. 

אגיד זאת אחרת-התלמיד מתבקש לנסח את עצמו במילים ואז לתרגם את המילים לדימוי בפיסול, ציור או אמנות פלסטית אחרת.

לתחושתי ומתוך ניסיוני זה כיוון מוטעה המחמיץ לחלוטין את אופיה הייחודי  והאלטרנטיבי של השפה האמנותית.

אתה לא יודע למה התכוונת עד שלא ציירת או פיסלת את זה, והעבודה שיצרת היא לעולם רחבה יותר ומורכבת יותר מהמילים

ופעמים רבות חותרת כנגדן.

אלברטו ג'קומטי: " מבחינה אמנותית אני עדיין ילד, עם כל החיים לפני, כדי לגלות וליצור. אני רוצה משהו,

אבל לא אדע מה הוא עד שלא אצליח לעשות אותו."

חוגי ציור למבוגרים

רונית חוג ציור למבוגרים ברחובות

פרנסיס ביקון:"אם אתה יכול לדבר את זה, למה לצייר את זה?".

חוגי פיסול וקרמיקה

אסתי סטימצקי-חוג פיסול בחימר רחובות

הדרך היחידה לפתח שפה אישית בציור ופיסול-היא פשוט להיות בתוך זה, בתוך התהליך היצירתי-

להיות בתוך זה כאדם שלם, להתמסר,

ככל האפשר ללא צנזורה של עצמך, ומתוך נכונות לקחת סיכון לכישלון,

לגמגום, לביקורת, ולכך שלא יבינו אותך.

זה לא פשוט.

זהו תהליך השייך לשדה הפסיכולוגי-לא פחות מאשר לשדה האמנותי.

זה קשור בנכונות שלך להראות את עצמך, וביכולת של המורה לראות אותך -במובן העמוק של המילה.

והדרך שבה את מצייר/ת לא פחות מנושאי הציור חושפים אישיות ברמה עמוקה.

אני מאמין במפגש, בן שני אנשים כדרך לפתח את השפה הזו. בדיאלוג.

שנינו מסתכלים בציור, אבל שנינו מביאים את עצמנו-אחרת כלום לא יקרה.

אני מגיב לציור או לפסל לא רק במישור האמנותי אלא גם במישור הרגשי- עם מה אני יכול להזדהות?

מה נוגע בי?  איפה הפער בן האדם שאני רואה מצייר לבין מה שנוצר?, אני מגיב לא רק לתוצאה אלא גם

לתהליך העבודה עצמו, איפה התהליך נתקע, כמה הוא מרשה לבלתי ידוע לעלות? כמה הוא מתוכנן?כמה סיכונים את/ה לוקחת על עצמך?

השיחות הקצרות המתפתחות במקביל לעבודה כמו הדינמיקה בקבוצה הן חלק חשוב. אפילו חדר העבודה חשוב-גם הוא סוג של מסר.

ישנם נושאים אמנותיים רבים הבאים לידי ביטוי בפיתוח השפה האישית: מרכיבים של צבע וצבעוניות,  סמלים דימויים ונושאים, 

קומפוזיציה של הציור, ציטוטים בציור, חומרים , מילים. יחס בן נושא ורקע -ועוד.

אבל כל אלו הם לא רק השפה של המדיום (שחשוב להכיר אותה) אלא גם תוצר של מי שאת/ה וחייבים

להתקשר ולנבוע מתוך עולם פנימי (שיכול להיות מגורה מהחוץ).

שפה אישית היא תהליך הקשור בזמן-ולעתים אחרים מזהים את השפה שלך, את הסגנון האישי לפניך.

מבפנים את/ה עושה את עצמך-שאת/ה מכירה, רק כשזה יוצא החוצה ומקבל תגובה את/ה מבינה שזה מיוחד.

ציור ופיסול הם דרכים לגלות את עצמך. לא תמיד לדעת את עצמך במובן הממסגר של המילה, במובן הסופי.

אלא לדעת את עצמך כתהליך הממשיך להתרחש ולהשתנות.

חוג פיסול בת ים

קורסי פיסול בת ים

עבודות של לידיה שרת מסר-חוטי ברזל , אבנים

פסלים לגינה

רות אייל-שוהם

חוג פיסול בחוט ברזלחוג פיסול בחוט ברזל דיאן הנסן

קורסי פיסול ראשון לציוןאיילת קדן-קורסי פיסול ראשון לציון