הסדנה לציור: מתח מול איזון


"ההבדל בן אמנות ובידור הוא בפשטות כמות הסתירות הנפשיות שאנו צריכים להכיל תוך עיסוק או צפייה בעבודה." (Schulenburg 2011)

האיזון ככה אמרו לי הוא דבר טוב,  שיפוט מאוזן, תקציב מאוזן, וחולי נפש -הם אנשים לא מאוזנים. אבל כל מה שמשמעותי לנו, כל אותן אהבות גדולות, או כאבים עמוקים, או כעסים שורפים.  כל  מה שהטביע בנו חותם, אלו הרגעים בהם האיזון הופר. להרגיש חי זה לצאת מאיזון. כפי שהצביע המשורר והפילוסוף דיוויד וויט: " עלינו אולי לא להמעיט בצורך שלנו לאבד איזון...הסימן לכך שמשהו נוגע בנו-הוא שאנו מאבדים את היציבות.". להישאר מאוזן כמו שליצנים מהלכים על חבל, והפוליטיקה- מגלים לנו, זו  פעולה של לוליינות קומית עד גרוטסקית.  וכפי האנליטיקאי אדם פיליפס  הבחין  בספרו  הנקרא איזון "מה שמוזר בלוגיקה של האיזון הוא שהיא מוציא אותנו מאיזון" 

רחלי  כץ-טכניקה מעורבת-הסדנה ברחובות

חוג ציור רחובות
מתח מול איזון והרמוניה.

מאז ראשית החכמה מדברים איתנו על איזון, על דרך הזהב, על האמצע, אריסטו והרמב"ם, בודהה ורמי קלינשטיין.

"הדרך הישרה - היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם; והיא הדעה שהיא רחוקה משני

הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. ולפיכך ציוו חכמים שיהא אדם שם דעותיו תמיד,

ומשער אותן ומכוון אותן בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם."  -משנה תורה לרמב"ם-ספר המדע

הרמוניה בחינוך, הרמוניה עם המציאות, הרמוניה בזוגיות, הרמוניה בפנים, הרמוניה בחוץ, הרמוניה במוזיקה,

הרמוניה באמנות. לטשטש את ההבדלים, למוסס אבחנות.

מכל עבר צרים עלינו נביאי ההרמוניה והאיזון,  ואין דבר אלים כמו הרמוניה כפויה.

באחרית הימים יגור זאב עם כבש ונמר ונמר עם גדי יירבץ, ואנחנו נשב ליד פלג משכשך נעשה מדיטציה,

ונחייך חיוך שליו, במצח חלק, נתמזג עם העולם, ונרגיש שהכול הרמוני ומאוזן, כמו בפרסומת לקרן פנסיה, או לדיור מוגן.

אין לי שום דבר נגד הרמוניה ואיזון, יש להם מקום, מי לא רוצה להיות שליו,

מי לא רוצה לחייך חיוך שתוי ולהרגיש שהכול נופל במקום, שהכול טוב, עבור זה המציאו סוגים מסוימים של סמים,

אבל ? כמו כל אמת יש לה טווח מוגבל, .... ובטח באמנות.

"אל תערבבי את הצבע לממוצע בציור, ככל שתצליחי להכניס יותר מתח בן הצבעים הבהירים והכהים נקבל יותר עומק"

"הייתי מחפש יותר מתח, יותר דרמה בפסל הזה"

 כל יום, בסדנה, אני טוחן לכולם את המוח, דוחף למתח במקום איזון.

"משהו תמיד נולד מהגזמה"-כותבת אניס אין ביומנה ביוני 1945 ומוסיפה "אמנות גדולה נולדה מפחדים גדולים, בדידות גדולה, שאיפות גדולות, חוסר יציבות -ותמיד מאזנת אותם."



חוג ציור ראשון לציון

משה לוי -ציור בצבעי מים - חוג ציור ראשון לציון

חוג ציור שוהם

מרים דונס-ציור בצבעי אקריליק -שימוש בשפכטל-חוג ציור בשוהם

הרי לא סתם אומרים בפולין - בקבר אני אנוח, והרי אותה השלמה ושלווה היא גם סוג של מוות,

ומה שמגדיר חיים זה טונוס שרירים, מתח. מאבק.

שינוי ויכולת להשתנות, מוטיבציה להשתנות, כולם מחייבים מתח, קונפליקט, פנימי וחיצוני.

בציור בפיסול, בספרות, בקולנוע, באמנות, מתח הוא מרכיב מרכזי ביכולת ליצור עלילה,

להחזיק מתח עלילתי, משאיר את הצופה בתמונה, מתח נוצר בין מרכיבים שונים ביצירה,

קומפוזיציה, דמויות, צבע. לפעמים המתח מושג בין האמנות והעולם מחוץ לאמנות,

בין מה שיש בציור לבין מה שלא קיים והצופה יודע שאמור להיות קיים.

מתח יכול להיווצר באין סוף דרכים -גם על ידי קיפאון, גם על ידי אי תנועה.

מתח הוא מרכיב של עומק, של תלת ממדיות, בתורת הספרות דמות עגולה -

מוגדרת על ידי רמת המתח בין התכונות שלה, הסתירות הפנימיות,

הקונפליקטים בתוכה, לעומת דמות שטוחה שהיא נטולת קונפליקט. ולפיכך גם לא משתנה.

מתח הוא מרכיב מרכזי גם בהרמוניה ואיזון - אין להם קיום בלעדיו.

הפילוסופיה המערבית בנויה על מושג הדיאלקטיקה - על ההתפתחות מתוך קונפליקט,

על מושג המתח, על תזה ואנטי תזה וסינתזה: אפלטון הגל, מרקס, קאמי, כולם חשבו מתח.

מתח הוא מרכיב בסיסי בתהליך היצירתי, היכולת לשאת מצב של אי ידיעה, אי פתרון, להשאיר את השאלה פתוחה,

מתח הוא מרכיב מרכזי אפילו בבריאות מתברר.

"כפי שתרבות ימי הביניים לא הצליחה מעולם לפשר באמת בן אבירות לנצרות, כך העולם המודרני

לא הצליח לפשר באמת בן השוויון לבן החירות. המתחים הללו אינם פגם בתרבות ימי הביניים או בתרבות המודרנית.

הם חלק בלתי נפרד ממהותה של כל תרבות אנושית. יתרה מזו, הם הדלק של ההיסטוריה, האחראי לחלק ניכר 

מהיצירתיות, מהדינמיות ומהפעלתנות של תרבויות אנושיות. תרבות ללא מתחים פנימיים היא תרבות מתה."

יובל נח הררי-'קיצור תולדות האנושות'

חוג ציור למבוגרים ברחובות


אלינור עוז-חוג ציור למבוגרים ברחובות

סדנת ציור באינטרנט