קורס בקרמיקה, תיקון שברים ועוד מכתבים

קורס בקרמיקה: חימר וקרמיקה מעצם טיבם וטיב תהליך העבודה בהם נשברים, חלק מלימוד העבודה בקורס הקרמיקה היא התמודדות עם הסבירות שפסל או עבודה קרמית -תישבר. ככל שהעבודה עדינה יותר מורכבת יותר, ותהליך העבודה עליה ארוך יותר -כך עולה הסיכוי לאותו שבר. עם הזמן בדרכים, לא לגמרי מודעות, הידיים לומדות לעבוד נכון יותר. לחבר את החימר בדרכים יציבות יותר. להבין את החומר הקרמי מבפנים. בדיוק כפי שבקורסי רישום נוצר איזה קשר בן המוח ליד באיזה שלב, ותרגום של הראיה לתנועת האצבעות נרכש בצורה תת סיפית, כך גם בעבודה עם חימר -משהו קורה בחיבור עם החומר.

ועדיין השברים שם.

ונשאלת השאלה איך מתקנים?- אין לי כוונה לעסוק בצד הטכני של תיקון שברים, אלא בשאלת התוכן.

האם התיקון צריך להראות?

האם אנחנו צריכים לנסות להשיב את הפסל למצבו המקורי?

זהו פיתוי גדול להשיב בחיוב. מי לא רוצה לתקן כך שהתיקון לא יראה ולא יורגש? אלא שלרוב במציאות זה בלתי אפשרי , לא פעם כשסדק או שבר נוצר בחימר בתהליך השריפה או בחיים, נוצר עיוות, בלתי ניתן להחזיר את החלק למקומו בדיוק באותה דרך. לעיתים אנו נוקטים בטכניקה של הסוואה, ומנסים להתעות את העין כך שלא תבחין בשבר. צובעים ,מוסיפים חומר, מלטשים. זהו מקצוע בפני עצמו-רסטורציה, שיקום.

אני מעדיף לראות בשבר הזדמנות חדשה להתבונן בפסל או בעבודה. שברים לא מעידים על פגם אלא על מורכבות. הטכניקה היפנית "קינצוגי" עוסקת בדיוק בכך: היא עוסקת בחיבור שברים על ידי לכה ואבקת זהב. השבר לא מוסווה הוא הופך למרכז. בסדנאות לקרמיקה אצלנו אנו משתמשים באפוקסי ליציקה ופיגמנט לאפוקסי(פיגמנט מתכתי זהב 56) כדי ליצור את התיקון. ה"קינצוגי" הוא חלק מתפיסת עולם שלמה בתרבות היפנית (הוואבי-סאבי) העוסקת בחשיבות חוסר השלמות. לתפיסה זו יש קשר לזן אך לא פחות מכך לתרבות האסתטיקה היפנית רבת הסתירות, השואפת מצד אחד לשלמות טכנית, ומאידך שמה דגש דווקא על האישי והפגום, על הדרך בה הזמן משנה חפצים וחורט את עצמו עליהם. גם בעבודות מודרניות בשדה האמנות והקרמיקה יש ביטוי לתפיסה זו. האמנית הבולטת ביותר בת זמננו העושה שימוש בטכניקה זו היא Yeesookyung הקוראנית. היוצרת מבנים מורכבים משברי עבודות. גם הפסל הבריטי-פול סקוט ,ידוע בטכניקה דומה.

פול סקוט

Yeesookyung

Yoshiro Kimura

Patrick Colhoun

"זה מה שהיא הייתה כלי קרמיקה שבור, מתוקן בזהב, הזהב זוהר במקום שבו נשברה

לרווחה, ונשארה מדממת."

Kiran Manral

מכתבים אפילו אלו במייל לעומת הודעות ואטסאפ או אחרות, מקצב שונה.

אתה נדרש לאסוף את עצמך. יש חברים של מכתבים.

יש חבריות ששואבות את כוחן ממילים כתובות. למה זה קשור לקורס בקרמיקה

כי הכל קשור. כי פיסול זה אמנות אנושית, ואי אפשר לנתק את הידיים שמפסלות

מהראש שחושב. לכן זו גם הדרך היחידה ללמד פיסול -לעסוק באדם שלם.

ביליתי את חיי בללמוד איך להרגיש פחות,-ג'ונתן ספרן פויר-רועש להפליא וקרוב מידי

את מאושרת באי האושר שלך-פרנץ קפקא, מכתבים לפליס

Alistair Danhieux
" אני אנוכי, בעל צורך בפרטיות, ומשתעמם בקלות, האם זו בעיה?

ניל גימן מכתב לארוסה

אני אישה שחושבת ומרגישה הרבה יותר ממה שהגיוני, וזה הכל,וירג'יניה וולף רגעים של

הוויה, כתבים שלא פורסמו

אתה נראה כמי שמפציר בי לבגוד בך, אני אוהבת אותך על זה, -אניס אין, הנרי מילר-

מכתבים-1932-1957

"אני אוהבת יופי אך אני מוצאת שקל לי לדחות אותו עכשיו ממני, כיוון שאני אוהבת דברים

אחרים יותר מיופי: גאונות, תשוקה, טבע, כל אלה באים לביטוי לעיתים, ללא יופי צורני,

אני אוהבת כיעור כיוןן שהוא מבטא כח.

אניס אין להנרי מילר

Kitamura Junko

פיסול בחמר

"למדתי הרבה במשך השנים על ידי זה שנמנעתי ללמוד את מה שהייתי אמורה"

מרגרט אטווד ] מכתב לאחות

"בצורה אולטימטיבית, ספרות אינה אלא נגרות, שנינו עובדים עם המציאות, החומר קשה כמו עץ"

גבריאל גרסיה מרקס

Futamura Yoshimi
"ילדות קטנות עם רעיונות גדולים-זה הרבה יותר מפחיד ממפלצות"

קלמנטין ון רידיקט מכתב לאחות

אנחנו מאנישים כל מה שקורה בעולם ובתוכנו רק על ידי דיבור של זה, במהלך אותו דיבור

אנו הופכים לאנושיים.

חנה ארנגדט

ANNE GOLDMAN
"אל תתנצלי על הדרך שבה בחרת לשרוד"-קלמנטין-מכתב לאחות
Philippe Caron Lefebvre

אני אוהב אנשים שלא נשארים נקיים, אנשים שלא מתאימים לקופסה, או נשארים בן הקווים,

אבל בעלי יושר פנימי, שאף ספר חוקים לא יוכל לנסח.

ג'ים וורן

Ron Nagle
"אתה לא שואל אנשים עם סכין בבטן, מה יעשה אותם מאושרים, אושר כבר לא הנקודה, זה מסביב להישרדות, זה בעניין אם תוציא את הסכין ותדמם למוות, או שתשאיר אותה בפנים."

ניק הורנבי