תיקון שברים בקרמיקה ופסלי חימר

קורס בקרמיקה: חימר וקרמיקה מעצם טיבם וטיב תהליך העבודה בהם- נשברים.  חלק מלימוד העבודה בקורס הקרמיקה היא התמודדות עם הסבירות שפסל או עבודה קרמית -ישברו. ככל שהעבודה עדינה יותר מורכבת יותר, ותהליך העבודה עליה ארוך יותר -כך עולה הסיכוי לאותו שבר. עם הזמן בדרכים, לא לגמרי מודעות, הידיים לומדות לעבוד נכון יותר. לחבר את החימר בדרכים יציבות יותר. להבין את החומר הקרמי מבפנים. בדיוק כפי שבקורסי רישום נוצר איזה קשר בן המוח ליד באיזה שלב, ותרגום של הראיה לתנועת האצבעות נרכש בצורה תת סיפית, כך גם בעבודה עם חימר -משהו קורה בחיבור עם החומר.

ועדיין השברים שם.

ונשאלת השאלה איך מתקנים? האם מתקנים? ומה מתקנים? - אין לי כוונה לעסוק בצד הטכני של תיקון שברים, אלא בשאלת התוכן והמשמעות.

האם התיקון צריך להראות?

האם אנחנו צריכים לנסות להשיב את הפסל למצבו המקורי?

 זהו פיתוי גדול להשיב בחיוב.  מי לא רוצה לתקן כך שהתיקון לא יראה ולא מורגש? אלא שלרוב במציאות זה בלתי אפשרי , לא פעם כשסדק או שבר נוצר בחימר בתהליך השריפה או בחיים, נוצר עיוות. בלתי ניתן להחזיר את החלק למקומו בדיוק באותה דרך. לעיתים אנו נוקטים בטכניקה של הסוואה, ומנסים להטעות את העין כך שלא תבחין בשבר. צובעים ,מוסיפים חומר, מלטשים. זהו מקצוע בפני עצמו-רסטורציה, שיקום.

אני מעדיף לראות בשבר הזדמנות חדשה להתבונן בפסל או בעבודה. שברים לא מעידים על פגם אלא על מורכבות. הטכניקה היפנית "קינצוגי" עוסקת בדיוק בכך: היא עוסקת בחיבור שברים על ידי לכה ואבקת זהב. השבר לא מוסווה הוא הופך למרכז.  בסדנאות לקרמיקה אצלנו אנו משתמשים באפוקסי ליציקה ופיגמנט לאפוקסי (פיגמנט מתכתי זהב 56) כדי ליצור את התיקון. ה"קינצוגי" הוא חלק מתפיסת עולם שלמה בתרבות היפנית  העוסקת בחשיבות חוסר השלמות. ראו גם ראשי קינצ'וגי, בילי בונד. לתפיסה זו יש קשר לזן אך לא פחות מכך לתרבות האסתטיקה היפנית, רבת הסתירות, השואפת מצד אחד לשלמות טכנית, ומאידך שמה דגש דווקא על האישי והפגום, על הדרך בה הזמן משנה חפצים וחורט את עצמו עליהם. גם בפיסול עכשווי ובאמנות עכשווית בכלל  יש ביטוי לתפיסה זו.  האמנית הבולטת ביותר בת זמננו העושה שימוש בטכניקה זו היא Yeesookyung הקוראנית. היוצרת מבנים מורכבים משברי עבודות. גם הפסל הבריטי-פול סקוט ,(קרמיקה ודפוס) עושה שימוש בטכניקה דומה.

פול סקוט. פיסול קרמי

 חימר,קרמיקה  והכוח הטיפולי של השברים

בתחום הקרמיקה, פיסול בחימר-והפסיכותרפיה, שברים וסדקים הוא יותר משגיאה, תאונה, כישלון או נפילה. הם הופכים למטאפורות, ודימויים  מראות וכלים לאפשרויות של שינוי יצירתי, ומזכירים לנו ששלמות יכולה לצוץ מהשבור, הבלתי שלם והמפורק לכאורה.

לקבל את הסדק:

פיסול הסיפור:

היופי בסימטריה שבורה:

וואבי-סאבי, פילוסופיה אסתטית יפנית, חוגגת את היופי שבחוסר השלמות, את האסימטריה של חפצים שבורים ואת  השפעת הזמן והזקנה כביטוי ליופי. בסדנאות יצירה בחימר, אימוץ הפילוסופיה הזו מאפשר לאנשים בחוג קרמיקה למבוגרים לראות את השברים שלהם לא כפגמים, אלא כסממנים ייחודיים של חוסן, זהות ייחודית  ואופי. הפסלים המתקבלים, הנושאים לעתים קרובות את צלקות דרך יצירתם, הם בעלי אותנטיות גולמית המדברת רבות על מסע הריפוי והצמיחה . בעיניים מערביות התפיסה האסתטית והרגשית של המבט היפני רוויית סתירות ופרדוקסים.  זו תרבות שמצד אחד  דוחפת לפרפקציוניזם קיצוני ומאידך חוגגת את חוסר השלמות. תרבות המשעבדת את האינדיבידואליזם למבנה החברתי ומאידך מגדירה ומשקפת דרך זכוכית מגדלת את השוני והשבר ולו הזעירים ביותר כביטוי אותנטי ואינדיבידואלי. 

מעבר לשברים בודדים:

פסיכולוגיה שיקומית

מעבר לקירות הסטודיו:

ניתן ליישם את הלקחים שנלמדו בטיפול בפיסול בחימר על כל היבטי החיים. קבלת השברים, חגיגת חוסר השלמות והאמונה בכוחו הטרנספורמטיבי של המסגור מחדש והבניית סיפור חדש ומיתולוגיה אישית אחרת.  כולם הופכים לכלים וטכניקות לחשיבה יצירתית  וחיבור  בין הסדקים והשברים הבלתי נמנעים שהחיים זורקים עלינו.

לעיון נוסף:

כוח הריפוי של האמנות והביטוי היצירתי בהתאוששות טראומה- מרכז ייעוץ טראומה של לוס אנג'לס

"Claygroundonline.com": אתר זה מציע משאבים ותמיכה לאנשים המשתמשים בחימר למטרות טיפוליות.

"The Journal of the American Art Therapy Association": כתב עת אקדמי זה מפרסם מאמרי מחקר ותיאורי מקרה על השימוש בטיפול באמנות במסגרות שונות.

Yeesookyung-סדנאות קרמיקה

קורסי פיסול בחימר-קינצוגי