תבוסה, יצירה והאפשרות להשתנות

תבוסה נתפסת בדרך כלל כדבר שיש להימנע ממנו. אנחנו מחונכים לשאוף להצלחה, לניצחון ולהתקדמות מתמדת. אבל חלק גדול מהיצירה, הלמידה וההתפתחות האנושית נבנה דווקא מתוך כישלונות, טעויות ואובדן דרך זמני. אמנים, סופרים, מדענים ויוצרים מכל התחומים מכירים היטב את החוויה הזאת. פעמים רבות דווקא המקומות שבהם משהו מתפרק, נכשל או מתנפץ מאפשרים לחשוב אחרת, לראות אחרת וליצור משהו חדש.

חוג ציור למבוגרים בתל אביב במסגרת ה"סדנה לתהליכים יצירתיים"

-התחלנו בפעילות מחדש.

בשבח הגמגום

אורית-קורסי ציור ראשון לציון. תהליך עבודה

תרבות ההצלחה והפחד מתבוסה

"לחוויה זו של סופרים כלפי יצירתם, כלפי עצמם, כלפי קהל קוראיהם לפעמים, הייתי רוצה לקרוא כאן "עמדה של תבוסה", של ידיים ריקות. לא, לא, אל תזקפי את גבותייך בתימהון למשמע המילה התבוסתנית "תבוסה". אני יודעת כמוך עד כמה ההוויה המצליחנית והפוסט -קפיטליסטית שבתוכה אנחנו חיים ומתעצבים, מתעבת את המילה הזאת וחרדה מפניה כמו מפני צרעת. המילה הזאת, "תבוסה", היא האחר המוחלט של התרבות המערבית, ובכל זאת אני מתעקשת: תבוסה. " רונית מטלון

כפסיכולוגים בתל אביב וכאמנים- אנחנו מוכנים לעסוק בכישלון, בכניעה, בתבוסה ובחושך רק כשלב מעבר להצלחה, להישג. טרמפולינה, לא מקום לשהות בו, למדנו אותו-קיבלנו נקודות-עכשיו בוא נעבור לפרס.

אנחנו מכחישים את המקום הזה בכל כוחנו. את המשא הזה, שבעצם אנחנו נושאים תמיד.

אנחנו רוצים את העולם שלנו חד ממדי, מואר היטב ללא צללים, ללא מפלצות ופחדים. ללא חולשה.

סורה חושך מין האור. אמנות ללא כישלון, ללא תחושת תבוסה, מעוררת בי חשד, שאיזה מירי רגב פנימית הצליחה לעביר בפנים את חוק הנאמנות. בני אדם כמו מדינות -שלא יכולים לשאת סתירות פנימיות, טעויות ואשמה נידונים להיות צילום סלפי של עצמם.

לעתים רחוקות -דברים הם חד ממדיים, בדרך כלל הם מורכבים, מלאי סתירות פנימיות, פרדוקסליים.

יש ניצחונות שרעים לנו, יש תבוסות שעשו לנו טוב. נקודת המבט שלנו נעה, משתנה. נוזלית.

מדוע יצירה כרוכה בכישלון

"להיות אמן זה להיכשל, כפי שאיש לא מעז להיכשל," -סמואל בקט

"הנחתי שכל דבר יוביל לכישלון גמור, אבל החלטתי שזה לא משנה, אלו יהיו חיי" -ג'ספר ג'ונס

"נכשלתי שוב" וינסנט ואן גוך,

חוג ציור תל אביב-הסדנה לתהליכים יצירתיים

לימודי אמנות. הסדנה לתהליכים יצירתיים

תבוסה אינה כניעה

כפסיכולוג בתל אביב-אני רוצה לדבר על כישלון כעובר מת שאנחנו נושאים אתנו תמיד, אני אחר, תאום שחור שאם נוותר עליו, נהפוך למוזיקת מעליות, תכנית ריאליטי, מדבקת סמיילי.

אני חושב על תבוסה כאפשרות אמתית לבחינה פנימית ולשינוי, הזרקור מופנה פנימה. אני לא מדבר על התבוסה שהיא מוות מוחלט , על תבוסה שבולעת אותך ולא משאירה שיירים, על שחור מוחלט, בליעה מוחלטת של האור. אלא על אלף הגוונים של האפור, על התנועה בתוך המוות בתוך הכובד, הכישלון כחדר עם מדרונות, וחללים פנימיים-יחסי ריבאונד, עולם של אנטי חומר שמאפשר לעשות קפיצות מסעות בחלל ובזמן.

ויותר מזה, תבוסה איננה כניעה, תבוסה מדברת על מאבק שנכשל אמנם , אבל החרבות עדיין כאן.

ואולי קשה לי להודות בזה אבל מי שיכול להרשות לעצמו עמדה של תבוסה -בלי להיבהל- הוא סוג של פריווילגיה, מי שיש לו עתודות, מי שיש לו ניצחונות , מי שסבור שהתבוסה היא מצב משתנה. בראיון משנת 2001 שנתיים לפני מותו שואלת המראיינת את ליאונרד כהן "אז אפשר להגיד שנכשלת כנזיר?" "כן", עונה כהן עם חיוך מבזיק בעיניו, "אני חושב שאחת האיכויות של החיים האלה, זו ההכרה שאתה תובס. אני חושב שלכולם את ההתנסות הזו, צעירים ומבוגרים וזה יכול להפוך אותך מריר כמו שקורה לכמה, וזה יכול לפתוח את ליבך כמו שקורה לבני המזל. אני אחד מבני המזל."

חוגי פיסול תל אביב: טכניקה מעורבת.

"תבוסה היא לאמיצים. רק הם ידעו את הכבוד שבמפלה, ואת עונג בניצחון. אני לא כאן כדי לספר לך שתבוסה היא חלק מהחיים, את זה כולנו יודעים. רק אלו שהפסידו ידעו אהבה, כיוון שבמציאות שבה אנו נלחמים את קרבות האהבה הראשונים שלנו, אנחנו בדרך כלל מפסידים. אני כאן כדי לספר לך שיש אנשים שמעולם לא הובסו. הם אלו שמעולם לא נלחמו. הם מצליחים להימנע מצלקות, השפלות, תחושת חוסר אונים ואת הרגעים הללו בהם אפילו לוחמים מאבדים את אמונתם באל."-פבלו קואלו-המגילה מעכו.

חוג פיסול למבוגרים תל אביב: טכניקה מעורבת

"איפשהו בעולם מחכה תבוסה לכולם. יש הנהרסים על ידי תבוסה, ויש הנעשים קטנים ומרושעים על ידי ניצחון. הגדולה חיה במי שמנצח באותה מידה הן את התבוסה והן ניצחון".- ג'ון סטיינבק, מעשה המלך ארתור ואביריו האצילים.

לימודי אמנות תל אביב-פיסול בטכניקה מעורבת

"חלק מהניצחונות הם רק תבוסה לבושה בלבוש מטעה"- קירסטן ווייט, "ואני חשוכה".

פיסול בבטון-הדס

"ברגע שאתה שומע את פרטי הניצחון, קשה להבחין בינו לבין תבוסה".- ז'אן פול סארטר

קורס פיסול בבטון תל אביב-הדס

מה מאפשרת לנו התבוסה לראות

החוט המקשר בין הקולות השונים - בקט, מטלון, ג'ספר ג'ונס, כהן, סטיינבק, סארטר - הוא הסירוב לתפוס את התבוסה כסוף או כפסק דין. כל אחד מהם מתאר מצב שבו דווקא תוך הכישלון נחשף משהו שלא ניתן לראות מתוך הצלחה: עומק, חמלה, קצוות, גוונים של אפור. תבוסה מאפשרת לראות את עצמנו לא דרך מה שאנחנו צוברים ומשיגים, אלא דרך מה שמתפרק, ולכן את מה שאנחנו באמת.

אמנות, טיפול והתהליך היצירתי

בתהליכים יצירתיים ובטיפול נפשי כאחד, הניסיון להימנע מכל כישלון או אובדן שליטה מוביל לעיתים לקיפאון. דווקא היכולת לשהות בתקופות של אי-ודאות, תסכול או תבוסה זמנית היא שמאפשרת שינוי, גילוי ויצירת משמעות חדשה. בסדנה לתהליכים יצירתיים ההזמנה היא להתעכב על המקומות האלה - לא לרוץ דרכם, לא להפוך אותם לסמלים של הצלחה עתידית - אלא לעבוד מתוכם.

אודותי

שלום, שמי זיו אייל. אני פסיכותרפיסט, אמן פעיל ומלמד אמנות כבר למעלה מ-30 שנה. בעל תואר שני באמנות (MFA) מאוניברסיטת קורנל בניו יורק, וחבר באיגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).