פיסול עכשווי — אמנים חשובים

המשך ל10 הפסלים העכשוויים החשובים ביותר. חוג פיסול תל אביב בשיתוף חוג ציור תל אביב — במסגרת יום עיון על אמנות עכשווית.

"לאחר מכן יש לשאול שאלה הרסנית: באיזו מידה הפסל נשאר בכל מובן מסורתי (או סמנטי) — פסל? מראשיתו בתקופה הפרהיסטורית לאורך הדורות ועד לאחרונה יחסית, הפיסול נתפס כאמנות של צורה מוצקה, של מסה, ומאפייניו היו קשורים לחלל שהוא תופס."
— Herbert Read, "אמנות בריטית עכשווית", 1964

5. ג'ף קונס (Jeff Koons)

קונס נולד ב-1955 ביורק, פנסילבניה, ומתגורר ועובד בניו יורק. ג'ף קונס הוא ללא ספק אחד מהאמנים הפופולריים והידועים ביותר בדורו. למעשה, רבים היו חושבים שיש לדרג אותו בשלושת הראשונים של הרשימה. קונס ידוע בזכות הפסלים האופייניים שלו של חיות הבלונים ומראות מפלדת אל-חלד מלוטשת — פסלי ענק מונומנטליים בקנה מידה.

ברמה הרעיונית קונס חוקר את משמעות האמנות והתרבות (והגדרת הקיטש) בעידן רווי מדיה של תקשורת המונים ותרבות המונים. הוא יוצר אייקונים יוקרתיים, משתף את הצופה בדיאלוג מטפיזי ובוחן את ההיסטוריה התרבותית הקולקטיבית שלנו. קונס מוגדר כאחד האמנים החשובים בתנועת אמנות הפופ, יחד עם אמנים כאנדי וורהול.

"אני אוהב לחשוב שכשאתה יוצא מהחדר, האמנות עוזבת את החדר. אמנות עוסקת באפשרויות שלך כאדם. זה קשור להתרגשות שלך, לפוטנציאל שלך ולמה שאתה יכול להיות. זה מאשר את קיומך."
— ג'ף קונס

ג'ף קונס — "ארנב בלון" (אדום), 2017. יציקת אפוקסי, 29.2 × 21 × 14 ס"מ. מהדורה של 999 + 50AP. באדיבות גלריה Gagosian.

6. רוברט גובר (Robert Gober)

רוברט גובר — פסל אמריקאי יליד 1954. עבודתו של גובר קשורה לרוב לחפצים ביתיים ומוכרים כמו כיורים, דלתות ורגליים. היא עוסקת בנושאים של טבע, מיניות, דת ופוליטיקה. הפסלים מיוצרים בעבודת יד מוקפדת, גם כשהם נראים לעיתים כמו שחזור של פריט יומיומי. הוא ידוע בעיקר בזכות הפסלים המטרידים לעתים קרובות שלו, המעוותים חפצים רגילים שמקיפים אותנו, וכתוצאה מכך רגליים יוצאות מקירות או דוכנים עם חזה נשי. אבל גם יצר צילומים, הדפסים, רישומים ואצר תערוכות.

בשנים 1982–83 גובר יצר שקופיות של ציור משתנה, המורכב מ-89 תמונות של ציורים שנעשו על פיסת דיקט קטנה בסטודיו שלו בחזית החנות באיסט וילג'. את אחת הסדרות הידועות ביותר שלו של יותר מ-50 כיורים אקסצנטריים יותר ויותר — עשויים מגבס, עץ, רצועות תיל ומצופים בשכבות של אמייל חצי-מבריק — הוא ייצר באמצע שנות ה-80. עד 1989, גובר יצק שעוות דבורים לפסלים בצורת רגלי גברים, שהושלמו לא רק עם נעליים ומכנסיים, אלא גם שיער אדם שהוכנס לשעוות הדבורים.

רוברט גובר — "ללא כותרת", 1991–1993. יציקת שעווה ואפוקסי, שערות אדם, בד ופלסטיק.

7. ברוס נאומן (Bruce Nauman)

ברוס נאומן, שנולד ב-1941 בפורט וויין, אינדיאנה, ארצות הברית — הוא אמן קונספטואלי ופסל המשתמש במערך של מדיה ניסיונית, הכולל ניאון, יציקות אפוקסי וקצף פוליאוריטן. נאומן מטיל ספק בחוויה האנושית, מאתגר מוסכמות קיימות ובוחן מתודולוגיות חדשות ליצירת אמנות ומשמעות.

לפסליו יש אופי אקלקטי במקצת, העושה שימוש הן במרכיבים מופשטים — כמו קורות צולבות מברזל, תבניות גבס, ניאון ומיצבי אור — והן בעבודות פיגורטיביות, כמו פירמידות החיות שלו או מכלול יציקת ידיים בברונזה שלו. נאומן מעמת אותנו עם דיכוטומיות קיומיות, כמו חיים מול מוות, הנאה מול כאב, או אהבה מול שנאה.

ברוס נאומן — "פירמידת בעלי חיים", 1989. קצף פוליאוריטן, ברזל, עץ וחוט. באדיבות גלריה Gagosian.

8. קיקי סמית (Kiki Smith)

קיקי סמית, ילידת 1954 בנירנברג, מערב גרמניה — היא אמנית אמריקאית המתגוררת ופועלת בין העיר ניו יורק לעמק ההדסון. היא ידועה מאז שנות ה-80 בעבודתה הרב-תחומית החוקרת את הפיזי והאנושי ואת עולם הטבע. עבודותיה עסקו בנושאים של מין, לידה והתחדשות. עבודתה הפיגורטיבית מסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים התמודדה עם נושאים כמו איידס, פמיניזם ומגדר — בעוד שעבודות אחרונות מתארות את המצב האנושי ביחס לטבע.

גוף העבודות הפיגורטיבי שלה כולל רישום, הדפס, ובפרט פיסול. סמית מתארת וחוקרת את המצב האנושי העכשווי. היא מתעניינת ביחסים המתפתחים שלנו עם הטבע, אך גם לוקחת על עצמה נושאים חברתיים-פוליטיים כמו איידס ופוליטיקה מגדרית. היא משתמשת במגוון רחב של חומרים. סמית הציגה תערוכות יחיד רבות ברחבי העולם, כולל למעלה מ-25 תערוכות מוזיאליות. עבודתה הוצגה בחמש הביאנלות בוונציה, כולל מהדורת 2017.

קיקי סמית — "עירום שוכב", 2005. ברונזה, 80 × 127 × 96.5 ס"מ. באדיבות גלרי ללונג ושות'.

9. איי וויוויי (Ai Weiwei)

נולד ב-1957 בבייג'ינג, סין. וויוויי הוא אמן, איש תיעוד ופעיל פוליטי סיני. הוא גדל בצפון-מערב סין, שם חי בתנאים קשים עקב גלות אביו. הוא מתח ביקורת גלויה על עמדתה של ממשלת סין בנושאים של דמוקרטיה וזכויות אדם. הוא חקר שחיתות ממשלתית וטיוח — בפרט את שערוריית השחיתות בבתי הספר בסצ'ואן בעקבות קריסת "בתי ספר לטופו-דרג" ברעידת האדמה בסצ'ואן ב-2008. בשנת 2011 נעצר בנמל התעופה הבינלאומי בייג'ינג בגין "פשעים כלכליים", והיה עצור במשך 81 ימים ללא כתב אישום.

איי וויוויי מטמיע את קולו הפוליטי והאישי בפסליו הרבים, בתצלומים וביצירותיו הציבוריות. הוא עושה שימוש בצורות אמנות סיניות מסורתיות, אבל גם בדרכים של מיצב, פיסול או מיצג — כדי להציג סוגיות פוליטיות וחברתיות. לאחר שהורשה לעזוב את סין ב-2015, הוא התגורר בברלין, בקיימברידג' ובפורטוגל. עבודותיו עוסקות בקיום האנושי ביחס לכוחות כלכליים או פוליטיים. הוא לוקח על עצמו סוגיות סוציו-פוליטיות בעייתיות, ומאחד אקטיביזם עם אמנות.

איי וויוויי — Coca Cola Vase, 2017. אגרטל שושלת האן (260 לפנה"ס – 220 לספירה), בטון וצבע. באדיבות גלריית ליסון.

10. נאם יוני פאיק (Nam June Paik)

נולד בשנת 1932 בסיאול, דרום קוריאה, ונפטר בשנת 2006 במיאמי. נאם יוני פאיק הוא אמן עכשווי הידוע בעיקר בזכות פסליו החדשניים המיישמים מדיה אודיו-ויזואלית. הוא עשה שימוש נרחב בטלוויזיות כאובייקטים שנמצאו, או ביצירת דמויות דמויות רובוט.

פאיק הגיע לעיר ניו יורק בשנות ה-60 אל סצנת אמנות תוססת שהתאפיינה בחדשנות ובפריחה של אפשרויות חדשות ותנועות אמנות חדשות — כמו אמנות מינימליסטית ואמנות מושגית. הוא הפך לחלוץ אמיתי, חדשן ודמות מובילה בחיפוש אחר אופני ביטוי אמנותיים חדשים. הוא הגדיר מחדש את הקשר בין אמנויות למדיה אלקטרונית, וסלל את הדרך למיצב ולאמנות דיגיטלית.

נאם יוני פאיק — "Watchdog II", 1997. מסגרת אלומיניום, מצלמת וידאו, רמקולים, לוחות מעגלים וטלוויזיות צבעוניות. באדיבות פיליפס.

קישורים פנימיים — להמשך הקריאה

ניתן להמשיך אל 10 פסלים עכשוויים — חלק א', פיסול מופשט לסלון, הרדי מייד והפיסול הקינטי, שיעורי פיסול — צ'ארלס ריי, וונגצ'י מוטו, או חוגי פיסול.

אודותי

שלום, שמי זיו אייל. אני פסיכותרפיסט, אמן פעיל ומלמד אמנות כבר למעלה מ-30 שנה. בעל תואר שני באמנות (MFA) מאוניברסיטת קורנל בניו יורק, וחבר באיגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).