10 מפתחות החלמה מהורים נרקיסיסטים.

ההורה הנרקיסיסטי

לפי המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5; APA, 2013), נרקיסיסטים-קרים רגשית, חסרי אמפתיה וחסרי רגישות לרגשות ולצרכים של אחרים. אלא שזו כמובן חצי האמת- הקלה והפשוטה. הלוואי והורות נרקיסיסטית הייתה קלה כל כך. נרקיסיסטים פשוט אינם מסוגלים להבחין בקיומם של אחרים כשלעצמם. הילדים שלהם נועדו לשרת את צרכיהם. הם יכולים להשתמש באמפתיה אבל האמפתיה שלהם משרתת את עצמם בלבד, והופכת לכלי מניפולטיבי. הם רגישים לעיתים לאחר, אבל זהו כלי שמשמש אותם לחדור, ואז כשהאחר נפתח הם ישתמשו בתכנים האינטימיים שלו כשיצטרכו. אני מדמה אותם לתינוק עם כוחות על רגשיים. יש בהם תמימות של רוצח השואל "מה כבר עשיתי?".  הם הרסניים בלי לקחת אחריות על ההרס שהם זורעים. ילד להורים נרקיסיסטים גדל על קליפה דקה של קיום -כל עוד הוא מצליח לרצות את גחמות ההורה, אולם הוא חש שבכל רגע המציאות יכולה להתהפך עליו. בעצם זו אינה קליפה-זו ביצה טובענית ,מבוך תלת מימדי כמו בציורים של אשר , בו התנועה למעלה היא גם התנועה למטה. מרחב חסר כל אוריינטציה וכיוון. ומה שמסבך עוד יותר את התמונה היא שנרקיסיזם, כמו תכונות אישיות אחרות, נמצא על רצף. לרוב לא ניתקל בנרקיסיזם טהור אלא בכל מיני תערובות ותרכובות שלו ההופכים את הקשרים של ילדים להורים כאלו לתסמונת התפוח המורעל. מזון חיוני שהרעל הוא חלק אינהרנטי שלו-שאי אפשר לוותר על הפנטזיה שיזין ואי אפשר להתגבר על האיכות המורעלת שלו.  

הילד הגדל בהורות נרקיסיסטית

אם אנו גדלים עם הורה נרקיסיסטי, לעתים קרובות אנו נאבקים בתחושות של חוסר התאמה וחרדה (Määttäi, Määttä, Uusiautti, & Äärelä, 2020). מחקרים הראו שילדים להורים נרקיסיסטים יכולים אפילו לסבול מטראומה מורכבת (Mahoney, Rockspoone, & Hull, 2016).

 הורות נרקיסיסטית, מתנה ילדים לתלות שיתופית  וצייתניות.  ילדים עלולים להפוך לאנשים מרצים  עם צורך נואש להימנע מקונפליקטים ולהיתפס כטובים בכל מחיר כדי לשמור על הזהות השבירה שלהם התלויה באחר.  אותם ילדים הופכים את המודעות למצבים הרגשיים של אנשים אחרים למרכיב הישרדותי מרכזי,  תוך הדחקה וניתוק של רגשותיהם ותחושותיהם. במונחים פסיכואנליטיים העצמי השקרי שלהם הופך לאני האמיתי, או שהם נעים באופן תמידי בין השניים כשכל אחד מהם מבטל את האחר. כשהם מצליחים למרוד בהורה הנרקיסיסט- המרד- מקבל מימד טרגי ומותיר אותם עם מחירים של ניתוק פנימי -ממשאבים נפשיים. נתיב אחר ואיום לא פחות הוא הפנמה של התוקפן - ההורה הנרקיסיסטי ( ואז או גלישה לנרקיסיזם או שנאה עצמית יוקדת) .  ילדים כאלו שהפכו לבוגרים עלולים להיאבק  בחוסר היכולת לשאת מתח של סתירות וניגודים ומצבים עמומים ואמביוולנטיים או להפך,  לבחור לחיות בעולם נוזלי -בו הסתירות מבטלות כל אפשרות של בחירה כי כל הבחירות מסתכמות באיפוס. .

 כפסיכולוג בתל אביב החוויה הכואבת אותה מעביר לי  מי שחווה הורות נרקיסיסטית היא אותה תחושה שכל דרך שבה יבחר מבטלת אותו. שאין בו יכולת או כלי שיכול להכיל טוב כלפי עצמו. כל דרך מותירה אותו עם תחושת פקפוק פנימי והתחזות.  כל מנגנון הגנה שבו הוא משתמש- מותיר אותו חצוי בנפשו או חסר, וכל בחירה מותירה עם מחיר נפשי כמעט בלתי ניתן לנשיאה.

ילדים להורים נרקיסיסטיים- לא יכולים שלא להידפק על דלת נעולה תמידית. הציפייה והכמיהה לקבלה או להרגשה שהם ראויים -הופכת  התמכרות דווקא לאנשים שלא מסוגלים לתת תיקוף לאהבה או הערכה. לא פעם מתפתח דפוס של הכשלה עצמית מתמדת- הן במישור הקריירה והן במישור היחסים. ולא פעם תסמונת המתחזה רודפת אותם כמו גם חווית הקיום הריק - וההיעדר, הם מרגישים שהחיים הם חיקוי הם עושים את התנועות אבל התוכן חסר- ופעמים רבות התוכן החסר הזה שמאפשר להם להרגיש הוא הכאב המזוכיסטי,הטנטאלי . עבור חלקם - החיים הם לעולם במקום אחר והם לעולם כמהים לחזור לגיהינום שאותו עזבו.

קורס פיסול -Sandrine Bouleau- הילד כהטבעה נרקיסיסטית

החוויה הפנימית:

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה" - החוויה הפנימית של ילדות בצל הורים נרקיסיסטיים היא אינדיבידואלית ושונה אצל כל ניצול. כך תארה זאת מטופלת שסבלה מילדות כזו והפכה למטפלת בעצמה ומשמשת בצוות הפסיכולוגים בתל אביב שלנו.

"אנחנו נאבקים עם ערך עצמי נמוך, חוסר התאמה וחרדה  ואנחנו מנוהלים על ידי הפחדים שלנו - פחד משיפוט, דחייה וקונפליקט.  אנו עלולים לפחד או לציית בצורה מבוהלת לאנשים סמכותיים. ואנחנו יכולים להזניח את הבריאות הפיזית והרגשית שלנו כי ההורים הנרקיסיסטים שלנו הזניחו את הצרכים שלנו.

בשל האמונה שאנחנו לא אהובים, ולא ניתן לאהוב אותנו או להעריך אותנו בשל מי שאנחנו, אנחנו יכולים לפתח מנטליות של קורבן.

 אנחנו נכנסים למערכות יחסים עם נרקיסיסטים אחרים, היא אמרה, כי הדפוס מרגיש  לנו "מוכר" וכי זה מה שמפעיל אותנו רגשית.

הורינו הנרקיסיסטים לא סיפקו לנו את מה שאברהם מאסלו (1971) זיהה כצרכים הבסיסיים:  מזון, ביטחון , מחסה, השתייכות והערכה.

 כל הילדים צריכים שידאגו להם, שיראו אותם, שיבינו אותם. אנחנו צריכים אהבה; אנחנו צריכים חיבור; אנו זקוקים למשמעות, וודאות וביטחון. ואנחנו צריכים תחושת שייכות ומטרה.

הרבה ילדים בוגרים להורים נרקיסיסטים נאבקים רגשית בעצם תחושת הזכאות לכך שיהיה להם טוב, הם הולכים לאיבוד במבוכים של דפוסי הרגשה שנוצרו בילדות. אני חושבת על  אמירה של ויניקוט: "המילה התוקפנית ביותר בשפה ולפיכך המסוכנת ביותר-היא העמידה על הזכות להתקיים-המילה 'אני'."  להיות קיימת זה סוג של פשע עבורי , אפילו פשע אלים. אני  מהלכת עם תחושה מתמדת שאיענש על כך. על כל דבר שאפשר לפרש כהישג או טוב.

 ילדים שגדלו עם הורים  נרקיסיסטיים מראים סימנים דומים לפוסט טראומה. הם סובלים מעוררות יתר, אנו יכולים להיות לחוצים באופן כרוני, ומופעלים בקלות על ידי טריגרים  מכל דבר שדומה לדפוס ישן מהעבר. זה מציף אותנו בפחד, ואנו מרגישים כמו הילד חסר האונים שהיינו פעם. כפי שמחקרים במדעי המוח מראים, אנו מגיבים מהאמיגדלה שלנו, מרכז החירום של המוח, מה שמגביל את האפשרויות שלנו. תגובת הילחם-בריחה-או קיפאון  משביתה את מרכזי המוח הגבוהים שלנו ואת היכולת שלנו לחשוב בצורה רציונלית (LeDoux, 1996)."

מה את/ה יכול/ה לעשות אם היה לך הורה כזה?

קורס ציור - לצייר היעדר וחוסר

הדרך להחלמה

כמטפלים אנו יודעים כמה קשה לצאת מהכאב של הורות נרקיסיסטית. זה הוא מסע של חיים. אני חושב על זה כניסיון לשקם עמוד שידרה של ילד שגדל בכלוב צר שלא אפשר לו להזדקף. ועם זאת החוסן האנושי , העמידות והיכולת היצירתית שלנו להמציא את עצמנו דווקא מול כאב וחוסר אונים מוכיחים לי שוב ושוב את כוחם. הכאב יישאר, החוסר והריק יהיו שם לנצח. עם זאת יצמחו חלקים חדשים. יש דרכים רבות להתמודדות נפשית. והיומרה לשפוט מבחוץ דרכי התמודדות מסוכנת. ניצולים של מערכות יחסים רעילות מוצאים לעצמם תיקון בדרכים שונות ויצירתיות ולאף אחד אין מונופול על הדרך הנכונה.

אני  מאמין   שמה שמערכת יחסים אחת הרסה - מערכת יחסים אחרת יכולה לתקן. בין אם מדובר במערכת יחסים טיפולית ובעיקר מערכות יחסים בעולם האמיתי.  הבעיה איתה מתמודד שורד של הורות נרקיסיסטית היא שהחושים שלו ביחסים  מטעים אותו, ולא רק ביחסים עם אחר גם ביחסים עם עצמו.

 לפיכך אין בכוונתי כאן לצייר מפה, אין כזו אלא לספק מצפן. כיוון בסיסי ורעיוני . בסופו של דבר כל שורד צריך לעשות את ניווט הבדד שלו.

הצעדים עליהם הם יותר רעיונות. הם יופיעו לא בצורה טהורה, ולפעמים יתערבבו זה בזה. כעס וסליחה יכולים להופיע יחד וכך תחושות רבות אחרות. והחוויה יכולה בהחלט להיות מעגלית -אין סיבה לחשוב שתהיה בהכרח סגירה- אנחנו ממשיכים לעבד כל חיינו.

 1. ניסוח, ראייה ותיקוף של המציאות הרגשית  בהווה ובעבר, הרגשות והתחושות.

ילדים רבים שגדלו בהזנחה ריגשית או שהיו קורבנות להתעללות רגשית לא יכולים לראות מבחוץ כמה מעוותת המציאות בה גדלו כיוון שזו המציאות היחידה שהכירו. תיקוף של החוויה המבלבלת והמעוותת והתחושות שלהם בתוכה הוא מרכזי. לעיתים הילד שגדל עם הורות נרקיסיסטית מכחיש את הכאב ורואה את עצמו אשם.  לעיתים קרובות ההורה עצמו האשים אותו שבכך שאיכזב אותו, וילדים אלה גדלים עם התחושה של מאכזבים תמיד ואשמים תמידית. לכעס ואפילו לתוקפנות יש מימד חשוב בהגדרת האני-ויצירת גבולות מול החוויה הפולשנית שבה גדל הילד להורה נרקיסיסט. כך גם לקריאה ולמידה על נרקיסיזם והורות נרקיסיסטית.

2. סליחה וקבלה:

אם השלב הראשון של ההתמודדות הוא אגרוף היד -השלב השני היא פתיחה שלה.  לא תמיד אפשר לסלוח, אבל לסליחה יש מרכיב פנימי במערכת היחסים שלנו עם עצמנו לא פחות מאשר במערכת היחסים שלנו עם האחר והעולם. סליחה מאפשרת חמלה פנימית, קבלה עצמית וסלחנות כלפי עצמנו. אנו סולחים כדי להמשיך לחיות וכדי להפסיק להיות קורבנות. סליחה וקבלה אינם תהליכים פשוטים, (לא פשוט לוותר על הזעם שהציל אותנו והגדיר אותנו) ואינם לינאריים, ואולי לעולם אינם נגמרים. אני לא מאמין שאפשר לסלוח מבלי לזעום קודם. ולא הייתי מאפשר לסלוח מבלי להבין מה נלקח ממך.

הילד השקוף -יציקת פסלים שקופים-סדנת אפוקסי

3. שבירת המעגל:

אם אתה ילד של הורה שאובחן עם NPD או שמציג תכונות נרקיסיסטיות, ייתכן שאתה חלק ממורשת של טראומה בין-דורית. המשמעות היא שהתכונות הנרקיסיסטיות שההורה שלך מציג עשויות להיות מאירועים שליליים בילדותם. למרכיב של התיקון כלפי הילדים שלך יש איכות מרפאה. גם לבחירה לא ללדת או להפוך להורה יש משמעות .

זיהוי ופירוק המעגל הזה של טראומה בין-דורית הוא חלק בלתי נפרד מהריפוי.

4. עיבוד האבל:

אבל הוא תגובה טבעית לאובדן.  אבל ילדים להורים נרקיסיסטיים  עלולים להתמודד עם אובדן עמום. -אם הם מתאבלים על היחסים הם למעשה מוותרים על התקווה שיהיה להם הורה, ולוותר על  אשליות ופנטזיה - זה סוג של מוות. הכחשת האובדן לא מאפשרת להשיב דם לאברים הנפשיים שאבדו. מאידך הכרה באובדן והפשרה -תמיד מלווה בכאב.

אפשר/י לעצמך להתאבל על אובדן ועל כך שלא ילדות שהייתה נקייה מהשפעה נרקיסיסטית.

לדוגמה, כילד/ה, ייתכן שלא היו לך:

ההורות המטפחת שהייתה ראויה לה

הילדות חסרת הדאגות והתמימה שחוו בני גילך

סביבה יציבה שאפשרה לך להרגיש בטוח/ה

קבלה ללא תנאי כדי לטפח הערכה עצמית בריאה

החופש לפתח את הזהות שלך

הכרה ועיבוד של אובדנים חשובים כמו אלה יכולים לעזור לך להתקדם במסע הריפוי שלך.

5.  גבולות:

ילדים שגדלו עם הורים נרקיסיסטים בדומה לנשים מוכות, חווים לא פעם כל הגנה עצמית כתוקפנות. הצבת גבולות היא דרך להגן על עצמך. גבולות פנימיים מפחיתים את ההשפעה של ההורים שלך על הדרך שבה אתה חושב על עצמך.  כאשר אנו הופכים מודעים לרגשות שלנו, אנו יכולים להציב גבולות בריאים. זה יכול להיות מאתגר מכיוון שההורים הנרקיסיסטים שלנו מפרים ללא הרף את הגבולות שלנו, והצבת גבולות מעלה פחד לפגוע וכך לאבד מישהו שאנחנו קרובים אליו.

6.ללמוד לרצות, בחירה בעצמך:

לגלות מחדש את הרצונות שלך ולקחת בעלות עליהם. לא לחיות דרך הרצונות של אדם אחר. כל זה הוא שלב ביכולת לתבוע בעלות על מי שאתה.

7. מציאת ויצירת מערכות יחסים בריאות יותר

זה יכול להיות מאתגר עבור ילד להורה שחי עם תכונות נרקיסיסטיות להכיר את המאפיינים של מערכת יחסים בריאה. ועם זאת הניסיון הקליני שלי הראה לי שאנו יודעים יותר מכפי שאנו יודעים.

8. להפוך להורה הפנימי של עצמנו: 

המטרה הסופית של התהליך היא לתת לעצמנו כבוד, ביטחון, יציבות, אהבה ותשומת לב שהיינו צריכים כשגדלנו:

גישה זו מזכירה טיפול  דרך מערכות משפחתיות פנימיות (Schwartz, 1995), הפועלת דרך מתן קול לחלקים השונים בתוכנו. יש לנו הורה פנימי, האני המרוכז שלנו, כמו גם חלקים אחרים. יש גם את  הילד המבוהל בתוכנו , בן השש. העצמי המרוכז שלנו יכול להרגיע את הילד הזה, ואומר, "אני מרגיש מה אתה מרגיש. אני מבוגר, ואני אדאג לך."

התאוששות מהורות נרקיסיסטית היא תהליך מתמשך ועבודה מתמדת.

קורס רישום - התקפלות פנימה

9. לבקש עזרה:

בקשת עזרה אינה אקט טכני בלבד. זהו אקט תרפויטי בפני עצמו.  למי שגדל עם הורה נרקיסיסטי -בקשת עזרה כרוכה בהתגברות על פחדים עצומים. אמון אינו דבר פשוט למי שהפרו את אמונו שוב ושוב .

10. ללמוד על הורות נרקיסיסטית ולזהות את המנגנון המתעתע.

6 ספרים על התמודדות עם הורות נרקיסיסטית :

הורים מרעילים -ד"ר סוזן פורווארד

The Emotionally Absent Mother: A Guide to Self Healing and Getting the Love You Missed by Jasmin Lee Cori

Adult Children of Emotionally Immature Parents: How to Heal from Distant, Rejecting, or SelfInvolved Parents by Lindsay Gibson

Will I Ever Be Good Enough?: Healing the Daughters of Narcissistic Mothers by Dr. Karyl McBri

You’re Not Crazy – It’s Your Mother: Understanding and Healing for Daughters of Narcissistic Mothers by Danu Morrigan

Trapped in the Mirror: Adult Children of Narcissists in their Struggle for Self by Dr. Golomb

"הסדנה לתהליכים יצירתיים" -היא מרכז לטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד פסיכולוגים בתל אביב, פסיכולוגים ברחובות, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים-- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." אנו מספקים גם שירות פסיכולוג אונליין לטיפול מרחוק.