אמנות ויצירתיות -ראיון טלויזיוני

אמנות ויצירתיות -כמשאב נפשי וחברתי

הדחף היצירתי: חשיפת תפקידה של האמנות כצורך ומשאב נפשי וחברתי

אמנות ויצירתיות הן צורך ומשאב ,לא רק עונג-אנחנו נוטים לשכוח את זה. אין כמעט אף חברה אנושית ולו הבסיסית ביותר שלא היה בה מרכיב של אומנות.

ציורי המערות של לסקו ואלטמירה, או ציורי החול האינדיאניים, מסכות אפריקאיות, ציורי גרפיטי באמצע הארלם, וצלמיות פריון כנעניות. לא פריבילגיה -משאב וצורך (אפילו או דווקא, תרבויות עוני שחיות ללא משאבים
וכמעט על "הקרשים"-פונות אל האמנות ואל לימוד האמנות ככלי לחידוש כוחות). בעצם עוני אמתי לא פעם מתבטא בהידרדרות מרכיב האמנות הטבעי של החברה, וניסיונות שיקום של סביבה ענייה מתחילות -לא פעם בחיפוש כלים שיתנו להם ביטוי אמנותי אותנטי. וזה לא באמת מפתיע-כי אמנות ויצירתיות עוסקים בהסטת נקודת השליטה מהחוץ אל הפנים. היוצר אינו רק תוצר של החוץ, אלא פרשן ויוצר של הסביבה. האמנות כמו החלום  וכמו הדת , משמשת אותנו ככלי לעיבוד היחסים שלנו עם המציאות והסביבה.

בולט תפקידה הדתי של האומנות -ככלי מתווך בן האדם לאל. או להפך- הניסיון כמו ביהדות למנוע כניסה של האמנות החזותית למערכת היחסים הדתית דווקא כי יש לה עוצמה רגשית. הטבע עצמו מחשיב מאוד את העונג אסתטי החזותי, עד לחוסר הגיון אבולוציוני. "עיקרון ההכבדה" .מסביר במידה מסוימת את זנב הטווס אבל לא את הערך הגבוה שאנחנו מקנים ליופי. נכון, יש תאוריות הקושרות בן יופי לתקינות גנטית , כפי שבתקופות אחרות זיהו יופי עם "טוב" אבל הניסיון הפרטי שלי זימן לי- לא מעט אנשים יפים לא תקינים. 

אנחנו משקיעים משאבים ניכרים בפעילויות הקשורות במושגים אמנותיים-תעשיות שלמות בנויות על יופי ואסתטיקה- מרפואה פלסטית ואופנה דרך עיצוב הבית ואדריכלות -אין כמעט מרכיב של החיים הכלכליים שלא עושה שימוש במושגי העיצוב והאמנות (אנחנו מבינים היום בעצם "עיצוב" ככלי שיווקי).

בקיצור אומנות בצורה זו או אחרת חיונית לנו כנראה,  באופן פרדוקסלי היא שקופה עבורנו כמו האוויר.  אנחנו צריכים אותה בלי להבין כמה, היא מקיפה אותנו ומשפיעה עלינו בכוח ובפועל , ובכל זאת יש לנו נטייה להתעלם מהמרכיב החיוני בה ולהתייחס אליה כסוג של קישוט ופריבילגיה.
וגם לנו עצמנו  יש היסטוריה אישית של אומנות :חשבו על כמות הזמן שילדים מבלים מול שולחנות ציור-בעצם בגילאים מסוימים למעט דיבור ופעילות גופנית, אמנות היא הפעילות המנטלית והפיזית העיקרית  שילדים עושים, כדי לשכלל את היכולת לגעת בעולם ובעולם הפנימי. איכשהו בסביבות כיתה א' נוצרת הפסקה דרמטית של הפעילות-אין לנו יותר זמן למשחקים -וכך אנחנו זונחים מאחור כלי חיוני.

הפסיכולוגיה התייחסה בתחילה אל האמנות בחשדנות .ברצונה לבסס את מעמדה היא כ"מדע",היא הרחיקה אחים חורגים  שיכלו לעורר שאלות לגבי מוצאה היא. (רק בשנים האחרונות מוכנים להודות פסיכולוגים ופסיכואנליטיקאים שמה שקורה בטיפול שייך לעולם היצירתי- אמנותי של בניית סיפור ומשמעות ולא רק לעולם ה"קשה" של המדע). פרויד עצמו התייחס אל האמנות כמו גם אל המשחק כסובלימציה נחותה משהו,
וראה את האדם הבוגר כמי שמתגבר על הצורך הזה וחיי חיים קונסטרוקטיבים ונורמליים מול שולחן העבודה שלו כשידיו נקיות(אהבה ועבודה). אבל היו אחרים-יונג  הכיר בכוחה של הסמליות ועודד את מטופליו שיציירו ויפסלו את עולמם הפנימי והסמלי כתחילת תהליך ההחלמה העצמית-אבל במיוחד זכור לטובה  ד.וו. וויניקוט שכדי להעריך את תרומתו לעולם המושגים המודרני צריך יותר מכמה שורות .הוא כתב באופן מעמיק על המשמעות ,התפקיד והחשיבות של היצירתיות והמשחק בהתפתחות הפסיכולוגית הבריאה -באופן שבו ילדים ומבוגרים(בריאים) משתמשים בפעילויות אלה כדי לעבד את מאורעות החיים.
 פרנצי, תלמיד אחר של פרויד ידע גם הוא כמה דברים על היצירתיות וזרימה.  מריון מילנר שכתבה על חוסר היכולת לצייר כאובדן מרכיב נפשי ופרנץ פרלס -אבי הגשטלט שביסס את התיאוריה הפסיכולוגית שלו על מונחים אמנותיים וביולוגיים. 




לימוד ציור פנים

קורסי רישום-יוני שדה

אמנות ויצירתיות: מסע של גילוי עצמי, חיבור חברתי ושינוי משמעותי

אמנות ויצירתיות שזורות במרקם הקיום האנושי משחר הזמן, ומשמשות כאמצעי רב עוצמה לביטוי, חקר וחיבור. מציורי המערות המוקדמים ביותר ועד לאמנות העכשווית ותנועות האוונגרד של ימינו, האמנות מילאה תפקיד עמוק בעיצוב ההבנה שלנו את עצמנו, את מערכות היחסים שלנו ואת העולם הסובב אותנו.


ייחודו של הדחף היצירתי

האדם מתייחד בצורך היצירתי. זה אולי הדחף המרכזי ששינה את האבולוציה האנושית והסיט אותה מזו של שאר המינים. גם מינים אחרים יוצרים לעיתים, אולם אלו פעולות מקומיות אינסטקטיביות שנועדו ליצור כלי הישרדותי. ציפורים ונמלים בונות קינים, חולדות יודעות להשתמש בחפצים.  אבל הדחף היצירתי באדם למעשה קיבל כמעט קיום עצמאי המגדיר את האדם עצמו. היצירתיות אני רוצה לטעון היא מרכיב מהותי של ההכרה והתודעה האנושית-אלו מעצם מהותן תהליכים יצירתיים.

הכוח הטרנספורמטיבי של הביטוי האמנותי

. בלב האמנות טמון הרצון האנושי המולד ליצור, ליצור שפה ,לתת ביטוי וצורה לרגשות, למחשבות ולחוויות שלנו. באמצעות ביטוי אמנותי, אנו יוצאים למסע של גילוי עצמי ויצירת עצמי וזהות קולקטיבית. דרך היצירתיות והאמנות אנו חוקרים, מנסחים ויוצרים את מעמקי עולמנו הפנימי וחושפים היבטים נסתרים של זהותנו.

אמנות כיצירת משמעות

בלב האמנות טמון הרצון האנושי המולד ליצור, להפגין את עולמנו הפנימי על הבד, הבמה או הדף הכתוב. באמצעות ביטוי אמנותי, אנו הופכים את הרגשות, המחשבות והחוויות שלנו לצורות מוחשיות, נותנים קול לנקודות המבט הייחודיות שלנו ויוצרים קשר בין המציאות הפנימית והחיצונית שלנו. 

מעשה הבריאה והיצירה אינו רק עיסוק אסתטי; זהו חיפוש עמוק אחר משמעות. כאשר אנו עוסקים באמנות, אנו מתחבטים בשאלות קיומיות, ומבקשים להבין את מקומנו ביקום ואת מטרת קיומנו. האמנות מאפשרת לנו להתעמת עם הפחדים, התקוות והחלומות שלנו, ומספקת מרחב בטוח להתבוננות עצמית וצמיחה אישית.

תהליך היצירה כשינוי

תהליך היצירה, עם אי הוודאות והניסוי הטבועים בו, משמש כזרז לשינוי אישי. כאשר אנו עוסקים בביטוי האמנותי, אנו פוסעים אל הלא נודע, ומאפשרים לעצמנו להיות מודרכים על ידי אינטואיציה, דמיון ונכונות לחקור אופקים חדשים.

מסע גילוי זה מוביל לרוב לתובנות וגילויים בלתי צפויים. אנו עוסקים לעיתים במבנה התפיסה שלנו עצמו, ובמהות המציאות. ברמה האישית עשויים לחשוף כישרונות נסתרים, לפתח נקודות מבט חדשות ולאתגר אמונות מגבילות. תהליך היצירה הופך לכוח המשנה אותנו, ומעצב את הבנתנו את עצמנו ואת העולם הסובב אותנו. 

לעבודותיהן של אמניות כמו פרידה קאלו, פאולה רגו ואחרות , המאתגרות את הנורמות המגדריות והציפיות החברתיות סביב יופי ומוגבלות, הייתה השפעה עמוקה על האופן שבו אנו תופסים ומייצגים את הגוף הנשי. (ראו תולדות הניכור) באופן דומה, המוזיקה של אמנים כמו בוב דילן ונינה סימון, החדורה במסרים של צדק חברתי ואקטיביזם פוליטי, העניקה השראה לדורות של יחידים להילחם למען שוויון ושינוי.


קורס פיסול -Stephen De Staeblerקורס פיסול -Stephen De Staebler- אמנות כניסוח רגשי

אמנות כגשר להבנה וחיבור

אמנות היא סוג של שפה אישית וחברתית. היא מבנה סמלים ומשמעויות. אמנות מתעלה על מחסומים תרבותיים ולשוניים, מטפחת אמפתיה, חמלה ותחושה של אנושיות משותפת. באמצעות האמנות, אנו מתחברים עם אחרים ברמה רגשית, מקבלים הבנה עמוקה יותר של נקודות מבט וחוויות מגוונות. האמנות יוצרת שפה אוניברסלית, המאחדת אותנו ביכולת המשותפת שלנו ליצירתיות ולהבעה.

האמנות משמשת גם כלי רב עוצמה לשינוי חברתי,  האמנות לא פעם היא מרד המאתגר נורמות ומעורר השראה לפעולה ומתן קול לקהילות חסרות קול. אמנים השתמשו היסטורית באמנות שלהם כדי להתעמת עם עוולות חברתיות, לקדם זכויות אדם ולקדם שלום והבנה.

יצירותיהם של צלמים כמו דורותיאה לאנג וסבסטיאו סלגאדו, המתעדות את מאבקי המלחמה, העוני והעקירה, זיעזעו את מצפוננו ודרבנו לפעולה לטיפול במשברים הומניטריים. באופן דומה, האמנות של בנקסי, עם הסאטירה הנושכת והפרשנות החברתית שלה, מאתגרת את תפיסותינו לגבי כוח, צרכנות וסביבה.


יצירתיות ואמנות כדרכי פעולה וקליטה אקטיבית: עיצוב מציאות חיצונית

האמנות אינה רק השתקפות פסיבית של העולם החיצוני; זהו אופן פעולה אקטיבי, המעצב ומגדיר את המציאות שלנו מבפנים החוצה. באמצעות ביטוי אמנותי, אנשים מעורבים במשחק גומלין דינמי עם סביבתם, משנים את תפיסותיהם, משפיעים על הנורמות החברתיות, ובסופו של דבר, מעצבים מחדש את העולם שבו הם חיים.

אמנים, דרך העדשות היצירתיות הייחודיות שלהם, מזמינים אותנו לשקול מחדש את היומיומי, לראות יופי בבלתי צפוי ולהטיל ספק בגבולות המציאות. הם קוראים תיגר על תפיסות קונבנציונליות, מציעים נקודות מבט חדשות על העולם שסביבנו, ומעוררים בנו השראה לדמיין מחדש את האפשרויות העומדות בפנינו. יצירותיהם של ציירים אימפרסיוניסטים כמו קלוד מונה ופייר-אוגוסט רנואר. התיאורים התוססים שלהם של סצנות יומיומיות, מנופים מנומרי שמש ועד לנופים עירוניים שוקקים, שינו את האופן שבו אנו תופסים אור, צבע ואת הטבע הארעי של הסביבה שלנו.

באופן דומה, אמנים אקספרסיוניסטים מופשטים כמו ג'קסון פולוק ומארק רותקו השתחררו מצורות ייצוג מסורתיות, והזמינו את הצופים לעסוק ברגשות, באנרגיה ובתת המודע באמצעות קומפוזיציות לא פיגורטיביות. 

אמנות הפוסט אינטרנט שואלת שאלות על המציאות עצמה וטוענת שאין הבדל בין מציאות וירטואלית ומציאות אובייקטיבית. 

חוג פיסול בחימר- אמנות כשפה אישית

חוג פיסול בחימר- אמנות כשפה אישית

אמנות כטיפול פסיכולוגי

אמנות שימשה למטרות ריפוי במשך אלפי שנים, כולל במסגרות בריאות מודרניות. כ-פסיכולוג בתל אביב אני רואה בעצם הפסיכותרפיה -טיפול יצירתי .

פסיכותרפיה דרך טיפול באמנויות יצירתיות משמש למגוון מצבים, כולל בעיות נפשיות, סרטן ושבץ. מחקרים הראו שהוא  יכול להגביר את רמות הסרוטונין, לטפח דרכי חשיבה חדשות ולאפשר מחשבות על עתיד מלא תקווה. הקונגרס האמריקאי לרפואת שיקום מציין כי יצירה או צפייה באמנות יכולים להשפיע לטובה על המוח.


כ-פסיכולוגים תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים אנו אמונים על מחקרים המראים שאמנות יכולה לשפר את המיקוד, לסייע בעיבוד רגשות, לשפר את התקשורת ולהגביר את ההערכה העצמית .אמנות הטיפול הפסיכולוגי היצירתי יעילה בטיפול במצבי בריאות נפשיים כמו חרדה, דיכאון, הפרעות מצב רוח, סכיזופרניה ודמנציה.

יצירת אמנות מפחיתה מתח, מגבירה את הביטחון העצמי, עוזרת לחשוף ולרפא רגשות שהודחקו , ומשפרת את כישורי ההתמודדות. יצירת אמנות יכולה להיות אמצעי לביטוי עצמי ומספקת מרחב בטוח ליחידים לחקור את רגשותיהם וחוויותיהם.



התפקיד ההכרחי של האמנות בחוויה האנושית


אמנות ויצירתיות אינן רק בילויים או צורות בידור; הם מרכיבים חיוניים של החוויה האנושית, המספקים נתיב למשמעות, לחיבור ולשינוי פסיכולוגי אישי. באמצעות ביטוי אמנותי, אנו מגלים את האני הפנימי שלנו, מתחברים לאחרים ומעצבים את העולם בו אנו חיים.


כאשר אנו מאמצים את הרוח היצירתית, אנו יוצאים למסע לכל החיים של יצירת משמעות, מציאת מטרה, חיבור ותחושת שייכות עמוקה יותר לעולם. אמנות ויצירתיות מזכירים לנו את הפוטנציאל הבלתי מוגבל של הרוח האנושית, את כוח הדמיון ואת כוח השינוי של הביטוי העצמי.

קורסי פיסול למבוגרים -Sharon Griffin.

קורסי פיסול למבוגרים -Sharon Griffin.

הפניות


אייזנר, E. W. (2002). האמנויות ויצירת הנפש. הוצאת אוניברסיטת ייל.


מלכיודי, מ' (2002). טיפול באמנות: גישות וטכניקות. הוצאת גילפורד.


Menzies, K., & Richards, A. (2008). אמנות כטיפול: מדריך לאמנויות יצירתיות בפרקטיקה של בריאות הנפש. Routledge.


Sandifer, C. C., & Dagley, D. (2011). הפוטנציאל המרפא של האמנות: משאב לאנשי מקצוע ויחידים. האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה.

קורס רישום

קורס רישום בדיו


לימוד ציור פנים

קורס רישום רחובות-רינה כלשי


משטחי אפוקסי אמנותים

יציקת משטחים אפוקסי אמנותיים


.