10 פסלים עכשוויים חשובים
מהו פיסול עכשווי (Contemporary Sculpture)?
הפיסול העכשווי מוגדר בעיקר על ידי הזמן וההקשר — כלומר עבודות אמנות תלת-ממדיות או אובייקטים תלת-מימדיים שנוצרו מ-1950/1960 ועד היום, ומוגדרים על ידי האמן או התרבות כיצירות אמנות. הפיסול העכשווי אינו מייצג שום סגנון אמנותי מסוים; במקום זאת, הוא מקדם פתיחה של שדה האמנות הפיסולי עד כדי טשטוש הגבולות בין דיסציפלינות באמצעות ניסוי.
המעבר מפיסול מודרני לפיסול עכשווי עולה בקנה אחד עם עלייתה של האמנות המינימליסטית והאמנות המושגית בשנות החמישים והשישים — שתי תנועות האמנות ששינו באופן קיצוני את עולם האמנות והפיסול בפרט, והציגו חומרים חדשים, אסטרטגיות מושגיות ושילוב של רדי-מיידים (במסורת של מרסל דושאן).
מאפיינים כלליים החוזרים על עצמם בפיסול עכשווי הם: הבסיס הפוסט-רעיוני של היצירה; השימוש במוצרים מוכנים (רדי מייד); שימוש בחומרים וטכניקות תעשייתיות שונות; ההבחנה המתפוגגת בין פיסול לאמנות מיצב ואף לאמנות המיצג; ומיקור חוץ של תהליך הפיסול והייצור.
כתוצאה מכך, אנו נתקלים במגוון עצום של חומרים המשמשים בפיסול עכשווי. החומרים המסורתיים — עץ, שיש, חימר וברונזה — עדיין נמצאים בשימוש תדיר מאוד. עם זאת, קבוצה חדשה של חומרים שונים מצאה את דרכה לפיסול: PVC, אפוקסי, נירוסטה, בטון, חומרים פלסטיים מוקצפים ועוד — תוך הטמעת תהליכים תעשייתיים, הנדסה וטכנולוגיות חדשות, למשל הדפסת תלת-מימד — מה שמביא לאפשרויות חדשות.
היסטוריה של פיסול עכשווי
הקאנון בפיסול שהוגדר ביוון הקלאסית נותר כמעט ללא שינוי עד סוף המאה ה-19 — ראשיתה של האמנות המודרנית. עבודותיו של אוגוסט רודן בתערוכה האוניברסלית בפריז בשנת 1900 ייצגו דקונסטרוקציה של המסורת הפיסולית. אך אמנות הפיסול עברה את ההתפתחות העמוקה יותר במקביל למהפכה האוונגרדית של הציור המודרני.
האמנות המודרנית התמודדה עם מסורות בנות מאות שנים והציעה דרכים חדשות להבין את הרעיון והתפקוד של האמנות, תוך שהיא נוטשת בהדרגה את חיקוי הטבע. סוריאליזם, הפשטה, אקספרסיוניזם וקוביזם סללו את הדרך לפיסול עכשווי כפי שאנו מכירים אותו.
אמנים מודרניים כמו אלברטו ג'אקומטי ואלכסנדר קלדר פרצו את הדרך לפסלים עכשוויים. האקספרסיוניזם הפיסולי של ג'אקומטי מבוסס על ייצוג רגשות ולא ייצוג של מציאות אובייקטיבית. דמויותיו האנושיות המוארכות והרזות הן שיקוף פוסט-טראומטי של חוויות מלחמת העולם השנייה. האמן ומהנדס המכונות קלדר שילב אסתטיקה, תנועה, מתח ואיזון. בין יצירותיו הידועות ביותר סדרת המובייל — פסלים מופשטים שהונעו על ידי מנוע או על ידי זרמי אוויר.
מאפייני הפיסול העכשווי
הפיסול העכשווי מציע הגדרה חדשה ורדיקלית של מושג הפיסול. המאפיין העיקרי הוא הניתוק המוחלט מהעבר והחיפוש אחר חדשנות. הערכים של הפיסול הקלאסי — ייצוג נאמן של הטבע, חיפוש אחר יופי, איזון, סימטריה והרמוניה — נזנחו. אמני הפיסול העכשוויים התרחקו מהייצוג הנטורליסטי של דמות האדם, ופנו לדמויות גיאומטריות, תנועה, מרחב, חלל, סובייקטיביות ואיכויות תקשורתיות ופוליטיות של אמנות.
גם תפקידי הנצחה, הדת והמוסר הולכים לאיבוד. פסלים עכשוויים אינם עוד כלי ההגות והאתיקה המופשטים כפי שהיו פעם. הפיסול בתקופה זו מחפש פונקציות ומשמעויות חדשות ושפות אמנותיות אחרות.
הפסלים העכשוויים החשובים ביותר
זוהי כמובן רשימה אישית מאוד, ואין לה משמעות עמוקה מלבד להצביע על אמנים ידועים שעבודותיהם נמכרו בסכומים גבוהים או כאלה שמבחינה היסטורית נתפסים כמי ששינו את תפיסת הפיסול והאמנות. סקירה זו תציג אמנים אלו בקצרה — את הפסלים הנוספים תוכלו לראות בעמוד 10 הפסלים החשובים ביותר כיום.
1. ג'וזף בויס (Joseph Beuys)
ג'וזף בויס, שנולד ב-1921 בקרפלד, גרמניה, ונפטר ב-1986 בדיסלדורף — הוא ללא ספק האמן המשפיע ביותר בדורו. האמן הגרמני התייחס לאמנות ככלי למהפכה ולטרנספורמציה חברתית, ויצר גוף פסלים ועבודות שפרץ את ההגדרות של פיסול בפרט ואמנות באופן כללי.
בויס ראה באמנות כלי לשינוי חברתי מהפכני, והעיסוק הרחב שלו בנושאים אלו דרך האמנות הרחיב את המושגים של פיסול אוונגרדי בעידן שלאחר המלחמה. לעתים קרובות הוא מזוהה עם תנועת Fluxus. בויס התמקד במה שהוא כינה "פיסול חברתי". הוא הפיק אסמבלאז'ים, מיצבים, מיצגים, הדפסים ורישומים, שבדרך כלל יצרו מסר פילוסופי הומניסטי. פרויקטים שונים שלו כללו נטיעת עצים וחיים עם זאב ערבות במשך שלושה ימים. הוא היה מורה רב-השפעה באקדמיה של דיסלדורף, שתלמידיה כללו את אנטול הרצפלד, בלינקי פאלרמו וסיגמר פולקה.
בויס השתתף בביאנלה ובדוקומנטה של ונציה פעמים רבות, והיה מרכז לתערוכות במוסדות כולל Moderna Museet, Tate Modern, Kunsthalle Bern, מוזיאון גוגנהיים והמוזיאון לאמנות מודרנית. לא ניתן להמעיט באופי הניסיוני והחדשני של יצירותיו של בויס — והוא נחשב לחלוץ של Fluxus, Performance Art ואמנות המיצב.
ג'וזף בויס — Schlitten (מזחלת), 1969. מזחלת עץ, שמיכת לבד, רצועות בד, פנס ושומן.
2. דמיאן הירסט (Damien Hirst)
דמיאן סטיבן הירסט, יליד 1965, הוא אמן, יזם ואספן אמנות אנגלי. הוא אחד האמנים הבריטים הצעירים (YBAs) ששלטו בסצנת האמנות בבריטניה במהלך שנות ה-90. על פי הערכות הוא האמן החי העשיר ביותר בבריטניה, עם הון המוערך ב-384 מיליון דולר ברשימת העשירים של סאנדיי טיימס לשנת 2020. במהלך שנות ה-90 הקריירה שלו הייתה קשורה קשר הדוק עם האספן צ'רלס סאצ'י, אבל החיכוכים ההולכים וגדלים הובילו לסיום הקשר ב-2003.
המוות הוא נושא מרכזי ביצירותיו של הירסט. הוא התפרסם בזכות סדרה של יצירות אמנות שבהן נשמרו חיות מתות (כולל כריש, כבשה ופרה) בדרך כלל בפורמלדהיד. הידוע שבהם היה "חוסר האפשרות של מוות בנפשו של מישהו חי" — כריש נמר באורך 4.3 מטר טבול בפורמלדהיד בתיבת זכוכית שקופה. הוא גם יצר "ציורי ספין" שנוצרו על משטח עגול מסתובב, ו"ציורי נקודה" שהם שורות של עיגולים בצבע אקראי שנוצרו על ידי עוזריו.
בספטמבר 2008 עשה הירסט היסטוריה חסרת תקדים עבור אמן חי על ידי מכירת תצוגה שלמה, Beautiful Inside My Head Forever, בסותביס במכירה פומבית ישירה (תוך עקיפת הגלריות הוותיקות שלו). המכירה הפומבית נעשתה בסכום של 111 מיליון ליש"ט (198 מיליון דולר) ושברה את השיא של מכירה פומבית של אמן אחד, כמו גם את השיא של הירסט עצמו עם 10.3 מיליון ליש"ט עבור "עגל הזהב" — חיה עם קרניים ופרסות זהב של 18 קראט שנשמרה בפורמלדהיד.
דמיאן הירסט — יציקת אפוקסי עם פיברגלס. "האם הבתולה", 2005–2006.
3. לואיז בורז'ואה (Louise Bourgeois)
נולדה בשנת 1911 בפריז, צרפת, ונפטרה בשנת 2010 בעיר ניו יורק. לואיז בורז'ואה היא אחת האמניות החשובות והאייקוניות ללא ספק של העידן המודרני והעכשווי. בורז'ואה זכתה לשבחים בינלאומיים בזכות הפסלים והמיצבים הגדולים שלה — של העכבישים, הכלובים, העיניים, הטפרים והפסלים הפאליים שלה.
עם המוטיבים המרהיבים והאייקוניים הללו, האמנית הצרפתייה עושה שימוש במדיה מגוונת — המשלבת חומרי פיסול מסורתיים כגון שיש או ברונזה, עם חפצים יומיומיים ורכים כמו בד. לאורך הקריירה המרשימה שלה לאורך שבעה עשורים, בורז'ואה משלבת אלמנטים אוטוביוגרפיים בפרקטיקה הפיסולית שלה, ומקבלת על עצמה קנאה, אלימות, תשוקה (מינית), פמיניזם — אבל גם חרדה ובדידות.
חוגי פיסול: לואיז בורז'ואה — עכביש, 1996.
4. אנטוני גורמלי (Antony Gormley)
אנטוני גורמלי הוא פסל בריטי יליד לונדון, אנגליה, 1950. הוא אחד מגדולי הפסלים העכשוויים של זמננו. הוא למד בטריניטי קולג' של קיימברידג', שם סיים תואר באדריכלות, אנתרופולוגיה ותולדות האמנות. מאוחר יותר החליט לנסוע להודו; רק שלוש שנים מאוחר יותר הוא חזר והמשיך את הקריירה האוניברסיטאית שלו בבית הספר המרכזי לאמנות, גולדסמית'ס קולג' ובבית הספר לאמנות סלייד.
גורמלי הוא פסל של הגוף והיחס בין הגוף לחלל — הן החלל הפנימי והן החלל החיצוני. מוקסם מהגוף ומהיחס בין זמן למרחב, גורמלי אפילו משתמש בגופו שלו כדי ליצור תבניות, אשר הופכות לאחר מכן לגופים העשויים קוביות וצורות גיאומטריות. באמצעות הפיסול שלו הוא מגדיל את גוף האדם וחוקר אותו לעומק. הגוף הוא מדיום חי, דרכו אנו יוצרים את עצם תחושת העצמיות שלנו. זהו גרעין מהותנו כיצורים חיים ומעיד על ההיסטוריה שלנו על פני כדור הארץ.
בשנים האחרונות גורמלי מתעניין במיוחד ביחסים שבין הפרט לקבוצה ולסביבה, ועוסק בנושא זה בעבודות שלו. אחת העבודות הידועות שלו מתקופת מגפת הקורונה — Blind Light — עסקה בחוויית אי-הוודאות הגופנית שהמגפה יצרה. לצד העבודה האמנותית האישית שלו, גורמלי עובד עם גורמים ציבוריים ופרטיים כאחד. הוא היוצר של הפסלים הגדולים ביותר של בריטניה, כולל "מלאך הצפון" (Angel of the North) — יצירתו המפורסמת ביותר באורך של למעלה מ-54 מטרים — ו-Quantum Cloud בגובה של 30 מטרים.
אנטוני גורמלי — הפסיכולוגיה של הגוף כבסיס של תחושת ה"אני".
המשך לפסלים העכשוויים החשובים ביותר — קונס, גובר, נאומן, קיקי סמית, איי ווי, נאם ג'ון פאיק ←
10 ספרים מומלצים על פיסול עכשווי
- ולטר בנימין — "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני"
- Judith Collins — Sculpture Today
- Rosalind E. Krauss — Passages in Modern Sculpture
- Jon Wood and Julia Kelly — Contemporary Sculpture: Artists' Writings and Interviews
- Tallur L.N. — Interference Fringe
- Ina Cole — From the Sculptor's Studio: Conversations With 20 Seminal Artists
- Richard Serra & Hal Foster — Conversations about Sculpture
- William Tucker — The Language of Sculpture
- Glenn Halper and Twylene Moyer — A Sculpture Reader: Contemporary Sculpture Since 1980
- Peter Schjeldahl — Hot, Cold, Heavy, Light: 100 Art Writings 1988–2018
קישורים פנימיים — להמשך הקריאה
ניתן להמשיך אל 10 הפסלים החשובים ביותר כיום, פיסול מופשט לסלון, הרדי מייד והפיסול הקינטי, שיעורי פיסול — צ'ארלס ריי, אוגוסט רודן — פיסול התשוקה, או חוגי פיסול.
שליחת הודעהאודותי
שלום, שמי זיו אייל. אני פסיכותרפיסט, אמן פעיל ומלמד אמנות כבר למעלה מ-30 שנה. בעל תואר שני באמנות (MFA) מאוניברסיטת קורנל בניו יורק, וחבר באיגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).
שליחת הודעה