טיפול עצמי בפוסט-טראומה: משקולות ואימוני כוח

פסיכולוגים יודעים זה מכבר שפעילות גופנית מועילה לבריאות הנפש, ובמהלך העשור האחרון מחקרים הראו גם שהיא יכולה להיות כלי רב ערך לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית. כעת, למרות האסוציאציות של אימוני כוח עם מאצ'ואיזם וגבריות סטריאוטיפית, מספר הולך וגדל של אנשים שחוו טראומה מגלים שאימוני כוח כמו הרמת משקולות או אימון פונקציונלי הם סוג של טיפול תרפויטי. כוחות הריפוי של ספורט מסוג זה קשורים בעובדה שבמקום שבו טראומה הותירה את המטופלים מרגישים חסרי אונים וחלשים, אימוני הכוח עוזרים להם להרגיש חזקים — לא רק פיזית, אלא גם פסיכולוגית.

העובדה שגברים ונשים שחוו טראומה נמשכים לעבר חדר המשקולות, להבטחה של כוח פיזי מוגבר, התגלתה לי במהלך השנים כמטפל שוב ושוב. אבל מטופלים אלה קיבלו בעבר מעט מדי הדרכה כיצד להתאמן בצורה שתומכת בבריאות הנפשית ובהחלמה שלהם. מטופלים אלו נאלצו גם לנווט בתרבות כושר המפארת לעתים קרובות את גישת "אין כאב, אין רווח", תוך התמקדות בביצועים ומראה שטחי על פני רווחה לטווח ארוך. נשים נרתעו ממראה "גדול", שרירי וכזה הנתפס לא-נשי, ומיעטו להשתתף באימונים הדורשים כוח.

האמנות הפמיניסטית, כפי שהתבטאה בפיסול פיגורטיבי, החלה במהפכה המייצגת את הגוף הנשי כחזק ולא שברירי. כך כפות הידיים והרגליים פוסלו גדולות יחסית — מה שכמובן מייצג סמלית גישה שונה של האישה אל גופה היא ואל הקשר והיכולת שלה להשפיע על המציאות. כפות הידיים והרגליים היוו בתרבויות שונות תמיד, מחד — איבר בעל משמעות מינית ורגשית, ומאידך — דרך לשלוט ולבצע מניפולציות בגוף האישה. בתרבות הסינית למשל ידועה קשירת הרגליים של נשים כדי שיישארו קטנות כמו אלו של ילדות, עד רמה של נכות.

María Lionza, פסל של אלחנדרו קולינה — הפסיכולוגיה והאמנות של האישה החזקה כתופעה תרבותית חדשה

"יש הרבה גבריות רעילה באימוני כוח", אמר לי יוני — מדריך בחדר כושר במרכז הנופש של הפקולטה לחקלאות ברחובות, אליו פניתי ב-2015 כדי להקים קבוצה להרמת משקולות למטופלים. אבל ככל שיותר אנשים מכל המינים והיכולות מגלים את היתרונות של אימוני כוח, קהילת הרמת המשקולות הופכת מכילה ומתרחבת יותר. בארה"ב מתרחבת התופעה של קבוצות לבריאות הנפש שהחלו למסד הרמת משקולות ככלי טיפולי וכלי לחנך מאמנים כיצד לאמן מתאמנים החיים עם טראומה פיזית ופסיכולוגית. במקביל, הקהילה המדעית הפסיכולוגית מתחילה לחקור מדוע, בדיוק, אנשים עם טראומה מוצאים שהרמת דברים כבדים עוזרת להם להתאושש נפשית. גם בישראל יותר ויותר נשים וגברים מגלים את הפוטנציאל הנפשי שבאימוני כוח.

"יש משהו בהרמת משקולות ובעבודה מול התנגדות" שבונה חוסן, אומרת לי צ'לסי האוורלי, פסיכולוגית ומייסדת Hope Ignited, ארגון ממרילנד המוקדש לחינוך ארגונים ורופאים לטיפול בטראומה. "לא רק במוח, אלא גם בגוף."

התמודדות עם טראומה דרך הגוף — הרמת משקולת כטיפול נפשי

בשנה שעברה, צ'לסי האוורלי ואמילי יאנג, עובדת סוציאלית קלינית מוסמכת ומאמנת אישית מוסמכת, יצרו תוכנית הסמכה לטיפול על ידי הרמת משקולות בטראומה עבור מאמנים, במאמץ להביא את היתרונות שלה לבריאות הנפש למטופלים רבים יותר. בהרמת משקולות, אמרה האוורלי, "זה לא רק 'אני יכולה לעשות דברים קשים'. זה 'הגוף שלי יכול לעשות דברים קשים'. זה 'לא הרגשתי חזקה, ועכשיו אני מרגישה כמו חיה'".

לאה, מרפאה בעיסוק בת 36 ואם לשניים, שאובחנה עם פוסט-טראומה מורכבת בתחילת 2021 לאחר שספגה התעללות פיזית ומינית, חוותה את השינוי הזה ממקור ראשון. בתחילה היא פנתה להרמת משקולות מתוך רצון לטפל טוב יותר בגופה, אך ככל שהתאמנה יותר, כך הרגישה בטוחה, רגועה ומבוססת גם מחוץ לחדר הכושר.

"אפילו לא ניסיתי להשתמש בהרמת משקולות כאמצעי לשיפור הבריאות הנפשית שלי", היא אמרה לי בטיפול הפסיכולוגי. אבל "זה נתן לי אמצעי להדוף פיזית את הפחד וחוסר האונים שחשתי כל הזמן".

זה גם העניק לה "מאגר זיכרונות רגשיים הולך וגדל של רגעים שבהם יכולתי להזיז את כל מה שהיה בדרכי", אמרה. לאחר שנים של תחושת חוסר אונים, "זה יצר יותר חוויות של הרגשת עוצמה. התחלתי להרגיש חזקה ומסוגלת".

הפסיכולוגיה של טיפול עצמי בטראומה דרך אימוני כוח

"שיפור הכוח הפיזי של מישהו בצורה שהוא יכול לראות ולהרגיש בה עשויה להיות חוויה חזקה במיוחד עבור אנשים עם פוסט-טראומה," אומר ד"ר ג'יימס ויטוורת', פסיכולוג פעילות גופנית ומומחה למדעי הבריאות. "אימוני כוח עוזרים למסגר מחדש את השקפת העולם של המטופל על המציאות, כמו גם את השקפותיו על עצמו".

בעוד שכמעט כל סוג של פעילות גופנית מועיל לאנשים עם טראומה פסיכולוגית, מטופלים מקבלים את מירב היתרונות הפסיכולוגיים כשהם עוסקים באימון בעצימות בינונית עד גבוהה, הכולל הרמת משקולות. אימוני התנגדות בעצימות גבוהה הוכחו באופן מיוחד כמסייעים בשיפור איכות השינה וחרדה, מה שיכול לשפר את הבריאות והרווחה הכללית.

חוגי פיסול ועיצוב הגוף הם סוג של דימוי לעיצוב הנפש — וטיפול עצמי בטראומה.

ועם זאת, אנשים שחוו טראומה נמנעים לעתים קרובות מפעילות גופנית לחלוטין בגלל תגובת הלחץ הפיזי שהיא יכולה ליצור — דופק מהיר, נשימה כבדה, טמפרטורת גוף מוגברת — מה שעלול להזכיר להם את הטראומה שלהם. מסיבה זו, חיוני לעזור למטופלים למצוא את סוג הפעילות הגופנית שמרגישה נכון עבורם.

יוגה מומלצת לעתים קרובות לאנשים עם טראומה בגלל ההתמקדות שלה בנשימה ובמודעות הפיזית והרגשית הפנימית, אבל היא לא מתאימה לכולם. "יש קבוצה שלמה של אנשים שמפחדים מיוגה או לא נמשכים אליה מכל מספר סיבות", אמרה לי אליה כהן, עובדת סוציאלית קלינית מוסמכת ומורה ליוגה מרחובות. חלק מהאנשים מגלים שהשקט והריכוז הפנימי של היוגה יכולים לעורר חרדה, אמרה.

"יש כבר אנשים שפונים להרמת משקולות, במודע או שלא במודע, כחלק מההחלמה והריפוי שלהם", אמר לי יוני בשיחה האחרונה שלנו. היתרונות של הרמת משקולות כמו של חדר כושר קשורים לא רק בפעילות עצמה אלא לדרך שבה היא נעשית. אנשים רבים עם טראומה נמנעים ממרחבים ציבוריים, לפיכך ריצה או רכיבה על אופניים בעייתית עבורם.

חוג פיסול קרמי — טיפול פסיכולוגי דרך יצירתיות — עקרונות דומים מנחים את הטיפול הגופני.

בספרה משנת 2021 "Lifting Heavy Things: Healing Trauma One Rep at a Time", המאמנת האישית המוסמכת וניצולת הטראומה לורה חודרי ממנהטן הסבירה שאחת הסיבות שהיא ואחרים מתחברים להרמת משקולות היא משום שהיא מאפשרת הפסקות קבועות וויסות עוצמה — מה שמאפשר למתאמנים לבדוק עם עצמם ולהעריך איך הם מרגישים, מה שבתורו עוזר למנוע את ההצפה הרגשית שיכולה לקרות.

"ההפסקות נותנות למערכת העצבים שלך הזדמנות להירגע", אומרת חודרי, שסיימה גם קורסים בטיפול בטראומה מונחת גוף והפכה לתומכת מובילה של הרמת משקולות כצורת ריפוי. "כשאנחנו מתמודדים עם טראומה, למערכת העצבים שלנו יש בדרך כלל פחות יכולת לעמידה בלחצים, וגם פחות חוסן", המשיכה. "ולכן ניתן להשתמש באימוני כוח כדי לדחוף את הקצה של כמה לחץ אתה יכול לשאת." עם הזמן, זה יכול להרחיב את חלון הסובלנות שלנו.

מסיבה זו, ד"ר ויטוורת' ואחרים טוענים שהרמת משקולות עשויה להיות כלי מועיל לאנשים שעוברים טיפול בחשיפה, שבמהלכו מטפלים מעודדים מטופלים להתמקד בזיכרונותיהם הטראומטיים לפרקים קצרים ומבוקרים — תהליך דומה בצורה קצבית למחזוריות של אימוני כוח. לאורך זמן, חשיפה זו יכולה לנטרל את הזיכרונות כמו גם את הלחץ הפיזי הקשור.

"הרעיון הן בטיפול בחשיפה והן באימוני כוח דומה — המטופלים עשויים להיות ממש מודאגים בהתחלה. אבל עם הזמן, המטופלים מתחילים לעבד את העובדה שהזיכרונות והתחושות הללו אינם מסוכנים."

קורס רישום, קבוצה טיפולית — גילוי הגוף כתוצר של אימוני כוח.

שילוב טיפול זה עם פעילות גופנית בעצימות גבוהה כמו הרמת משקולות, אומר ד"ר ויטוורת', עשוי להיות "מועיל במיוחד".

עבור אנשים רבים עם טראומה, הרמת משקולות גם עוזרת להם להרגיש בנוח בגופם. כיום ברור שהטיפול בטראומה צריך להתבצע במקביל מלמעלה למטה — כלומר דרך שיחות ומודעות המשפיעים על הרגשות והתחושות — וממטה למעלה, דרך הגוף המשפיע על התחושה ודרכה על החשיבה והמודעות. אנחנו גוף יותר ממה שאנו מחשבות. הגוף הוא לעתים קרובות מחזיק את הטראומה בתוכו, מה שמוביל אנשים רבים לחוות סוג של ניתוק גוף-נפש. עבור אנשים מסוימים הרמת משקולות יכולה לעזור לחבר מחדש את הנפש והגוף.

לקריאה נוספת: צמיחה מטראומה — זהירות: האמת המורכבת של צמיחה לאחר טראומה.

שלום, שמי זיו אייל. אני פסיכותרפיסט, אמן פעיל ומלמד אמנות כבר למעלה מ-30 שנה. בעל תואר שני באמנות (MFA) מאוניברסיטת קורנל בניו יורק, וחבר באיגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).