קורס ציור למתקדמים: טקסטורות

קורס ציור למתקדמים: טקסטורות ומרקמים-מגע וראיה.

טקסטורות ומרקמים הן מפגש של חושים עבורי- שמחבר בן המגע לראיה, בן חוש המישוש הראשוני, לחוש הראיה הפחות ראשוני אך הלא פחות מרעיש. טקסטורה כמו ריח , אולי יותר מריח, בגלל שהיא נובעת מהחוויה הראשונית ביותר, מגע,  יש לה יכולת לעורר זיכרונות, ולפיכך היא גם מפגש בן עבר להווה.

יש פרדוקס בהבנה שהאזנה לטקסטורה-לפני השטח, עוסקת בסוג של מהות, הבנה שלכאורה עומדת בסתירה לניגוד שלפעמים אנחנו מחדדים בן מה שבחוץ, למה שבפנים.

לא במקרה השימוש הלשוני ב"מרקם"-מתייחס לאיזו מהות של תחושה ורעיון, אבל לא כזו שמרוכזת בגרעין אחד, אלא כזו שמפוזרת, שקשה יותר להגדיר אותה, שעוקפת את הלינאריות של המחשבה.

" יש משהו בדפוסים ובצבעים, או דפוסים בצבע-שמרתק אותי, אני חושב שהקסם של דפוסים קשור בהישרדות ובשגשוג  שלנו כמין. אני חושב שזה מדבר עם חלק עתיק מאוד במוחנו, כיוון שזה יכול להיות ההבדל בן חיים ומוות בטבע. כשאני בהרים במצב של צפייה, אני מחפש יופי, אבל אני גם נזהר מסכנה, נחשים למשל. מוחי סוקר את מה שנראה כמו האקראיות של הטבע אחרי סוג מסוים של ארגון, ורצף זה של ארגון יכול להיות רצף של מוות המחכה לקרות לנו אם לא נזהה אותו, או שזה יכול להיות רצף של מזון. בכל מקרה זה מהותיי מאוד עבורנו . אותו דבר לגבי זיהוי צמחים, ועקבות בעלי חיים, ועקבות מים....יש משהו בדפוסים שמעורר ומרדים בו בזמן, יש בהם קסם מוזר, זה מסתורי מאוד עבורי. אבל דפוסים באמנות יכולים להיות גם חסרי תנועה וקרים ואני רציתי ליצור דפוסים בתנועה ובשינוי כמו במוזיקה -שהיא בבסיס דפוס בתנועה. משהו שיוצר בנו תגובה כמו הטבע אפילו אם בהקשר העכשווי של עבודת אמנות מפלסטיק התלויה בגלריה. אני רוצה שלצופה תהיה גישה לחוויה ראשונית" אריק זמית-תהליכים

"העבר הופך לטקסטורה, אווירה שצובעת את ההווה שלנו"-פול סקוט

"הזיכרון הוא די מרכזי עבורי, חלק מזה הוא שאני אוהב את הטקסטורה של הכתיבה עצמה דרך זיכרון, אני אוהב את האטמוספרה שנוצרת ממעבר של אפיזודות דרך הזיכרון"-קאזו אישיגרו

בציור אי אפשר לדבר מעט מידי על המרקם, צורת הנחת הצבע על המשטח, ההתייחסויות לצבע עצמו כחומר שיש לו איכות מוחשית- מרקם, משקל , חומר פיסולי, שמעביר בתלת הממדיות שלו-תחושות רגשיות,

אפשר וכדאי לצייר לפעמים עם האצבעות ,עם הגוף, עם כלים קשים, לגרד ולגלף צבע, להשתמש בשפה חושית אחרת. להוסיף לצבע, חומרים עם מרקם שונה, חול, שבבים, אפוקסי,דבק, לעבוד על משטחים אחרים, בדים מקומטים, עץ, פח, להדביק, לשרוף, לקרוע.

רמברנט בתקופות המאוחרות שלו מתחיל לצייר במשיחות עבות -כאלו שמפסלות את הדיוקנאות העצמיים שלו בעצמה שהפכה אותו לאחד האומנים החשובים והמהפכניים אי פעם.

ואן גוך הופך את צבע לחומר חושני, הוא משחק בו כפי שילד משחק באוכל, טועם אותו,הוא מצייר כפי שילדים מציירים, מזיז אותו בשכבות עבות, ממציא אותו מחדש, כמשחק של טקסטורה ומגע, השמיים אצלו כבדים  כיוון שהם באמת פיזית כאלו, שכבות עבות של צהוב שיושבים על האנשים הקטנים בשדות, הוא מחזיר את הציור לגרעין הרגשי הילדותי והפרימיטיבי שלו.

לעומת זאת ציור בטמפרה או בצבעי מיים, או בצבעי שמן בטכניקות רב שכבתיות -  מנסה לעביר טקסטורה דרך אשליה דו ממידית, כמו שפורמייקה למשל מעבירה תחושה של עץ , המרקם הוא מדומה, הצפיה עובדת כמו הדימיון כמו שהזיכרון פועל, מעבר דרך חומר אחר, דרך מצב צבירה שונה,  דרך הזמן, כמו בהייה דרך חלון בזמן שהרכבת נוסעת יוצרת מחשבות.

"פני השטח -מגלים הכל, הסימנים שציירים משאירים מדברים עליהם יותר מהחתימה על הציור, קצב, קו, כוח, אנרגיה, צורות, דפוסים, פני השטח מחביאים בתוכם כל כך הרבה אינפורמציה"-ג'אן פול קוניגרו

בפיסול המרקם אפילו חשוב יותר, המגע הוא חלק מתהליך העבודה, אבל על זה במקום אחר.

שרון בן יהודה-חוג ציור רחובות.

מרק -שוהם-חוג ציור

אלינה סרב-ראשון לציון

ציור -תוך שימוש באפוקסי -ים-קורסי אפוקסי

Erwina Ziomkowsk הפכה  נעליים בעזרת מסמרים זעירים לדבר מה חדש

Christopher Marlely תופעה

Shane Keena'-עבודות בחימר וגלזורה

Peter Beard קרמיקה,ברזל, אבן

טקסטורות המשך