הפסיכולוגיה של לקיחת סיכון 

"בעולם המשתנה במהירות, הסיכון הגדול ביותר הוא אי לקיחת סיכונים" -מארק צוקרברג 

אי אפשר להסתכן באי לקיחת סיכונים. לא כל הזמן, לא בכל החזיתות, אבל כתפיסה- עלינו לאזן את האיזון שלנו על-ידי חוסר איזון.  אמנות ויצירתיות כרוכות בעשיית משהו חדש, וחדש כרוך בסיכון.

אני באמת מאמין שאי אפשר להיות יצירתי מבלי להסתכן, להסתכן ברמות שונות ורובדים שונים. להסתכן בגימגום. להסתכן ב"אי ידיעה", בחוסר ודאות, להסתכן בלהיות אחר, בלהיות מושא לביקורת, או אי קבלה. להסתכן בפתטיות, או ביומרנות. להסתכן בעשיית טעות.  להסתכן בדיסוננסים ומתחים פנימיים, בחוסר הרמוניה, בהרס, להסתכן בלהכניס את הזר הביתה. 

שמי זיו אייל (יולי) . אני פסיכותרפיסט, אמן ומורה לאמנות. מנהל "הסדנה" -מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד מורים לאמנות בתחומים שונים,  פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אני בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים).  בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי בזום. אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

למידע על אפשרויות טיפול -ניתן ללחוץ על הצילום המשמש כקישור

פסיכולוג מומלץ בתל אביב

"כדי לשמור הכל עלינו לסכן את הכל."― פרידריך פון שילר, 'פיסקו; או, הקונספירציה הג'נואית'. פסיכולוג תל אביב-על תהליך של ניוון הנובע מאי לקיחת סיכונים.

שני מושגים כרוכים ביכולת לקחת סיכונים ובהם אני נוגע בדף זה- אופטימיות וטעויות.

בדרך עקיפין אני מדבר על הדרך בה אני  רוצה להשפיע על צורת העבודה של תלמידים בסדנאות או מטופלים בטיפול פסיכולוגי. על הצורה שבה אני דוחף לקחת סיכון לשבר בפסל בחוג פיסול, על הנכונות לקלקל לעיתים ציור טוב בקורס ציור על ידי ניסוי השובר את הכיוון אליו הלכנו.

סדנאות אמנות הן טריטוריה מוגנת ללקיחת סיכונים. אולם הלקח לא היה מעניין אילו הגבלתי את עצמי לכתיבה על אמנות ולא על החיים, כיוון שאמנות כפי שאני מאמין בה עוסקת ומדברת על החיים.

אני לא רוצה להציג את תפיסת העולם המצדדת בלקיחת סיכון ובאופטימיות, בצורה שטוחה וחד ממדית המתעלמת מהמורכבות והמחיר (כיוון שלקיחת סיכונים ואופטימיות כרוכים בשורשיהם -אם תחשבו על כך). אני זקן מספיק, כדי לראות ולחפש את המתח והסתירה שבכל הצהרה ובכל נטייה. את המחיר הנסתר שיש לכל פעולה. 

סדנאות ציור רחובות ,ראשון לציון, תל אביבסדנאות ציור רחובות ,ראשון לציון, תל אביב.-ציור של דון-טיפול פסיכולוגי כקורס בלקיחת סיכונים. אתה לא יכול לשחות לעבר אופק חדש עד שיהיה לך אומץ לאבד את את מראה החוף אותו עזבת."- וויליאם פוקנר. פסיכולוגים תל אביב על שלבים בחיים בהם חייבים לקחת סיכון כדי לצמוח.

"על מנת לתרגם שפה או טקסט בלי לשנות את מובנה, עלינו להעביר-  איתה גם את קהל מאזיניה." אומרת אווה הופמן כשהיא מדברת על הבדלים בן תרבויות. אני תוצר של תרבות מסוימת  המקדשת לקיחת סיכונים ויצירתיות. התרבות המערבית הקפיטליסטית שבה ליצירתיות יש ערך כלכלי. 

במובן עמוק מאוד -זהו שינוי דרמטי בתרבות האנושית, מעולם לא הייתה התרבות השלטת- תרבות הנשלטת על ידי הלך רוח צעיר שבו יצירתיות שווה כסף. לאורך ההיסטוריה האנושית תמיד מיתנה התפיסה הזקנה והזהירה את רוח הנעורים  והיוותה משקל נגד . היצירתיות היא הדלק הכלכלי של הקפיטליזם, 

 מעולם לא היו האתוסים והאמונות האנושיות -אחידים ומשותפים כל כך. אין תרבות  אמתית מרכזית אחרת כיום באף מקום בעולם, מחוץ לזו המקדשת את הצריכה והתקדמות, את תחושת הפחד מהחמצה ואת החתירה המתמדת למטרה שהיא איי שם. 

אני חוזר ואומר מתוך פיקחון של מי שנושא אתו אי אלו טעויות כואבות באמת, כאלו  שלא ניתן לתקן וידע על מחירים וטעויות  גבוהים מידי לכל אדם שהוא. -אי אפשר להסתכן באי לקיחת סיכונים. למרות מה שאני יודע כאדם מבוגר על פצעים שלא נרפאים, על המשמעות של בחירות גורליות, ועל אובדנים שלעולם ישארו חור בנפש. אי אפשר להסתכן באי לקיחת סיכונים. ברגע שאנו מפסיקים להסתכן -אנו מתחילים להתכווץ, ולדעוך.

 חיים משמעותם- בחירות ותנועה, משמעותם לקיחת סיכונים רגשיים, משמעותם עשיית טעויות ותיקון טעויות. זהו מקצב החיים , לא תנועה בקו ישר, אלא זיגזוג מתמיד, מתח דינמי בן סתירות , חיפוש מתמיד, הליכה לאיבוד שמשתלבת וארוגה אל תוך "מציאת אמריקה". 

 אני יודע שזו עמדה  אחת מני רבות, פריווילגיית ברמות רבות. יש את אלו שלא יכולים להרשות לעצמם לטעות או המאמינים בכך-כיוון שבאו ממציאות כזו.  יש את אלו שאין להם לאן לחזור מטעויות, אלו שהמשאבים שלהם מראש היו מועטים-מסיבות מציאותיות אלו ואחרות, או שהפער בינם , לתנועת הסביבה -גדול מידי. לכן העמוד הזה מסרב להיות כתיבה על יתרונות החשיבה החיובית והאופטימיות בלבד. אופטימיות חשובה. כשאני מסתכל לאחור - המחיר של הערכת חסר, של תפיסה פסימית של המציאות- קשה רגשית יותר, מזו של הטעות ההפוכה-אבל האם יש דרך אמיתית לכמת ולהשוות?. האם יש דרך לדעת אלו מהעתידים או קווי החיים האלטרנטיביים  יכול היה להביא לנו אושר רב יותר?

סדנת פיסול תל אביב

סדנת  פיסול תל אביב -לימודי יציקת אפוקסי- טיפול פסיכולוגי כקורס בלקיחת סיכונים. "אין  אהבה אינטנסיבית  או הרגשה שאינה כרוכה בסיכון של פגיעה משתקת. חובה לקחת את הסיכון הזה, לאהוב ולהרגיש בלא הגנה או דרכי מילוט".- וויליאם ס. בורוז. פסיכולוגים רחובות על אהבה כהתמסרות וסיכון- ועל סיכון כמה שיוצר לעיתים התאהבות וסערה רגשית. 

"האופטימיות הבלתי מציאותית של אנשים חלה על כל דבר, החל בצפייה לתוצאות מבחן וכלה בצפי לגבי הסיכון שבאבטלה בעתיד או סיכויי הזכייה בלוטו. הרצון  שלך שיקרה דבר מה טוב- גורם לך להאמין שמה שאתה רוצה- צפוי להתרחש. אופטימיות יתר גם עמידה באופן מפתיע בפני המציאות. רוב האנשים נשארים אופטימיים גם כאשר מובהר להם שאין בסיס רציונלי לאופטימיות שלהם ואפילו לנוכח משוב שלילי או כישלונות קודמים. אין זה אומר שכולם אופטימיים כל הזמן לגבי הכל (יוצאים מן הכלל בנטייה הכללית זו, הם אנשים שאובחנו כסובלים מדיכאון הנוטים  ליצור ציפיות מציאותיות), הנקודה היא שהנטייה הממוצעת בקרב רוב האנשים ברוב המצבים, היא להאמין שסביר להניח שיקרו דברים טובים.

עקביות הציפיות האופטימיות השגויות הללו, מעידה על כך שהן תכונה של המוח האנושי המעניקה יתרון אבולוציוני כלשהו. במאמר רב תהודה משנת 2009, הפסיכולוג ריאן מקיי והפילוסוף דניאל דנט יישמו את המסגרת האבולוציונית של תורת ניהול הטעויות (שפותחה קודם לכן על ידי הפסיכולוגים האבולוציוניים דיוויד בוס ומרטי הסלטון) כדי לחזות כמה מהיתרונות האפשריים. הטענה שלהם הייתה כי אמונות לא מדויקות באופן עקבי אמורות להתקיים רק אם הן מביאות תועלת העולה על המחיר. 

מהם היתרונות הפוטנציאליים בלהיות אופטימיים?

 יתרון חשוב יכולה להיות העובדה שציפיות אופטימיות מעוררות מוטיבציה. אם אינך מצפה להצליח, לא תנסה כלל.

חוגי פיסול למבוגרים רחובות

לפסל אדם כיצור הנלחם בפחדיו. "אתה רוצה שאני אגיד לך משהו ממש חתרני? אהבה היא הכל, היא סודקת אתנו כדי שנהפוך לקיימים. בגלל זה אנשים כל כך ציניים לגביה. באמת שווה להילחם בשביל זה, להיות אמיץ בשביל זה, לסכן בשביל זה הכל. והצרה היא שאם אתה לא מסתכן בכלום אתה מסתכן אפילו יותר".
אריקה ג'ונג, פחד טיסה. פסיכולוג רחובות על אהבה כחרדת נטישה- ועל הצורך להתמודד עימה.

 בהיעדר אופטימיות, המרדף נראה חסר תקווה. ציפיות להצלחה, לעומת זאת, יכולות להניע ולתגבר את המאמצים.  סטודנטים שמצפים לציון טוב בבחינה עשויים לראות בכך הזמנה  להשקיע יותר מאמץ בלימודים. וכמובן שככל שהם לומדים יותר, כך גדל הסיכוי שהם אכן יקבלו ציון טוב. כך נוצרת  'נבואה המגשימה את עצמה'. חשוב לציין כי הדבר אפשרי רק במצבים בהם מאמץ יכול לתרום להצלחה. למרבה הצער, ציפייה אופטימית  לזכייה בלוטו, לא תעלה את סיכוי הזכייה, ככל הידוע לנו.

יתרון שני, אפשרי של אופטימיות קשור ללחץ ומתח. ציפייה לחוויות עתידיות חיוביות עשויה להפחית את כמות הלחץ והדאגה. לדוגמא, סטודנטים המצפים לציון טוב בבחינה, עשויים להפיק תועלת מתחושת ביטחון (עד רמה מסוימת כמובן- ביטחון מופרז יחבל ולא יועיל)... 

יש גם חיסרון וסכנה רגשית פוטנציאלית בציפייה להצלחה . אם אתה מצפה לתוצאות חיוביות המנותקות בצורה משמעותית מהמציאות, אתה מסתכן בלקיחת החלטות שגויות, ובחירת קווי פעולה כושלים. ציפייה לא ריאלית לעליית הכנסות -תגרום לך לקחת משכנתה שלא תוכל להחזיר.  אתה מסתכן בהרס, הלם ואכזבה כאשר אירועים שליליים יתרחשו  ולא צפית אותם." 


חוג פיסול קרמי רחובותחוג פיסול קרמי -רחובות-אלה. פסיכולוג כמומחה לחיפוש הסיכון הנכון. "בבית הספר אנחנו לומדים שטעויות הן רעות, ואנחנו נענשים על ביצוען. עם זאת, אם אתה מסתכל על הדרך שבה בני אדם מתוכננים ללמוד, אנו לומדים על ידי עשיית טעויות. אנו לומדים ללכת על ידי נפילות.  אם לעולם לא היינו נופלים, לעולם לא היינו הולכים".- רוברט טי קיוסאקי, אבא עשיר, אבא עני. פסיכולוג אונליין על התבגרות ואובדן היכולת להישאר יצירתיים כאובדן הנכונות להסתכן. מה שקרוי "הפזיזות" של האדם צעיר-מאפשרת לו לחרוג מגבולות הבטוח ולגלות יבשות חדשות.

"אולי צברתי די בטחון  לשוב  ולקחת אי אלה סיכונים, לא לדבוק עוד במשטר החיים המפוחד של הליכה על בטוח. אחרי ככלות הכול, אפילו כדי להפליג למסעות גילוי, אדם זקוק למקום יציאה וחזרה, ואולי  כבר חזרתי ובררתי לעצמי היכן אני נמצאת, די שאוכל להביט סביבי בעניין פקוח עין.  ואולי הפרגמטיזם מתוך כורח שקבע את בחירותי הולך ונסדק בלחץ סתירות פנימיות. זה לא ממש עבד…  אבל גם זאת למדתי תוך כדי  מאמצי ההתגוננות התכליתיים שלי, שאינך יכולה ללכת לעד נגד הנטייה הטבעית של מזגך. לא, הגיע הזמן  לשוב ולגלות את מעיינות תאוותי ואהבתי ותאבוני, לחיות מהמקום שהמוזיקה נובעת ממנו. זו תהיה משימה מורכבת, לנסות לשבור את שריון הפחד והרצון, אבל כעת אני יודעת שאם לא אתחיל לעשות זאת צפויה לי סכנה, הסכנה האמתית של חיים מנוכרים." - אווה הופמן-"זרה בן המילים".


חוגי ציור תל אביב

 חוג ציור תל אביב -מור -טכניקה מעורבת. "מעט מאוד ישויות באמת מחפשות ידע בעולם הזה. בני תמותה או בני אלמוות, מעטים באמת מוכנים לשאול שאלות .  רובנו הפוכים, אנו  מנסים לסחוט מהלא נודע את התשובות שהם כבר עיצבנו במוחנו - הצדקות, אישורים, צורות של נחמה שבלעדיהם אנו לא יכולים להמשיך. לבקש את האמת זה לפתוח את הדלת למערבולת. התשובה עלולה לחסל את השאלה ואת השואל".אן רייס, הערפד לסטאט. פסיכולוגים רמת גן על חיפוש של ידע חדש כמעבר סף של חרדה קיומית.

קורס רישום יצירתי

לרשום יצור אנושי- "מעורר רחמים הוא האדם המפחד לקחת סיכונים. אולי האדם הזה לעולם לא יאכזב או יתאכזב; אולי הוא לא יסבול כמו שאנשים סובלים כשיש להם חלום ללכת אחריו. אבל כאשר אותו אדם יביט לאחור - ובשלב מסוים כולם מסתכלים לאחור - היא ישמע את לבו אומר: "מה עשית עם הניסים שאלוהים נטע בימייך? מה עשית עם הכישרונות שאלוהים העניק לך? קברת את עצמך במערה כי פחדת לאבד את הכישרונות האלה. אז זו המורשת שלך; הוודאות שבזבזת את חייך."- פאולו קואלו, ליד נהר פידרה ישבנו ובכינו. פסיכולוגים ראשון לציון על חרטות על סיכונים שלא לקחנו.

שולחנות אפוקסי-קורסי אפוקסי- כמו כן אנו מציעים אפוקסי למכירה במחירים זולים."לקחת סיכונים! זה באמת מה שהחיים עוסקים בו. עלינו לרדוף אחרי האושר שלנו. אף אחד מעולם לא חי את חיינו; אין הנחיות. סמוך על האינסטינקטים שלך. קבל שום דבר מלבד הטוב ביותר. אבל אז גם לחפש את זה בזהירות. אל תאפשר לו לחמוק בין האצבעות. לפעמים דברים טובים מגיעים אלינו בצורה כל כך שקטה. ושום דבר לא מגיע שלם. מה שאנחנו עושים מכל מה שאנחנו נתקלים הוא שקובע את התוצאה. מה אנחנו בוחרים לראות, מה אנחנו בוחרים לשמור. ומה אנחנו בוחרים לזכור. לעולם אל תשכח שכל האהבה בחייך נמצאת שם, בתוכך, תמיד."
- לינדה אולסון, אסטריד ורוניקה. פסיכולוגים נס ציונה על לקיחת סיכון כניצוץ החיים, כחיוניות ששומרת עלינו צעירים ויצירתיים.