אי אפשר להסתכן באי לקיחת סיכונים. אמנות ויצירתיות כרוכות בעשיית משהו חדש, וחדש כרוך בסיכון-

אני באמת מאמין שאי אפשר להיות יצירתי מבלי להסתכן, להסתכן ברמות שונות ורובדיים שונים. להסתכן ב"אי ידיעה", בחוסר ודאות, להסתכן בלהיות אחר, בלהיות מושא לביקורת, או אי קבלה. להסתכן בדיסוננסים ומתחים פנימיים, בחוסר הרמוניה, להסתכן בלהכניס את הזר הביתה. 

שני מושגים כרוכים ביכולת לקחת סיכונים ובהם אני נוגע בדף זה- אופטימיות וטעויות.

בדרך עקיפין אני מדבר על הדרך בה אני  רוצה להשפיע על צורת העבודה של תלמידים בסדנאות. על הצורה שבה אני דוחף לקחת סיכון לשבר בפסל בחוג פיסול, על הנכונות לקלקל לעיתים ציור טוב בקורס ציור על ידי ניסוי השובר את הכיוון אליו הלכנו.

סדנאות אמנות הן טריטוריה מוגנת ללקיחת סיכונים. אולם הלקח לא היה מעניין אילו הגבלתי את עצמי לכתיבה על אמנות ולא על החיים. כיוון שאמנות כפי שאני מאמין בה עוסקת ומדברת על החיים.

אני לא רוצה להציג את תפיסת העולם המצדדת בלקיחת סיכון ובאופטימיות, בצורה שטוחה וחד ממדית המתעלמת מהמורכבות והמחיר (כיוון שלקיחת סיכונים ואופטימיות כרוכים בשורשיהם -אם תחשבו על כך). אני זקן מספיק, כדי לראות ולחפש את המתח והסתירה שבכל הצהרה ובכל נטייה. את המחיר הנסתר שיש לכל פעולה. 

"על מנת לתרגם שפה או טקסט בלי לשנות את מובנה, עלינו להעביר איתה גם את קהל מאזיניה." אומרת אווה הופמן כשהיא מדברת על הבדלים בן תרבויות. אני תוצר של תרבות מסוימת  המקדשת לקיחת סיכונים ויצירתיות. התרבות המערבית הקפיטליסטית שבה ליצירתיות יש ערך כלכלי. 


סדנאות ציור רחובות ,ראשון לציון, תל אביב

סדנאות ציור רחובות ,ראשון לציון, תל אביב.-ציור של דון

במובן עמוק מאוד -זהו שינוי דרמטי בתרבות האנושית, מעולם לא הייתה התרבות השלטת- תרבות הנשלטת על ידי הלך רוח צעיר שבו יצירתיות שווה כסף. לאורך ההיסטוריה האנושית תמיד מיתנה התפיסה הזקנה והזהירה את רוח הנעורים  והיוותה משקל נגד . היצירתיות היא הדלק הכלכלי של הקפיטליזם, 

 מעולם לא היו האתוסים והאמונות האנושיות -אחידים ומשותפים כל כך. אין תרבות  אמתית מרכזית אחרת כיום באף מקום בעולם, מחוץ לזו המקדשת את הצריכה והתקדמות, את תחושת הפחד מהחמצה ואת החתירה המתמדת למטרה שהיא איי שם. 

אני חוזר ואומר מתוך פיקחון של מי שנושא אתו אי אלו טעויות כואבות באמת, כאלו  שלא ניתן לתקן וידע על מחירים וטעויות  גבוהים מידי לכל אדם שהוא. -אי אפשר להסתכן באי לקיחת סיכונים. למרות מה שאני יודע כאדם מבוגר על פצעים שלא נרפאים, על המשמעות של בחירות גורליות, ועל אובדנים שלעולם ישארו חור בנפש. אי אפשר להסתכן באי לקיחת סיכונים. ברגע שאנו מפסיקים להסתכן -אנו מתחילים להתכווץ, ולדעוך.

 חיים משמעותם- בחירות ותנועה, משמעותם לקיחת סיכונים רגשיים, משמעותם עשיית טעויות ותיקון טעויות. זהו מקצב החיים , לא תנועה בקו ישר, אלא זיגזוג מתמיד, מתח דינמי בן סתירות , חיפוש מתמיד, הליכה לאיבוד שמשתלבת וארוגה אל תוך "מציאת אמריקה". 

 אני יודע שזו עמדה  אחת מני רבות, פריווילגיית ברמות רבות. יש את אלו שלא יכולים להרשות לעצמם לטעות או המאמינים בכך-כיוון שבאו ממציאות כזו.  יש את אלו שאין להם לאן לחזור מטעויות, אלו שהמשאבים שלהם מראש היו מועטים-מסיבות מציאותיות אלו ואחרות, או שהפער בינם , לתנועת הסביבה -גדול מידי. לכן העמוד הזה מסרב להיות כתיבה על יתרונות החשיבה החיובית והאופטימיות בלבד. אופטימיות חשובה. כשאני מסתכל לאחור - המחיר של הערכת חסר, של תפיסה פסימית של המציאות קשה רגשית יותר מזה של הטעות ההפוכה-אבל האם יש דרך אמיתית לכמת ולהשוות?. האם יש דרך לדעת אלו מהעתידים או קווי החיים האלטרנטיביים  יכול היה להביא לנו אושר רב יותר?

סדנת פיסול תל אביב

סדנת  פיסול תל אביב -לימודי יציקת אפוקסי

"האופטימיות הבלתי מציאותית של אנשים חלה על כל דבר, החל בצפייה לתוצאות מבחן וכלה בצפי לגבי הסיכון שבאבטלה בעתיד או סיכויי הזכייה בלוטו. הרצון  שלך שיקרה דבר מה טוב- גורם לך להאמין שמה שאתה רוצה- צפוי להתרחש. אופטימיות יתר גם עמידה באופן מפתיע בפני המציאות. רוב האנשים נשארים אופטימיים גם כאשר מובהר להם שאין בסיס רציונלי לאופטימיות שלהם ואפילו לנוכח משוב שלילי או כישלונות קודמים. אין זה אומר שכולם אופטימיים כל הזמן לגבי הכל (יוצאים מן הכלל בנטייה הכללית זו, הם אנשים שאובחנו כסובלים מדיכאון הנוטים  ליצור ציפיות מציאותיות), הנקודה היא שהנטייה הממוצעת בקרב רוב האנשים ברוב המצבים, היא להאמין שסביר להניח שיקרו דברים טובים.

עקביות הציפיות האופטימיות השגויות הללו, מעידה על כך שהן תכונה של המוח האנושי המעניקה יתרון אבולוציוני כלשהו. במאמר רב תהודה משנת 2009, הפסיכולוג ריאן מקיי והפילוסוף דניאל דנט יישמו את המסגרת האבולוציונית של תורת ניהול הטעויות (שפותחה קודם לכן על ידי הפסיכולוגים האבולוציוניים דיוויד בוס ומרטי הסלטון) כדי לחזות כמה מהיתרונות האפשריים. הטענה שלהם הייתה כי אמונות לא מדויקות באופן עקבי אמורות להתקיים רק אם הן מביאות תועלת העולה על המחיר. 

מהם היתרונות הפוטנציאליים בלהיות אופטימיים?

 יתרון חשוב יכולה להיות העובדה שציפיות אופטימיות מעוררות מוטיבציה. אם אינך מצפה להצליח, לא תנסה כלל.

 בהיעדר אופטימיות, המרדף נראה חסר תקווה. ציפיות להצלחה, לעומת זאת, יכולות להניע ולתגבר את המאמצים.  סטודנטים שמצפים לציון טוב בבחינה עשויים לראות בכך הזמנה  להשקיע יותר מאמץ בלימודים. וכמובן שככל שהם לומדים יותר, כך גדל הסיכוי שהם אכן יקבלו ציון טוב. כך נוצרת  'נבואה המגשימה את עצמה'. חשוב לציין כי הדבר אפשרי רק במצבים בהם מאמץ יכול לתרום להצלחה. למרבה הצער, ציפייה אופטימית  לזכייה בלוטו, לא תעלה את סיכוי הזכייה, ככל הידוע לנו.

יתרון שני, אפשרי של אופטימיות קשור ללחץ ומתח. ציפייה לחוויות עתידיות חיוביות עשויה להפחית את כמות הלחץ והדאגה. לדוגמא, סטודנטים המצפים לציון טוב בבחינה, עשויים להפיק תועלת מתחושת ביטחון (עד רמה מסוימת כמובן- ביטחון מופרז יחבל ולא יועיל)... 

יש גם חיסרון וסכנה רגשית פוטנציאלית בציפייה להצלחה . אם אתה מצפה לתוצאות חיוביות המנותקות בצורה משמעותית מהמציאות, אתה מסתכן בלקיחת החלטות שגויות, ובחירת קווי פעולה כושלים. ציפייה לא ריאלית לעליית הכנסות -תגרום לך לקחת משכנתה שלא תוכל להחזיר.  אתה מסתכן בהרס, הלם ואכזבה כאשר אירועים שליליים יתרחשו  ולא צפית אותם." 

 Heather C Lench-https://psyche.co/ideas/theres-a-way-to-avoid-the-slippery-slopes-of-over-optimism.

חוג פיסול קרמי -רחובות-אלה.

"אולי צברתי די בטחון  לשוב  ולקחת אי אלה סיכונים, לא לדבוק עוד במשטר החיים המפוחד של הליכה על בטוח. אחרי ככלות הכול, אפילו כדי להפליג למסעות גילוי, אדם זקוק למקום יציאה וחזרה, ואולי  כבר חזרתי ובררתי לעצמי היכן אני נמצאת, די שאוכל להביט סביבי בעניין פקוח עין.  ואולי הפרגמטיזם מתוך כורח שקבע את בחירותי הולך ונסדק בלחץ סתירות פנימיות. זה לא ממש עבד…  אבל גם זאת למדתי תוך כדי  מאמצי ההתגוננות התכליתיים שלי, שאינך יכולה ללכת לעד נגד הנטייה הטבעית של מזגך. לא, הגיע הזמן  לשוב ולגלות את מעיינות תאוותי ואהבתי ותאבוני, לחיות מהמקום שהמוזיקה נובעת ממנו. זו תהיה משימה מורכבת, לנסות לשבור את שריון הפחד והרצון, אבל כעת אני יודעת שאם לא אתחיל לעשות זאת צפויה לי סכנה, הסכנה האמתית של חיים מנוכרים." - אווה הופמן-"זרה בן המילים".


 חוג ציור תל אביב -מור -טכניקה מעורבת.

קורס רישום יצירתי

שולחנות אפוקסי-קורסי אפוקסי- כמו כן אנו מציעים אפוקסי למכירה במחירים זולים.