המנגנון הנפשי המאפשר יצירה מתמשכת

"כשאתה עושה מוזיקה, כותב או יוצר,למעשה התפקיד שלך לקיים יחסי מין מסעירי מחשבה, חסרי אחריות וללא קונדומים, עם כל רעיון שאתה כותב עליו באותו זמן. ”- ליידי גאגא- פסיכולוג רחובות על יצירתיות כהתמסרות מוחלטת.

תמיד תהיתי למה אמנים מסוימים ממשיכים להרגיש את הצורך ליצור ולחדש לאורך כל החיים, ואחרים  סובלים או מתברכים בפרץ אחד של יצירתיות ולאחריו הם בעיקר משחזרים את ההצלחה. ישנם הרבה סופרים של ספר אחד, ציירים של תקופה אחת, פסלים של עקרון אחד. למה פיקאסו המשיך לצייר ולפסל בגיל 80, ולמרוד בעצמו ובעולם האמנות שוב ושוב, (ולמה הוא מעורר אנטגוניזם מתמיד).  למה חוה אלברשטיין ממשיכה ליצור אלבומים חדשים ואישיים שמתארים חוויות חדשות של חיים, למה חיים גורי כותב בגיל גבורות -שירים שמטילים ספק בכל מה שגדל עליו. תמיד ריתק אותי הפרדוקס של ההצלחה וההישרדות.  אותם מנגנונים שאפשרו לנו לשרוד, הם המכשלה שמונעת בעדנו מללכת הלאה, ויותר מזה, זה מה שיכול לצמצם אותנו או להרוג אותנו. במובנים מסוימים ההצלחה מסוכנת יותר מהכישלון, או נכון יותר- על ההצלחה- צריך להתגבר וזה קשה יותר מאשר להתגבר על כישלון, מעט מצליחים בזה.

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי אונליין. אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור:

"אדם חייב עדיין להיות כאוטי בעצמו כדי להיות מסוגל ללדת כוכב רוקד".- פרידריך ניטשה. פסיכולוג רחובות על מפגש וחזרה אל התהום הכאוטית הפנימית כמשאב יצירתי.

 "אני חושבת שאמנים גדולים חייבים להיות מוכנים להיכשל, מעט אנשים מוכנים לזה. כשאתה מצליח בדרך מסוימת , הקהל מקבל אותך. ואז בצורה לא מודעת אתה מתחיל לשחזר את אותם דימויים, אותו סוג של עבודה. אתה לא מסתכן. אמן אמתי מחליף את הטריטוריה שלו כל הזמן, הוא תמיד רוצה בארץ שאותה הוא לא מכיר... הדוגמה הטובה עבורי היא קולמבוס...באותם ימים חשבו על הארץ כשטוחה, אם תגיע לקצה אתה יכול ליפול ללא ידוע, הוא לקח את הסיכון ליפול" מרינה אברמוביץ-אחת האמניות החשובות של תקופתנו, בעצות לאמן מתחיל-וידאו בסוף הדף. 

גייל שיהי בספר 'מעברים' , העוסק בהתפתחות פסיכולוגית לאורך החיים, מאבחנת בדיוק את המורכבות הזו. היא רואה את החיים כמחולקים לשלבים שבכל אחד מהם יש הישג , כל הישג הופך למכשול עליו צריך להתגבר כדי להשיג את ההישג בשלב הבא. להתקדמות יש אופי פרדוקסלי- "יש לנו שתי ברירות-לשחק אותה בטוח, או לקחת סיכון". כדי להמשיך ולגדול עלינו למרוד בהצלחה שלנו שוב ושוב,  "למה להחליף סוס מנצח?". העולם העסקי מלא בדוגמאות של של חברות שלא החליפו סוס מנצח, ונידונו לכליה או לתפקיד שולי, קודק , זירוקס קומפאק, נוקיה, אי בי אם ועוד. אם אנחנו לא משתנים אנחנו לא גדלים, אם אנחנו לא גדלים אנחנו לא באמת חיים. 

"כל השינויים, אפילו אלו שערגנו אליהם, מלווים בעצב. עצב על חלק מאיתנו שהשארנו מאחור; עלינו למות בחיים הללו, לפני שנוכל להיכנס לחיים אחרים." גייל שיהי

"התפרעי; כך מנקים את הנהר. הנהר לא זורם פנימה אם הוא מזוהם, אנחנו מצליחות לחסום את הזיהום. הנהר לא מתייבש, אנחנו חוסמות אותו. אם אנחנו רוצות לאפשר לו את החופש שלו, אנחנו צריכות לאפשר לחיי הרעיונות שלנו להשתחרר, ולזרום, לתת לכל דבר לבוא, בהתחלה לא לצנזר דבר. אלו חיים יצירתיים. הם מורכבים מפרדוקס אלוהי. כדי ליצור אדם צריך להיות מוכנה להיות טיפשה כמו אבן, לשבת על כס המלכות על גבשושית של אדמה ולשפוך אבנים יקרות מהפה. אז הנהר יזרום, ואז נוכל לעמוד בזרם בו יורד גשם".-- קלריסה פינקולה אסטס, נשים רצות עם זאבים- פסיכולוגים רחובות על יצירתיות כשחרור של השיפוט הפנימי והצנזורה הרגשית.

במובנים רבים הפרדוקס הזה הוא הפרדוקס של כל שורד . באותו מובן שמנגנונים הישרדותיים  בטווח ארוך עלולים והם בדרך כלל-  מונעי חיים.  כמה מאיתנו יוותרו על כוח או על תחושת כוח? זו השאלה שעומדת בפני כולנו בדרך לצמיחה. כוח יכול להתגלם בצורות שונות, אבל המשמעות שלו בדרך כלל היא להיות הדג הגדול ביותר בבריכה קטנה. ודאות ובטחון הם סוגים של כוח. אבל לפעמים גם חולשה ואין אונים מגלמים סוג של כוח בבריכה מסוימת, וכך כמעט כל תכונה שאנו נאחזים בה. 

"היה לי מורה זקן שאהבתי מאוד ושנתן לי שתי עצות טובות. הוא אמר אם את מציירת או רושמת ביד ימין ומשתפרת מאוד... את יכולה לצייר מה שאת רוצה, אפילו בעיניים עצומות. מיד החליפי את יד הציור שלך ליד שמאל. זו הייתה עצה חשובה מאוד, כשהשגרה משתלטת עליך, זה הסוף לכל."-מרינה אברמוביץ

 מנגנון הישרדותי נועל אותנו במצב נוקשה אחד, צמיחה נפשית תלויה לא פעם בשכחה ואי ידיעה, מתן סיכוי לדברים חדשים ואנשים חדשים -לקרות ולהיכנס . שרידה היא בדרך כלל טראומטית , הקושי של שורדים ופוסט טראומטיים הוא להתגבר על הזיכרון. לשכוח את הלקח, או לזכור שאפשרי גם לקח הפוך.

נינה לוי-הפסיכולוגיה של היצירה לאורך החיים. "כדי שתתקיים אמנות, כדי שתתקיים כל סוג של פעילות או תפיסה אסתטית, תנאי מוקדם פיזיולוגי מסוים הוא הכרחי: שיכרון."- פרידריך ניטשה. פסיכולוג ברחובות על השחרור מכבלי החשיבה הרציונלית כדרך ליצירתיות.

"משנכתב ספר זה, משצויר ציור זה, כשפוסל פסל זה-הוא הופך לחלק מהקיים, ועל קוראיו ומחברו להתגבר עליו במחשבתם, משנכתב הוא אינו משתנה ואינו הופך עוד למשהו אחר ממה שהוא, ערכו הפוטנציאלי של ספר זה טמון במידה שהוא מאפשר לקורא, באמצעות הפרוש שהוא עצמו נותן, להתגבר על הקיים (שספר זה הוא כעת חלק ממנו) באופן חדש ופורה יותר.

כפסיכולוגים וכאמנים, אנו מנסים לסייע למטופל במאמציו לשחרר את עצמו  מתבניות של חוויה מאורגנת (הידע המודע ובלתי מודע שלו על עצמו), אשר לוכדות אותו ומונעות ממנו לשאת את חווית אי הידיעה מספיק זמן, כדי שיוכל ליצור הבנות באופן שונה. הערך של פיתוח דרכי ידיעה חדשות אינו רק בכך שהאדם משיג הבנה עצמית רבה יותר, אלא -באותה מידה של חשיבות- גם בכך שטווח רחב יותר של מחשבות, רגשות ותחושות עשוי להתחיל להתקיים. כל תובנה רבת ערך ככל שתהייה, נגזר עליה להפוך להתנגדות הבאה, בכך שהידע הנוסף שנרכש נעשה כבר חלק מהידוע הבלתי משתנה, ויש להתגבר עליו עדי שיתאפשר לדעת משהו חדש.

הן השיח האנליטי בן אנליטיקאים  והן הדו שיח האנליטי בין אנלטיקאי ומטופל חייבים  לשמש כ"מכלים"  לחוויה של בלבול ואי ידיעה. אם הכל מתנהל כראוי בתהליך היצירתי והאנליטי, אין מנוס מכך שהמטופל יתלונן כי הוא מבין כעת פחות ממה  שהבין בתחילת האנליזה,(ליתר דיוק, הוא מבין פחות ממה שחשב שהוא יודע בתחילת האנליזה, והוא לומד לשאת את אי הידיעה)."

תומס אוגדן-הקדמה-הקצה הפרימיטיבי של החוויה.

חוגי ציור רחובות."כשאני... לגמרי אני, לגמרי לבד... או במהלך הלילה כשאני לא יכול לישון, בהזדמנויות כאלה הרעיונות שלי זורמים בצורה הטובה ביותר  ובשפע. מהיכן ואיך מגיעים הרעיונות האלה אני לא יודע וגם לא יכול לכפות עליהם".-- וולפגנג אמדאוס מוצרט. פסיכולוגים רמת גן- על השראה כמצב תודעה של רגישות והקשבה פנימית.

חוגי פיסול בחימר-רחובות. "הדבר הראשון והחשוב ביותר שאדם יכול לעשות הוא להפוך שוב לאינדיבידואל, לבטל את השליטה בעצמו, ללמד  את עצמו לגבי המתרחש ולזכות  את עצמו בכמה שיותר קרקע עצמאית"- וויליאם ס. בורוז, פסיכולוג אונליין  על יצירתיות כמרד בהתניות פנימיות וחברתיות. 

קורסי אפוקסי . 

סדנאות פיסול בחוט ברזל. "הפושע הוא האמן היוצר; הבלש הוא רק המבקר". ג. ר. צ'סטרטון, הצלב הכחול: תעלומת אב בראון. פסיכולוג ראשון לציון על יצירתיות כעבירה על חוקים, על האמן כפושע, ועל יצירת אמנות כפשע המושלם.

פיסול ויציקות חומרים פלסטיים .-"היכנס לתוך עצמך. גלה את הסיבה המצווה עליך לכתוב; ראה אם היא פרשה את שורשיה אל מעמקי לבך; התוודה בפני עצמך האם תצטרך למות אם יאסר עליך לכתוב.
וזה יותר מכל: שאלו את עצמכם בשעה הכי שקטה של הלילה: האם עלי לכתוב? חפרו בעצמכם לתשובה עמוקה. ואם התשובה הזו מצלצלת בהסכמה, אם אתה פוגש את השאלה החגיגית הזו ב"אני חייב" חזק ופשוט, אז בנה את חייך בהתאם לצורך הזה; כל חייך, אפילו עד שעתם הצנועה והאדישה ביותר, חייבים להפוך לאות ועד לדחף הזה. אז התקרב לטבע. ואז, כאילו אף אחד לא ניסה מעולם לפניך לעשות זאת, נסה לומר את מה שאתה רואה ומרגיש ואוהב ומאבד...

...תאר את הצער והרצונות שלך, את המחשבות שעוברות בראשך ואת אמונתך ביופי כלשהו - תאר את כל אלה בכנות לבבית, שקטה, צנועה וכאשר אתה מביע את עצמך, השתמש בדברים שסביבך, בתמונות מהחלומות שלך ומהחפצים שאתה זוכר. אם חיי היומיום שלך נראים עלובים, אל תאשים אותם; תאשים את עצמך; הודו בפני עצמכם שאינכם מספיק משוררים כדי לקרוא את עושר הדברים; כי אצל היוצר אין עוני ואין מקום דל ואדיש. וגם אם הייתם מוצאים את עצמכם בכלא כלשהו, שקירותיו לא מעבירים אף אחד מקולות העולם - האם עדיין לא תהיה לכם את הילדות שלכם, את התכשיט הזה שהוא מעבר לכל מחיר, את בית האוצר של הזכרונות? הפנה את תשומת לבך אליו. נסו להעלות את הרגשות השקועים של העבר העצום הזה; האישיות שלך תתחזק, הבדידות שלך תתרחב ותהפוך למקום שבו אתה יכול לחיות בדמדומים, שבו הרעש של אנשים אחרים חולף על פניו, רחוק מרחוק. – ואם מתוך הפנייה-פנימה הזאת, מתוך ההשתקעות הזאת בעולמך שלך, יבואו שירים, אז אל תחשוב לשאול אף אחד אם הם טובים או לא. גם לא תנסה לעניין עתונים ביצירות אלה: כי עליך לראות בהם את הרכוש הטבעי היקר שלך, חלק מחייך, קול מתוכם. יצירת אמנות טובה אם היא נוצרה מתוך צורך. רק כך אפשר לשפוט את זה"- ריינר מריה רילקה. פסיכולוגים בתל אביב על החיפוש על הצורך ליצור כדחף ראשוני. 

חוגי פיסול בבטון-"זה, למעשה, לא פחות מנס ששיטות ההוראה המודרניות עדיין לא חנקו לגמרי את הסקרנות הקדושה של המחקר; שכן הצמח הקטן והעדין הזה, שמלבד גירוי, זקוק בעיקר לחופש. בלי חופש התהליך הזה הולך לשבור ולהרוס מבלי להיכשל."- אלברט איינשטיין-פסיכולוג תל אביב על החופש כתנאי לסקרנות ויצירתיות. 

חוגי פיסול ברשת מתכת. 

"אמנות אינה רק ציור. אמנות היא כל דבר שהוא יצירתי, נלהב ואישי. ואמנות גדולה מהדהדת בצופה, לא רק ביוצר.

מה הופך מישהו לאמן? אני לא חושב שזה קשור למכחול ולמיומנות. יש ציירים המקרינים את הדימויים שלהם על הקנבס, או מציירים שלטי חוצות, או עובדים בכפר קטן בסין ומציירים רפרודוקציות. האנשים האלה, הם אמנם אומנים ראוייםאבל  הם לא אמנים. מצד שני, צ'רלי צ'פלין היה אמן, ללא ספק. כך גם ג'ונתן אייב, שעיצב את האייפוד. אתה יכול להיות אמן שעובדים עם צבעי שמן או מגלף בשיש-כמובן . אבל יש אמנים שעובדים עם מספרים, מודלים עסקיים ושיחות עם לקוחות. אמנות עוסקת בכוונה ובתקשורת, לא בחומרים.

סת' גודין, פסיכולוגים בנס ציונה-על המיתוס הרומנטי של האמן השירות תרבות הצריכה.

חוגי קרמיקה. "אנשים שיש להם צד יצירתי והם לא נותנים לו ביטוי הם המטופלים הכי קשים. הם עושים הר מגבעה של חפרפרת, מתעסקים בדברים מיותרים, מאוהבים בלהט מדי במישהו שלא שווה כל כך הרבה תשומת לב וכו'. יש בהם מעין מטען צף של אנרגיה שאינה מחוברת לאובייקט הנכון שלה ולכן נוטה להחיל דינמיות מוגזמת במצב הלא נכון".-- מארי לואיז פון פרנץ, צל ורוע באגדות. פסיכולוגים במזכרת בתיה על יצירתיות מדוכאת כנוירוזה.

נוירופידבק: 'כל חפץ הוא פעילות 

כל כוחה של הקערה הזו מתכלה בהצגת עצמה.

קראתי קצת מאז שסיימתי את קלובל. בקושי מסוגלת להתמודד עם הדיפכונים הקטנים של סאתרלנד.

"איזו הקלה לגלות שאינך מי שחשבת שהנך"

המיץ מתוק מהרגיל.

אנשים מסתכלים עלי עכשיו אחרת. כאילו אני לא אחת מהם.

לא מצליחה לשמוע את קולי כילדה, זוכרת שיחות שלמות אבל לא זוכרת איך נשמעתי.'-נאמנות הרנן דיאז.