חוויאר מרטין לעיתים אנו שוכחים כמה מגוון ולא אחיד הוא עולם האומנות המודרנית.לצד פסלים המציגים את האדם המודרני כמוצר מפלסטיק,כתמונה דו מימדית מעוותת שחיה בעולם ששום דבר לא אמיתי בו. קיימים זרמים נאו קלסיים של אומנות -שחוגגים מחדש את האדם ההוא -נזר הבריאה.(היפה כל כך,החזק כל כך אבל אצל חוויאר מרטין גם המגוחך- בלי שזה ימעיט מכוחו).חוויאר מרטין  הוא פסל מקסיקני יליד 62. מרטין עובד בגדול (הפסלים הקטנים ביותר שלו הם בגודל אנושי) והוא שואב את כוחו מחימר(חימר גס  שהוא אינו טורח להחליק ,שניכרים עליו סימני האצבעות שלו, והכלים.שהחיבורים בו בולטים ולא נעשה מאמץ להסוותם).גם כשהוא יוצק את פסליו בברונזה או באפוקסי הם שומרים על האיכות הזו של האדמה .הדמויות של חוויאר יפות,מיניות,מעוררות תחושת כוח -אבל גם מוכות ,משוגעות,שבורות וקמות על רגליהן מחדש.תנועת הגוף דרמטית,חלק גדול מההבעה מרוכז בכפות הידיים והרגליים שהבעה בהן היא מיצוי של הרגישות ושל הכאב. "האדם לא איכזב את חוויאר מרטין,הוא מפסל אותו עם כאב,בהערכה ,בהערצה.עם אהבה איומה לתפיסה הברוטלית שלו,מלא בכוח נשגב,חמלה ואצילות,אש ואנושיות".-סנטיגו מוטיס מרטין מצטרף לטעמי לאותם אומנים (מודרניים?)- כלוסיין פרוייד ואולי אריכה שלנו -המתעלמים ממה שמצופה מאומן מודרני, שחוזרים אל הבסיס ואל היסוד ומשם מנסים לזקק אמירה  על האדם.מרטין גם מיצג נפלא של האומנות הלטינית- עם האש שבה ,הדרמטיות הגדולה ,אבל גם המגע בחיים, במין ,באלימות וטירוף

פיסול בחימר - סרגי איסופוב יליד רוסיה (63 ) עובד כיום בארה'ב. הוא אחד היוצרים הפנטסטיים ביותר בשנים האחרונות-שורשיו נעוצים בסוריאליזם(הסוריאליזם הרוסי הוא וריצייה קצת אחרת מזו המערב ארופאית) . אבל יש בו גם מימד של ביקורת חברתית ואינטרוספקציה ששיכת לעולם המודרני של אומנות המהרהרת על אומנות.אני לא מכיר כמעט שום אסופה של אומני קרמיקה וחימר מודרניים שהוא לא נכלל בה. על התהליך היצירתי:"יש לי מחברת קטנה,אני יוצר בה רישומי חיים,..אחר כך אני חושב על הפתרונות הטכניים.אני לימדתי את עצמי להיות מרוגש מאומנות -אפשר להגיד, יש לזה משמעות עמוקה בכל מה שקשור לפרודוקטיביות שלי. למדתי להתמודד עם ספקות בקשר לתהליך האומנותי,כיוון שספקות הרבה פעמים הם החלק שתופס את מרבית הזמן.כשהספק משתלט עלי -אני פשוט ממשיך לעבודה הבאה." להיות אמן פרושו להיות  כמו ספוג"

פיסול בחימר פטר בירד Peter Beard "המטרה שלי היא ליצור אוביקטים יפים,חפצים שהם מחד מודרניים ומאידך מתייחסים ושואבים מההיסטוריה ולתת להם אכות שהיא מעבר לזמן.נופים בכל הצורות הם מקור ההשראה המרכזי  שלי. צורות פשוטות וחזקות מקושטות במשטחי גלזורה מורכבים,כדי לרגש את העיין.קומבינציות של גלזורות מבריקות חצי מבריקות  ובצבע מט נבנות בשכבות כדי ליצור משטחי טקסטורות בשריפה. שעווה משמשת כדי לבודד ולהגדיר שטחים בתהליך".

פיסול בחימר-קדרות  קלרה כאוש מפסלת בחימר כלים בעלי צורה אורגנית זורמת.ללא אובניים,ללא גלזורות(צבע אקריליק)-היא  עובדת בשיטה המסורתית של חוליות ואז מגלפת  את החימר(בשלב בו הוא מתקשה לדרגת עור)  עד שמתקבל חומר בעובי של קליפת ביצה.