אוליבר צ'ארנטה — האמן
אוליבר צ'ארנטה (Oliver Czarnetta) הוא אמן גרמני יליד 1966, העושה שימוש ביציקות אפוקסי שקוף בפסליו כדרך להציג את המציאות הפסיכולוגית הפנימית כסוג של עדשה מעוותת. ב-1992 עבר את הבחינה האחרונה כסתת אבן. הוא שילב את פעילותו עם לימודי היסטוריה ופילוסופיה עד לשנת 2004, אז קיבל את הדוקטורט בשני מקצועות אלו. מאז 2007 הוא עובד במכון להיסטוריה ותורת האמנות באוניברסיטת קובלנץ (גרמניה). לאורך השנים האחרונות, עבודתו הוצגה במדינות רבות ברחבי העולם.
כפי שהוא מצהיר, הרקע המעמיק שלו באמנות, בפילוסופיה ופסיכולוגיה הוא זה שהוביל אותו לבחון דרך פסליו דרך להציג את מורכבות הנפש והפרדוקסים שהיא מכילה. הניסיון להביט פנימה הוא זה שגרם לו לחפש אחר חומרים שקופים כשרף אפוקסי, אבל גם להתנסות בחומרים אחרים כאבן, בטון, ברונזה ועוד. צ'ארנטה חוקר את התודעה והזיכרון ומציג אותן כמין בועת שרף שקופה. האדם על פי אוליבר הוא סוג של נרטיב או סיפור המורכב מהשתקפויות והשתברויות.
האדם הוא סוג של עדשה המעוותת את המציאות על פי צרכיה, ובו בזמן האדם גם כלוא בתוך עצמו והסיפור שלו. הפסלים של צ'ארנטה יוצרים איכות של בדידות וריקנות לצד אסתטיקה מוקפדת. עבודותיו מיוצגות על ידי גלריות במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה וספרד. עבודתו הייתה חלק מירידים בינלאומיים כמו Context Art Miami ו-Art New York, וירידי אמנות לאומיים כמו Estampa.
פראידוליה — התערוכה
כותרת התערוכה, "פראידוליה", היא תיאור של תופעה פסיכולוגית בה האדם תופס גירוי עמום ומעורפל כלשהו כמוכר ובעל משמעות. זהו סוג של הטיה קוגניטיבית של המוח, בה האדם מזהה תבניות מוכרות בתמונות ועצמים עמומים. אוליבר צ'ארנטה משתמש במושג ורעיון זה כדי להציב בפני הצופה יצירות שונות שבהן התבוננות ופרשנות אקטיבית מגדירה אותן ונותנת להן משמעות.
הזמן החולף והאובדן שמגיע בעקבותיו נמצאים בכל אחת מיצירות צ'ארנטה — רמז למיתוס של נהר לתה (Lethe). לתה במיתולוגיה היוונית, המכונה גם Lemosyne, היה אחד מחמשת הנהרות התחתונים של האדס. הנהר זרם מסביב למערת היפנוס ודרך העולם התחתון, שם כל אלה ששתו ממנו חוו שכחה מוחלטת. לתה היה גם שמה של רוח האובדן והשכחה היוונית, שאיתה זוהה הנהר לעתים קרובות.
צ'ארנטה משלב בפסלים שלו תמה נוספת: תנועה כגורם נוסף שיש לקחת בחשבון, כמו במשל המפורסם של הֵרַקְלֵיטוֹס על כך שאינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים. צ'ארנטה מדבר על השינוי והתנועה כדבר היחידי שקבוע. נקודת המבט של הצופה משנה באופן מתמיד את מה שהוא רואה ואת ההבנה שלו.
קווי העבודה של הפסל מעמיקים בדרך זו את ערך הרגשות ואת האופן שבו הזמן משפיע על התפיסה. עבודותיו של צ'ארנטה מבוצעות באופן ספונטני, מה שמאפשר למקרה להתערב בתוצאה הסופית. "הזמן החולף נקבע דרך קיומה של תנועה, ערך המשפיע על התפיסה שלנו ודרכו אנו חווים את השינוי של העולם", אומר צ'ארנטה.
ציטוטים מתוך עבודותיו
"אנו רואים את העולם, לא כפי שהוא, אלא כפי שאנו — או כפי שאנו מותנים לראות אותו." — סטיבן אר. קובי
"עלינו לנקות את עדשת ליבנו כדי לראות את מצב נשמתנו. עם זאת, לעתים קרובות מדי הראשונות מלוכלכות מכדי אפילו שנדע שהאחרונות קיימות." — קרייג ד' לונסברו
"המטרה נותנת לך את העדשה כדי לראות את העתיד בראייה ברורה יותר." — J.R. Rim
"יש לך את היכולת להתאים את העדשה שדרכה אתה רואה את העולם." — ג'פרי ג'י דוארטה
"בכל פעם שאנו מוסיפים עדשה, היא משנה את האופן שבו אנו חווים את העולם. ההבדל בין אותו מתקן לתפיסת עולם הוא שבכל פעם שמתווספת עדשה חדשה לתפיסת העולם שלנו, העדשות נשארות במקומן. עלינו להיות ערניים לגבי העדשות שאנו מודים בהן, כי הן צובעות את השקפת העולם שלנו, לפעמים לרעתנו. הם יכולים להגביל אותנו, לעודד אותנו לחפש לאשר ראיות ולגרום לנו להיאחז במודלים נפשיים, מודלים עסקיים והרשעות גם כשהם כבר לא משרתים אותנו." — איידן מקאלן, בלתי ניתנת להפרעה: מחשבה של המצאה מתמדת עבור יחידים, ארגונים וחיים
"אטמוספירת כדור הארץ פועלת כעדשה לאור השמש והוספת זיהום אטמוספרי משנה את המאפיינים שלה." — סטיבן מגי
"רעיון טוב הוא כמו עדשה. זה שומר אותך ממוקד!" — Abhijit Kar Gupta, מחשוב מדעי בפייתון
