המדריך המקיף לשרפים: אפוקסי, פוליאסטר ואקרילי - בחירה נכונה לאמנות ותעשייה

בעולם החומרים הפולימריים, שרף אפוקסי, פוליאסטר ואקריליים בולטים כבחירות פופולריות בתעשיות מגוונות ובקרב אמנים. כל אחד מהשרפים הללו, למרות השימוש הנרחב בו, מתאפיין במבנה כימי ייחודי, מנגנון ריפוי (התקשות) ותכונות חומר סופיות, המכתיבות את פרופיל הביצועים שלו ומתאימות אותו ליישומים ספציפיים. הבנת ההבדלים המהותיים הללו היא קריטית לבחירת החומר האופטימלית, הן מבחינת ביצועים והן מבחינת בטיחות בשימושים תעשייתיים ויצירתיים.

1. מבוא לשרפי פולימרים

שרפים מוגדרים כתרכובות אורגניות, סינתטיות או טבעיות, אשר לרוב קיימות כנוזלים צמיגיים או מוצקים בעלי נקודת התכה נמוכה. תכונתם המרכזית היא היכולת לעבור תהליך ריפוי או פילמור ולהפוך לחומרים מוצקים ועמידים. בהתאם להתנהגותם בתגובה לחום, ניתן לסווג את השרפים לשתי קטגוריות עיקריות:

1.1. הגדרה וסיווג של שרפים

• פולימרים תרמוסטיים: שרפים אלו עוברים תגובה כימית בלתי הפיכה במהלך הריפוי, ויוצרים מבנה רשתי קשיח ומקושר צולבית. תכונה זו מונעת מהם להתמוסס או לשנות צורה שוב לאחר שהתקשו. שרפי אפוקסי ופוליאסטר משתייכים בעיקר לקטגוריה זו. מצבם הסופי מעניק להם חוזק מכני מעולה, יציבות תרמית ועמידות כימית גבוהה. חוסר היכולת לעבד אותם מחדש לאחר הריפוי הופך אותם לאידיאליים ליישומים הדורשים יציבות מבנית ותכונות קבועות בסביבות מאתגרות, בהן עמידות לטמפרטורה וכימיקלים היא קריטית.

• פולימרים תרמופלסטיים: בניגוד לתרמוסטיים, שרפים אלו מתרככים כאשר מחוממים ומתקשים בקירור, תהליך שניתן לחזור עליו מספר פעמים. תכונה זו מאפשרת היתוך חוזר, עיצוב מחדש ומיחזור של החומר. פיסול בפרספקס ופלסטיגלס.  שרפים אקריליים הם לרוב תרמופלסטיים, ומציעים גמישות רבה יותר בתהליכי העיבוד ובניהול סוף חיי המוצר. ההבדל המרכזי בין שתי קבוצות אלו טמון ביכולת העיבוד החוזרת. בעוד שתרמוסטים מצטיינים בחוזק ועמידות כימית בזכות המבנה המקושר צולבית שלהם, התרמופלסטיים, למרות שחוזקם הסופי או עמידותם בחום עשויים להיות נמוכים יותר, מפגינים יכולת מיחזור ועיבוד קל יותר לאחר שימוש.

2. שרפי אפוקסי

שרפי אפוקסי הם פולימרים תרמוסטיים בעלי מאפיינים ייחודיים ההופכים אותם לפופולריים במגוון רחב של יישומים.

2.1. הרכב כימי ומנגנון התקשות (ריפוי)

שרפי אפוקסי מורכבים משני מרכיבים עיקריים: שרף האפוקסי (חלק א') המכיל קבוצות פונקציונליות אפוקסידיות, וחומר ריפוי או מקשה (חלק ב'), אשר לרוב מכיל אמינים. תגובת הריפוי היא אקסותרמית, כלומר היא משחררת חום. תגובה זו כוללת יצירת קשרים כימיים צולבים בין קבוצות האפוקסיד של השרף לאמינים של חומר הריפוי, ויוצרת רשת פולימרית חזקה ומוצקה. ראו: אפוקסי שקוף נוזלי, סדנה ליציקה ושימוש ישיר.

שלבי ההתקשות (הריפוי):

• תקופת אינדוקציה: עיכוב ראשוני לפני תחילת התגובה הכימית הנראית לעין, המושפע מהרכב התערובת, הטמפרטורה והלחות.

• ג'לציה: מעבר ממצב נוזלי למצב דמוי ג'ל, בו האפוקסי הופך ליציב וניתן לעיבוד ראשוני. שלב זה מכונה גם "זמן ג'ל". לאחר שלב זה, השרף כבר לא ניתן לעיבוד אך עדיין יכול ליצור קשר כימי עם שכבות נוספות אם מיושמות בתוך פרק זמן מסוים.

• ריפוי אקסותרמי: שלב הריפוי העיקרי בו משתחרר חום משמעותי. בקרת הטמפרטורה בשלב זה היא קריטית כדי למנוע התחממות יתר, שעלולה לפגוע בתכונות המוצר הסופי ולגרום לבעיות כמו בועות או סדקים. ניהול נכון של תגובה אקסותרמית זו הוא חיוני לאיכות הגימור.

• פוסט-ריפוי וריפוי מלא: לאחר סיום השלב האקסותרמי, האפוקסי ממשיך להתקשות בהדרגה. פוסט-ריפוי, אשר לעיתים קרובות כולל חשיפה לתנאי זמן וטמפרטורה ספציפיים, חיוני להשגת חוזק ועמידות מרביים (ראו-קורס אפוקסי, סדנת אפוקסי-תכנית קורס).

  שולחן אפוקסי-טכניקה של שכבות-הסדנה לתהליכים יצירתיים

גורמים המשפיעים על הריפוי:

• טמפרטורה ולחות: תנאי סביבה קיצוניים יכולים להאט או להאיץ את קצב הריפוי ולהשפיע על איכות התוצאה הסופית. טמפרטורות גבוהות יותר לרוב מזרזות את הריפוי, בעוד שטמפרטורות נמוכות עלולות לעכבו. לחות גבוהה עלולה לגרום לעכירות או לתופעת "אמין בלאש" (שכבה דמוית שעווה על פני השטח).

• בחירת מקשה ושרף: השילוב הספציפי של שרף ומקשה משפיע באופן משמעותי על קצב הריפוי ועל התכונות הסופיות של החומר. קיימות פורמולציות שונות המיועדות לריפוי מהיר או ליציקות עמוקות יותר.

• עובי/מסה של שכבת האפוקסי: שכבות עבות יותר מייצרות יותר חום ויכולות להתקשות מהר יותר בשל הבדלים בפיזור החום, אך גם מגדילות את הסיכון להתחממות יתר.

• יחס ערבוב ותהליך ערבוב: מדידה מדויקת וערבוב יסודי של שני הרכיבים חיוניים לריפוי אחיד ושלם. יחסים שגויים עלולים להוביל לריפוי לא אחיד או חלקי.

• הכנת מצע: ניקיון המשטח עליו מיושם האפוקסי משחק תפקיד חשוב בתהליך הריפוי הכולל ובהשגת הידבקות טובה.

"זמן העבודה" (Pot Life), שהוא פרק הזמן בו האפוקסי נשאר נוזלי מספיק כדי לעבד אותו לאחר הערבוב, הוא אכן שיקול חשוב. חלון עבודה קצר זה נובע מהתגובה הכימית המהירה המתרחשת עם ערבוב שני הרכיבים, במיוחד בשל האופי האקסותרמי שלה. ככל שהריפוי מהיר יותר, כך זמן העבודה קצר יותר. משתמשים צריכים לעבוד במהירות וביעילות, ובפרויקטים גדולים יותר יש צורך בפורמולציות בעלות ריפוי איטי או ביציקה בשלבים, ראו: ציפוי אפוקסי לרצפות.

2.2. תכונות מפתח

• חוזק מכני: לאפוקסי חוזק מתיחה, לחיצה ופגיעה גבוהים, מה שהופך אותו מתאים במיוחד לשימושים מבניים הדורשים עמידות בפני עומסים. הוא מתקשה לגימור קשיח ועמיד בפני פגיעות ושחיקה.

• הדבקה: האפוקסי ידוע ביכולות ההדבקה המעולות שלו למגוון רחב של חומרים, ביניהם עץ, מתכת, אבן (ראו-שרף אפוקסי ואבן -שילוב ועיצוב), פלסטיק, קרמיקה וחומרים מרוכבים (ראו: חומרים שמתחברים לאפוקסי). תכונה זו הופכת אותו לחומר מועדף לתיקונים מבניים ולהדבקת חומרים שקשה להדביקם באמצעות דבקים אחרים (ראו: דבק אפוקסי ודבק אפוקסי לעץ).

• עמידות כימית: האפוקסי מפגין עמידות גבוהה לכימיקלים שונים, כולל מים, שמנים, ממיסים וחומצות ובסיסים מדוללים. תכונה זו הופכת אותו למתאים לשימוש בסביבות קשות כמו מפעלי תעשייה כימית.

• עמידות לחום: טווח העמידות הכללי של האפוקסי הוא סביב 60-65°C, אך קיימות פורמולציות מיוחדות שיכולות לעמוד בטמפרטורות גבוהות בהרבה, עד 150-200°C ואף יותר לפרקי זמן קצרים. ניתן לשפר את עמידות הטמפרטורה עוד יותר באמצעות שימוש בחומרי מילוי וחיזוק (תוספים ליציקת שרף אפוקסי).

• בידוד חשמלי: האפוקסי מתפקד כמבודד חשמלי מצוין, ולכן הוא שימושי ביישומים אלקטרוניים וחשמליים.

• יציבות מימדית: האפוקסי אינו נוטה להתכווצות משמעותית לאחר הריפוי, מה שמבטיח יציבות מימדית טובה של המוצר המוגמר וממזער עיוותים או סדקים.

שקיפות אופטית: האפוקסי מציע גימור צלול כבדולח וברק גבוה (ראו-שרף אפוקסי שקוף: ציפוי שיש למטבח), מה שהופך אותו לפופולרי באמנות (ראו: חומר אפוקסי לאמנות: טכניקות יצירתיות מאמנים) ובציפויים דקורטיביים (ראו: ציפוי אפוקסי לשולחנות: המדריך המלא). עם זאת, יש לו גוון צהבהב קל בהשוואה לאקריל והוא פחות עמיד בפני התחמצנות, ולכן עלול להצהיב עם הזמן, במיוחד בפרויקטים שקופים או בהירים. שימוש בשכבות עליונות מגנות או הוספת צבעים ופיגמנטים יכולים למתן את התופעה.
עמידות סביבתית: האפוקסי עמיד מאוד בפני לחות ומי מלח, ולכן מתאים ליישומים ימיים ובסביבות לחות.

2.3. יישומים אופייניים ותעשיות

הוורסטיליות של האפוקסי מאפשרת שימוש נרחב שלו בתעשיות רבות:

• בנייה ותשתיות: יצירת רצפות וקירות עמידים, תיקון ושיקום מבני בטון, שימוש כדבק וציפוי מבני.

• רכב ותעופה וחלל: ייצור חלקים קלים וחזקים כמו גופי מטוסים וכלי רכב, שימוש כדבק וציפוי.

• אלקטרוניקה ומערכות חשמל: איטום, אנקפסולציה ובידוד רכיבים אלקטרוניים, הגנה מפני לחות ואבק.

• תעשייה ימית: בניית כלי שיט חזקים ועמידים למים, הגנה מפני קורוזיה.

• אמנות ופריטי נוי: יצירת תכשיטים (סדנת אפוקסי-תכשיטים -חד פעמית), שולחנות: (שולחן עץ טבעי ואפוקסי- גילוף ושריפה, שולחן אפוקסי, פוליסטירן ובטון-הכנה, אפוקסי לעץ-הכנת שולחן, אפוקסי תלת מימד, שולחן מואר-סדנת מתקדמים), ומשטחי עבודה בזכות השקיפות והברק.

• דבקים: דבק מועדף להדבקת מגוון חומרים, במיוחד חומרים שקשים להדבקה (ראו: עבודות קרמיקה אומנותית בשילוב אפוקסי).

• הדפסת תלת מימד: שימוש כחומר הדפסה (אפוקסי UV) וכציפוי.

2.4. יתרונות וחסרונות

יתרונות:

• הדבקה וחוזק הדבקה מעולים למגוון חומרים.

• חוזק מכני גבוה.

• עמידות כימית מצוינת.

• עמידות תרמית טובה (במיוחד בפורמולציות מיוחדות).

• שיעור התכווצות נמוך לאחר הריפוי.

• גימור שקוף ומבריק במיוחד.

• וורסטיליות בשימושים (יציקה, ציפוי, הדבקה, איטום).

• פחות רעיל משרפי פוליאסטר בשימוש עם מקשים מתאימים.

חסרונות:

• בדרך כלל יקר יותר משרפי פוליאסטר.

• דורש יחסי ערבוב מדויקים.

• רגיש לטמפרטורה ולחות במהלך הריפוי.

• זמן עבודה מוגבל לאחר הערבוב.

• עלול להצהיב עם הזמן.

• חלק מהפורמולציות עלולות לשחרר אדים מגרים.

• הדבקה לא טובה לג'ל-קוט.

2.5. שיקולי בטיחות ודרישות טיפול

יש לנקוט משנה זהירות בטיפול בשרפי אפוקסי, שכן הרכיבים עלולים להוות סיכונים בריאותיים אם לא מטופלים כראוי. חלק מהפורמולציות משחררות אדים במהלך השימוש, ועלולות לגרום לגירוי בעור או בדרכי הנשימה. מומלץ תמיד לעבוד בסביבה מאווררת היטב ולהשתמש בציוד מגן אישי מתאים. ראו: אפוקסי קריסטלי-כללי בטיחות.

3. שרפי פוליאסטר

שרפי פוליאסטר הם חומרים פופולריים, במיוחד בתעשיית החומרים המרוכבים, בזכות עלותם הנוחה ותכונותיהם המתאימות ליישומים רבים.

3.1. הרכב כימי ומנגנון ריפוי

שרפי פוליאסטר נוזליים בלתי רוויים מורכבים בדרך כלל משרשראות פולימריות המומסות במונומר פעיל, כאשר סטירן הוא הנפוץ ביותר. תהליך הריפוי הוא פילמור רדיקלי המשתמש בפרקסידים אורגניים כיוזמי רדיקלים. תגובת הריפוי היא אקסותרמית ומייצרת חום, ולכן דורשת בקרת טמפרטורה קפדנית, במיוחד בנפחים גדולים, כדי למנוע התלקחות עצמית. לאחר הערבוב, השרף עובר בדרך כלל למצב ג'ל תוך מספר דקות והופך לבלתי ניתן לעיבוד. קצב הריפוי מושפע ממערכת הריפוי הנבחרת, טמפרטורת הסביבה וכמות הזרז.

3.2. תכונות מפתח

• עמידות למים: מציע עמידות טובה למים, ולכן נפוץ ביישומים ימיים.

• מאפיינים אופטיים: בדרך כלל נוזל צלול עם גוון צהבהב קל, פחות שקוף וקשה בהשוואה לשרף אקרילי.

• ריח ורעילות: בעל ריח חזק ולא נעים ונחשב רעיל, במיוחד הזרז, פולט תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ואדים דליקים.

• התכווצות: נוטה להתכווץ באופן משמעותי בעת ההתקשות, במיוחד ביציקות גדולות.

• עמידות ל-UV: עמיד בדרך כלל ל-UV אך עלול להצהיב ולהתפרק בחשיפה ממושכת.

• הדבקה: מספק הדבקה מספקת אך בדרך כלל חלשה יותר מאפוקסי. נדבק היטב לג'ל-קוט.

• עמידות תרמית: יכול לעמוד בטמפרטורות מתונות (עד כ-80°C).

• עלות: בדרך כלל הזול ביותר מבין שלושת השרפים.

• חיי מדף: עלול להיות בעל חיי מדף קצרים יחסית.

שרפי פוליאסטר מייצגים פשרה בין עלות, ביצועים ובטיחות. עלותם הנמוכה יותר מגיעה לעיתים קרובות על חשבון ריח חזק, רעילות גבוהה יותר, התכווצות משמעותית והדבקה חלשה יותר בהשוואה לאפוקסי. הם מתאימים ליישומים רחבי היקף ורגישים לעלות בהם מגבלות אלו ניתנות לניהול.

3.3. יישומים אופייניים ותעשיות

• פלסטיק מחוזק בפיברגלס (FRP): חומר מטריצה נפוץ בבניית סירות, רכבים וחומרי בנייה.

• חלקי רכב: יציקות גוף, ספוילרים ופגושים.

• חומרי בנייה: קירוי, חיפוי, צינורות.

• חומרי משטח מוצקים ולמינציות: משטחי עבודה, כיורים, ריהוט.

• ציוד עמיד בפני קורוזיה: במפעלי תעשייה כימית.

• רכיבים חשמליים ואלקטרוניים: מבודדים וחומרי אנקפסולציה.

• ציוד ספורט ופנאי: גלשנים וקסדות.

• עיצוב אמנותי ותעשייתי: פיסול ותבניות.

• ציפויים וגימורים: לעץ ומתכת.

3.4. יתרונות וחסרונות

יתרונות:

• האפשרות הזולה ביותר מבין השרפים.

• עמידות טובה למים.

• עמידות טובה ל-UV.

• קל ליישום ונצמד היטב למשטחים אנכיים.

• שליטה קלה בקצב הריפוי.

• מצוין להרטבת פיברגלס.

• עמידות טובה לקורוזיה כימית.

• תכונות מכניות טובות בחומרים מרוכבים.

חסרונות:

• אדים חזקים ורעילים (VOCs).

• התכווצות משמעותית בעת הריפוי.

• הדבקה חלשה יותר בהשוואה לאפוקסי.

• פחות שקוף וקשה משרף אקרילי.

• עלול להצהיב ולהתפרק בחשיפה ממושכת ל-UV.

• חיי מדף קצרים.

• תכונות התארכות ומתיחה ירודות.

• לא ניתן לעיבוד מחדש לאחר הריפוי (תרמוסט).

3.5. שיקולי בטיחות ודרישות טיפול

שרפי פוליאסטר נחשבים רעילים ויש לטפל בהם בזהירות רבה. הם פולטים אדים חזקים ודליקים (VOCs) ועלולים לגרום לגירוי בעור ובדרכי הנשימה. חיוני לעבוד בסביבה מאווררת היטב, להרחיק ממקורות הצתה ולהשתמש בציוד מגן אישי מתאים.

4. שרפים אקריליים

שרפים אקריליים הם פולימרים סינתטיים המציעים שילוב ייחודי של תכונות, מה שהופך אותם למתאימים למגוון רחב של יישומים, מאמנות ועד תעשייה.

4.1. הרכב כימי ומנגנון ריפוי

שרף אקרילי מיוצר מחומצה אקרילית או מתרכובות קשורות באמצעות תהליך פילמור היוצר שרשרת של מולקולות חוזרות (מונומרים). מונומרים מרכזיים כוללים מתיל מתאקרילט (MMA) או אתיל אקרילט. פולימתיל מתאקרילט (PMMA) הוא סוג נפוץ של שרף אקרילי. תהליך הפילמור מופעל על ידי קטליזטורים כמו פרקסידים ובמקרים מסוימים גם על ידי מפעילים כימיים. שרפים אקריליים יכולים להיות תרמופלסטיים (מתרככים בחום) או תרמוסטיים (מתקשים לצמיתות). ניתן להתאים את הפורמולציה באמצעות קו-מונומרים וחומרי מילוי כדי לשנות את הגמישות והחוזק.

4.2. תכונות מפתח

• שקיפות אופטית ובהירות: ידועים בשקיפותם הגבוהה (עד 92% העברת אור) ובהירותם המעולה, מה שהופך אותם לאידיאליים ליישומים אופטיים.

• עמידות ל-UV ולתנאי מזג אוויר: מפגינים עמידות גבוהה לאור UV ולתנאי מזג אוויר קיצוניים ואינם נוטים להצהיב.

• עמידות בפני פגיעות: עמידים יותר בפני פגיעות מזכוכית אך פחות מפוליקרבונט.

• קל משקל: קלים משמעותית מזכוכית, מה שמקל על השינוע והטיפול.

• עמידות בחום: בעלי עמידות מוגבלת בחום ומתרככים בטמפרטורות נמוכות יחסית (71-99°C).

• עמידות כימית: בדרך כלל אינרטיים כימית אך רגישים לממיסים אורגניים מסוימים.

• רגישות לשריטות: נוטים יותר לשריטות מזכוכית.

• הדבקה: מספקים הדבקה טובה יותר בהשוואה לשרפים אחרים ויציבים יותר בשינויי טמפרטורה מאפוקסי.

4.3. יישומים אופייניים ותעשיות

• צבעים וציפויים: בשימוש נרחב בתעשיית הצבעים וליצירת לקים.

• דבקים וחומרי איטום: בעלי כוח הדבקה חזק.

• פלסטיק וזכוכית אקרילית (פרספקס): תחליף לזכוכית בחלונות, תצוגות ושלטים.

• מכשירים רפואיים: בזכות תאימותם הביולוגית.

• טקסטיל ועור: להוספת עמידות למים.

• רכב ותחבורה: חלונות וכיסויי אורות.

• אדריכלות ובנייה: פרופילי חלונות ודלתות, סוככים.

• אמנות ועיצוב: חומר ורסטילי לעיצובים יצירתיים.

4.4. יתרונות וחסרונות

יתרונות:

• שקיפות אופטית מעולה ובהירות גבוהה.

• עמידות גבוהה ל-UV ולתנאי מזג אוויר.

• עמידות טובה בפני פגיעות.

• קל משקל.

• וורסטיליות בעיצוב ועיבוד.

• חסכוני יותר מזכוכית.

• קל לניקוי ותחזוקה.

• הדבקה טובה.

חסרונות:

• נוטה יותר לשריטות מזכוכית.

• עמידות מוגבלת בחום.

• עמידות כימית מוגבלת לממיסים אורגניים מסוימים.

• עלול להיסדק תחת לחץ גבוה מאוד.

• יקר יותר מפלסטיקים אחרים כמו פוליקרבונט.

• אינו מתכלה.

4.5. שיקולי בטיחות ודרישות טיפול (עם דגש על מתיל מתאקרילט - MMA)

מתיל מתאקרילט (MMA), מרכיב בסיסי בשרפים אקריליים רבים, הוא חומר דליק ובעל סיכונים בריאותיים. הוא עלול לגרום לגירוי בעור, בעיניים ובדרכי הנשימה, ויש להימנע משאיפתו, בליעתו או מגע עמו. העבודה עם MMA דורשת אוורור נאות, שימוש בציוד מגן אישי והרחקה ממקורות הצתה. יש לאחסן אותו במקום קריר ומאוורר היטב הרחק מחומרים בלתי תואמים.

5. טבלת השוואה מלאה בין שלושת סוגי השרפים

6. שימוש בעיצוב ואמנות: למה מתאים כל אחד מהשרפים?

אמנים רבים משלבים שרפים בעבודותיהם בטכניקות ייחודיות, כל אחד מהשרפים מציע יתרונות שונים:

• אפוקסי (Epoxy)-אמנות ואמנים

כשצריך שקיפות, גימור איכותי, עבודת שכבות ליציקות עם מינרלים, פרחים מיובשים, עץ, נוח יחסית לעבודה ידנית בסביבה הביתית.

אמנים ומעצבים:

דייוויד אלטמייד

חומרים: אפוקסי, פוליאסטר, גבישים, שיער, מראות, קוורץ (ראו: פיסול עיניים- יציקת אפוקסי)

סגנון: פיסול היפר ריאליסטי,פנטסטי, סוריאליסטי עם גוף אנושי, חומרים טבעיים-פנימיים. הדמויות, מתעוותות נשברות או עוברות תהליך ביולוגי.

רייצ'ל ווייטרד

ווייטרד היא אמנית שמאז סוף שנות ה-80 התמסרה כמעט כולה ליצירת יציקות של חללים נגטביים והיעדר . ממילוי בקבוק מים חמים מגומי בגבס נוזלי ושימוש בו כתבנית, כיורים ואמבטיות ומזרונים, פנים של חדר בצפון לונדון, ואז בית שלם באיסט אנד המיועד להריסה (ראו: טכניקות עבודה עם אפוקסי, חלל שלילי).

רון גורצ'וב
סגנון: אמן אמריקאי (1930-2020) המזוהה עם ציור מופשט לירי (Lyrical Abstraction) וצורה חדשנית. הוא ידוע בעיקר בזכות הבדים המעוקלים שלו דמויי אוכף או מגן, אשר אותם צבע ביד חופשית.

גורצ'וב השתמש בשרף אפוקסי, לעיתים בשילוב עם פיגמנטים, כדי לחזק את מבנה הבד המעוקל שלו (ראו אפוקסי בשילוב עם בד). האפוקסי שימש לא רק כחומר קישור וחיזוק פיזי, אלא גם השפיע על איכות פני השטח, הברק והאופן שבו האור מוחזר מהציור, ובכך תרם לעומק הוויזואלי הייחודי של עבודותיו (ראו: אפוקסי: טכניקות צבע מתקדמות).

• פוליאסטר (Polyester) אמנות ואמנים.

  ליציקות גדולות וזולות, כמו פיסול ציבורי, רהיטים תעשייתיים, פחות אסתטי כשקוף – לכן מתאים לצביעה.

רעיל ודורש אוורור

אמנים ומעצבים:

פרדריקסון סטאלארד

חומרים: שרף פוליאסטר, מתכות, זכוכית, קריסטלים. עבודות: קולקציית Crush ו-Species מדמה מבנים מינרליים, משטחים מותכים וגבישים. אפקטים אורגניים של התפוצצות סלעים או היווצרות קרח.

אורס פישר

חומרים: פוליאסטר, שעווה, אפר, חול. הקשרים טבעיים: יציקות שמתכלות עם הזמן או מדמות תהליך של שחיקה וסחיפה.

• שרף אקרילי (Acrylic Resin) אמנות ואמנים

לציפויים, לקים, תוספים קלים ביציקה דקורטיבית עדינה, קיים גם כ-UV Resin לייבוש מהיר

אמנים:

פרד אירדקנס

יוצר טקסטים פואטיים מצללים המוקרנים מעבודות שרף שקוף, אלומיניום ופיסול בחוטי ברזל.

משתמש בשרף אקרילי כמדיום שקוף לפיסול באור (ראו: שימוש באפוקסי אמנותי כעדשה ומנסרה).

Liquid echoes -שימוש באקריל כעדשה: פרד אירדקנס

רוקסי ראסל
משלבת שרף אקרילי עם פלסטיק ממוחזר, ביצירת אובייקטים שקופים המזכירים אורגניזמים ימיים.

שמה דגש על סביבה וחומר תעשייתי כאמנות.

Christopher Schardt משלב שרף אקרילי בעבודות אינטראקטיביות עם תאורה ומוזיקה.

שרף אקרילי שקוף משמש להחדרת שכבות של נוריות לד ולייזרים.