אפוקסי בשילוב עם בד

חומר רך שהופך לצורה

בד הוא אחד החומרים הרכים, הגמישים והאנושיים ביותר. הוא מתקפל, נופל, סופג, עוטף גוף ונע עם הרוח והתנועה. שרף אפוקסי, לעומתו, הוא חומר שמתקשה, מקפיא צורה ויוצר מעטפת קשיחה ושקופה. המפגש ביניהם יוצר אפשרויות פיסוליות ועיצוביות ייחודיות — בין חומר רך לחומר נוקשה, בין תנועה לקיפאון, בין טקסטיל לפיסול.

העבודה באפוקסי ובד אינה רק טכניקה של "ציפוי חומר", אלא דרך לחקור כיצד חומר משנה את אופיו. בד שספג אפוקסי מפסיק להתנהג כבד רגיל. הוא שומר על קפלים, תנועות ונפחים שנוצרו בזמן העבודה, ולעיתים נדמה כאילו רגע זמני קפא והפך לאובייקט תלת־ממדי.

סקירה טכנית — מה זה אפוקסי על בד?

שני תחומים שמעניינים אותי משולבים בסדנה זו: הדרך לעצב ולפסל בבד וסיבים, ודרכים פחות שגרתיות לעבוד עם יציקות אפוקסי. ישנן דרכים רבות להקשות ולפסל בבד — הפשוטות שבהן כוללות: מריחה בדבק שקוף, שימוש בחומר מקשה ייעודי לבד, שימוש בשעווה וחום. אחרות מיועדות לסוגי בדים ספציפיים — עיצוב לבד טבעי (ליבוד) בעזרת מים חמים וסבון, או קיטור. עיבוד ופיסול בבדים סינטטיים בעזרת חום. שימוש בשלאק ודאמר (אחת הדרכים העתיקות ביותר לעצב בד). כל השיטות הללו אינן עמידות בתנאים חיצוניים, והתוצר שלהן פגיע יחסית הן ללחצים מכניים, והן לתנאים חיצוניים כחום ולחות.

לשרף אפוקסי כמו לשרף פוליאסטר יש היסטוריה ארוכה בשילוב עם בד וסיבים למטרות חוזק — והדוגמה הנפוצה ביותר היא הפיברגלס. סיבי הזכוכית (או הפחמן) מתאחדים עם השרף ליצירת חומר מורכב, חזק וקל, המשמש בתעשייה לבניית גופי ספינות מטוסים ומכוניות (וגם פסלים, גלשנים, ועשרות מוצרים נוספים). התהליך כולל עשרות שכבות המושכבות אחת גבי השנייה ונמרחות בשרף. ברעיון הבסיסי הזה אני משתמש בסדנת העיצוב בבד ואפוקסי הנוכחית. אני משתמש בבד סינטטי (ככל שהוא כולל אחוז גבוה יותר של סיבי פוליאסטר זה טוב יותר) ומעצב אותו בעזרת שרף אפוקסי. אני אוהב את הקפלים והצורות החופשיות הנוצרות על ידי הבד בטכניקה הזו, ואת חפיפת השכבות השקופות. כמובן שלשימושים אחרים ניתן ליצור צורה מדויקת יותר וחופשית פחות. התוצאה צבעונית, שקופה, חזקה ועמידה לאורך זמן גם בתנאים חיצוניים. הטכניקה הזו אידאלית גם ליצירת גופי תאורה-פנימיים וחיצוניים.

ניתן לעבוד בצבעים שקופים על התוצאה כגון צבעי זכוכית או שעווה.

קורס יציקות אפוקסי בשילוב בד-שימוש בתאורה.

האפוקסי יכול להימרח בחלקו הפנימי או החיצוני של הבד, בהתאם לרצוננו לשמור על מרקם הבד הטבעי. זה תלוי כמובן בעובי הבד ובמספר השכבות.

קורס פיסול-בד וטקסטיל

הטכניקה הקלאסית של שימוש בבדי פיברגלס או בסיבי פחמן-יכולה לשמש כבסיס לעיצוב לשכבות רכות יותר-במקרה הזה ליבוד בצמר.

סיבים, חוטים וחבלים הן דרך אחרת ליצירת כלים בשילוב עם אפוקסי.

שילוב עם חומרים בעלי מרקם טבעי מעניין כחימר ועץ טבעי-יוצרים אפקט מעניין יותר ושוברים את האיכות הפלסטית והסינטטית מעט, של השרף האפוקסי.

בין רכות לקשיחות — המעבר החומרי

בפיסול ובעיצוב עכשווי נעשה שימוש הולך וגובר בשילוב בין טקסטיל, שרפים, רשתות וחומרים תעשייתיים. לעיתים מדובר בעבודות שקופות ועדינות המזכירות עור, קליפה או שכבות אור; ולעיתים במבנים פיסוליים גדולים בעלי נוכחות חומרית חזקה. השילוב בין בד לאפוקסי מאפשר לעבוד עם קיפולים, תלייה, מתיחה ושכבות, וליצור צורות שלא ניתן להגיע אליהן באמצעות חומרים מסורתיים בלבד.

אחד הדברים המעניינים בעבודה הזו הוא המעבר בין רכות לקשיחות. בד שנראה רגע קודם חי וגמיש, הופך בהדרגה למבנה קשיח ושביר כמעט כמו זכוכית. במקרים אחרים ניתן לשמור על גמישות חלקית וליצור אובייקטים שנעים בין פיסול, עיצוב וטקסטיל. הגבול בין התחומים מיטשטש — והחומר עצמו מתחיל להוביל את התהליך.

העבודה עם אפוקסי ובד דורשת גם הבנה טכנית. סוג הבד משפיע על אופן הספיגה, השקיפות והחוזק הסופי של העבודה. בדים דקים יוצרים שכבות שקופות ואווריריות, בעוד שבדים עבים או רשתות מאפשרים בניית נפחים ומבנים גדולים יותר. גם סוג השרף, זמני העבודה, עובי השכבות והטמפרטורה משפיעים על התוצאה הסופית.

עומק רעיוני — גוף, מעטפת וזיכרון

בחלק מהעבודות משתמשים בתבניות, ובאחרות עובדים ישירות בחלל — דרך תלייה, קיפול או בניית שלד מתכת פנימי. לעיתים משלבים חומרים נוספים כמו רשת ברזל, עץ, חול, פיגמנטים או תאורה, והעבודה הופכת לשילוב בין פיסול, עיצוב ואמנות חומרית עכשווית.

מעבר לצד הטכני, העבודה באפוקסי ובד קשורה גם לשאלות רחבות יותר של גוף, מעטפת וזיכרון חומרי. בד נושא איתו תמיד הקשרים של גוף, לבוש, עור, שכבה והסתרה. כאשר הוא מתקשה ונשמר בתוך שרף, נוצר מתח בין חומר חי וגמיש לבין ניסיון לעצור אותו בזמן. זו אחת הסיבות שעבודות רבות בתחום נעות בין תחושת עדינות ושקיפות לבין תחושה כמעט ארכיאולוגית של שימור וקיפאון.

ממה ולאן — מאובייקט קטן ועד מיצב גדול

בסדנאות ובקורסים העבודה באפוקסי ובבד יכולה להוביל לכיוונים שונים מאוד — מאובייקטים קטנים ותכשיטים ועד פסלים תלויים, גופי תאורה, עבודות קיר ומיצבים גדולים. חלק מהמשתתפים נמשכים לצד הטכנולוגי והחומרי, ואחרים דווקא לחיפוש הצורני והפיסולי. לעיתים התהליך מתחיל בניסוי פשוט של ספיגת בד בשרף, ומתפתח בהדרגה לעבודה מורכבת יותר של שכבות, אור, חלל ותנועה.

העניין המרכזי בחומר הזה אינו רק האפשרות "לצפות" בד באפוקסי, אלא האפשרות לחשוב מחדש על היחסים בין רכות לקשיחות, בין חומר זמני לחומר קבוע, ובין תנועה חיה לבין צורה שנעצרת והופכת לאובייקט פיסולי.