הפסיכולוגיה של התקווה כחבל תלייה עצמי

 "העובדה שהסכמתי ללכת לראות את הרופא הזה בבילינסון מראה לך כמה התקווה היא בוטה, כמה היא אכזרית. היום אני יודע שעדיף לא לקוות. שאסור לקוות".-ארז ביטון ראיון בהארץ עם רונן טל

"נוסטלגיה היא התרפקות על העבר, כשם שהתקווה היא התרפקות על העתיד."
- עמליה כהנא-כרמון

הפרדוקסליות של התקווה  היא דבר ידוע. עם הזמן, כולנו מכירים את הצורך להכחיד תקוות מסוימות כדי להתחיל לחיות וכולנו מכירים את התקוות שלא הצלחנו להתגבר עליהן ושעולות שוב ושוב כמו עשבי פרא או עצי באובב ומנתקות לנו את הבית מהיסודות, או שגורמות לנו לחזרות אין סופיות לאותו מקום כמו כלב שממתין לאדונו שנדרס לפני שנים בתחנת הרכבת בתקווה שיופיע. הטיפול הפסיכולוגי עוסק בהרס תקוות כפי שהוא עוסק בטיפוח אחרות. לא פעם עלינו לוותר על התקווה שהפצע יתרפא בדרך הראשונית. שהתהום תתמלא, שיאהבו אותו באותה דרך שהיינו צריכים כילדים. התחליף לעולם לא ימלא בצורה מלאה את הצורך. הטיפול הפסיכולוגי מלמד אותו לחיות במציאות, להסתפק במציאות, לוותר על התקווה למציאות ההיא. הפסיכותרפיה והפסיכואנליזה מלמדות אותנו שכולנו גולים והתקווה של הגולה לחזור למולדתו היא הסכנה.

נכון- תקוות הצילו את חיינו (או השאירו אותנו בחיים כהשכל נראה חסר תקווה). והמקום בו אין תקווה הוא המוות. 

כן אני מכיר את האבחנות בן תקווה לתקווה- המנסות לעשות סדר , אבל אני אוהב הרבה יותר לבחון באצבעות מרוגשות את חרב הפיפיות הזו (סכין ששווה שתהיה לך בבית) -כי הרי המדיום הוא המסר-והרבה יותר מעניין (ואולי גם נכון) לחשוב על  המתח שיש בתקווה בן מוות ובן חיים-כמו בכל דבר ששווה משהו.  אין אף קוטב שנותן תשובה חד משמעית. אין דרך -יש סבך. אין נוסחה- יש הליכה זהירה על פי תהום וחשוב לשמור על ידיעת התהום הפעורה מתחת לרגליים. ניווט בדד שמי שלא טועה בו- שגה.

חוגי פיסול

ברלינדה דה ברוקר-פיסול בטכניקה מעורבת-הפסיכולוגיה של הכאב והפגיעות

שמי זיו אייל (יולי) . אני פסיכותרפיסט, אמן ומורה לאמנות. מנהל "הסדנה" -מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אני בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים).  בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי בזום. אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

פסיכולוג ברחובות

"כאשר בשלהי ימיהם יביטו מרבית האנשים לאחור, יגלו כי חייהם עברו עליהם כביכול

בינתיים. הם יופתעו להיווכח כי הדבר שהניחו לו לחמוק מבין ידיהם, בלא הנאה, היה

חייהם וכך מי שהלך שולל אחר התקווה, מחולל ישר אל זרועות המוות."

-שופנהואר

חוג פיסול רחובות

פיסול בטכניקה מעורבת, סיליקון, בד ואבן-הפסיכולוג כתליין התקווה.

"מעל לכל יש לכלות את התקווה בלבם של בני אדם. ייאוש שליו הוא החכמה עצמה."
- אלפרד דה ויני
(*"יומנו של משורר" }סדנת פיסול ראשון לציון

פיסול בטכניקה מעורבת, זכוכית, וחוטי ברזל, הפסיכולוג כמנפץ תקוות.

"התקווה היא שיגעוננו הגדול מכל."-- אלפרד דה ויני {"יומנו של משורר" }
עבודות קרמיקה אומנותית בשילוב אפוקסיסדנת אפוקסי -קורס אפוקסי- שחר-"איוב"-הפסיכולוגיה של התקווה כעינוי


"תתחיל לחיות, או תתחיל למות"(חומות של שתיקה-טים רובינס)

חוג פיסול ראשון לציון

פיסול בטכניקה מעורבת- סיליקון וחומרים אחרים. הפסיכולוג כרופא הייאוש


"אני רואה עתה, שאי אפשר להתחמק לצמיתות מן התקווה, ויש בידה לתקוף
אפילו את המבקשים להשתחרר ממנה."- אלבר קאמי
{  "המיתוס של סיזיפוס" }

לימודי אמנות באר יעקב


אין בכוחו של אדם לעקור מתוך ליבו את התקווה לעתיד טוב יותר.
-  ז'בוטינסקי

קורסים באמנות

"ניתן לראות באנליזות של מבוגרים וילדים כאחד,כי כאשר חווים את הדיכאון

בצורה מלאה ,עולים ומבצבצים רגשות של תקווה" (מלאני קליין 1975)

קורס אפוקסי עבודה מקורס אפוקסי-ליאם רונן
"אין תרופה הדומה לתקווה; אין תמריץ כה גדול ולא מרענן כה חזק כמו הציפייה למשהו מחר."
- אוריסון סווט מרדן

לימודי פיסול למבוגרים

פיסול - Berlinde De Bruyckere  - ברלינדה דה ברוקי - פסלת של גוף ויאוש

"פרידמן(1988)טוען כי תמיד היה פרדוקס מרכזי נטוע בלב ליבו של התהליך הפסיכואנליטי.
תקוותיו של המטופל.....התקוות הגלומות בהעברה  מעניקות לאנליטקאי את הבמה הדרושה
לו כדי לבצע את עבודתו,אך היעד העיקרי של העבודה הוא פירוק אותה במה. זהו אכן פרדוקס."
מיטשל-הדיאלקטיקה של התקווה

אסיר שאבדה אמונתו בעתיד, בעתידו - גורלו נחתם. משאבדה אמונתו בעתיד, בטלה
גם אחיזתו הרוחנית; הוא נידרדר וסופו ניוון הגוף והנפש.-פרנקל

חוג פיסול בחימר

"לאהוב בצורה מחויבת ,לאורך זמן ,משמע לקוות :ולקוות, משמע להעניק ערך לעתיד
שאינו בהכרח בטוח. האהבה והתקווה כאחד הן מסוכנות ביותר"-מיטשל

"זה על בריחה מכלא? אולי כדאי שנשים עותק גם במדור ההשכלה." ~
על הספר הרוזן ממנטה כריסטו, בעת סידור הספרייה(חומות של תקווה")


"ליוויתי אותה בדרך לביתה
"אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת. "פתח תקווה 1878)


"תן לי ת'תקווה לקבל מה שאין "
(התקווה-סאבלימנאל והצל)


ןהנה עוד אסוציאציה
"פרדוקס סטוקדייל נקרא על שמו של אדמירל ג'ים סטוקדייל הקצין האמריקני
הבכיר ביותר שנפל בשבי הווייטנאמי,שהיה עצור במחנה שבויים שכונה "הנואי הילטון
בשיאה של מלחמת ויטנאם....משנת 1965 ועד שנת 1973....
לא אמרתי דבר במשך רגעים רבים ,ואנחנו המשכנו לצעוד לאטנו לעבר מועדון
הסגל, כשסטוקדייל צולע ומניף הצידה את רגלו הפגועה שלא החלימה לגמרי מהעינויים
הרבים שספג לאחר מאה מטרים של דממה שאלתי מי לא הצליחו לצאת?
"אה שאלה קלה הוא אמר-"האופטימיים"

פוסט טראומה ואמנות

מדובר בחוויה המפרה באופן קיצוני את תחושת ההמשכיות של האדם. הפרה שהיא בו בזמן גם תוך אישית וגם בין אישית -חיצונית --וממוקדת ביכולת ליצור משמעות למה שקרה.