שמי יולי (זיו אייל) אני פסיכותרפיסט המציע פסיכותרפיה ברחובות והסביבה ( וגם מעביר סדנאות ציור, סדנאות פיסול, סדנאות אפוקסי ועוד נושאים רבים), לדידי פסיכותרפיה עוסקת במפגש בן שני אנשים. המפגש הזה הוא לעיתים  ממוקד וצר ולעיתים רחב ומערב צדדים רבים ומכיוון שכך,  נדמה לי שהייתם רוצים לפגוש אדם עם תחומי עניין רבים, היכול לתרום מתוך עולם דימויים ותוכן רחב ככל האפשר. 

"לא רציונלי ולא במקרה" היא כותרת ספרו רב המכר של דן אריאלי-ויותר מכך הרעיון הבסיסי העומד מאחורי הענף הקרוי "כלכלה התנהגותית", אנחנו לא רציונליים כפי שנדמה לנו. זה ברור לכל מי שאוכל גם כשהוא שבע, קונה דברים שאין לו צורך אמתי בהם, או עושה החלטה עסקית בדחף של רגע . אולם פחות ברורות הן הדרכים שבהן המחשבות, הרגשות והבחירות שלנו מוטות באופן שיטתי. הכלכלה התנהגותית, תחום המגשר בן תובנות מהפסיכולוגיה החברתית,  חקר הקוגניציה והכלכלה, צמחה בעשורים האחרונים כדי להסביר את מגבלות הרציונליות האנושית. היא חשפה רשימה הולכת וגדלה של הטיות והיוריסטיקות, או קיצורי דרך נפשיים המביאים לסטייה מהחלטות הגיוניות. כלכלנים התנהגותיים מנסים לרתום  את ממצאי המחקרים לשיפור שיקול הדעת וקבלת ההחלטות באמצעות התערבויות פשוטות (המכונות לעתים 'דחיפות').

למרות שתגליות שדה הכלכלה ההתנהגותית הן בנות שנים מעטות, ההשפעות האינטלקטואליות ואף המעשיות שלהן, נרחבות ומעמיקות. מייסדי התחום שאבו השראה מההוגה ואולי המהפכן החשוב ביותר של המאה ה -20 בתחום חקר האישיות. מי שהכניס את מושג  ה'לא מודע' וה'לא רציונלי' אל השיח: מייסד הפסיכואנליזה, והפסיכותרפיה הדינמית- זיגמונד פרויד. 

ההקבלות הבולטות בין רעיונותיו של פרויד לכלכלה התנהגותית מעידות על שרידותה של התאוריה שלו- המחלקת את התהליך המנטלי לשני מרכיבים. ההבדלים בן התאוריות- מצביעים על  השוני ברקע ההיסטורי והפוליטי שבהן צצו פרדיגמות פסיכולוגיות אלו. פרויד וכלכלנים התנהגותיים הבינו משהו מובהק, אולי אפילו מהותי, לגבי הדרך שבה אנו חושבים - אולם הם עשו זאת עם דגשים שונים מאוד ותיארו מציאות שונה.

הפסיכולוג דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל, מתאר בספרו (2011) "לחשוב מהר, לחשוב לאט" את המודל בו פועלת הקוגניציה כמורכב משני מערכות שהוא מכנה מערכת 1 ומערכת 2. (ראוי לציין שתאור זה זכה לביקורת רבות בשנים האחרונות). מערכת 1 היא במידה רבה לא מודעת, מהירה ואינסטינקטיבית. , בעוד מערכת 2 היא בעיקר מודעת, איטית והגיונית. מערכת 1 היא פרימיטיבית ואוטומטית יותר ממערכת 2, וקובעת את רוב ההתנהגויות שלנו, בעוד שמערכת 2 דורשת יותר מאמץ ויכולת קוגניטיבית, ומספקת מחשבה מעמיקה ואיפוק כאשר היא מופעלת.

כהנמן מציין כי מערכות אלה נמצאות בקונפליקט  תמידי, שכן מערכת 2 אמורה לכבוש ולדחות את הדחפים של מערכת 1. כהנמן מציג לדוגמה את בעיית המחבט והכדור: 'מחבט וכדור עולים יחד 1.10 שח'. המחבט עולה שח' אחד יותר מהכדור. כמה עולה הכדור? ’

כאשר לאדם מוצגת בעיה זו, מערכת 2 חייבת לעקוף את האינטואיציה של מערכת 1 הטוענת שהתשובה היא 10 אג'. למרות שצריך להפעיל רק מעט מתמטיקה מנטלית כדי לחשב את התשובה הנכונה (5-אגורות). כהנמן מדווח כי מחצית מבוגרי התואר הראשון מהארוורד, MIT ופרינסטון שנשאלו על השאלה הציעו את תשובת מערכת 1. נראה שזו דוגמה לכישלון הרגעי שלנו לדחות את הדחפים של מערכת 1.  בדיקה מנטלית זו דורשת מאמץ קוגניטיבי לא מבוטל - מאמץ שכהנמן מחשיב כמשאב נדיר. המודל הכלכלי ההתנהגותי של הנפש מאופיין ב"חלוקת עבודה בין שתי המערכות, המקצות משאבים קוגניטיביים כדי למזער את המאמץ ולייעל את התוצאות".

כפי שציינו לא מעט  פסיכולוגים - תפיסה זו של מערכות כפולות מזכירה את החשיבה של פרויד על טיבם הכפול של תהליכים מנטליים. פרויד חילק תהליכים קוגניטיביים לכאלו הפועלים בשני אופנים עיקריים: תהליך ראשוני ותהליך משני. התהליך הראשוני הוא ברובו לא מילולי ולא מודע; הוא מושפע ומופיע בפנטזיות ובחלומות, והוא נשלט על ידי עיקרון ה"עונג" המידי. לעומת זאת, פרויד תיאר את התהליך המשני כהגיוני, שקול יותר, מחושב ומותאם מציאות. הוא הציע שתהליכים אלו קשורים לסוכנויות נפשיות שונות -האיד, האגו והסופר-אגו-הנמצאים בעימות מתמיד בקרב על דומיננטיות נפשית. האיד שלנו(פרויד דיבר על הרציונליות שלנו כמעטה דקיק מעל לתהום של דחפים השולטים בתהליך הראשוני) יניע אותנו לאכול גלידה לקינוח, האגו שלנו (המאפיין את התהליך המשני) עשוי לרסן אותנו ולהוביל אותנו לבחור פירות במקום.

הכלכלנים התנהגותיים, (כמו גם פרויד בזמנו ) מנסים להבין את ההתנהגות שלנו על ידי בחינת הסטיות מתפקוד 'תקין' או הסתגלותי. באמצעות ניסויי מעבדה.  הכלכלה ההתנהגותית מנסה לאבחן שגיאות שיטתיות בתגובות האנושיות כדי להגדיר הטיות והיוריסטיות כלל אנושיות או לפחות רחבות ונפוצות. 

לדוגמה, יש מחקרים רבים המעידים על הטעויות שאנו עושים כשאנו מנבאים את התנהגותנו או את בחירותנו במצבים רגשיים בעלי עוצמה, המשקפים "פער אמפתיה חם-קר". במחקרים אלו עולה שיש נטייה לאנשים כלפי הסטטוס קוו בעת קבלת החלטות במצבים כאלו ובכלל.

יש דמיון לא מבוטל בן מנגנוני ההגנה להטיות והיוריסטיקה .פרויד התעניין באופן דומה בשגיאות בשיחה שהפכו למושג 'פליטות פה" ("טעות פרוידיאנית או פליטת פה פרוידיאנית"). הוא תיעד בקפידה את הטעויות המילוליות של המטופלים שלו, שיבושים מילוליים או כשלים בזיכרון. הוא טען כי טעויות אלו חשפו את המתחולל מתחת למנגנוני ההגנה של מטופליו . את מנגנוני ההגנה הוא הגדיר כאסטרטגיות שאנשים משתמשים בהן, באופן לא מודע, כדי להדוף חרדות הקשורות לרצונות הלא מודעים שלהם. לדוגמה, כאשר מטופל שוכח ומחמיץ באופן עקבי, פגישות הטיפול שלו. הפסיכותרפיסט עשוי לתהות אם יש משהו בשלב הזה בטיפול הנפשי, או בתכנים  בהם הן דנים בתקופה זו, המרגיש מאיים.

כפי שאמרתי, הדמיון בין מנגנוני ההגנה להטיות והיוריסטיקה אינו מוטעה. לדוגמה ההטיה או הנטייה לתאר רטרואקטיבית את ההחלטות  העבר כאופטימליות, ואת האפשרויות האלטרנטיביות כנחותות-מקבילה לתיאור הפרוידיאני של מנגנון ההגנה  של ה"רציונליזציה"-כאשר אנו משכנעים את עצמנו שקונפליקטים או אירועים שליליים היו מוצדקים, הכרחיים  ואף עדיפים.

 הדמיון שבן המודלים אינו מקרי. ההשפעה של המטא התנהגותיתעל הכלכלה ההתנהגותית  מתועדת ובמובנים מסוימים מודעת. בסקירה  האוטוביוגרפית שכהנמן כתב עבור פרס הנובל לשנת 2002, הוא מדבר על ההשפעה הניכרת של פסיכולוג האגו הפרוידיאני דיוויד רפפורט עליו. כמו גם את השנה שבילה  במרכז אוסטין ריגס הפסיכואנליטי, כקריטית להתפתחותו כחוקר וכמדען.  באוסטן ריגס ב -1958, כהנמן חקר פרק מהטקסט הקנוני של פרויד "פשר החלומות" (1899) "כמו טקסט תלמודי", והוא מתאר מחקר זה כבעל השפעה גדולה על התיאוריות שלו בנוגע לקוגניציה.

.חוקר מרכזי נוסף בתחום הכלכלה התנהגותית, ג'ורג' לוונשטיין (George Loewenstein), הוא נינו של זיגמונד פרויד ובנה של סופי פרויד לוונשטיין, שכתבה על תורת הנפש של פרויד לאורך כל הקריירה שלה.   ג'ורג' לוונשטיין עוסק ב"הנעה על ידי דחפים "(למשל, הדחף המיני) כמו גם במנגנוני הגנה כגון השלכה - הנטייה לייחס את רגשותינו או מחשבתנו וערכנו לאחרים. ניתן לראות במחקריו הרחבה של סדר היום המחקרי של פרויד.

הכלכלה התנהגותית הושפעה מהתיאוריות של פרויד בדרכים חשובות אבל היא בהחלט מייצגת גישה ומתודה שונה לגבי ההתנהגות האנושית. פרויד ביסס את התאוריות שלו על אינטואיציות ועל ניסיונו הקליני. מאז מותו לפני כמעט מאה שנה, המחקר הפסיכולוגי התקדם במתודולוגיה שלו והתבסס בעיקר על מחקרים ניסויים . כלכלנים התנהגותיים השתמשו בהתפתחויות אלה, ורוב העבודה בתחום נעשית במטודות של ניסוים מבוקרים שהתפתחו במסגרת הפסיכולוגיה המודרנית. התרומות פורצות הדרך של פרויד, הורחבו, נוסחו מחדש או הוחלפו ( ולעיתים קרובות נזנחו)באמצעות תקני מחקר קפדניים יותר. הכלכלה ההתנהגותית  עוסקת כיום כמעט בכל תחום של קבלת החלטות אנושיות -שיפוט, החלטות תזונתיות, חיסכון לפנסיה ואפילו טיפול בבריאות הנפש.

כלכלה התנהגותית כאמור העשירה את ההבנה שלנו בבעיות קבלת החלטות. אחד הנושאים  בהן היא שונה מהותית מהפסיכותרפיה והפסיכולוגיה הפרוידיאנית בו הוא גם אחד הנושאים המגדירים את המגבלות שלה,(או אם תרצו את היתרונות). הכלכלה ההתנהגותית עובדת במישור זמן ובחתך זמן אחד- של ההווה ובמדידה של משתנים המביאים להחלטה הרציונלית האופטימלית. פרויד וחסידיו היו קשובים לדינמיקה המורכבת שבן העבר להווה. ובעיקר לדרכים  שבהן החיים המוקדמים  משפיעים והם במובנים רבים חלק  מההווה שלנו . בספרות הכלכלה ההתנהגותית כיום (לפחות זו שאני מכיר) אין עיסוק בתהליכים התפתחותיים העשויים להשפיע על שיקול דעתנו והחלטותינו. (מחקרים מחוץ לתחום הוכיחו קשרים בין גורמים כגון סגנון הורות וגדילה בתנאים של חוסר ודאות בילדות למשל, לבין החלטות ותחושת רווחה של מבוגרים). יותר מכך. מעצם טבעה עוסקת הכלכלה התנהגותית בנתונים מדידים. כל מה שאינו מדיד אינו יכול להפוך לתחום מחקר שלה. וכך רוב עולם הרגשות האנושי שלעיתים עומד בסתירה לעולם הרציונלי התועלתני שמניחה הכלכלה ההתנהגותית הופך להיות בעייתי.

פרויד הבין חלק ניכר מחיי הנפש כתוצר או לפחות כמושפעים מאוד ממערכות היחסים הראשוניות שלנו, ההווה שלנו מעוצב במידה רבה על ידי העבר שלנו (ובצורה מעניינת גם להפך-כאשר ההווה שלנו משתנה-אנו תופסים גם את העבר בצורה אחרת).  אנחנו גם תמיד בראיה הפרוידיאנית חלק משלם גדול יותר מאתנו -של יחסים משפחתיים שונים (פרויד דיבר על היחס המשולש שתוצר שלו הוא הקונפליקט האדיפלי. וויניקוט למשל ראה את היחידה הבסיסית לעולם כילד אם, אין ילד ללא אם). כלכלנים התנהגותיים  שמים דגש  על  החיים המנטליים כחוויה אינדיבידואלית יותר.

יש לכך קשר כמובן לרקע ההיסטורי שהצמיח את שתי הדיסציפלינות הללו . פרויד החל לכתוב באוסטריה בסוף המאה ה -19, כאשר אירופה נכבשה על ידי התיעוש והעיור ועליית המעמד הבורגני. תקופה שהתאפיינה על ידי צמיחה כלכלית וירידה בשיעורי תמותת תינוקות וילדים.  הישגים חינוכיים מוגברים  נתפסו כמציעים למעמד הביניים ואף למעמד הפועלים  הזדמנויות לנידות חברתית, וכוונו אותם להשקעה בילדים, כדי שיהוו גשר מעבר להורים להזדמנות צמיחה כלכלית. סביר ששינויים כמו אלה חיזקו את תפקיד המשפחה כיחידה כלכלית חשובה והן כמקום של תלות הדדית פסיכולוגית.

אל תוך השינויים הפוליטיים-כלכליים הללו, נולדה הפסיכואנליזה. בניסוח פשטני  מעט ניתן לתאר  את תפיסתו של פרויד כניסיון  לקשר בין תולדות חייהם של אנשים, במיוחד יחסיהם עם בני זוגם הרומנטיים, לבין "מקור אחד": אמותיהם. לאור המחקר האמפירי המודרני - על השפעת התנאים הכלכליים בילדות על ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית, ועל משמעות קשרים והקשרים חברתיים רחבים יותר- נראה שפרויד מיעט בהערכת האופן שבו תנאים חברתיים וגורמים אחרים מעצבים את החשיבה שלנו.  תיאוריה פסיכולוגית שהפיק וינאי בורגני בתחילת המאה הקודמת.

הכלכלה התנהגותית מצידה התעוררה בעידן הניאו-ליברליזם-תקופה של אי-שוויון כלכלי גבוה, שחיקת השירותים ציבוריים ועבודה בשכר נמוך.  שיעור הנישואין יורד, הילודה פוחתת, חשיבות המשפחה מתמעטת וכך גם ההשתתפות בארגונים קהילתיים כגון ארגוני עובדים, מוסדות דתיים ועמותות אזרחיות אחרות. אנו חיים בתקופה של אי ודאות שבה אנשים רבים נאלצים להתחרות בשוק העבודה עם רשת ביטחון לא מספקת. המחשב עולה כמודל החלטות ועיבוד אולטימטיבי.  הכלכלה התנהגותית הופיעה עם הבטחה לרסן את טעויות ההחלטה שלנו ואת הסטיות שלנו ממודלים למקסום החלטות רציונליות. 'דחיפות' להגדלת החיסכון הפנסיוני הפרטי, למשל, צברו עניין מכיוון שפחות חברות מציעות פנסיה, מה שהבטיח פעם לעובדים ביטחון כלכלי בגיל מבוגר.

אחת הביקורות על הכלכלה ההתנהגותית העולות גם מתוכה היא שהיא לא רק תוצר של עולם תחרותי המקטין את כוחו החברתי של הפרט והשפעתו על שינויים חברתיים אלא שהיא גם תורמת לצמצום השינוי והמרקם החברתי על ידי המודלים שלה למקסום התועלת האינדיבידואלית. כפי שהגדיר זאת הכלכלן ההתנהגותי אלדר שפיר ב"ניו יורק טיימס" בשנת 2016, "התחום משקף את העולם ממנו צמח והפופולריות שלו ללא ספק נובעת משילוב של עולם על פי פשיטת רגל וחוסר אונים פוליטי".

מה שהדימיון וההבדלים בין כלכלה התנהגותית לרעיונותיו של פרויד ממחישים הוא שתיאוריות התנהגות (והשיח שעוטף אותן) מעוצבות ומוגבלות על ידי ההקשרים ההיסטוריים שלהן. פרויד וכלכלני ההתנהגות כאחד הגיעו למה שעשוי להיות תובנה מרכזית בנוגע לקוגניציה האנושית: הדואליות שלה. אבל זה יהיה אופטימי מדי (וגם מטופש לאור מגוון התפיסות שצמחו והסבירו את האדם לאורך ההיסטוריה) להניח  שפרדיגמה אחת תוכל לתאר במלואה את נבכי המחשבה, הרגש וההתנהגות האנושית. אולי אפשר להוסיף את הדחף לעשות זאת לרשימה הארוכה של חוסר רציונליות אנושית.


סדנאות משפחתיות -קולג'החיים כמרקם -סדנאות משפחתיות