שלילת מחשבה חיובית

העז לחלום על כישלון

חשיבה חיובית וחשיבה שלילית:

בשיחה בקליניקה של הסדנה לפסיכותרפיה במזכרת בתיה עם מירי, היא מדברת על בעלה לשעבר, היא נפרדה ממנו לדבריה בגלל הרבה דברים, אבל הכי הרגיז אותה שלא הייתה בו אפילו לא קצת, חשיבה חיובית. "אתה מבין?" היא אומרת לי, "היינו יוצאים לבלות, הוא היה רוצה שנחנה בחניון רחוק קילומטרים מהמסעדה, כי אין סיכוי שנמצא חניה. מזל שאני תמיד נהגתי, זימנתי לי מקום חניה בחשיבה חיובית, פשוט הייתי בטוחה שנמצא. ואתה יודע מה? תמיד מצאנו."

 שמעתם בטח כבר מאה  פעם את הבדיחה על בחור שחולם לזכות בלוטו? אחרי שנים של פנטזיות נואשות, הוא זועק  במרירות לעזרת אלוהים. מלמעלה מגיע קול אלוהים חיים : אולי כבר תלך לקנות כרטיס פעם?!" (בטוח הרסתי את הבדיחה). ברור שהבחור ירא האל הזה כמו רובנו מאמין בחשיבה חיובית. (כן אני יודע את הסטטיסטיקה ועדיין אני קונה כרטיס לוטו). העיקרון הוא פשוט: מצא את החלום שלך, ואם תאמין בו חזק מספיק, אם תקווה מספיק, הוא יתגשם.פסיכולוג בראשון  לציון

האומנם חשיבה חיובית עובדת?

  כנראה שזה לא עובד  בדיוק ככה. לפי גבריאל אוטינגן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת המבורג, המשתמשת  בבדיחה הזו כדי להמחיש את מגבלות הכוח של חשיבה חיובית. בספרה "לחשוב מחדש על חשיבה חיובית: בתוך המדע החדש של המוטיבציה",( "Rethinking Positive Thinking: Inside the New Science of Motivation"). דר' אוטינגן בוחנת מחדש בביקורתיות את החשיבה החיובית ונותנת לקוראים הבנה  מורכבת  יותר- ושימושית, כך לדבריה - של המוטיבציה, המבוססת על ראיות אמפיריות מוצקות. (את הביקורת שלי על הספר ועל התפיסה ניתן לקרוא בסוף הסקירה).

פסיכולוג ברחובות

חלומות מתגשמים?

החוכמה המקובלת של הפסיכולוגיה החיובית, ושל התרבות המערבית, אומרת שחלומות אמורים לרגש אותנו ולעורר אותנו לפעול. 

כדי לבחון זאת , ד"ר אוטינגן גייסה קבוצה של סטודנטים לתואר ראשון וחלקה אותם באופן אקראי לשתי קבוצות. היא הורתה לקבוצה הראשונה לפנטז שהשבוע הקרוב יהיה נפלא, נוקאאוט: ציונים טובים, מסיבות נהדרות וכדומה; התלמידים בקבוצה השנייה התבקשו לרשום את כל מחשבותיהם וחלומותיהם בהקיץ על השבוע הקרוב, טובות ורעות.

באופן מדהים, התלמידים שאמרו להם לחשוב  בצורה חיובית הרגישו הרבה פחות מלאי אנרגיה והישגים מאלה שקיבלו הוראה לקיים פנטזיה ניטרלית. אופטימיות עיוורת, מסתבר, אינה מניעה אנשים; במקום זאת, כפי שמראה ד"ר אוטינגן בסדרה של ניסויים, היא יוצרת תחושת שאננות מרגיעה. זה כאילו החלום או הפנטזיות על משהו שאנחנו רוצים, הם כבר התגמול המרגיע. המוח שלנו מתפתה להאמין שהשגנו את המטרה הרצויה.

 

נראה שיש בסיס פיזיולוגי להשפעה הזו: מחקרים מראים שעצם הפנטזיה על משאלה מורידה את לחץ הדם, בעוד שבזמן שחושבים על אותה משאלה - ושוקלים לא לקבל אותה -המחשבה מעלה את לחץ הדם. אולי זה מרגיש טוב יותר לחלום בהקיץ, אבל זה משאיר אותך פחות נמרץ ופחות מוכן לפעולה.

(הרעיון הזה הוא למעשה גרסה של הרעיון העתיק של פרויד של "עיקרון המציאות". עקרון המציאות הוא היכולת הנפשית להעריך את מציאות העולם החיצוני, ולפעול לפיה בהתאם. "אגו שחונך כך נעשה הגיוני: הוא אינו נותן לעצמו יותר להישלט על ידי עקרון העונג, ומציית לעקרון המציאות, שגם הוא, בצורה יסודית, מחפש להשיג עונג. אך עונג, תוך לקיחה בחשבון של המציאות, אף על פי שהוא עונג דחוי ומצומצם"-הרצאת המבוא של פרויד באוניברסיטת וינה בשנת 1915.) פסיכולוג נס ציונה

ניגוד מנטלי:

ד"ר אוטינגן ועמיתיה פיתחו טכניקה הנקראת "ניגוד מנטאלי", מתוך מחשבה שהיא יכולה לגרום לאנשים לפעול בהתאם לרצונותיהם על ידי עימות מחשבתי עם המכשולים האמתיים שיעמדו בדרכם.

 במחקר אחד היא לימדה קבוצה של תלמידי כיתה ג' תרגיל ניגודיות מנטלית: נאמר להם לדמיין פרס של ממתקים שהם יקבלו אם הם יסיימו מטלת שפה, ואז לדמיין כמה התנהגויות שלהם היכולות למנוע מהם לזכות . קבוצה שנייה של תלמידים קיבלה הוראה רק לפנטז על זכייה בפרס. התלמידים שעשו את תרגיל הניגוד המנטלי עלו בהישגיהם על אלו שרק חלמו. 

זו היא ביקורת על הגישה הפשטנית של "אתה יכול לעשות את זה" ששוררת בתרבות שלנו ושהיא חלק מתפיסת העולם הקפיטליסטית. ככל הנראה, להיות מודע לא רק לחלומות שלך, אלא גם למחסומים האמתיים שאתה או העולם מציבים בדרך, היא שיטה יעילה הרבה יותר להשיג את המטרות שלך.

אוטינגן ממשיכה בביקורת שלה ונוגעת בתחום הפסיכותרפיה, אנשים יכולים לבלות שנים בפסיכותרפיה בבחינת הסיבות לכך שהם לא מצליחים, לעתים קרובות מדי עם מעט מאוד תוצאות, כך היא טוענת. עם תובנות לא הולכים למכולת.  תובנה, כפי שרוב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יודעים, לעתים נדירות מספיקה כדי לשנות התנהגות, וד"ר אוטינגן אומר שטיפול כזה מיותר כנראה עבור אנשים רבים.

טיפול פסיכולוגי אונליין

מורכבות האופי האנושי:

במקום זאת, היא מציעה אלטרנטיבה פשוטה ומהירה יותר, הרחבה של תרגיל הניגוד המנטלי המאומת  אמפירית שלה. היא קוראת לזה WOOP - שפירושו "משאלה, תוצאה, מכשול, תוכנית".

 ניגוד נפשי על פי אוטינגן יכול להוביל להרגלי אכילה טובים יותר, משטר פעילות גופנית משופר ושליטה רבה יותר על צריכת אלכוהול, בין היתר. ד"ר אוטינגן אפילו פיתחה אפליקציה חינמית לסמארטפון , הנקראת, כראוי, WOOP.

אני חושב  שהספר וגישתה של ד'ר אוטיגן  סובלים בדיוק מאותן מגבלות  של החשיבה החיובית שהיא מבקרת בצדק. הרעיון שעיקרון אחד יכול להיות הסבר ישים ומארגן באופן מוחלט איזה שהוא תחום של הפעילות האנושית הוא מראש רעיון בעייתי, מצמצם ומשטיח . "אני מאמין שלאמת יש רק פן אחד, זו של סתירה אלימה" כתב ג'ורג באטיל. וזה במשפט אחד מסכם את אמירותיה של גבריאל אוטינגן, ואת הביקורת עליה. 

כמוה אני מרגיש שהפסיכולוגיה החיובית כפי שהיא מתבטאת כיום במדיה היא ניסיון ליצור תזונה המבוססת על סוכרים בלבד. אולם לקחת עיקרון מוטיבציוני הפועל באזור ובחלל מסוים ומוגבל. "הניגוד המנטלי " ("ניגוד נפשי הוא אסטרטגיית ויסות עצמית הנדרשת כדי ליצור מחויבות חזקה למטרה. בניגוד נפשי, אנשים מדמיינים תחילה עתיד או מטרה בריאותית רצויה שהם בניגוד למציאות, הנתפסת כמכשול". (Oettingen et al.)

 היא עוד דרך לבסס את המורכבות של ההכרה האנושית על מרכיב מזון אחד. אף יצור אנושי שאני מכיר , לא ישרוד דיאטה כזו.  יותר מכך טכניקת הWOOP, היא עוד ניסיון למכור קיצור תהליכים מורכבים של גדילה אנושית בצורה מסחרית. אם ככה אני מעדיף כבר את "אבא עשיר, אבא עני."

פסיכולוג בתל אביב