סדנת אפוקסי מס' 50 — ועשרה טיפים חשובים

1. השקעה בשלבי ההכנה

כשאני מלמד אמנות ועוסק ביצירתיות, אני דוחף אנשים לוותר על תכנון ולזרום עם תהליכים שיש בהם פחות שליטה. העניין הוא שעבודה עם אפוקסי באופן כללי דומה יותר לאפייה ופחות לבישול — האלתור והיצירתיות יבואו לידי ביטוי רק לאחר שאתה שולט היטב בתהליכים. אחרת העוגה לא תתפח.

מעבר לכך, הנה טיפ על יצירתיות שאדם המלמד אותה בקורסים לא אמור לתת: יצירתיות כברירת מחדל היא באופן כללי דרך לא יעילה לפעול בעולם. אנחנו לא יכולים להמציא את הגלגל מחדש כל פעם. לכן כדאי לייחד אותה לחזיתות מסוימות בהן היא נחוצה.

בכל מקרה לענייננו — עבודת הכנה טובה תחסוך לכם עבודה רבה בשלבים מאוחרים יותר. הכנה באה לידי ביטוי בכל המרכיבים ובכל התהליכים.

2. בחירת האפוקסי הנכון

הבסיס של כל עבודת אפוקסי הוא בחירת החומר הנכון. סוגי האפוקסי נבדלים בתכונות שלהם — בדרך כלל איכות ותכונה מסוימת תבוא על חשבון תכונה אחרת. רק בפרסומות אפשר לקבל גם וגם, ואם אינכם רואים את המחיר של הבחירה שלכם — חפשו שוב.

רמת השקיפות של אפוקסי קריסטלי גובה מחיר בחוזק. יש לצקת שכבות עבות מספיק של אפוקסי קריסטלי כדי לקבל חוזק מהותי. קושי, גמישות וחוזק הן תכונות מנוגדות — זכוכית היא חומר קשה, ומשמעות הדבר היא שהיא שבירה. אפוקסי קשה שביר בדיוק כמו זכוכית. כל מי שהדביק חומרים שונים בעזרת דבק אפוקסי בצורת פלסטלינה מכיר את הבעיה.

תכונה חשובה אחרת היא רמת הצמיגות. אפוקסי צמיג (סמיך מאוד) יתאים לציפויים דקים עד למילימטר. אפוקסי צמיג פחות יתאים ליציקות. אם ברצונכם לעשות שולחן אפוקסי ולמלא חלל בעובי של כמה ס"מ — זה אפוקסי עבורכם. אפוקסי לא-צמיג מקבל את צורת התבנית בצורה מושלמת וחודר אל תוך העץ — מה שמבטיח הצמדה חזקה.

וכלל אצבע נוסף לבחירת אפוקסי: אין אפוקסי שלא מצהיב. בעצם אין שום חומר שאני מכיר שלא נפגע מקרינת השמש — ועץ ואפוקסי לא יוצאי דופן. אפוקסים שונים יכולים להיבדל במהירות וברגישות ההצהבה, אולם בסופו של דבר כל משטח אפוקסי הנמצא בקרינת שמש ישירה יצהיב. לכן עדיף תמיד להכניס מעט צבע לכל יציקת אפוקסי.

3. בחירה של עץ נכון

חלקן של הסיבות לחשיבות הנושא קשורות לעבודה עם אפוקסי וחלקן לנגרות באופן כללי. על העץ בדרך כלל להיות יבש ולא חי. ישנם תחומים מסוימים בעץ — כמו גילוף — שבהם עדיף לעבוד עם העץ כשהוא ירוק עדיין. אולם לרוב השימושים בנגרות, ובוודאי בעבודה עם אפוקסי, עץ יבש עדיף.

עץ ירוק הוא עץ חי — הוא ממשיך להשתנות, לנוע ולהפריש שרף. קשה יותר לאטום בצורה טובה עץ ירוק, והוא מועד להפרשת בועות אל תוך היציקה. ככל שהיחס בשולחן האפוקסי נוטה יותר לעץ ופחות לאפוקסי — חשיבות העץ עולה. בשולחנות שרובם אפוקסי ניתן להשתמש בעצים על בסיס הדקורטיביות שלהם ולא על בסיס התכונות המכניות.

4. הכנה מקסימלית של העץ

הקצעה של העץ לרוחב אחיד וליטוש שלו לפני ההכנסה לתבנית. כן, גם אני ראיתי את סרטוני היוטיוב בהם מקציעים את העץ עם האפוקסי אחרי היציקה. זה אפשרי אבל דורש עבודה קשה וממושכת בהקצעה וליטוש אחר כך. ליטוש אפוקסי לא רק שאינו נעים — הוא גם החלק המסוכן ביותר מבחינה בריאותית בעבודה.

אם נביא את העץ לגובה אחיד ולרמת גימור טובה לפני יציקת האפוקסי, נחסוך טעויות ועבודה קשה. גם אטימה טובה של העץ לפני היציקה חשובה. אני מעדיף לאטום באפוקסי ולא בכל הלכות והסילרים הנמכרים בתחום — לטובת הצמדה והידבקות טובה עדיף שדבר לא יחצוץ בין העץ לאפוקסי. יש לאטום את העץ בלפחות שתי שכבות של אפוקסי לפני היציקה. למידע נוסף ראו: אפוקסי לעץ — הכנת שולחן.

5. תבנית — שקפי צלולוז-אצטט במקום סרטי הדבקה

עם כל הכבוד לסרטוני יוטיוב, תבניות MDF, מלמין, פורמייקה או עץ תעשייתי אחר אינן חומר התבנית האופטימלי ליציקות אפוקסי. אני מצפה אותן ביריעה של שקף (צלולוז-אצטט) דק וחלק, אותו אני מדביק בעזרת סיליקון. דף שקף בגודל של מטר על שבעים ס"מ עולה פחות מעשרה שקלים.

השקפים עדיפים על כל חומר פלסטי אחר שניסיתי — PVC, פוליאוריתן או סוגי פלסטיק אחרים. כבר אמרתי שיציקת אפוקסי היא כמו אפייה. שקפים משמשים כתבניות לעוגות קרם ויוצרים משטחים חלקים ולא דביקים. הכלל עובד גם כאן: האפוקסי מתקבל בצורה חלקה ונפרד בקלות מדהימה מהתבנית. אם עבדתם איתו בצורה נכונה לא תצטרכו ליטוש — ואין מישהו שעובד עם אפוקסי בצורה מקצועית ולא ירצה להימנע מליטוש.

סרטוני יוטיוב ממליצים לעיתים על ציפוי העץ בסרטי הדבקה שונים. זה רעיון פחות טוב: סרטי הדבקה איכותיים כמו של 3M יקרים מאוד. סרטי הדבקה נפוצים כמו סרט חבלנים לא נפרדים היטב, וסרטים זולים יותר פעמים רבות ניתכים ונדבקים בשל החום שיוצרת הריאקציה של התקשות האפוקסי.

לרעיונות נוספים על תבניות ראו: שש דרכים ליצירת תבנית לשולחן אפוקסי.

6. שימוש בברגים בתבנית

כן, אני יודע — אקדח סיכות מהיר יותר, סיליקון או דבק אחר לעיתים זמינים יותר. אבל חיבור התבנית בברגים מחייב עבודה מדויקת ונקייה יותר, מאלץ אותנו להשקיע בזוויות ישרות ובחיבור נכון — וכל אלה בונים תבנית טובה.

כל דקה של עבודה שאתם משקיעים בתבנית תחסוך לכם שעות של עבודה לאחר מכן. ברגים גם משתחררים בקלות כשצריך לפרק את התבנית. וכשמדובר ביציקה גדולה ועבה של שולחן אפוקסי, ברגים חשובים פי כמה כיוון שמסת האפוקסי יוצרת לחץ על הדפנות. וכמובן — לאחר שבנינו תבנית וציפינו אותה מבפנים, חשוב לאטום ולבדוק אטימה.

7. עבודה בשכבות

כן, גם אני רואה את אותם סרטוני יוטיוב בהם מערבבים את כל החומר בכמה דליים ושופכים במכה אחת אל התבנית. אל תעשו את זה.

עבדו בשכבות. שכבה דקה של מילימטר בתחתית תיצור לכם בסיס חלק — זכרו שאתם לא יודעים מה צד המשטח שתבחרו בסופו של דבר. אם תכניסו את העץ האטום כבר לפני שהשכבה הזו תתקשה לחלוטין, העץ ידבק לתחתית וזה יחסוך לכם הצמדה בכליבות כדי שלא יצוף.

יש למזוג פנימה שכבות של לא יותר מ-2.5 ס"מ עובי ולתת להן להתקשות. זה מאפשר תיקוני צבע ותיקונים של פגמים בצורה פשוטה. וכצייר ומורה לציור אני יכול להגיד לכם שצבע עמוק ומורכב הנוצר בכמה שכבות שקופות הוא הרבה יותר מעניין מצבע שטוח. ואם הגעתם למרקם ולצבע הרצוי בשכבות שיצרתם, תמיד תוכלו להשלים את שאר היציקה בשכבה שקופה.

שכבות עבות יותר מזמינות בעיות מכל הסוגים — מסדקים הנוצרים כתוצאה מחום הריאקציה, דרך בועות שלא ניתן להיפטר מהן, ועד סתם "אני לא אוהב את הצבע".

8. ניסוי על יבש של חומר חדש

אני מקבל מדי יום שיחות מאנשים שבאמצע יציקה החליטו להמשיך עם חומר שאינם מכירים. זה יכול להיות אפוקסי, ספרי הפרדה, צבע או לכה.

"איך ניתן להסיר לכה שאני לא אוהב מעל האפוקסי?" — אין לי עצה טובה, חביבי. לכות איכותיות תוכננו כך שיעמדו בתנאים קיצוניים — הן אינן מגיבות למסיסים שונים. ואם הלכה נועדה לאפוקסי, היא מתפלמרת איתו. הדבר היחיד שניתן לעשות הוא ללטש בעדינות, וזו עבודה בהחלט לא קלה.

הכלל פשוט: תמיד תבדוק חומר חדש על דוגמה קטנה לפני שאתה משלב אותו ביציקה הראשית.

9. פילוס

לפני יציקה — בדקו 20 פעם שהעבודה מפולסת. צריך להסביר למה? אפוקסי מתפלס מעצמו וזורם לנקודה הנמוכה ביותר. עיצוב יפה על משטח שאינו מפולס יראה לא אחיד.

10. משחות ליטוש והברקה

אני מנסה להימנע מליטוש ככל האפשר — אבל לפעמים אי אפשר. אחרי שליטשנו בניירות ליטוש עדינים (אני מגיע עד ל-1500) מגיע השלב של משחות הליטוש והווקסים.

אל תתפתו למשחות ליטוש יקרות. כל מה שטוב למכונית שלכם טוב גם לשולחן שלכם או למשטח השיש. משחות ליטוש והברקה לגוף המכונית יעשו עבודה טובה על משטחי אפוקסי אטומים. משחות ליטוש לפנסי מכונית מתוצרת טובה יעשו את העבודה כשמדובר באפוקסי שקוף — הן מיועדות לעבודה עם פולימרים ומכילות גרגירי אבקת אלומיניום אוקסיד (AO) וסיליקון קרביד. אני משתמש באלו של Turtle Wax, אבל גם האחרות יעילות וטובות.

למדריך מלא על ליטוש אפוקסי ראו: ליטוש אפוקסי — המדריך המלא.