מלאכת יד למבוגרים — סדנאות יצירה בסדנה לתהליכים יצירתיים

הפילוסוף שפתח מוסך

הדף הזה עוסק במלאכת יד למבוגרים — ולכן ראוי לפתוח אותו בסיפור של אדם מבוגר שחזר אל הידיים. מתיו קרופורד, דוקטור לפילוסופיה פוליטית מאוניברסיטת שיקגו, קיבל את משרת החלומות של עולם הידע: מנהל מכון מחקר בוושינגטון. הוא התפטר אחרי חמישה חודשים. לא בגלל שכר ולא בגלל יחסים — אלא בגלל תחושה שלא הצליח בהתחלה אפילו לנסח: העבודה היוקרתית, המופשטת, "החשובה", רוקנה אותו. הוא פתח מוסך לתיקון אופנועים ישנים — וגילה שהעבודה במוסך תובענית יותר אינטלקטואלית, ומזינה יותר נפשית, מכל מה שעשה בחליפה. מתוך הפער הזה כתב את "Shop Class as Soulcraft" — "שיעור מלאכה כעבודת נפש" — ספר שהפך לטקסט מכונן על ערכה של עבודת כפיים בעידן שבז לה.

הסיפור של קרופורד הוא, במידה רבה, הסיפור של רבים מהמשתתפים בסדנאות שלנו: אנשים מצליחים, לרוב מעולמות של מסך ומילים, שמגיעים עם אותה תחושה שאין לה שם — משהו חסר, משהו התרוקן — ומגלים אותו מחדש בקצות האצבעות. אבל כפי שתראו בהמשך, אנחנו גם חולקים על קרופורד בנקודות מהותיות. קודם — מה שהוא ראה נכון.

מה שקרופורד ראה: החשיבה נמצאת בידיים

הטענה הראשונה של קרופורד היא תיקון של עוול תרבותי. בשנות התשעים החלו בתי ספר בארה"ב לפרק את סדנאות המלאכה ולמכור את הציוד — מתוך הנחה שהעתיד שייך ל"כלכלת הידע", ושעבודת כפיים היא עבודה "בלי ראש". קרופורד, מתוך המוסך, מראה עד כמה ההנחה הזאת שגויה: אבחון של אופנוע ישן שמסרב להניע הוא מהמשימות האינטלקטואליות התובעניות שיש — השערות מתחרות, סימנים דו־משמעיים, ידע שנצבר בשנים, שיפוט תחת אי־ודאות. הוא קורא לזה, בעקבות אריסטו, אמנות סטוכסטית: אמנות של עבודה עם מה שלא אתה יצרת ואינך שולט בו עד הסוף — כמו הרופא, כמו המתקן. העבודה בידיים אינה הפסקה מהחשיבה; היא חשיבה מהסוג העמוק ביותר.

ובאותה נשימה הוא מוסיף אבחנה נועזת על הצד השני: בזמן שהתרבות בזה למלאכה, דווקא עבודת המשרד עברה את התהליך שרוקן פעם את הפועלים — פירוק לנהלים, תבניות ומדדים, ריקון שיקול הדעת. רבים מאיתנו, במשרות "יצירתיות" לכאורה, ממלאים טפסים של אחרים. ואילו המתקן, האינסטלטור, הקדר — נותרו בין האחרונים שמפעילים שיפוט שלם: מהאבחון ועד התוצאה, באחריות מלאה. מי שמגיע לסדנה אחרי יום עבודה מול מסך מזהה את זה מיד, בגוף: כאן, סוף־סוף, אני זה שמחליט — וההחלטות שלי נראות בחומר.

השופט שאינו יודע להשפיל

והרעיון של קרופורד שאנחנו הכי אוהבים — זה שיושב בלב העבודה שלנו כמרכז שמחבר אמנות ופסיכולוגיה: במוסך, הוא כותב, יש דבר שנעלם כמעט מכל שאר החיים המודרניים — שופט חיצוני שאי אפשר לשחד. האופנוע מניע או לא מניע. הפלס מראה ישר או עקום. והשופט הזה אדיש לחלוטין לכריזמה שלך, לביטחון העצמי שלך, ליכולת שלך לספר סיפור. במשרד ההצלחה נמדדת ברושם; במוסך — במציאות. ולכן, טוען קרופורד, העבודה מול חומר מגדלת סוג נדיר של נפש: ענווה שאינה השפלה, וכבוד עצמי שאינו זקוק לאישור.

אנחנו רואים את זה בסדנאות כל שבוע, ומוסיפים לזה את הזווית של המטפלים שבינינו: רבים מאיתנו חיים תחת שופט פנימי אכזרי — הביקורת העצמית שאומרת "אתה לא מספיק" בכל שעה. והחומר מציע יחסי ביקורת אחרים לגמרי. החימר, בניגוד לקול הפנימי, אינו אומר "אתה גרוע" — הוא אומר "הדופן דקה מדי כאן". הכסף בסדנת התכשיטים אינו אומר "אין לך כישרון" — הוא אומר "החימום לא הספיק". ביקורת בלי בושה. כישלון בלי אשמה. מידע במקום גזר דין. ומי שמתרגל, שבוע אחר שבוע, לקבל ביקורת מהעולם במקום מהשופט הפנימי — לומד משהו ששווה זהב על כל הביקורות האחרות בחייו. זה, בעינינו, אחד התהליכים המרפאים ביותר שסדנת יצירה מציעה — וקרופורד רק נגע בקצהו.

וכאן אנחנו נפרדים מקרופורד: שלוש מחלוקות

אבל אנחנו לא תלמידים של קרופורד — אנחנו בני שיח שלו, ובשלוש נקודות אנחנו הולכים לכיוון אחר.

ראשית: לפסל אין מנוע. הסטנדרט האובייקטיבי של קרופורד עובד מצוין במוסך — האופנוע מניע או לא — אבל אינו עובר כמות שהוא לאמנות. פסל אינו "מניע"; אין רגע שבו קערה "מצליחה" באופן חד־משמעי. ומי שישתיל את המוסך לסטודיו יקבל בדיוק את מה שאנחנו נלחמים בו: "נכון/לא נכון" ביצירה, עוד זירת שיפוט, עוד מבחן. ההבחנה שאנחנו עובדים איתה מדויקת יותר: בסדנה יש סטנדרטים אובייקטיביים מקומיים — הדופן מחזיקה או נסדקת, ההלחמה תופסת או לא, האפוקסי מתקשה כך ולא אחרת — והם המורים הטובים בעולם. אבל מעליהם אין סטנדרט גלובלי: החומר שופט את הטכניקה; איש אינו שופט את היצירה. מה שהעבודה שלכם רוצה להיות — זה כבר דיאלוג, לא מבחן. וזה עיקרון יסוד אצלנו: החומר הוא שותף לשיחה, לא בוחן.

שנית: הנפש אינה אויב. קרופורד כותב מתוך פולמוס — יש אצלו בוז גלוי לשיח הרגשי, ל"עבודה על עצמך", לרגישות; המוסך שלו הוא גם הצהרה נגד כל אלה. וכאן אנחנו, כמרכז שמאגד אמנים לצד פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים, אומרים בפשטות: הוא מפספס את מה שהוא עצמו מתאר. הרי הספר שלו כולו הוא עדות לתהליך נפשי — אדם שהרגיש ריקנות, הקשיב לה, ושינה את חייו. מה שקרופורד תוקף בצדק הוא כבוד עצמי מנופח במילים, העצמה של סיסמאות; אבל התשובה אינה לבוז לנפש — התשובה היא כבוד עצמי שמעוגן בעשייה. וזה בדיוק מה שהסדנאות שלנו עושות: לא "לדבר על ביטחון" אלא לבנות אותו, שכבה אחר שכבה, מול חומר. אצלנו הפסיכולוגיה והמלאכה אינן יריבות שיש לבחור ביניהן — הן שני שמות של אותו תהליך.

שלישית: לא בריחה מהעולם המודרני — דרך לחזור אליו. יש אצל קרופורד נימה של נסיגה: המוסך כמפלט מהעולם המרוקן, האותנטי מול המזויף. אנחנו רואים את זה אחרת. הסדנה אינה מקלט שמסתגרים בו — היא מקום שממנו חוזרים למציאות עם נקודת מבט אחרת, עם משאבים מחודשים, עם ידיים שנזכרו מה הן יודעות. מלאכת היד למבוגרים אינה נוסטלגיה ואינה מחאה; היא תזונה — משהו שהנפש והעין זקוקות לו, ושחיי המסך כבר כמעט אינם מספקים. יוצאים מהסדנה לא כדי לברוח מהאימייל של מחר, אלא כדי לפגוש אותו כאדם קצת אחר.

מרחב של אפשרויות

הסדנאות שלנו מקיפות קשת רחבה של אומנויות, וכל אחת מהן, במונחים של קרופורד, היא זירת אבחון ושיפוט משלה — כי אנחנו מאמינים שכל חומר מאפשר צורת חשיבה חדשה: מהאלגנטיות המדויקת של ייצור תכשיטים, דרך האותנטיות הארצית של כלי חרס ופיסול קרמי; מפיסול בבד ופיסול בנייר, דרך סדנת האפוקסי ויצירת שולחנות ודלפקים, ועד יציקה ופיסול בבטון — ולא דיברנו עוד על חומרים ייחודיים כפרספקס וסיליקון, סיבים, חוטים ומיחזור, או על הקורסים לציור ולרישום. כל חומר מציב סטנדרטים מקומיים משלו, מתנגד בדרכו שלו, ומלמד — בדרכו שלו — את אותו שיעור: להקשיב למה שעונה.

התאמה אישית של התהליך

מתוך הבנה שלכל יוצר קצב וסגנון ייחודיים, הסדנאות בנויות בגמישות סביב הצרכים של כל משתתף — בין אם זו טעימה ראשונה ובין אם אתם יוצרים מנוסים. אבל ההתאמה העמוקה ביותר היא זו שקרופורד עזר לנו לנסח: אנחנו לא מודדים אתכם. אין דירוגים, אין השוואות, אין "רמות". השופט היחיד בחדר הוא החומר — והוא, כאמור, השופט היחיד שאינו יודע להשפיל. המיקוד שלנו הוא בתהליך הפסיכולוגי של היצירה עצמה: מה קורה לכם מול ההתנגדות, מול הטעות, מול ההפתעה — ואיך זה נפגש עם החיים שמחוץ לסדנה.

קהילה וקשרים

הסדנאות אינן רק מרחבים פיזיים אלא קהילות: אנשים שמתכנסים, יוצרים זה לצד זה, מחליפים רעיונות והשראה. וגם כאן קרופורד ראה משהו נכון: הוא כותב על קהילת המתקנים — על הידע שעובר מיד ליד, על הכבוד שנבנה סביב עשייה ולא סביב תדמית. בקהילה של עושים, ההערכה ההדדית מעוגנת במשהו ממשי — וזה סוג של קשר אנושי שהולך ונעשה נדיר.

יתרונות מעבר לאומנות

העיסוק בסדנאות חוצה את גבולות הביטוי האמנותי: זהו מקום לחידוש כוחות, לחיפוש משאבים, להפגת מתחים — ובניסוח שלנו, מקום שבו לומדים מחדש יחסים עם ביקורת, עם אי־ודאות, ועם היכולת להכריע בלי ערובות. דרך תהליכי היצירה אנשים מוצאים תחושת הישג שאינה תלויה באישור של איש, ופרספקטיבה מועשרת כלפי מורכבות החיים.

הצטרפו

"הסדנה לתהליכים יצירתיים" היא מרכז אמנות ומכון לטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד פסיכולוגים בתל אביב, פסיכולוגים ברחובות, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים — לצד מורים לאמנות בתחומים מגוונים. אנו מאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובתחושת החיות שלנו — היכולת האנושית להתמודד עם המציאות, הפנימית והחיצונית. "להיות אותנטי", כותבת סימון דה בובואר, "פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." קרופורד, שעזב את המשרד ופתח מוסך, היה מבין את המשפט הזה מיד — גם אם היה מסמיק מהמילה "אותנטי".

עשו צעד ראשון: בואו לסדנת טעימה, ותנו לידיים להזכיר לכם מה הן יודעות.

איך ליצור כדים ביציקת חול, כדי ענק בטכניקות משולבות עם רשת ברזל, איך להשתמש ברשת ברזל ליצירת אהילים, איך יוצרים יציקות פוליאסטר שקופות ואיך הופכים אותם לרהיטים, עשרות דרכים ליצור פסיפס ולהשתמש בו, גם סדנה ליצירת מסגרות אומנותיות, איך לשלב עיסת נייר עם פסיפס, איך להדפיס צילומים על כלים מקרמיקה, על טקסטיל, איך לעבד את הצילומים בעזרת צבע, מה עם ציור על זכוכית? אומנות שימושית היא כמו כל תחום אומנות אחר ואנו נשלב בו טכניקות פיסול ציור וצילום - נציע רעיונות, נהפוך לממשיים את הרעיונות שלכם, נדביק מפיות ונתעסק בדקופז', נצא למסע סביב הצבעים והצורות שמעניינים אתכם.

אודותי

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, מנהל הסדנה לתהליכים יצירתיים. בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association - ובעל M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי אונליין.

ליצירת קשר

תעודות והכשרה מקצועית