האם אנו יכולים להשתנות?

פסיכולוג רחובות: שינויים באישיות

'לא להאמין מה שאנשים עושים היום", אמרה אחות חדר-הניתוח, "חברה של חברה שלי באוהיו עשתה השתלת עצם-בריח בשני הצדדים כדי שיהיה לה מחשוף יפה, וזה עוד לפני מה שהיא עשתה לחזה שלה. טירוף מה שאנשים עושים לעצמם. כבר שמעתי על מישהי שעשתה ליפטינג לגב כף-היד שלה. אני, הניתוח היחיד שהייתי מוכנה לעשות הוא השתלת מבט, אבל עוד לא המציאו כזה ניתוח. אילו היה - הייתי רצה לעשות אותו". וכעבור שנייה הוסיפה בכמיהה, "אחחח, אילו היה דבר כזה, השתלת מבט!"

"השתלת מבט?" התפלא יגודה ולגלוג חלף בעיניו העצובות שניטו מעל למסכה הירקרקה, "בשביל מה? בשביל לראות עולם טוב יותר?"

"לא, פרופסור. בשביל שהמבט לא ישקף את הגיל. כל ניתוח פלסטי של הפנים, ולדעתי גם כל ניתוח פלסטי בגוף, הם חסרי-תועלת כל זמן שלא המציאו השתלת מבט. המבט מסגיר את הגיל. אנשים לא תופסים את זה. במבט של הבנאדם רואים עליו הכל".

"מעניין-מעניין", ניסה יגודה להתנחמד, "ויהיה אפשר לבחור מבט אחר לכל יום?" "לכל שעה", ציחקקה האחות.'-אורלי קסטל בלום, "טקסטיל"

קורס פיסול פיגורטיבי-טיפול נפשי כשינוי אישיות. "תמיד הייתי ילדה יוצאת דופן. אמא שלי אמרה לי שיש לי נשמה של זיקית, בלי מצפן מוסרי המצביע צפונה, בלי אישיות קבועה; רק חוסר החלטיות פנימית רחבה ומתנודדת כמו האוקיינוס."- לנה דל ריי. פסיכולוג ברחובות על חוסר אופי כאופי בריא.

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי בזום. אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק ברחובות בתל אביב וראשון לציון כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור:

"יש בי כל כך הרבה אן שונות. לפעמים אני חושבת שבגלל זה אני אדם כל כך בעייתי. אם הייתי רק אן האחת, זה היה הרבה יותר נוח, אבל אז זה לא היה מעניין, אפילו לא חצי מעניין מכפי שאני כעת ."- ל.מ. מונטגומרי, האסופית. פסיכולוג רחובות על הסירוס העצמי שאנו עושים לעצמנו בעקבות דרישות החברה.

כולנו רוצים להשתנות:

כמעט לכל אחד יש משהו שהוא רוצה לשנות בעצמו ובאישיות שלו. בשנת 2014, מחקר שהתחקה אחר מטרותיהם של אנשים בשינוי אישיות מצא כי הרוב המכריע של הנבדקים רצו להיות יותר מוחצנים, נעימים, יציבים רגשית ופתוחים לחוויות חדשות. 97 אחוז עצום אמרו שהם רוצים להיות יותר מצפוניים. מצפוניות או מוכוונות במחקר הפסיכולוגי היא אחת מחמש התכונות הגדולות של האישיות . היא מתארת את הנטייה לוויסות עצמי, התמקדות במשימות ובמטרות, חשיבה לפני מעשה, דחיית סיפוקים, עמידה בנורמות חברתיות ובחוקים. בתחום העבודה התכונה מתקשרת למידת אחריות, לעבודה קשה, לחריצות ולביצועים טובים. ויקיפדיה

רצונות אלה כנראה נעוצים בחוסר שביעות רצון עצמית. אנשים רצו להיות מוחצנים יותר כאשר הם לא היו מרוצים מחיי המין, התחביבים או החברות שלהם. הם רצו להיות מצפוניים יותר אם הם לא היו מרוצים מהמצב הכספי שלהם או מהלימודים. הממצאים משקפים את הרעיון של הפסיכולוג החברתי רוי באומייסטר בדבר "התגבשות של חוסר שביעות רצון": ברגע שאנשים מתחילים לזהות דפוסים גדולים של חסרונות בחייהם, לטענתו, הם עשויים לשנות את ערכי הליבה ואת סדרי העדיפויות שלהם כדי להצדיק שיפור דברים.מנסיוני כפסיכולוג קליני לא פעם הטריגר לתהליך כזה הוא משבר נפשי. אתה משתנה שכשאתה מרגיש שאין לך ברירה, כשאתה עם הגב אל הקיר, כשפשוט אי אפשר להמשיך ככה.

קורס ציור נס ציונה-טיפול נפשי כשינוי אישיות. "אני מרגיש יותר מדי. זה מה שקורה״. ״אתה חושב שאפשר להרגיש יותר מדי? או שמין הסתם מרגישים בדרכים הלא נכונות?' 'הפנים שלי לא תואם את החוץ שלי'. 'האם הפנים והחוץ של מישהו תואמים?' ״אני לא יודע. אני רק אני״. 'אולי זו האישיות של האדם: ההבדל בין הפנים לחוץ'. 'אבל זה יותר גרוע בשבילי'. 'מעניין אם כולם חושבים שזה יותר גרוע בשבילם'. 'כנראה. אבל זה באמת יותר גרוע בשבילי". קרוב להפליא ורועש להחריד - ג'ונתן ספרן פויר. פסיכולוג רחובות על קבלה עצמית והקושי שהיא מייצגת.

אנשים מלמדים את עצמם לא פעם להיות מה שהם לא

המשמעות של תפיסה חדשה זו של האישיות היא שאנשים הם מופנמים, נעימים, מצפוניים, יציבים רגשית ופתוחים לחוויות חדשות  רק באותה מידה שהדפוסים החוזרים שלהם אומרים שהם כך. גנים בהחלט משפיעים על דפוסי התנהגות (יש לנו מה שבריאן ליטל מכנה טבע "ביוגני"), אבל כמו בתחומים אחרים של התנהגות, הגנים הם נטייה ולא סוף סיפור. אנשים מלמדים את עצמם לא פעם להיות מה שהם לא.  עם מספיק  התמדה ועבודה על שינוי דפוסים לאורך זמן, נראה שאנשים יכולים לשנות את מי שהם.

מדי שנה בני אדם  מוציאים מיליארדי דולרים על ספרים לשיפור עצמי, סמינרים, טיפולים פסיכולוגיים, עבודה עם מאמנים, ריטריטים ולימודי מיינדפולנס -כדי להפוך לגרסאות טובות יותר, חברותיות יותר, יעילות, חומלות וכריזמטיות של עצמם. אבל מתחת לתיאוריות על מה מניע אנשים לשינוי, יש שאלה מהותית יותר שנשאלת  על ידי פסיכולוגים: האם ניתן  בכלל לשנות אישיות ?

אני לא בטוח שיש למדעי ההתנהגות תשובה מוחלטת לשאלה, כמו כל מרכיב בהתנהגות האנושית אנחנו מלאי סתירות. לפילוסופיה לספרות ולאמנות יש תשובות טובות לא פחות ממחקר הפסיכולוגי, אבל על כך אכתוב במקום אחר, אבל כהערת אגב אומר שהתשובה של התרבות האנושית לשאלה האם אנחנו יכולים להשתנות-היא חיובית. גם כשגיבור הספרותי או התרבותי- חוזר על שגיאותיו או תקוע בנתיב הרסני-עדיין הוא מעומת עם נורמה וצפייה לשינוי על אף שלעיתים היא מתבדה.  יצירות ספרותיות רבות מעמידות במרכז הדרמה שלהן את השינוי או חוסר השינוי. טולסטוי יעמוד תמיד מול דוסטוייבסקי. הברווזון המכוער יתעמת תמיד עם העקרב ממשל העקרב והצפרדע. זה הקונפליקט של האופטימיות של ספר ישעיהו עם -"וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, ו". מול הציניות הפסימית של  "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל ".

הדת מאמינה בשינוי כאפשרי גם כשהוא אינו קורה -כמו בסיפור סדום או בסיפור המבול.. הרעיון היהודי של החזרה בתשובה כמו הרעיון הנוצרי של שיבת הבן האובד-עוסקים בתקווה לשינוי ובאפשרות התמידית שלו. עצם מושג הבחירה כמו מושג הרצון החופשי-קשורים באפשרות השינוי.

קורס פיסול נס ציונה-טיפול נפשי כשינוי אישיות. "תמיד הייתי מאוד בטוח בחוסר הבגרות שלי."- ברנדון סנדרסון, האימפריה הסופית. פסיכולוגים רחובות על תפיסות חברתיות של אישיות בוגרת.

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. "

עקביות אישיותית כמיתוס

בספרו השנוי במחלוקת משנת 1968, Personality and Assessment, וולטר מישל, הפסיכולוג החברתי הידוע בעיקר בעריכת  ניסוי המרשמלו המפורסם של סטנפורד, טען שכל רעיון של עקביות אישיותית הוא במידה רבה מיתוס. מעשיו של אדם ברגע נתון תלויים יותר במצבו, טען, מאשר באיזו מהות מתמשכת של מיהו אותו אדם. המחקר שלו הציע מתאם בערך של 0.30 (מתוך 1.0) בין התנהגות אחת לאחרת. רעיון זה מתכתב עם התפיסה התיאורטית שהציג לאקאן על האופי והאישיות. בשלב המראה הילד מוקסם מול דמותו במראה אולם רק המבט החיצוני של דמות נוספת הוא שמאפשר לילד לזהות את הדמות כדמות של עצמו. לפי לאקאן ה"אני" נולד כאשר יש אישור בצד של האחר על כך ש"הילד הזה הוא אתה". כלומר אנחנו והאישיות שלנו-הם מה שאחרים רואים-לא דבר מה הקיים בפני עצמו. לכן גם קל לנו להשתנות כאשר אנו עוברים לסביבה אחרת ולקבוצת אנשים שונה.

בשנת 1979, הפסיכולוג סימור אפשטיין ערך סדרה של מחקרים שבהם צפה בהתנהגויות של אנשים במספר הזדמנויות ומצבים - אימפולסיביות, שמחה, טיפול בילדים ופתרון בעיות. הוא גילה שמישל צדק בכך שהבנת התנהגותו של מישהו בכל רגע נתון דורשת התחשבות במצב בו הוא נמצא יותר מכל דבר אחר. אבל מה שמישל לא ראה או הבין, טען אפשטיין, הוא שמעבר לרגעים הבודדים, עדיין ניתן היה ללקט את האופי הכללי של אדם מהממוצע של התנהגויות רבות שלו לאורך זמן. בארבעה מחקרים, אפשטיין הראה שכאשר משווים התנהגויות במהלך שבועיים, היציבות האישיות ניתצה את מחסום ה-0.30 - לפעמים הגיעה ל-0.90.

קורס רישום נס ציונה-טיפול נפשי כשינוי אישיות."שירה אינה שחרור של רגש, אלא בריחה מרגשות; זה לא ביטוי של אישיות אלא בריחה מהאישיות. אבל, כמובן, רק מי שיש לו אישיות ורגש יודע מה זה אומר לרצות לברוח מאלה".- ט.ס. אליוט. פסיכולוג רחובות על פרדוקסים של אישיות ויצירה.

אישיות כממוצע של נטיות:

כל זה טוב בתיאוריה, אבל מה זה אומר בפועל? ראוי לציין שגם ללא כל מאמץ מודע, נראה שהאישיות מתפתחת לא מעט במהלך חייו של אדם. מחקרים מראים שאנשים נוטים להיות בוגרים יותר וסתגלניים יותר: בן 65 טיפוסי הוא בעל משמעת עצמית יותר מכ-85% מהמתבגרים, ויותר נעים  מכ-75% מהם. גם תפקידים חברתיים חשובים. ככל שמישהו הופך יותר מושקע בעבודה, לעתים קרובות הוא נעשה יותר מצפוני; כמו כן, כאשר מישהו הופך להיות יותר מושקע במערכת יחסים ארוכת טווח, הוא נוטה להיות יציב יותר מבחינה רגשית ויש לו הערכה עצמית גבוהה יותר. למעשה, ככל שהמחויבות היא חלק מהזהות של אדם בכל הקשר, כך נראה שהיא גורמת לשינוי אישיותי.

אבל זה לא סוג השינויים שרוב האנשים שקונים ספרי פיתוח עצמי מתעניינים בהם. הם רוצים לדעת אם הם יכולים לשנות את האישיות שלהם כי הם בוחרים . האם כמו שמחליפים מקום עבודה אפשר לשנות מציאות?  האם אנשים יכולים לשנות את אישיותם בכוונה?

האם ניתן לשנות אישיות:

כמה מחקרים מרמזים על אפשרות זו. מחקר משנת 2006 מצא שסטודנטים שהיו מודאגים מכך שהם הופכים לאנשים משעממים הגדילו את התנהגות הבולמוסית שלהם בתקווה שהם יהפכו לאדם מעניין יותר . מחקר אחר, משנת 2011, מצא שסטודנטים בחרו באופן אסטרטגי פעילויות חוץ בית ספרית שלדעתם יעצימו מאפיינים רצויים מסוימים, כמו מנהיגות. במציאות הישראלית אנחנו יודעים שהבחירה בשירות צבאי ביחידות מאתגרות קשורה ברצון לפתח קווי אופי "גבריים" מסוימים דרך תהליך של "חניכה". השינוי בפירמידת השרות הצבאי הנחשק  כפי שבאה לידי ביטוי בהעדפת יחידות ממוחשבות כמו 8200-הוא חלק מבחירה לפתח קווי אישיות שונים ועדיין להיתפס כגברי-כפי שמראה  מחקרו של מתן קוטאי.

קורס פיסול קרמי-טיפול פסיכולוגי כשינוי אישיות. "כי אני - או שהייתי - אחד מאותם אנשים שמתגאים בכוח הרצון שלהם, ביכולת שלהם לקבל החלטה ולבצע אותה. סגולה זו, כמו רוב המעלות, היא העמימות עצמה. אנשים המאמינים שהם בעלי רצון חזק ואדוני גורלם יכולים להמשיך להאמין בכך רק על ידי כך שהם הופכים למומחים בהונאה עצמית. ההחלטות שלהם אינן באמת החלטות בכלל - החלטה אמיתית הופכת אדם לצנוע, אדם היודע שהוא נתון לחסדיהם של יותר דברים ממה שניתן למנות - אלו מערכות משוכללות של התחמקות, של אשליה, שנועדו לגרום לאנשים עצמם ולעולם להיראות להיות מה שהם והעולם, לא. זה בהחלט מה שההחלטה שלי, שהתקבלה לפני זמן רב כל כך במיטה של ג'ואי,הייתה. החלטתי לא לאפשר מקום ביקום שלי למשהו שבייש והפחיד אותי. הצלחתי מאוד - בכך שלא הסתכלתי על היקום, בכך שלא הסתכלתי על עצמי, בכך שנשארתי, למעשה, בתנועה מתמדת".- ג'יימס בולדווין, החדר של ג'ובאני. פסיכולוגים ברחובות על אישיות כהונאה עצמית.

התערבויות ליצירת שינוי:

נתן הדסון וכריס פריילי, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן סטייט ואוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, בהתאמה, בחנו מדגם של סטודנטים לתואר ראשון שהצהירו על מטרות לשנוי אישיות במגוון ממדים (למשל, "אני רוצה להיות יותר פטפטני וספונטני") בתחילת סמסטר בן 16 שבועות. אחר כך, בכל שבוע, הם עברו מבחני אישיות כדי למדוד את שינוי האישיות לאורך זמן.

כדי לעזור למשתתפים עם המטרות שלהם, החוקרים הקצו באקראי למחצית מהתלמידים התערבות של "הגדרת יעדים". במצב זה, החוקרים הזכירו לתלמידים את התכונות שהם הכי רוצים לשנות וביקשו מהם להמציא צעדים ספציפיים וקונקרטיים לקידום היעדים. (למשל, "התקשר לאנדרו ובקש ממנו לארוחת צהריים ביום שלישי). המשתתפים גם הוזהרו כי מטרות רחבות מאוד, כגון "אני רוצה להיות יותר ממושמע עצמית ובשליטה עצמית", היו מעורפלות מכדי לגרום לשינוי מתמשך. במהלך הסמסטר, נראה כי מטרותיהם של התלמידים לשנות את המוחצנות, הנאותות והיציבות הרגשית שלה מעוררות צמיחה ממשית בכיוון הרצוי. לדוגמה, אנשים שאמרו שהם רוצים להיות יציבים רגשית "יותר ממה שהם כרגע" למעשה הגבירו את היציבות הרגשית שלהם מדי חודש. יתרה מכך, אנשים שהגיעו עם תכניות קונקרטיות להשגת היעדים שלהם הראו שינויים הרבה יותר גדולים במוחצנות, מצפוניות ויציבות רגשית מאשר אלה בקבוצת הביקורת. עם זאת בנושא של נעימות (נעימוּת היא תכונה אישיותית המתבטאת במאפיינים התנהגותיים הנחשבים לאדיבים, סימפתיים, חמימים, מתחשבים ומבטאים שיתוף פעולה. בפסיכולוגיה של אישיות, נעימות היא אחת מחמש התכונות הגדולות של מבנה האישיות, המשקפת הבדלים בין אנשים בשיתוף פעולה ובהרמוניה חברתית. ויקיפדיה) ההתערבות לא הגבירה את הצמיחה בכיוון זה, מעבר לרצון להיות יותר נעים.

סדנת פיסול-טיפול פסיכולוגי כשינוי אישיות. "אני משתמש בפיסות אישיות של אחרים כדי ליצור אישיות משלי."- קורט קוביין, כתבי עת. פסיכולוגים רחובות על הדרך בה אנו בונים אישיות ומשנים אותה.

ציפיות לא מציאותיות:

עד כמה שהתוצאות הללו נשמעות מבטיחות, חשוב לציין שההשפעות היו מתונות בגודלן. השינויים התרחשו באיטיות במהלך הסמסטר, והביאו לשינוי מסוים, אך לא קיצוני. ממצא זה מצביע על אמת מציאותית לא מובנת בדרך כלל לגבי טיפול פסיכולוגי, צמיחה אישית ושינוי. לדברי ג'נט פוליבי ופיטר הרמן, מאוניברסיטת טורונטו, אנשים רבים נכשלים בהשגת יעדי ההתפתחות האישיים שלהם מכיוון שיש להם ציפיות לא מציאותיות לגבי המהירות, הכמות, הקלות וההשלכות של ניסיונות השינוי העצמי - תופעה שהם מכנים " תסמונת תקוות שווא."

לפי התיאוריה שלהם, ראשית, לאנשים יש מוטיבציה לאמץ מטרת צמיחה אישית קשה, או אפילו בלתי אפשרית (למשל, "אני רוצה להיות רזה"). לאחר התקדמות ראשונית, הם בסופו של דבר לא מגיעים אליה. אבל אחרי שנכשלו, הם מפרשים את הכישלון שלהם באופן שגורם לזה להיראות כאילו ההישג היה אפשרי ; למשל, הכישלון הוא תוצאה של זה שלא עבדתי קשה מספיק. אז הם משכנעים את עצמם שעם כמה התאמות קטנות, הם עדיין יכולים להשיג הצלחה. לבסוף, בנחישות מחודשת, אך עם שינויים קלים בלבד בתכניתם או בציפיותיהם לגבי קצב השינוי, הם יצאים שוב לדרך, מונעים מתקוותיהם לעתיד, רק כדי להתאכזב שוב. המעגל הזה יכול להימשך לנצח ולפרנס תעשיות שלמות כמו תעשיית הדיאטות.

חוגי פיסול ברחובות-טיפול פסיכולוגי כשינוי אישיות. "החלק הגדול ביותר של מה שאנו מכנים 'אישיות' נקבע על ידי האופן שבו בחרנו להגן על עצמנו מפני חרדה ועצב".-אלן דה בוטון. פסיכולוג רחובות-מהי אישיות?

הצעד הראשון לביצוע שינויים אמתיים ומתמשכים, אם כן, כך נראה, הוא להיות ביקורתי כלפי כל תוכנית לפיתוח עצמי שמציגה שינוי מידי, או אפילו קיצוני. כשם שלוקח שנים רבות לפתח דפוסים של מחשבות, רגשות והתנהגויות, ייקח זמן מה - אולי שנים רבות - לשנות אותם. אבל החדשות הטובות שאני מבשר כפסיכולוג קליני לשאלות של מטופלים-  הן ששינוי אפשרי ולא רק אפשרי אלא מתרחש באופן מתמיד. למעשה השינוי הוא עובדת החיים היחידה הקבועה. לטוב ולרע.

"אתה תמיד אתה, וזה לא משתנה, ואתה תמיד משתנה, ואין שום דבר שאתה יכול לעשות בקשר לזה."

- ניל גיימן, ספר בית הקברות

פסל ביציקת ברונזה עם יציקת אפוקסי שקוף. -"אני חושבת שהכל בחיים הוא אמנות. מה אתה עושה. איך אתה מתלבש. הדרך שבה אתה אוהב מישהו, ואיך אתה מדבר. החיוך שלך והאישיות שלך. במה אתה מאמין, וכל החלומות שלך. הדרך שבה אתה שותה את התה שלך. איך אתה מקשט את הבית שלך. או מסיבה. רשימת המכולת שלך. האוכל שאתה מכין. איך הכתיבה שלך נראית. ואיך שאתה מרגיש. החיים הם אומנות".- הלנה בונהם קרטר,פסיכולוגים רחובות-אישיות כיצירה ואמנות.

עוד על שינויים הנובעים מתובנה