עם כישרון נולדים, יצירתיות מצמיחים.


ביטוי מקובל מגדיר את היצירתיות כ"אינטליגנציה המשתעשעת במשחק" - היכולת ליצור רעיונות, פתרונות או תובנות, שהם במובהק  מקוריים ועדיין ברי ביצוע. במונחים קוגניטיביים אנו מגדירים -רעיון יצירתי ככזה שאינו מתפרק כשאנו בוחנים את ההיגיון שלו בצורה שיטתית. ובאותו זמן הוא טווה יחד מושגים שלא היו מעולם חלק מאותו אריג חשיבה.

חוגי ציור למבוגריםפרייה ואן האזי -טכניקה מעורבת

לפני כעשור קבוצת מדענים מהולנד הציעה מודל ליצירתיות כמפגש של שתי יכולות. היא הגדירה את התהליך יצירתי כמפגש בן גמישות מחשבתית  עם התמדה מחשבתית. גמישות מחשבתית מאפשרת לנו ליצור קפיצות מהירות בחשיבה בין מושג אחד למשנהו ולחשוב בשדות משמעות רבים בו בזמן. התמדה מחשבתית מאפשרת לנו לדבוק במשימה קשה כדי להשיג את המטרה. כפי שבהרמוניה מוזיקלית החלילן, הכנר, הפסנתרן ונגן הטרומבון צריכים לדבוק כל אחד בתפקידו ועדיין להקשיב זה לזה כדי ליצור מוזיקה טובה.

נגני התזמורת המוחית הם חברי שלוש רשתות מוחיות (שאינן  קרובות מבחינת מבנה) המופעלות יחד כשאנו לוקחים על עצמנו משימה. כשמדובר ביצירתיות הרשתות העיקריות הפעילות הן 

 רשת הניהול המרכזית  (central executive network (CEN)

רשת הבולטות  (the salience network (SN)

רשת ברירת המחדל (default mode network (DMN)

מחקרי הדמיית מוח מגלים שרשת הניהול המרכזית, ה-CEN, חשובה לשליטה גמישה במחשבה מרגע לרגע. האונה הפרונטלית ואזורי אונות אחרים מעורבים בצורה עמוקה כשעסוקים במשימה מורכבת. במחקר שנעשה באוניברסיטת ונדרבילד בארה''ב ובאוניברסיטת קוויזלנד באוסטרליה נמצא שחשיבה רב משימתית יעילה (multitasking) לא מיוצגת במוח כיכולת לעבד באופן מקביל אינפורמציה, אלא כתהליך מקפץ מהיר של עיבוד משימה אחת אחרי השנייה. נמצא שאנו יכולים ללמוד בצורה משמעותית להאיץ כל משימה בפני עצמה ולפיכך לבצע טוב יותר ריבוי משימות. האונה הפרונטלית מופעלת בצורה משמעותית גם כשעוסקים בחשיבה מסתעפת, וחשיבה מסתעפת היא הצורה בה מדענים מודדים יצירתיות. בחיי היום יום אנו חושבים כל העת בצורה מסתעפת: כשאנו יוצרים מתכון מכל מה שיש במקרר, כשאנו מנווטים את המכונית בתוך תנועה כבדה, או כשאנו יוצרים אמנות מחומרים לא אמנותיים ממוחזרים. 

לימוד ציור

עידית יחזקאל טכניקה מעורבת

לעומת זאת ה-SN רשת הבולטות, שמיקומה העיקרי בפיתול החגורה הקדמי של המוח, חשובה לתהליך מתמשך של חשיבה. זהו אזור המוח המעורב בהחלטות ובוויסות עצמי, בקיצור כל משימה המצריכה התמדה מחשבתית.

לבסוף ה-DMN רשת ברירת המחדל: שמיקומיה המרכזיים הם האונה הטמפורלית האמצעית (MTL), האזורים הקדמיים והאחוריים של קליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית (dMPFC, aMPFC) ופיתול החגורה האחורי (PCC). רשת זו מייצגת את מה שקורה במוח כשאנו לא מרוכזים. רוב זמננו מוקדש לחלומות בהקיץ, היסחפות במחשבות, השתהויות והתמהמהויות, הרהורים על העבר והעתיד (כפי יכול להעיד כל מי שניסה לעסוק במדיטציה - להישאר ברגע ההווה זו המשימה הקשה ביותר). ה-DMN היא הרשת המוחית מאחורי כל המחשבות סובבות העצמי הללו. כשאנו מפנים תשומת לב לעולם החיצוני, הפעילות ב-DMN מדוכאת כדי שלא נסטה למחשבות לא רלוונטיות.

אולם אותן סטיות והפרעות לעולמות מרוחקים הן הסוד ליצירתיות. אם רק נוכל לרתום אותן ולחבר אותן לשרשרת המחשבות שאנו בונים כשאנו חושבים על משימה מוגדרת - מתכון חדש, שיר, ציור, פסל או אימפרוביזציה במוזיקה. מחקרים עדכניים מראים שבעת פעילות יצירתית אזורים של DMN מופעלים בצורה סימולטנית עם אזורי CEN ואזורי SN. זהו ריקוד מרשים המדגים את האופי הדינמי של המחשבה. בדרך כלל ה-CEN וה-SN תופסות שליטה ומנוגדות ל-DMN, אולם ברגעי יצירתיות ה-DMN מאפשרת היווצרות של רעיונות נבחרים, כנראה מתוך הזיכרון ארוך הטווח שלנו, בו בזמן שה-CEN וה-SN עושות יחד שימוש הרמוני באותם רעיונות לטובת משימות מוגדרות. 

כעת כשאנו מבינים את המנגנון היצירתי של המשחק, מפתה לשאול אם נוכל ללמוד להיות יצירתיים יותר. ליצירתיות יש מרכיב תורשתי: כישרון במתמטיקה, באמנות, במוזיקה עובר במשפחה, (לדוגמה, התאומים הזהים דיוויד ופיטר אוינס (Oyens David Pieter), ציירים הולנדיים מצליחים מהמאה ה-19. )האם מתוך ההנחה שהמוח האנושי הוא פלסטי ומשתנה כל הזמן, נוכל גם ללמוד להיות יצירתיים, בהתבסס על חוויותינו וניסיוננו?

קורס אפוקסי וחימר צלחות 

במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד ב-2014 מדענים צורפו לסגל בית ספר לעיצוב ליצירת כיתת "מכון כושר יצירתי".  המשתתפים התבקשו לעבוד ידנית על משימות לא שגרתיות במהירות אך מתוך מעורבות עמוקה, תוך שימוש בצורכי משרד רגילים כחומרי יצירה. הם התבקשו לעבור במהירות דרך מספר טכניקות הכוללות אבחנה, סיעור מוחות, סינתזה, אב טיפוס, ויישום ולחזור על כך אם נדרש כדי ליצור פתרונות יצירתיים. המחקר הראה שקבוצה זו השתמשה טוב יותר במחשבה מסתעפת כדי לפתור בעיות מחשבתיות מאשר קבוצת הביקורת.

במחקר אחר צוות משותף של פסיכולוגים ונוירולוגים באוניברסיטת דליין לטכנולוגיה בסין ובאוניברסיטת אורגון בארה''ב השתתפו במחקר על חשיבה מסתעפת לפני ואחרי מדיטציה קצרה של 30 דקות במשך שבעה ימים. המחקר מצא שיצירתיות מוגברת בצורה ניכרת באמצעות מדיטציה.

מעניין שמחקרים אלו השתמשו בגישות מנוגדות כדי לבחון יצירתיות נלמדת. במחקר סטנפורד המשתתפים תרגלו גמישות מחשבתית כדי ליצור פתרונות יצירתיים בכיתה. ואילו במחקר דליין אורגון השתמשו בתרגול של התמדה מחשבתית כשהמיקוד היה חידוד של מודעות אישית לחוויה הגופנית. אף על פי שהחוקרים במחקרים אלו לא השתמשו במכשירי דימות מוחי, ניתן לשער את הריקוד הדינמי של הרשתות המוחיות בין שליטה לחוסר שליטה ובין מיקוד לחשיבה ספונטנית. באופן כללי מחקרים מראים שיש דרכים רבות להגביר יצירתיות.

חוגי פיסול בחומרים מגוונים

פיסול בבד -ענת- דג

אמנים שיצירתיות היא מקצועם, מתארים את התהליך היצירתי ככזה המשלב גוף ונפש, וכתהליך שיש בו מרכיב של התמסרות ואבדן שליטה. הם מדברים על להיות במצב של זרימה ‘in the zone’. במצב כזה של חשיבה מסתעפת, הגוף במצב של עוררות והאישונים מורחבים. חוקרים במרכז לאינטליגנציה קולקטיבית ב-MIT עקבו באמצעות אפליקציה בשעון חכם אחרי שינויים פיזיולוגיים הכוללים דופק ותנועות גוף. הם מצאו שמדדים גופניים היוו אינדיקציה טובה לפעילות יצירתית. אינטנסיביות גבוהה ועקביות של תסמינים גופניים העידו על פעילות יצירתית. המרכיב הגופני השלים מקצב של מבנה אישיות ייחודי והלך רוח.

חוקרים רבים מנסים למצוא דרכים חדשות להבנת יצירתיות ולהגברתה ועם זאת יצירתיות נשארה סוג של מיסטיקה, איכות מסוימת של הוויה כשהגוף והנפש מהדהדים בהרמוניה מושלמת כמו קולן היוצר צליל טון מושלם.

Jyoti Mishra-חבר המחלקה לפסיכיאטריה - ראש מעבדות NEAT באוניברסיטת קליפורניה - סאן דיאגו